לפעמים הצורך מוביל אותנו.
אי נוחות כזו או אחרת שנמאס להשלים איתה.
זה מה שהנחה אותי כאן.
בחדר המקלחת של בנותי כל אביזרי התמרוק סודרו (במקרה הטוב) על משטח הכיור.
אני משערת שהן היו חיות עם זה גם הלאה אבל לי (ביננו…אני זו שמנקה…), נמאס.
הגיע הזמן להשתדרג עם יחידת המדפים שמחכה כבר יותר משנה לזמנה!

לגמרי במקרה העבודה הזו מתחברת היטב לשבוע הספר שהחל אתמול בערב.
אז אני מקדימה את המאוחר ומעלה את המדפים הללו (הבטחתי כסא ישן…אני יודעת. גם זמנו יגיע) כמחווה לאותם ספרי ילדים מפעם שאחד מהם זכה לצאת מהארון (פשוטו כמשמעו) ולקבל חשיפה.
ומה הקשר בין מדפים לספר ילדים?
חכו בסבלנות ותראו.

אז זה מה שיש:
משטח כיור עמוס –

המקום המיועד למיקום המדפים (אני יודעת…לא מפוקס. זה מה שיש!):
 
ו…יחידת המדפים שהולכת לעבור מהפך:

הכנת יחידת המדפים לצביעה:

לפני שאני מתקרבת בכלל למשייפת אני מסירה חלקי מתכת נשלפים (מתלים חלודים שיושלכו כלאחר כבוד לפח ומסמרים דקורטיביים שמחפים על בורג. איישר אותם ואחזירם למקומם בסוף בתהליך) .
פעם הייתי עושה זאת באמצעות מברג. היום כבר יש לי מכשיר מיועד בדיוק לזה שקיבלתי מחבר ילדות שבא לבקר מארה”ב וידע בדיוק במה נפשי תחפוץ…
   
וכמובן, ממלאה מילוי ראשוני חורים בעץ.
חלק מהחורים מובנים במבנה העץ מאחר והמדפים לא מאד מהוקצעים.  
למה “כמובן”?
מאחר וברור לי שממילא יהיו שלבים נוספים של מילוי וממילא אצטרך לשייף (תמיד צריך לשייף לאחר מילוי) אז למה לא לחסוך ולמלא מילוי ראשוני מראש?
המילוי הוא באמצעות שפכטל לעץ שמגיע בשפורפרות בגווני עץ שונים. במקרה זה הגוון פחות משמעותי מאחר ואני הולכת לצבוע את המדפים.
  

ואז משייפת. וממלאה ומשייפת. ושוב ממלאה ומשייפת להחלקה סופית.

  

לאחר שהחלקתי את המדפים הסרתי שכבה של לכלוך (מן הסתם) וגוון ומאחר בכוונתי ממילא לצבוע, אני מסתפקת בזה ועוברת לצביעת השכבות הנסתרות.

צביעה:

השלב הראשוני של הצביעה יכול להכנס גם לקטגוריה של ההכנה.לבחירתכם.
בשלב הראשוני אצבע את השכבות הנסתרות שיחשפו בשיוף.
לצורך העניין יש לבחור את מערך הצבעים הרלוונטי לעבודה הזו.
לרוב, גם כשיש לי מושג כללי, הבחירה הסופית נעשית כאן ועכשיו.
גוון ליד גוון:
  
הצבע הסופי יהיה מסוג שאבי שיק בגוון שנהב והגוונים שיגיחו הם הכחול והתכלת.
הצביעה של גווני הכחול והתכלת היא צביעה גסה ולא על כל השטח. היא מתבצעת בעיקר באזורים מועדים לשחיקה.
אני מתחילה עם הגוון הכהה ועוברת לבהיר.

שימו לב שהצביעה היא חלקית וגסה.
כאן ממש אין צורך להשקיע בדיוק. הכל יכוסה ויצבע בצבע השנהב:

כפי שהצביעה הראשונית של הגוונים הכחולים היא שטחית וגסה, הצביעה של הצבע הסופי (לאחר יבוש מלא של הכחולים, כן?) תהיה מדוייקת, קפדנית ותכלול 2 שכבות של צבע.
גם אם אשייף אח”כ ואחשוף שכבות קודמות, זה צריך להיות תוצר לוואי של השיוף ולא של צביעה מחופפת.

תוספת מוט למגבת:

הואיל ובין שלבי צביעת יחידת המדפים יש להמתין, אני מנצלת את זמן ההמתנה לדברים אחרים.
תחילה להוספת מוט לתליית מגבת.
המורפולוגיה של יחידת המדפים היא כזו שמאפשרת להעמיד אותם על משטח או לתלותם על קיר.
בבסיסם יש מעין “רגליים” שמאפשרות ליצבם על משטח. יתרה מזו, מי שבנה אותם במקור גרע שני חצאי עיגולים בבסיס “העומד”.
את המורפולוגיה הזו החלטתי לנצל לצרכינו ולמקם בתוך אותם חצאי עיגולים מוט למגבת.
החלטתי להבריג לולאות משני הצדדים ולהשחיל לתוכן מוט.
על מנת להבריג את הלולאות ביחידת המדפים קדחתי 2 חורים במקומות המיועדים (תחילה במקדח צר ואח”כ במקדח המותאם להברגה). הקדחים הללו חסכו לי אנרגיה, כח ואת הסכנה שאצליח להרוס תוך כדי הברגה ישירות לעץ ללא קדח.
     

כפי שאתם רואים, את השלב הזה עשיתי לפני שצבעתי בצבע שנהב.
כמובן שהסרתי את הלולאות המוברגות והרכבתי אותן סופית רק בסוף תהליך השיפוץ.
השלב הבא שגם התבצע במקביל להמשך התהליך היה ניסור המוט לגודל הרצוי, צביעת המוט וצביעת 2 חרוזים שיסגרו על המוט משני צידי הלולאות:

כמובן שהצביעה היתה בשתי שכבות צבע (כחול) ובשתי שכבות לכה. העובדה כי השתמשתי בשאבי שיק שמאפשר צביעה על כל משטח ללא צבע מקשר, הקלה עלי כאן…ויתרתי על צבע מקשר עבור החרוזים (נו מה…התעצלתי, טוב? להוציא ולפתוח פחית של צבע מקשר רק בשביל 2 חרוזים?? אז ויתרתי…)

גב יחידת המדפים:

ליחידת המדפים לא היה גב.
אני החלטתי שאני רוצה לצרף לה גב ואיתו קצת קולטורה עם ניחוח של פעם.

חיתוך :

בשביל הגב השתמשתי בדיקט שמצאתי ומיועד לציור נוף לחלון שאת התריסים שלו כבר הכנתי. יענו מצאתי דיקט גדול דיו, כנראה ממיטה ישנה שהושלכה.
חלקו ישמר לציור הנוף וחלקו מתאים בדיוק לעבודות מעין אלה.
 
בהתאם לאופי יחידת המדפים החלטתי לתת גם לגב היחידה קימור בחלקה העליון. את השבלונה יצרתי וחתכתי מנייר. מאחר והיא סימטרית, יצרתי מנייר רק צד אחד והשתמשתי באותה השבלונה לשני צידי ציר הסימטריה.
את הדיקט ניסרתי עם משור אנכי (ג’קסו או ג’גסו. מה שנקרא בעיוות ג’קסון) לאורך קו המתאר. 
בשלב הזה כדאי מאד לסמן את מיקום המדפים על הדיקט ובשני הצדדים. יש לזה חשיבות אפילו יותר בצד האחורי. תראו בהמשך.

חיפוי גב יחידת המדפים:

הכי פשוט וקל היה לצבוע את הגב, לחבר אותו וסלאמאת.
אבל מדובר בי. קל ופשוט, אלא אם זה חלק מקונצפט עיצובי, אינו חלק מהפרוגרמה העקרונית שלי.
אז כאן נכנס ספר שירי ילדים ישן “העיפרון שלי הוא אנייה” שכתבה “עדולה” ועם איורים מאד נאיבים בשני גוונים של רות צרפתי.
הספר הזה לא היה ברפרטואר הספרים האהובים של בנותי.
את הספר הזה מצאתי כמו רבים וטובים, ברחוב. בנותי, שנקשרות לחפצים, חששו לתת ספר אהוב לתהליך. מאידך, דווקא עבודה כזו יכולה לשמר לא פחות טוב, אם לא יותר, ספר אהוב.
בפרט אם מנסים לפנות מקום וזורקים….
אולי בהזדמנות אחרת, אחרי שהתנסנו בעבודה הזו ובתוצריה, הן פחות תחשושנה. ואולי לא. לצערי (ולשמחתי), לא חסרים ספרים שמושלכים לרחוב לבחור מהם.

אז חתכתי מספר דפים שאהבתי יותר מהספר והתחלתי לחפש קומפוזציה שתסתדר עם המדפים.
באופן מפתיע (או שלא…) זה החלק שגזל את רוב הזמן. לא החלק הטכני.
ולאחר שנבחנו ונפסלו אופציות ונבחרה קומפוזיציה, הדבקתי (בדבק פלסטי לא מדולל או מדולל מעט, עם מברשת, שכבה אחידה ודקה על כל המשטח. להשתדל להמנע משלוליות ותלוליות דבק. לעבוד במקטעים ולשטח את הדף לאזור המשוח בדבק בעדינות ובצורה יסודית) את הדפים על גב היחידה.

מן הסתם חלק יהיה מוסתר ע”י המדפים עצמם. ואמנם, בשיר אחד, החישוב שלי לא היה נכון והשורה האחרונה מוסתרת. כנראה, אין עבודה שאין בה פאשלות כאלה קטנות (שיכולות לחרפן אותי…) וצריך להשלים עם זה.

ואחרי שהכל מודבק צריך למרוח על הכל 2 שכבות של דבק ו2 שכבות של לכה (וכמובן יבוש מלא בין שכבה לשכבה) שכבות הדבק יכולות להיות טיפה מדוללות במים (טיפה! לא הרבה כי דף רטוב עלול להקרע יותר בקלות) על מנת להקל על העבידות של החומר והמריחה. אני לא דיללתי.
תהליך העבודה על גב יחידת המדפים ארך זמן רב מעבר לחיפוש הקומפוזיציה בשל זמני היבוש הארוכים. גם כשחם וגם כשיש מזגן.
ודיר באלק לנסות לעגל פינות ולהתפשר על זמני יבוש. אם תתפשרו, תהרסו את העבודה שלכם.
יש צורך לכתוב… “מנסיון אישי…”?

וחזרה למדפים. דיסטרסינג.

את המדפים השארנו בינתיים צבועים בשנהב מלא ואני בהחלט לא רוצה להשאיר אותם כך.
התחלתי עם שיוף ידני שחשף פינות:

אבל החלטתי שזה לא מספיק ואני רוצה שיראו עוד מהכחולים שמתחת לשנהב.
אז הכנסתי את המשייפת החשמלית לתמונה (מזכירה לכם ששיוף לא כדאי שיתבצע בתוך חדר סגור ותמיד עם מסכה ומשקפיים להגנה)

יופי. הרבה יותר טוב.
גם הכחולים נחשפים וגם הטקסטורה של העץ (אם לא יהיה רמז לפחות לטקסטורה של העץ, אז איך ידעו שזה עץ ולא…פלסטיק לדוגמה??)

גימור:

הואיל ומדובר במדפים (יענו פוטנציאל רמת שחיקה במגע גבוהה) שימוקמו בחדר אמבטיה, אני מעוניינת בגימור עמיד יותר כך שהווקס המקסים והנח מאד לעבודה ירד מהפרק.
הגימור שבחרתי הוא לכה על בסיס מים (כהרגלי. לו העץ היה חשוף הייתי שוקלת אפשרות לפוליטורה שמדגישה יותר את היופי של העץ).
אני אוהבת לתת טאץ’ של יישון עם פטינה מיישנת נוספת לפני שכבת הלכה. זה נשמע בומבסטי אבל זה כולה צבע חום מדולל מעט במים שאני מורחת על הרהיט.
בעבר שילבתי את הצבע החום בווקס דבר שנתן לו עבידות קלה יותר וזמן עבודה גמיש יותר. 

נסיון העבר על שידת האיפור לימד אותי הלכה למעשה את החיסרון של התהליך הזה בשילוב הווקס.
שימוש בווקס מונעת/מקשה ליישם עליו לכה. (הגיוני סה”כ…שמן…מים…).
אם אתם עושים את השלב הזה הקפידו לעבוד על אזורים קטנים ולהתקדם בהדרגה. אם הצבע לא מדולל בווקס הוא מתייבש מהר יותר וזמן העבודה הוא קצר יותר.
צריך למרוח טיפה צבע עם סמרטוט לח ולנגב. לא אמורים לראות צבע חום. הגוון טיפה נתפס על הצבע (שנהב במקרה זה) ובחורים וסדקים הוא מצטבר קצת יותר.
האפקט הוא כמו של אבק ולכלוך (כן…) שמצטברים על רהיט עם הזמן.

לאחר שאתם מרוצים מהתוצאה, 2 שכבות לכה לקבע הכל.

ועכשיו מחברים הכל-

זוכרים את המסמרים הדקורטיביים שהוצאתי בהתחלה? אז יישרתי אותם ותקעתי אותם חזרה כך שיסתירו את הברגים
       

וגם הברגתי את הלולאות לחורים שקדחתי בהתחלה.
מיקמתי את המוט הצבוע עם החרוזים בקצותיו (עם מסמרים שתקעתי בחור החרוז ובמוט) דרך הלולאות המוברגות ליחידת המדפים.
 
על מנת שהמוט לא ירקוד בתוך הלולאות, סובבתי מעט את הלולאות כך שהן יקבעו את המוט למקומו.

וכמובן, מחברת את הגב עם שירי הילדים ליחידת המדפים. עשיתי זאת באמצעות אקדח סיכות.
בשלב הזה מאוד שימושי הסימון שעשיתי למיקום המדפים בצד האחורי של גב היחידה.
כך תדעו היכן ממוקמים המדפים ולא תפספסו אותם.

תליית המדפים על קיר חדר האמבטיה

רגע לפני, אני ממקמת משולשי פלדה בצד האחורי של יחידת המדפים 
   
ובחור בו אני מתכוונת להכניס את הבורג אני קודחת במקדח דק. החור הקטן יסמן לי את המיקום בו אני צריכה להכניס את הבורג.
מהצד הקידמי אני מגדילה מעט את החור עם ממקדח טיפה גדול יותר. 
זה יאפשר לי גם הכנסת חוד עיפרון לסימון מיקום החורים על הקיר.
 
לא נותר לי אלא לסמן מיקום (אני נעזרת כמובן בפלס) לקדוח חורים בקיר, להכניס דיבלים ולחבר את היחידה לקיר באמצעות ברגים.
 
וזהו.

וככה המדפים נראים אחרי שהבנות שלי השמישו אותם:

• 

• 

ולסיום סיומת, לטובת שבוע הספר שהחל אתמול ולטובת הכלל, 
שיר ילדים קטן של “עדולה” שקובע לתמיד (או לפחות עד השיפוץ הבא) על יחידת מדפים שלנו:

איש אחד
איש אחד
נדר
שהוא לא יסתפר,
עד שלא תהיינה מלחמות יותר
והנה שערו כבר ארוך וכבד.
כולנו צריכים לעזור לו כעת.

Related Images: