טיפים למתחילים. לא רק בשיפוץ רהיטים.

יש לי נסיון רב שנים ורב תחומי בלהיות מתחילה. אם זה לא היה אוקסימורון הייתי מן הסתם מגדירה את עצמי כמתחילה מקצועית.
בתור שכזו, נראה לי שהגיע הזמן לחלוק איתכם טיפים שאספתי, מנסיוני הרב כמתחילה.
לכל הטיפים הגעתי אחרי התנסות ועם לא מעט דם יזע דמעות, חומר והרבה שעות עבודה שכולן היו חיוניות. ולו כחלק מתהליך הלימוד.
אף אחד מהטיפים כאן לא יתנו לכם הנחיות טכניות.
אף אחד מהטיפים כאן לא יתן לכם קיצורי דרך. אין קיצור דרך ללימוד. רק אנשים מנוסים ידעו איך, היכן, מה המחיר והאם הוא משתלם של קיצור דרך כלשהו. כדי להיות מנוסים, תצטרכו להתנסות. ככה פשוט.
הטיפים כאן יתייחסו יותר לאיך לצלוח את שלב ההתחלה, שיש כאלה שאומרים שהוא השלב הקשה יותר, ולהגדיר דרך שתוביל אתכם גם הלאה.
למותר לציין שכל הטיפים הללו יהיו נכונים גם להמשך, כשכבר לא תהיו מתחילים. או לחילופין תהיו מתחילים בתחום אחר.

טיפים: 1 – לכל תרוץ למה לא להתחיל, יש פיתרון. אם רוצים.

עוד הרבה לפני שמצאתי את הספה שלי, רציתי להתחיל לשפץ רהיטים ותמיד הסתתרתי מאחורי אין סוף תרוצים: אין לי את הידע, אין לי את הכלים הדרושים, אין לי מקום לעבוד…
ואז מצאתי את הספה
ולא הצלחתי להשאירה ברחוב
ועלויות השיפוץ שלה היו גדולות עלי.
ובהחלטה של רגע החלטתי שאני אעשה זאת.

התחלתי לעבוד במרפסת ולהוציא סיכות במברג.
התחלתי לחפש הדרכות באינטרנט, ללמוד ולתכנן את צעדי קדימה (מה השלבים, לאילו כלים וחומרים אזדקק ומתי ולהזמין ולקנות את מה שהיה דרוש לי).
החלטתי שכל מה שאשקיע כלכלית (כלים וחומרים) זה שכר הלימוד שאני משלמת
והלימוד שלי יעשה תוך נסוי ותעיה. צעד צעד גם אם לפעמים אצטרך לחזור על צעדי.
וכך היה.
פתאום, כל התרוצים, שנראו בהתחלה כמו קיר מסיבי שעומד בדרכי, התפוגגו.
התחלתי.
לפעמים צריך להסתכל רחוק קדימה כדי לסמן את הכיוון אבל לפעמים כדאי להשלים כל פעם צעד אחד כי קל יותר, מעשי יותר, מאיים פחות ו…אפשרי, לעשות רק צעד קטן ולא מסע שלם.

טיפים: 2 – בחירת הרהיט לשיפוץ.

לפעמים מה שמשתק אותנו ומונע מאיתנו להתחיל, זה הפחד להרוס.
את הפחד הזה פתרתי בצורה מאד אלגנטית ומאד בת קיימא – תבחרו רהיט שהושלך, רהיט שאלמלא אתם היה נגרס תחת כף האשפה של משאית הזבל כמה שעות מאוחר יותר.
עדיף אפילו שזה לא יהיה רהיט שלכם, שטעון כבר בזכרונות ורגשות ואתם אמביוולנטים לגביו… שיום אחד אתם רוצים לשמור עליו ולמחרת להשליכו.

את הרהיט שלכם תנו למישהו אחר ואתם, מיצאו לכם רהיט ללמוד עליו. שתוכלו להתנסות, לטעות או… להפוך אותו מצפרדע חסר רגל לנסיך.
מיצאו רהיט, שגם אם תהרסו אותו לגמרי תוך כדי לימוד והתנסות, והוא יושלך כלאחר כבוד לערמה שתאסף ע”י אותה משאית, תזכרו שממילא הוא היה בדרך לשם אבל תוך כדי, אתם נעזרתם בו ללימוד.
אגב, ככל שהרהיט יהיה במצב קטטוני יותר, אתם תצטרכו להתמודד עם יותר בעיות ותלמדו יותר.
תראו באיזה מצב מצאתי את הכסא שלי:


במקרה הטוב, חוץ מהרווח הנקי של התנסות ולימוד, הרווחתם גם רהיט שווה. (וזה אפילו מבלי להכניס למשוואה את הרווח הנקי לכדור הכחול שלנו)

טיפים: 3 – פרוק הרהיט כשלב מהותי בשיפוץ הרהיט ובלימוד הנושא ככלל.

הרבה רהיטים שתמצאו יהיו מתנדנדים או לא יציבים. אולי הם יהיו רהיטים עם ריפוד דהוי, עבש ומסריח משתן.
הנטיה הראשונית כמובן היא דחיה.
זו בדיוק הסיבה שהם הושלכו.
נסו לראות בהם את הפוטנציאל מעבר למצבם הנוכחי. כאמור, מעבר למה שתוכלו לעשות מהם, תוכלו ללמוד מהם.

אי אפשר לבנות בית על יסודות רעועיים (סילחו לי על עולם האסוציאציות של ארכיטקטית בדימוס) זאת אומרת אפשר, אבל חבל על ההשקעה שלכם.
באותם רהיטים, כמו במבנה, צריך לטפל מהיסוד. וכדי לטפל מהיסוד צריך לפרק, לנקות ולחבר מחדש על מנת שיהיו יציבים.
כשמדובר בריפוד, לא פעם אני מוצאת שכבות פרהיסטוריות…
לפעמים, כדי לחסוך, אנשים מכסים את הריפוד הקיים, על המילוי הרקוב והעבש, בריפוד חדש.
מעבר לעובדה שהליכלוך מלמטה יכול לפעפע לריפוד שלכם, אתם מפספסים הזדמנות נהדרת ללמוד על איך מרפדים, איך ריפדו פעם… ואתם מפספסים הזדמנויות רבות להתמודד עם בעיות לא צפויות וללמוד מכך.

כשאתם מפרקים, פרקו בתשומת לב. אל תקצרו את הדרך.
נסו לא לקרוע את הבדים (לפעמים וכשאפשר, משתמשים בבדים כשבלונה לריפוד החדש),
הוציאו את הסיכות והמסמרים החלודים שלא ימשיכו להחליד בתוך העץ,
פרקו מחברים בעדינות כדי לא לפגוע בעץ (לפעמים צריך להעזר במכות פטיש. רפדו את הפטיש)
שימו לב איך דברים נעשו, שימו לב לחומרים, שימו לב לחיבורים. מעבר לעובדה שאתם לומדים מכל זה, תצטרכו אח”כ לחבר הכל בחזרה. כדאי שתזכרו איך 😉

שלב הפרוק, ככל שיהיה טכני ודוחה, הוא אחד השלבים שהכי חשובים בשיפוץ הרהיט וללימוד בכלל.

טיפים: 4 – כלי עבודה.

כלי עבודה זה נושא אמביוולנטי למתחילים.
מצד אחד אין ספק בכלל שכלי עבודה יעודיים ואיכותיים יקצרו ויקלו את העבודה שלנו. מאד יכול להיות שעם המיומנות המתאימה הם גם בטוחים יותר לשימוש.
מצד שני, כלי עבודה שכאלה לרוב מאד ממוקדים בפעולה ספציפית, דורשים מיומנות (שעוד אין לנו…), הם יקרים והם תופסים מקום אחסון יקר.

כשהתחלתי לעבוד על הספה שלי הוצאתי את המסמרים וסיכות (אלפי סיכות. בלי להגזים) באמצעות מברג וצבת. ואפילו לא צבת קפיצי. זה לקח ה-מ-ו-ן זמן, קיללתי וגם נפצעתי, אבל עשיתי זאת. לא נתתי למחסור בכלי עבודה להיות מחסום עבורי.
היום, לאחר שצברתי יותר מיומנות, יש לי מכשיר יעודי לזה שמייעל משמעותית את התהליך (ועדיין, זה לא שרביט הקסמים של הארי פוטר…) ויותר מכך, הוא בטוח יותר לשימוש.

מאידך,
כבר בהתחלה קניתי אקדח סיכות ומסמרים חשמלי ואיכותי בסכום לא קטן, כי היה לי ברור שלא אסתדר בלעדיו. תייגתי גם את ההוצאה הזו תחת הקטגוריה של שכר לימוד.
מאז השתמשתי בו כל כך הרבה ובכל כך הרבה סיטואציות. כל פעם אני מברכת על הבחירה שלי, על חסרונותיה ויתרונותיה עבורי, מחדש.

כמתחילים, אנחנו צריכים למצא את כלי העבודה ההכרחיים ולאט לאט, ככל שהמיומנות שלנו תשתפר, להרחיב את המגוון ואת איכות הכלים. המיומנות שנצבור תדע לכוון אותנו לכלים שיתנו לנו מענה מיטבי לצרכים הספציפיים שלנו ובהתאם לצורך שיתעורר.
כולנו עושים פשרות כאלה ואחרות בהתאם לנתוני הפתיחה שלנו ולהעדפות שלנו.
ההמלצה שלי היא לעשות שיקול מושכל עם עיניים פקוחות לרווחה ולדעת בדיוק מה המחיר (לא רק הכלכלי) שאנחנו עושים על אותן פשרות כדי להמנע מתסכול שיהווה גורם מעכב ללימוד שלנו.
גם אם טעינו, ללמוד מזה, לתייג את ההוצאה הלכאורה מיותרת תחת הקטגוריה של שכר לימוד ולהמשיך הלאה.

טיפים: 5 – בטיחות.

בנושא הזה, אל תתפשרו.
שום דבר לא שווה את הפגיעה בבריאות שלכם. היו ממוקדים ואל תוותרו לעצמכם על עזרי בטיחות או על שלבים בתהליך שנראה כי רק מאריכים אותו ולא תורמים דבר מלבד בטיחות.
הקפידו על אוורור או עבודה באויר החופשי כשנחוץ, הוציאו כלים חשמלים מהשקע כשאתם עוזבים את הכלי וקראו את ההדרכה והאזהרות של חומרים וכלים שאתם עובדים איתם. אני יודעת, חלקן הן רק כיסוי משפטי. עם הזמן ועם הנסיון תדעו היכן צריך לתת יותר דגש, איך אתם עובדים נכון יותר והיכן נקודות החולשה שלכם על מנת שתוכלו להמנע מתאונות.
זכרו, גם אנשים מנוסים ומקצועיים נפגעים בתאונות, כך שנסיון הוא לא ערובה לבטיחות.
היו מודעים וכשאתם עובדים, תעבדו. אל תחשבו על ארוחת הערב.

טיפים: 6 – רעיון מנחה.

בין כל הטיפים זה הטיפ הכי אבסטרקטי. לכו תגדירו רעיון… לכו תסבירו איך למצא רעיון.
אין לי באמת איך להסביר לכם מה הוא רעיון ואיך מוצאים אותו. זה יכול להיות רעיון מורפולוגי, רעיון פונקציונלי, רעיון חברתי עם אמירה, רעיון שיקשר וידגיש ניגודים או רעיון שיחקור חומר. כיד הדמיון. אין הגדרה ואין גבול. הכל הולך.
משערת שלדעת לחפש ולמצא רעיון לא לומדים, אלא מגיעים עם זה מהבית. אבל אפשר לתרגל את זה כמו שמתרגלים שריר.
אז תתרגלו את זה כי לדעתי זה אחד הדברים החשובים. הרעיון הוא הדבר שיהפוך את העבודה שלכם מטכנית (ברמה גבוהה ככל שתהיו מיומנים בחלקים הטכניים) ליצירתית. הרעיון הוא מה שיבדיל את העבודה שלכם מעבודה של אחרים וייחד אותה.

רעיון מנחה בפרוייקט נותן לו אופי ומגבש אותו.
לא בכדי משתמשים במילה מגבש.
האסוציאציה שלי לפרוייקט סביב רעיון, גם אם אינה מדוייקת לחלוטין, היא התגבשות של גבישים.
גבישים יסתדרו סביב גרעין גיבוש בסדר המוגדר עפ”י הרכבם הכימי והתכונות היחודיות להם .
כשם שגבישים יתגבשו סביב גרעין גיבוש, הפרוייקט שלנו יתגבש סביב הרעיון.
בטבע תהליך ההתגבשות קורה מעצמו. ככל שהתהליך איטי, הגבישים מסודרים יותר (החיפזון מן השטן… גם על זה בהמשך)
להבדיל, ואם אמשיך באותה אנלוגיה של גבישים בטבע, כאשר כאשר מזרזים תהליכים ואין גרעין גיבוש, הגבישים יסתדרו אקראית. כך אני מרגישה עם פרוייקט ללא רעיון. אקראיות. חוסר עקביות.

במידה מסויימת, אחרי שהתגברתם על הקושי למצא את הרעיון, מהרגע הזה יהיה קל יותר כי הרעיון יוביל אתכם ויכוון אתכם.
(אגב, לא צריך להיות איש מקצוע כדי להרגיש בפרוייקט עם רעיון.
זה היופי. כאשר פרוייקט הוא מגובש זה ניכר בו עד לרמת הפרט. גם אם לא כולם יאהבו את הרעיון, עדיין הפרוייקט יראה מגובש ושלם יותר.)

ואיך זה אצלי?…

אני מנסה לבדוק עם עצמי מה הפריט שאני רוצה לעבוד עליו משדר לי ומה אני רוצה ממנו.
(יש לציין שאני אוספת מהרחוב רק דברים ש”מדברים” אלי מכל המגוון האין סופי. וגם לאלה המקום נגמר…)
לא תמיד זה בא מיד אבל ככל שתתחברו לרעיון מוקדם יותר, תהיו ממוקדים יותר בהמשך.
קורה שאני מתחילה לפרק או להכין את הרהיט לעבודה עוד לפני שגיבשתי רעיון, מתוך הנחה שהכנת הרהיט זו עבודה טכנית נטו. לפעמים זו הנחה נכונה, אבל אני עלולה לעשות עבודה מיותרת כי הרעיון שבחרתי לא מחייב הכנה סטנדרטית…
לפעמים גם אחרי שאני מסיימת את תהליך ההכנה, עדיין אני מתחרבשת עם רעיון.
לעיתים עם התקדמות הפרוייקט הרעיון מתמקד או להבדיל, מקבל תפנית בהתאם לאילוצים שונים. זה חלק מהתהליך ואתייחס לזה בהמשך.

מודה ומתוודה, לא תמיד הרעיון הוא שוס. ולדעתי זה ניכר בתוצאה הסופית.
אבל כנראה ככה זה בחיים.
כדי שיהיו פרוייקטים טובים, כנראה צריכים להיות גם פרוייקטים כאלה שהם פחות…

טיפים: 6 – מולטידיסציפלינריות (רב תחומיות) כן או לא?

הואיל והמשאבים שלנו (זמן, אנרגיה, כסף, חומר, מקום…) מוגבלים, יש שתי גישות להתמקצעות.
גישה אחת דוגלת בהתמחות והתעמקות בתחום אחד. הגישה השניה דוגלת בהכרות רב תחומית.
לכל אחת מהגישות יש יתרונות וחסרונות ולאנשים שונים יתאימו גישות שונות, מן הסתם.

אני נוטה לגישה הרב תחומית.
אני מוצאת שההתנסות שלי בתחומים מגוונים (מעבר לעובדה שאני לא משתעממת ולא ממצה) מאפשרת לי ראיה רחבה יותר, גמישות, בטחון לחרוג מהמוכר והבטוח, אפשרות לפתרונות משולבים לא קונבנציונליים ויצירתיות רבה יותר במציאת פתרונות. כמו כן הגישה הזו מאפשרת לי לטפל ברהיט מא’ ועד ת’ ולראות אותו, להבין אותו ולטפל בו כדבר שלם.
מה נכון לכם?
ההכרה במה שנכון לכם תקל עליכם להתקדם הלאה.


טיפים: 7 – הבחירות שבדרך .

עם הבנה שנטעה בדרך, עדיין, אם לא נצליח כלל להגיע לתוצאות שיספקו אותנו, התסכול ירפה את ידינו.
מאחר ואנחנו מתחילים, מאחר וברור לנו שנטעה בדרך ונצטרך במידה מסויימת לגשש את דרכנו, מצאתי שיש בחירות מסויימות שנותנות הרבה יותר מרחב לטעויות, משמע גם אנשים פחות מיומנים יצליחו להגיע לתוצאות טובות.

על מה אני מדברת?
אם תרפדו בבד חלק לגמרי או בבד עם דוגמה אורתוגונלית, זה יחייב אתכם לעבוד מאד נקי ומדוייק. אם לא, כל קפל וכל קמט וכל תזוזה יהיו ניכרים בתוצאה הסופית. לעומת זאת, אם תבחרו בד מקושקש או פרחוני הטעויות הללו יבלעו בדוגמה.

או לחילופין, אם תרצו לצבוע רהיט בגוון אחד אחיד ככל האפשר ותגדילו ותרצו שיהיה גם מבריק (כמו צביעה בתנור) תתאכזבו מאד מאד כשסימני המברשת וכיוון הצביעה יהיו ניכרים.
עד שתדעו לצבוע בלי סימני מברשת, כנראה תצטרכו הרבה מטרז’ של צבע.
מאידך, אם תבחרו במראה מיושן, כל הטעויות שלכם וכל הפגיעות והאי דיוקים יהיו חלק מהלוק הכולל. עליהם עוד תוסיפו שיופים או משיכות מברשת יבשה בצבע אחר וזה יראה כאילו כל הטעויות שלכם היו מתוכננות מלכתחילה.


גם בטכניקות כיסוי שטח באמצעות נייר יש בחירות סלחניות יותר וסלחניות פחות. (כמה מילים על אסטרטגיה לבחירת אסטרטגיה לכסוי משטח עם נייר בפוסט הזה)

בחירות שאפתניות מדי בשלב מוקדם מדי יגרמו לתסכול ברמת התוצאה.
מיצאו את הדרך המתאימה לכם לשפץ ולהשמיש רהיטים כך שתוכלו להתגאות בתוצאה ותוך כדי כך גם ללמוד ולהתאתגר בהדרגה בטכניקות חדשות שדורשות מיומנות גבוהה יותר.

טיפים: 8 – החיפזון מהשטן ואלוהים נמצא בפרטים הקטנים

לכאורה אלו שני טיפים שונים אבל הם באים מאותו המקום כך שאני מאגדת אותם לטיפ אחד.
הטיפ הזה, מכיוון אחר, אומר שאין קיצורי דרך.
אל תנסו לקצר תהליכים ואל תנסו לדלג על שלבים.
הקדישו תשומת לב ומחשבה ואל תעבדו כשדעתכם מוסחת או כשאתם ממהרים.
אם תעשו זאת, אולי תרוויחו זמן, אולי אף אחד לא ישים לב אם רמת הגימור תהיה נמוכה יותר בהנחה שלכם זה לא יפריע) אבל… יכול להיות גם שתצליחו לקלקל את מה שעשיתם, יכול להיות שתלכלכו, יכול להיות שתחברו לא נכון.
תאמינו לי, את כל זה אני כותבת מניסיון אישי לגמרי של מישהי שהיא האמאמא של חסרות הסבלנות.
אם תעברו על הפרוייקטים שלי, אין כמעט פרוייקט שאין בו משהו שלא דפקתי (וכן, גם תיקנתי אח”כ. עם הרבה זמן ועבודה ופשרות ולא מעט מזל).

אז…
כשצריך לתת זמן ייבוש, היו נדיבים.
כשצריך לנסר או לחתוך, תמדדו פעמיים. תוודאו שהמידות ושהחישובים שלכם נכונים לפני שאתם חותכים.
כשצובעים, הגנו על משטחים אחרים שלא יצבעו גם הם.
אם אתם מערבבים צבע, וודאו שיש לכם מספיק ממנו לכל הפרוייקט.
אם צריך להסיר גימור, הסירו את כולו או השתמשו בצבע יסוד על מנת לכסות אותו כדי שלא תגלו בסוף שהצבע מתקלף.
הסירו את כל הסיכות,
הסירו ריפוד ישן
אל תחסכו בשכבות הגנה
השתמשו בחומרים המתאימים
ומוזמנים לכתוב בתגובות דברים נוספים שמנסיונכם שיצטבר.

טיפים: 9 – בלתי מתוכנן.

אם תדברו עם מאמנים, פסיכולוגים או גורואים רוחניים למיניהם, כולם יגיעו, כך או אחרת, לרכיב האי וודאות שבחיינו.
גם בתהליך העבודה שלנו, בכל פרוייקט, כמעט ללא יוצא מהכלל, יווצרו סיטואציות שלא צפיתם אם בגללכם ואם בגלל גורמים חיצוניים בלתי תלויים. הייתי מקצינה ואומרת שאם יש משהו אחד שהוא בטוח, המשהו הזה הוא שתיתקלו במצב שלא תכננתם מראש.

הדרך שלכם להתמודד עם “עיזים” כאלה שנפלו עליכם, היא זו שתעיד שתגדיר ולפעמים תסמן את הפרוייקט כשלכם כמו הרעיון שעסקתי בו בהתחלה. כאן, כמו בשלב הרעיון, היצירתיות שלכם מאותגרת וזו הזדמנות פז לתת לה ביטוי כמו גם הזדמנות מעולה ללמוד מכל סיטואציה כזו.
כמובן שיש פתרונות שהם מקובלים על אנשי המקצוע אבל לו הכרתם מראש את המקצוע ואת הפתרונות הללו, אולי לא הייתם מגיעים לאותה סיטואציה מלכתחילה.
דווקא כאן, העובדה שאתם מתחילים ולא מקובעים על פיתרון יכולה לעמוד לזכותכם.

כאן לדעתי גם מולטידיסציפלינריות (רב תחומיות) תעמוד לזכותכם ביכולת שלכם לראות אפשרויות לפתרונות דרך עינים אחרות.
אל תהססו למצא פתרונות לא קונבנציונלים, לשלב חומרים או טכניקות למנף פגמים (המקום הכי טוב להסתיר משהו הוא במקום גלוי לעין כל!)
מבטיחה לכם שתלמדו ממקומות שבהם “העזתם לצאת מהקוים” הרבה יותר מההליכה בדרך הקונבנציונלית.

טיפים: 10 – היו סלחניים עם עצמכם.

אין לנו דרך לקצר את ההתנסות שלנו. אין לנו דרך להמנע מטעויות באותה דרך, טעויות שיש להן ערך וחשיבות להתנסות ולמיומנות שנרכוש.
אתם צריכים לטעות, אתם צריכים להתנסות כדי להפנים וכדי להבין את התהליך.
אנחנו צריכים לקבל את העובדה הזו ולא לתת לאותן מהמורות (שלא לומר חומות בצורות) בדרך, לרפות את ידינו. יותר מכך, ראוי שנשכלל אותן בתהליך, ניקח בחשבון שמהמורות יהיו ונצטרך לנקוט ולהגיב באסטרטגיות מתאימות.
נצטרך למצא פתרונות יצירתיים (חכם לא ניכנס למקומות שפיקח ידע לצאת מהם…. אנחנו כנראה נהיה פיקחים לפני שנהיה חכמים. ובדרך לשם).
לפעמים נצטרך לחזור אחורה כדי להתקדם קדימה.
לפעמים התוצר הסופי יאכזב אותנו ולפעמים אפילו נהרוס את הפרוייקט.
זה בסדר. מותר.

הכל זה חלק מהלימוד וחשוב שתהיו סלחניים עם עצמיכם.
יום יבוא ותוכלו גם ללמד אחרים מנסיונכם.
ועד אז ובינתיים, מאחלת שבת שלום וקיץ מתון לכולנו.

Related Images: