הארונית האותנטית לתליה על הקיר

הבן שלי כבר לא גר בבית.
יש לו בית משלו שחלק מיצירותי אף מגיעות גם אליו, אבל לא זה העניין.
שנינו חולקים חוש טכני מפותח ויצירתיות וכשמתאפשר, אנחנו עובדים יחד.
למדנו להשלים זה את זה ולהמשיך זה את זה.
כשאנחנו רחוקים אני משתפת אותו בעבודה שלי מעל גלי הוואטסאפ והוא משתף אותי בצנצנות החמוצים שהוא מכין לתפארת.
כששלחתי לו את תמונות הארונית הזו הוא אמר שהיא נראת ממש אותנטית…

ואז הראתי לו איך היא נראתה במקור… 😉

אותנטיות…

לפי המילון דבר “אותנטי” הוא הדבר המקורי, הלא מזויף.
אז כן, זו הארונית המקורית על כל חלקיה, כולל רוב הברגים המקוריים שלה, אבל אחרי שטיפלתי בה היא בכל זאת נראת אחרת.
אמנם בבחירה שלי לתת לה את המראה הנוכחי התחשבתי בנתונים שלה (ארחיב על זה בהמשך…) וניסיתי להיות נאמנה לרוח שלה, אבל, לא שימרתי את המראה המקורי.
כדי להיות כנה (ופרקטית!) לא תמיד ראוי ומוצדק לשמר ולשחזר את המראה המקורי של החפץ.
כשמדובר ברהיט מעוצב שנבנה לעילא מעץ משובח אז בוודאי זה כדאי.
לרוב מדובר ביצירת אמנות וכפי שיצירות אמנות זוכות לשימור ושחזור, כך גם רהיטים.
רסטורציה זו עבודה מאד מאד מדוייקת של אומן שיודע לשחזר את החומרים ואת הטכניקות שהרהיט נבנה באמצעותם. וכדי לשמר את הרהיט אולם לא לאבד את סימני הגיל על הרהיט, דרושה מומחיות מיוחדת.
תודו, גם כשמאבדים את סימני הגיל, מאבדים מהאותנטיות שלו.

והאותנטיות של הארונית שלי…?

הארונית שלי היא פחות או יותר ההיפך מרהיט מעוצב שנבנה לעילא מעץ משובח.
היא נבנתה כנראה ע”י חובבן, כנראה רק לתת מענה פונקציונלי לצורך שהתעורר. משאריות עצים הכי פשוטים, כאלה שנפגעו בעבר מתולעי עץ ולא צלחו לשום דבר אחר.
במשך הזמן הארונית נצבעה שוב, פעם או פעמיים וגם זה בצורה חובבנית.
החן של הארונית שלי היא כל אלה: הפונקציונליות, חוסר היומרה שבה, הפגמים והזמן שניכר בה.
את רוח הדברים הללו בכוונתי לשמר וזאת תוך כדי שאני משתמשת בנתונים הקיימים, מסירה שכבות של לכלוך, מחזקת, ממלאה חורים, מחליפה את הזכוכית השבורה ונותנת לה צבע.
הארונית שלי תשמור על האותנטיות שלה אבל לא על המראה המקורי שלה :-).

הכנת הארונית לעבודה:

כרגיל, אי אפשר בלי להכין את הרהיט לצביעה.
לרוב זה החלק הפחות כיפי של העבודה. החלק המלכלך, המרעיש…
אבל אי אפשר בלעדיו (זאת אומרת אם תרצו לעשות עבודה טובה, אי אפשר בלעדיו)
התחלתי עם הסרת הצבע ופרוק (כפי שתראו, השימוש בחומר מסיר צבע תרם ליכולת לפרק את הפרזול…לא מעבר לכך).
בעבר הופתעתי לטובה, כשהסרתי את הצבע משידונת שמצאתי, לגלות כמה מסיר הצבע היה יעיל.
לצערי במקרה הזה, אותו חומר בדיוק היה לא אפקטיבי בעליל (לדעתי איכות העץ ואיכות הצבע משפיעים על תוצאות שונות ואפקטיביות שונה אולם אין לי מספיק נסיון לבסס את המסקנה הזו)
התרומה היחידה של מסיר הצבע במקרה זה היתה, שהוא הקל עלי (אל תתרשמו, עדיין התאמצתי!) לפרק את הפרזול מהארונית.

הסרת הצבע מהפרזול:

על הפרזול שפרקתי עדיין נשארו שאריות צבע וגם אחרי שהשרתי אותם בטרפנטין, הייתי צריכה ממש לשפשף אותם עם שפכטל וצמר פלדה על מנת להסיר את הצבע.
את הפרזול הישן, כולל רוב הברגים, הרכבתי מחדש בארונית המשופצת.

הסרת הצבע מהעץ:

לגבי הסרת הצבע מהעץ, עשיתי זאת באופן חלקי (השתמשתי בשכבות הצבע הישנות כחלק מהמראה החדש) ע”י שיוף באמצעות משייפת.
ואם לא הסרתי את הצבע לחלוטין, למה בכלל לטרוח ולשייף?
השיוף במקרה זה גם חיספס את המשטחים, מה שמבטיח אחיזה טובה יותר של הצבע לכשאצבע. כמו כן, השיוף חשף באופן חלקי ואקראי את שכבות הצבע הקודמות וכן את העץ. החשיפה הזו תתרום לי למראה השיכוב והיישון שאכוון אליו בשלב מאוחר יותר.
בשלב זה גם פרקתי את המדפים בארונית על מנת לטפל בהם באופן פרטני מתוך ידיעה שאמקמם מחדש לאחר צביעה.

לאחר השיוף (כאמור, לא הסרתי את הצבע באופן מלא מתוך כוונה לעשות בו שימוש בהמשך) אני ממלאה חורים עם פילר עץ, מחכה לייבוש ועושה השלמות עם השיוף.
לפעמים נדרש סבב נוסף של מילוי ולאחר ייבוש, שיוף.

צביעה:

אני משפצת את השידה הזו כחלק משדרוג חדר האמבטיה שלי.
המראה כבר שופצה והוחלפה בתור שלב ראשון לפיכך בחירת הגוונים כבר נעשתה בשלב מוקדם יותר.
אני משתמשת בגוון ירוק (שצבעתי איתו גם את המראה) לגוף הארונית ובגוון חרדל (שיצרתי בעבר עבור רגלי שולחן המזוודה שלי והתחרטתי לגביו) לגב הארונית.
את הגוונים הללו ערבבתי בעבר מאחר ולא מצאתי גוון שיתאים לי.
הם חיכו לי לפרוייקט הזה.
יש לציין שכשאתם מערבבים צבע בצורה עצמאית, תוודאו ללא ספק, שיש לכם מספיק חומר מהגוון הרצוי לכל שלבי הפרוייקט. יכול להיות לא נעים בעליל להתקע באמצע פרוייקט בלי צבע ואז לנסות (עם סיכוי אפסי) לשחזר את הצבע הרצוי.

מכיוון שאני מתכוונת לשייף את הצבע ולחשוף את העץ ושכבות קודמות של צבע, אפשר להתפשר על איכות הצביעה. אין צורך בשכבה נוספת של צבע.
אני כן מקפידה על כיסוי מלא של כל השטח וכן על תיקונים עם מכחול בקו המגע בין הצבעים השונים ( את התיקונים עם המכחול עשיתי במקרה זה כבר לאחר השיוף. ממילא המשייפת לא ממש מגיעה לקצוות…).

שלב הדיסטרסינג, שאבי שיק …

זוכרים שדיברנו על אותנטיות? אז בעצם בשלב הזה אני שומרת (או יוצרת?!) את האותנטיות של הארונית הזו. אני חושפת את העץ ושכבות קודמות של צבע באמצעות השיוף, יוצרת שכבת פאטינה ונותנת לרהיט מראה מיושן.
כמובן שניתן לתת את המראה הזה גם לרהיט חדש באופן מלאכותי.
כאן אני משתמשת בקיים כדי להשיג את האפקט שרציתי.

שיוף:

בתור שלב ראשון אני משייפת את כל חלקי הארונית.
יש מקרים בהם אני מעוניינת בשיוף עדין שיחשוף רק אזורים שמועדים לשפשוף. בארונית הזו אני מעוניינת בשפשוף מסיבי יותר ואני נעזרת במשייפת החשמלית.

אחרי שהארונית שויפה על כל חלקיה, לשביעות רצוני, אני מנסה להרכיב חזרה את המדפים.
לצערי כאן אני נתקלת בבעיות לא צפויות.
אני מגלה שאין לי די מרחב תמרון לכלי עבודה לחבר את המדפים לתומכים שלהם. בוודאי לא עם המסמרים שפרקתי.
תוך כדי נסיונות, אני מצליחה (בשלבים…) גם להרוס את אותם תומכי מדפים.
(להגנתי יאמר שמדובר בעץ מאיכות ירודה!)

מאחר שתומכי המדפים הקודמים נהרסו לחלוטין, אני מנסרת תומכים חדשים.
הפעם מחברת אותם תחילה למדפים (עם אקדח הסיכות) וצובעת אותם.
את המדפים שכבר מחוברים לתומכים, אני מחברת לגוף הארונית (גם עם אקדח סיכות).
גם כאן נדרש מילוי של פילר להעלים את השקע שיצרה הסיכה.
במקרה זה אני מערבבת מעט מהצבע הירוק עם הפילר וממלאה (ומשייפת ידנית לאחר ייבוש, כמובן)


הוספת “פאטינה”:

שלב הפאטינה הוא שלב שפיתחתי תוך כדי ניסוי וטעיה ותעיה ותהיה בעבודות קודמות שלי.
הוא החל במקור עם ווקס שגיוונתי בעצמי (כשבעצם שימוש בווקס מונע ממני גימור של לכה על בסיס מים) והמשיך בפתרונות שאפשרו לי את אותו האפקט המיישן גם על עבודות שרציתי להשתמש בהן עם גימור של לכה.

לצורך העניין אני משתמשת במעט צבע חום מדולל במים.
אפשר להשתמש במכחול וסמרטוט או כמו שהשתמשתי כאן – בספוג.
אני טובלת את הספוג במים הצבועים ועוברת על כל המשטחים. אני יכולה לשחק עם הסמיכות של הצבע ובאזורים מועדים כמו סדקים חורים ופינות, להעלות את מינון הצבע.
הגוון החום נותן לרהיט אפקט יישון נוסף ומשלים.
האפקט הזה, שנותן את הטאץ’ הסופי למראה המיושן, יחסר למי שכבר התנסה בו.


פינישים:

הגעתי כמעט לסוף.
לא נותר אלא לכסות את הארונית בלכה (כדי להגן עליה מלחות, לכלוך ושחיקת מגע), לחבר חזרה את הפרזול ולקחת אותה לאברם הזגג שיתאים זכוכית סבתא לדלת הארונית.
אני בוחרת בלכה מט על בסיס מים כדי לשמור על האותנטיות של מראה השבי שיק של הארונית.
ברוב המקומות אני צובעת 2 שכבות של לכה, למעט המשטחים האופקיים שישמשו לאחסון. במשטחים הללו השחיקה המכנית תהיה גבוהה יותר ואני מוסיפה שכבה נוספת.

כמו כן אני מחברת חזרה את הפרזול שפרקתי, משתמשת ברוב הברגים הקיימים ועושה השלמות לברגים שהראש שלהם נשחק.
הבחירה להשאר עם הפרזול הקיים היא גם עיצובית (אותנטיות?!), אבל גם פרקטית. צירים אחרים היו רחבים מדי וידיות אחרות פחות התאימו למנגנון הנעילה.
הואיל ואני רוצה לשנות את כיוון פתיחת הדלת בהתאם למיקום המיועד של הארונית אצלי במקלחת, אותם המתלים עוברים לצד השני של הארונית. מה שהיה למטה הופך למעלה. (גם מיקום המדפים הושפע בהתאמה)

התאמת זכוכית חדשה לדלת הארונית:

יכולתי לבחור בזכוכית נקיה כמו הזכוכית שהיתה במקור אולם העדפתי משטח שיטשטש מעט את תכולת הארונית (מי רוצה לראות צמר גפן, בקבוק אלכוהול משחה לכוויות ומברשת שיניים רזרבית???) אז בחרתי בזכוכית סבתא (זכוכית מעוטרת) שגם תשלים את המראה ה”אותנטי” של פעם.

החלק הזה של העבודה כבר שייך לאברם הזגג.
אברהם חיבר את הזכוכית באמצעות סיליקון. הוא לא נעזר במסמרים (כפי שהיה במקור) כי העץ דק ופגיע. הוא גם לא משתמש בסופר 7 מאחר ולדבריו אם הזכוכית תישבר, לא ניתן יהיה להיפטר משאריות הזכוכית שצמודות למסגרת (דווקא מפני שסופר 7 הוא דבק טוב כ”כ…) – מה שהגיוני סה”כ.
ההדבקה בסיליקון מחייבת סבלנות.
לתת לזכוכית לשבת יממה מבלי לגעת בה.


וזהו.
אחרי שהסיליקון התייבש, הארונית מוכנה לתליה.
אני אתלה אותה אחרי שאסיים לעבוד על כל שאר המגרות, שיקבלו לוק חדש כחלק משדרוג חדר המקלחת שלי.
מבטיחה לעדכן צילום גם אז.
בינתיים, מוזמנים חזרה לתחילת הפוסט ולראות איך הארונית נראת אחרי הטיפול שלי.

Related Images:

המסגרת עם הפיתוחים…

כבר זמן מה מדגדג לי באצבעות לחדש את חדר האמבטיה שלנו שהוא אמנם מואר ופונקציונלי מאד אבל חסר בו טאץ’ אישי. אני הולכת לשנות ולהחליף ולתת את הטאץ’ הזה ומבלי לפגוע בפונקציונליות שלו.
הסרת המראה הקיימת והחלפתה במראה ממוסגרת חדשה היה הצעד הראשון והפוסט הזה יעסוק רק במסגרת הזו – המסגרת עם הפיתוחים שמצאתי ברחוב ושיפצתי.
שאר החלקים האחרים בשינוי יגיעו בהמשך, בפוסטים נפרדים.

וזו המראה עם הפיתוחים כשהובאה מהרחוב:

אין ספק שיש בה קסם רב אבל שצריך לטפל ולתקן אותה לפני שמתחילים לשחק עם העיצוב מחדש.

תיקונים במבנה המסגרת עם הפיתוחים:

את התיקונים במסגרת עשיתי כבר באוגוסט 2019 כשהחלפתי את מסגרת המראה במקלחת של בנותי. בסתר ליבי העדפתי את המסגרת הזו אם כי היה בה יותר פאתוס. או תקראו לזה אופי, או אמירה.
לשמחתי הן העדיפו את המסגרת הגדולה יותר והמסגרת הזו, שתוקנה כבר, נשארה לי.
היא רק נאלצה לחכות עוד שנה וחצי עד שבשלה בי ההחלטה לשנות.

השלמת חלקים חסרים –

המסגרת עם הפיתוחים עשויה כנראה מיציקת גבס (שנצבעה) שנוצקה כשבבסיסה שלד עץ. כנראה יצרו קרניז ארוך וחתכו אותו ב45 מעלות ליצירת מסגרת בגודל הרצוי.
עם הזמן והדפורמציות שנוצרו בעץ, חלק מהגבס מתחיל להתפורר ולאבד את האחיזה בעץ. המקום בו הפגיעה היתה הכי בולטת היה במסגרת הפנימית (היו מקומות נוספים באזור המנוקד שבהם יכולת השחזור שלי היתה מוגבלת, אבל בגלל רמת הפרוט, קשה יותר להבחין בזה)

על מנת להשלים את החלק החסר במסגרת חתכתי חתיכה קטנה של דיקט (במקביל לשיפוץ המסגרת, שיפצתי כסא וקילפתי מהמושב שלו שכבה רופפת. חתכתי והתאמתי חתיכה מאותה שכבה שקילפתי) והדבקתי אותה עם דבק נגרים במקום החסר. אפשר מעט לשייף (להזהר לא להרוס את הפיתוחים של המסגרת) ואפשר לדייק עם חומר מילוי לעץ. לא חייבים. בסוף אצבע הכל והחתיכה החורגת תשתלב עם כל השאר.

פרוק וחיבור מחדש:

חיבורי הפינות במסגרת לא ישבו היטב. אולי בגלל דפורמציות שחלו עם הזמן, משהו התעוות. כנראה בעבר ניסו לחבר שוב את הפינות מאחור עם אקדח סיכות ולא בהצלחה.
החלטתי לפרק את המסגרת ולחברה מחדש.

כדי לחבר חזרה את המסגרת עם הפיתוחים, השתמשתי באקדח מסמרים וסיכות, דבק נגרים ורצועת ראצ’ט.
את המסמרים הכנסתי בניצב לפינות (במקביל ולחיזוק הדבקה עם דבק נגרים) ואת הסיכות כתפר בין שני חלקי המסגרת.
שימו לב לאורך המסמרים ולאורך הסיכות. שלא תפגעו במסגרת…
כליבות במקרה זה עלולות לפגוע בעדינות הפיתוחים. מאידך, בגלל הקימורים של המסגרת, גם רצועת ראצ’ט עלולה להחליק…תצטרכו לעבוד בעדינות ועם רגישות ולמצא את הכלים שמתאימים לכם ולמסגרת…
לצערי בגלל אותם עיוותים שנוצרו עם הזמן במסגרת, החיבורים חזרה לא היו אידאליים ונעזרתי בחומר מילוי לעץ כדי למלא חורים ואת החיבורים שלא התחברו בצורה מיטבית.
הואיל ואצטרך לצבוע את המסגרת בכל מקרה, השתמשתי במה שהיה לי בבית באותו הזמן מבלי לייחס חשיבות לגוון.

לפני שהמסגרת נכנסה לצביעה ואחרי שנה וחצי שהמתינה לי,
העברתי אותה סבב נוסף של מילוי לעץ כדי למלא סדקים שנוצרו מייבוש בתקופת הביניים הזו.
כמו כן, בתקווה שחלק מהסדקים הנימיים בפיתוחים יתמלאו. (בדיעבד נראה לי שהתקווה הזו התבדתה… ניתן לראות את הסדקים הללו גם לאחר צביעה סופית. והלכה למעשה הסדקים הללו גם מוסיפים למראה המיושן שניסיתי להשיג/לשמר)
כמו בהמשך בשלב הווקס, גם כאן אני עובדת עם מברשת שיניים להחדרת החומר לסדקים מחד ומאידך להסיר אותו מהפיתוחים על מנת לא לאבד את הפלסטיות שלהם.

צביעת המסגרת עם הפיתוחים –

אין ספק שכדי לשמר את אופיה המיוחד של המסגרת עם הפיתוחים, כדי להדגיש את הנוכחות של הפיתוחים, יש לצבוע במחשבה תחילה.
האסוציאציה הראשונית שלי (להבדיל אלפי הבדלות) היא איפור פנים. עם איפור אנחנו יכולים להדגיש או להעלים, אנחנו יכולים ליצור אפקט מודגש של לחיים או עפעף או לחילופין באמצעות הצללה אנו יכולים לשטח אזורים בולטים מדי.
כשאנחנו מדגישים במודע אזור מסויים, אנחנו גם “מעלימים” אזורים אחרים.

בפיתוחי המסגרת (בפרט באזור הדהוי ששם כנראה חלק מהגבס נשטף) חשוב לי להבליט את הפיתוחים. משמע, בחלקים הבולטים להדגיש עם צבע בהיר ומאידך, את החלקים השקועים להכהות. ליצור קונטרסט חזק יותר.

ותכלס?

יישום הצבע הבסיסי על המסגרת עם הפיתוחים –

תכלס, (אחרי התלבטות קשה שקשורה יותר לחדר האמבטיה שלי מאשר למסגרת) בחרתי גוון.
הגוון הזה יהיה צבע הבסיס (לא פריימר! אל תתבלבלו. הכוונה לצבע הבסיס מבחינה עיצובית) ואיתו אצבע את כל המסגרת עם הפיתוחים.
סוג הצבע שבחרתי הוא צבע גיר על בסיס מים אטום שמחייב גימור נוסף (להבדיל מצבע שמכיל בתוכו כבר את הגימור כמו פוליאור)
הגוון היה סוג של ירוק – תערובת של צבעי שאבי שיק שהכנתי עבור שולחן המזוודה שלי והתאים לי גם לכאן.
סוג הצבע שתבחרו יכול להיות צבע אקרילי לקירות או פוליאור וינטאג’ או כל צבע אחר שמחייב גימור.
הגימור הנוסף יהיה חלק מתהליך הצביעה ויש לו בהחלט ערך מוסף עיצובי.

אחרי צביעה ראשונית בצבע ולפני ייבוש, אני עוברת עם סמרטוט על הפסים בהיקף להסיר את הצבע ולחשוף את הצבע המוזהב של המסגרת.
עקרונית ניתן לעשות זאת בכל האזורים הבולטים. אני מעדיפה להשאיר את הטיפול בפיתוחים עצמם לשלב הבא. עם מכחול יש לי יותר שליטה ודיוק מאשר עם סמרטוט.
ובכ”ז את פסי המסגרת אני מנקה מצבע מאחר והפסים במסגרת ישרים ואחידים בגובהם.
למרות זאת ועם זאת, גם הם יזכו גם לטיפול ולתוספות בשלב הבא.

שימו לב שיש לצבוע גם את צידי המסגרת באותו הצבע.
לאחר היבוש אני משייפת מעט את צידי המסגרת כדי להשיג אפקט קל של דיסטרסינג בהיקף.

הדגשת תלת המימד כחלק מתהליך הצביעה של המסגרת עם הפיתוחים:

בשלב זה המסגרת עדיין אנמית.
אמנם ניתן לראות את הפיתוחים אבל ניתן לראות יפה גם את כל הפגמים. הפיתוחים עוד לא מקבלים את הכבוד הראוי להם ובאמצעות טכניקת הצביעה שאשתמש בה, אני מקווה להדגיש את היופי ולהעלים (ככל הניתן באמצעות מאחז עיניים שכזה) את הפגמים.

הטיפול באזורים הבולטים במסגרת –

את החלקים הבולטים של הפיתוחים, על מנת להבליטם יותר, יש להבהיר.
אפשר כמובן להשתמש בגוונים בהירים יותר של אותו גוון או בגוונים שונים של לבן.
אני בחרתי לההשתמש בשני גוונים מטאלים – זהב וברונזה.
הברק שיש בגוונים המטאליים גם ידגישו את הפיתוחים, גם יתנו טאץ’ אלגנטי וגם ימשכו את העין (ויסיטו אותה מדברים אחרים ;-))
אני מתחילה עם הברונזה וממשיכה עם הזהב.
עובדת עם מכחול ועוברת בנגיעה על האזורים הבולטים. אפשר גם לעבוד עם האצבע במקום מכחול 🙂
בשלב זה אני גם מוסיפה מהגוונים הללו גם לפסי המסגרת, שלאחר הצביעה הסרתי מהם את הצבע הירוק, כדי להעמיק את הגוון המתכתי.

כמובן שהבליטות בפיתוחים הן לא שטוחות והגבול שלהן לא מוגדר (כמו בפסי המסגרת לדוגמה). אתם תצטרכו להפעיל שיקול דעת מה וכמה מהן לגוון. גם כאן לפעמים כל המוסיף גורע. זה כמובן תלוי בכם.

הטיפול באזורים השקועים במסגרת –

הטיפול באזורים השקועים לא פחות חשוב מהטיפול בבליטות. אלו שני צדדים של אותו המטבע והמטבע לא יהיה שלם בלי אחד מהם.
כמו שאת האזורים הבולטים אני רוצה להבהיר, את האזורים השקועים אני רוצה להכהות. כאמור, ליצור קונטרסט, להדגיש את הפלסטיות של הפיתוחים.
על מנת להכהות אני משתמשת בגוון חום.
על מנת שהגוון הכהה לא יתפס בצבע גם באזורים בהם אני לא רוצה שיתפס, אני משלבת את הגיוון בגימור של המסגרת – גימור ווקס.

מה זה ווקס?

ווקס זה שילוב של דונג עם שמן שמורחים על הרהיט בדומה למשחת נעליים שמורחים על הנעלים. הווקס נספג ברהיט משמן ואוטם אותו ללחות. המראה של הווקס הוא טבעי והוא מחמיא מאד לצבעים וינטאג’ים.
החיסרון של הווקס הוא העמידות שלו בשחיקה.
רהיט עם רמת שחיקה גבוהה בגימור ווקס צריך יהיה לעבור אחת לתקופה חידוש של הווקס. או לחילופין לבחור בגימור אחר עם עמידות גבוהה יותר לשחיקה (כמו לכה או פוליטורה).אני אוהבת את הווקס בגלל המראה המשיי שלו וגם כי אני נעזרת בגימור הזה על מנת לתת יישון נוסף לרהיט שקיבל טיפול דיסטרסינג. האפקטיביות והנראות הכי גבוהות של טכניקת העבודה הזו היא כשיש לרהיט פיתוחים.
במקרה כזה אני משלבת ווקס טבעי עם ווקס צבוע. הווקס הצבוע נלכד בשקעים ובסדקים ונוצר אפקט של פטינה ישנה על הרהיט.

בפוסט הזה, שגם בו אני משתמשת בווקס צבוע, תוכלו לגלול ולקרא איך אני מכינה ווקס בעצמי.

בטכניקה הזו אני מנצלת את תכונות הווקס כדי לתת טאץ’ סופי למסגרת עם הפיתוחים שלי.
הווקס הצבוע יגוון (רק) את האזורים השקועים ויספק לי את הקונטרסט הרצוי כדי לחזק את תחושת תלת המימד של הפיתוחים.

טכנית אני מורחת תחילה את כל המסגרת, באמצעות מברשת שיניים (כדי להגיע לכל המקומות ועל מנת להוציא חומר עודף), בווקס בגוון טבעי. לאחר ייבוש קל, אני מבריקה את המשטחים באמצעות סמרטוט נקי.
הווקס כאמור אוטם את המשטח והתכונה הזו תאפשר בשלב הבא את ניגוב האזורים הבולטים במסגרת משאריות ווקס מגוון.

לאחר שכל המסגרת (כולל השוליים) נאטמו בווקס טבעי – מה שמבטיח בעצם שהווקס המגוון לא יאחז בצבע גם באזורים הבולטים וניתן יהיה לנגבו בסמרטוט – אני יכולה לעבור לשלב הבא ולגוון את הווקס.


שימוש בווקס מגוון בחום לצביעת החלקים השקועים במסגרת –

בסרטונים מחו”ל מציגים בטכניקה הזו הרבה ווקס מושחר.
כשרק התחלתי לעבוד, לא מצאתי ווקס מושחר כאן בארץ. כמו בסיטואציות אחרות, חיפשתי דרך להשיג את אותו אפקט והחלטתי לצבוע את הווקס.
זה היה השלב ששידכתי צבע אקרילי לגיוון צבעים עם ווקס וראיתי כי טוב.
אני אישית מעדיפה לצבוע את הווקס בצבע חום ולא בשחור כי הוא טבעי יותר ודרמטי פחות, אבל עקרונית ניתן לצבוע בכל צבע שתרצו.
לענייננו, הווקס הצבוע צריך להאחז באזורים השקועים ולתת קונטרה לבליטות בפיתוחים. ככזה הוא צריך להיות כהה, אז לא משנה מה הצבע שתבחרו ובלבד שיהיה כהה.
לדידי, גם כאן, חום טבעי יותר ועונה לי בדיוק על הצורך.

בקערת ערבוב אני שמה ווקס (במקרה זה מתוצרת עצמית) וצבע חום ומערבבת לפי הצורך. כך אני יכולה לשחק עם מינון הצבע בווקס.
אני עובדת עם מכחול קשה יחסית ודואגת להכנס לכל השקעים עם הווקס המגוון בחום.
כל 10 ס’מ בערך אני עוצרת את הצביעה ועוברת עם סמרטוט כדי להסיר את הווקס המגוון מהבליטות.
הואיל ובשלב הקודם אטמתי את המסגרת, הווקס המגוון מוסר בקלות יחסית מהבליטות אולם לא ניתן להוציאו מהשקעים.
ואת זה בדיוק רציתי להשיג. שיאחז בשקעים.
אגב, הקפידו למרוח קטע קטן ולנגב, למרוח קטע קטן ולנגב על מנת שהווקס המגוון לא יספיק להתייבש. אם הוא יתייבש יהיה לכם הרבה יותר קשה להסיר את שאריות הווקס המגוון מאזורים שלא אמורים להצבע.
שימו לב שהגוון החום נותן גם לגוון הבסיס אפקט של יישון.
גם אזורים שנוגבו, לפני המריחה ולאחריה נראים שונה.

והליטוש הסופי –

לאחר שאני מסיימת ליישם את הווקס המגוון על כל המסגרת עם הפיתוחים, אני לוקחת סמרטוט יבש ונקי ומתחילה להבריק את כל המסגרת. בדיוק כמו שעושים כשמצחצחים נעליים 🙂
את תהליך ההברקה עושים לאחר כשעה בערך ולא מיד לאחר המריחה.
הברק המתקבל הוא ברק עדין וטבעי. גימור משיי, שונה מאד מגימור של לכה או של פוליטורה.
והצבע והמראה בסוף, שונה מהצבע הבסיסי שלנו. כאילו הצבע התבגר…
למי שחשוב לדעת מראש הגוון המדויק ואיך המסגרת תראה בסוף, כנראה זה לא התהליך עבורו. כאן יש רכיב של חוסר וודאות והתפתחות עם התהליך.

התקנת המראה בתוך המסגרת עם הפיתוחים –

לאחר שהמסגרת הושלמה אני לוקחת אותה לאברם הזגג שיתקין לי בתוכה מראה.
לצערי הצלחתי בכשרוני הרב לשבור את המראה שפרקתי כך שלא היה טעם אפילו לשקול להשתמש במראה הישנה. גם לו יכולתי, זה לא היה חוסך לי בעלויות התקנת המראה כי עיקר העלות זו העבודה ולחתוך מראה קיימת מחייב יותר מדידות והתאמות. לדעתו של אברם, לא שווה להשקיע במראות ישנות כי סימני הזמן ניכרים בהם.
כמובן שאם סימני הזמן על מראות לא מפריעים לכם (ואם לא הצלחתם בעוונותיכם לשבור את המראות) אז לכו על זה ותחסכו עוד כמה שברי זכוכית במזבלה הסמוכה.

כשאברם התקין את המראה הוא הדביק אותה עם דבק סופר 7 בהיקף שגם מונע מרטיבות שמתעבה על המראה לחדור לציפוי של המראה.
כמו כן הוא לא ממליץ על ציפוי אחורי למראה כדי למנוע הצטברות של לחות בין המראה לציפוי. כמובן שרלוונטי בפרט לחדרים רטובים.

המראה מהצד השני

אברם גם חיבר מתלים בגב המראה. (המתלים בצד ולא במקרה. שם יש מספיק עובי עץ כדי להכיל את הברגים)
לצערי לא חשבתי שיש חשיבות למיקום המתלים בזמן שאברם חיבר את אותם.
מסתבר בדיעבד, שהמתלים הם בכיוון כזה שכשהמראה תלויה, דווקא הצלע עם הפגמים היא זו שמוארת 🙁

לפני ואחרי אצלנו באמבטיה –

כמובן שאפשר להוריד את המראה ולהחליף את כיוון המתלים אבל –
א. החבר’ה שלי אומרים לי שאני היחידה שרואה את הפגמים הללו.
ב. האוייב של הטוב מאד הוא המצוין. לפעמים הפרפקציוניזם שגורם לי לנסות לתקן הכל לרמת המושלם, דווקא הוא גורם לי לדפוק את הכל אפילו יותר.
אז אני מחזיקה את עצמי ולא מחליפה כיוונים 🙂

וזה להתרשמותכם. המראה (ופרטים ממנה) על קיר חדר האמבטיה שלי.
חפשו את הפגמים 😉

ועוד כמה מילים לקראת השנה האזרחית החדשה-

בתחילת ינואר אני מתחילה סדנת איור עם ליאורה גרוסמן 🙂
סדנה שתמשך כ-3 חודשים,
מתנת יומולדת שאני מאד מתרגשת לקראתה,
שאני מתכוונת להשקיע בה את כל כולי.
מקווה מאד שאצליח לשלב את הסדנה עם העשיה הנוכחית שלי (גם ערמת הג’אנק אצלי בבית מקווה ;-)) ושרצף הפוסטים כאן בבלוג לא תיפגע.
מתנצלת מראש אם כן.
במהלך שלושת החודשים הקרובים בכוונתי להעלות פוסטים כשאוכל, גם אם אחרוג מהזמן הקבוע.
מוזמנים להרשם כעוקבים בבלוג וכך תקבלו את הפוסט ישירות למייל ממש לכשיצא.

מאחלת לכולכם שנה אזרחית טובה יותר. נסו לא להתקרבן בגלל הסגר, נצלו את התנאים הבלתי אפשריים לטובתכם ושמרו על עצמכם בריאות ובריאים.

Related Images:

המסגרת המחודשת למראת האמבטיה הישנה

המראה בחדר האמבטיה של הבנות כבר החלה להראות סימני זקנה.
לרוב אין לי בעיה עם רישומי הזמן (גם לא על הפנים והגוף שלי ;-)). אלה נותנים ביטוי לאופי הייחודי של כל חפץ (או אדם…) ולדרך שעברו.
גם הפעם אני משתמשת באותה המראה הישנה (שאברם הזגג התאים עבורי לגרסה המחודשת שלה) אבל אני נותנת לה טאץ’ ומוסיפה לה מסגרת שחידשתי.
ההעדפה המקורית שלי היתה למסגרת מעט קטנה יותר אבל עם יותר “בשר” אופי ונוכחות. מסתבר
ש(כאן לפחות) הפונקציונליות מנצחת…
המסגרת שנבחרה בסופו של דבר היתה דקה, עדינה יותר ועם פחות נוכחות. היא נבחרה ע”י בנותי מהסיבה ה”בנאלית” שמידות המסגרת היו גדולות יותר וכך המראה שהתקבלה, היתה גדולה יותר.

המסגרת המקורית.

בכנות, נראה לי שהשיפוץ הזה, (גם אם הוא אכן שייך לקטגוריה הזו מכל כיוון אפשרי) הוא כל כך קל פשוט ומהיר שאני כמעט מרגישה שלא ראוי להתייחס אליו כאל כזה.
(ואם זה לא מספיק, כשלתי בצילום השלבים המעטים שלו כך שהתמונות לצערי הרב אינן חדות)
אני מקווה שהתאורים המילוליים המעטים שיהיו נחוצים כאן יבהירו את התהליך וישלחו אתכם לשפץ מסגרת בשביל המראה שלכם.

אז זו המסגרת המקורית שקיבלתי מעפרה ונמצאת אצלי כבר זמן רב. חיכתה לזמנה שיגיע:

כפי שאתם רואים, המסגרת המקורית כוללת מסגרת חיצונית דקה יחסית (אבל מעוצבת) ופספרטו מעץ עם מסגרת פנימית. (פספרטו מעץ שימש לתמונות ללא זיגוג להבדיל מפספרטו מקרטון).
הפספרטו מחובר למסגרת החיצונית בסיכות, שאני שולפת, והחלקים נפרדים.

הפספרטו העשוי מעץ ימשיך להמתין ליעודו לכשיבוא.
המסגרת החיצונית תזכה לפרשנות חדשה באמצעות צבע ותחבוק בסופו של דבר את המראה שלנו.

שינוי באמצעות צבע.

המסגרת למראה שלנו (שממוקמת בסמוך למדפים ששיפצתי וצבעתי), תטופל בצבעים דומים למדפים כדי ליצור את החיבור.
(את קצוות המראה כפי שהיתה בעבר ניתן לראות בתמונות שצולמו בפוסט עם המדפים)
בהתאם לכך בחרתי את הצבע הכחול ואת צבע השנהב שיעבדו יחד עם הגוון הנוכחי של המסגרת – גוון מתכתי מוזהב מיושן שאתן לו להגיח במקומות מסויימים במסגרת.
העובדה כי אני מעוניינת להשתמש בגוון הנוכחי של המסגרת חסכה לי לחלוטין את עבודת ההכנה שלרוב כוללת הסרת שכבות של לכה וצבע.

עובדה זו הכתיבה לי את סוג הצבע שעלי להשתמש בו –
צבע שניתן ליישם אותו גם ללא שיוף או צבע יסוד : צבע גיר (שאבי שיק)
אני עובדת עם מכחול עבה (או מברשת צרה מאד) וכמעט יבש ומפזרת את הצבע הראשון בצורה גסה ולא בכיסוי מלא (אצלי זה הצבע הכהה, הכחול) – זה הצבע שיהיה פחות דומיננטי ואינטנסיבי. חלקו יחשף וחלקו יכוסה בצבע השני.
לפני שהצבע יבש, אני עוברת עם סמרטוט לח על אזורים בולטים שכוסו בצבע, מסירה חלקים מהצבע בצורה מבוקרת וחושפת את הצבע המוזהב המקורי של המסגרת.
שימו לב שהצבע חודר לסדקים ולפגמים במסגרת. זה רצוי ומבורך מבחינת האפקט שאני מעוניינת בו.

לאחר ייבוש מלא של הצבע הכחול, מגיע תורה של השכבה השניה, של הצבע הבהיר.
הטכניקה זה. צביעה גסה וחלקית של המסגרת והשארת אזורים חשופים כך שגם הצבע הכחול יקבל חשיפה וגם המוזהב מקורי.
גם כאן, לפני שהצבע מתייבש אני עושה מקצה שיפורים בעזרת סמרטוט לח (לא רטוב!!!) וחושפת בצורה מבוקרת אזורים נוספים.
גם בשלב הזה הצבע חודר לסדקים ופגמים, כך שתוודאו שזה נעשה בצורה מבוקרת על מנת שחלק מה”כחול” ישאר חשוף למראה המוגמר.
אצלי, כאן, הסתפקתי בשתי השכבות הללו.
עקרונית, ניתן להוסיף כך עוד שכבה או שתיים, או ככל שתרצו (בתריסים שלי השתמשתי ביותר שכבות) ועד שהמגוון והשיכוב ישביעו את רצונכם.

גימור והגנה למסגרת

בחירת סוג הצבע, ויותר מזה, מיקום המסגרת עם המראה בחדר אמבטיה (ככל שיהיה מאוורר) מחייב גימור שיאטום אותה.
למסגרת, להבדיל משידה או כסא, אין רמת שחיקת מגע גבוהה.
הואיל וכך, אני יכולה לבחור בגימור של ווקס ולהעזר בו לטאץ’ הסופי של מראה השאבי שיק.

ווקס כחומר גימור וכשלב נוסף למראה מיושן של המסגרת:

עקרונית אני מעדיפה לעבוד עם ווקס שאני מכינה בעצמי (ניתן לקרא על הווקס שלי בפוסט על שולחן הקפה ששיפצתי) אבל מכיוון שאני צריכה בשלב כלשהו לסיים את הווקס הקנוי, עבדתי עם אנטיק ווקס.
(החיסרון הכי גדול שלו הוא הריח שלו שהוא כמעט בלתי נסבל מבחינתי. אבל… אני משיגנע בכל מה שקשור לריחות, אז תבדקו בעצמכם)
בעבודה עם ווקס, פיתחתי טכניקה בה אני מערבבת את הווקס עם צבע אקרילי חום (לא באופן אחיד) ומורחת אותו על הרהיט הצבוע והיבש. הצבע החום יוצר אפקט של יישון לרהיט ומרכך את הצבעים. הצבע החום גם נכנס לסדקים, מדגיש אותם ועוזר להם להתבלט.
יש לעבוד ברגישות עם הצבע החום (קצת יותר או קצת פחות לפי הצורך) המעורבב בווקס.
לאחר מריחת הווקס המגוון בחום על הרהיט עם סמרטוט, יש להקפיד לפזר ולנגב (לפני הייבוש) את השאריות עם סמרטוט יבש.
לפעמים יש לאזן את החום (אם הוא אוטם את הצבע יותר מהרצוי) עם שכבת ווקס נקי –
שוב, אין לזה מתכון. צריך לעבוד ברגישות ולפי תחושה.

לאחר שהגימור משביע את רצונכם יש לתת לו להתייבש.
לאחר הייבוש של הווקס יש להבריקו עם סמרטוט נקי ויבש.
בדיוק כמו כשמצחצחים נעליים. (יש פה מישהו שעדיין מצחצח נעליים??)

בשלב הזה המסגרת מוכנה כבר ולא נותר אלא לקחת את המראה לאברם הזגג שיחתוך אותה לפי מידת המסגרת.
לאחר החיתוך הדבקתי את המראה למסגרת עם סופר 7 ויצרתי מתלה מתייל מלופף שנשען ואיזן את מנגנון התליה הקודם (שלאחר חיתוך המראה, איבד מהסימטריות שלו).
אתם יכולים לראות בצילומים כי עדיין ניתן לראות את פגעי הזמן על המראה שעדיין מתפקדת אצלנו באמבטיה. אבל עכשיו עם טאץ’ אישי בדוגמת מסגרת שחודשה.

תשתו הרבה ותחזיקו מעמד עוד קצת. תכף (חודש, חודשיים…קטן עלינו) נגמר הקיץ…

Related Images:

מסגרת המראה, מה את באמת מראה?

מסגרת המראה, קצת כמו השיער שלנו, ממסגרת את הדמות שלנו המשתקפת בה.
היא לא העיקר, אבל היא בהחלט נותנת טאץ’. ולא רק לדמות או המרחב המשתקפים בה, גם למרחב בו היא נמצאת.
גם הפעם אני מטפלת במסגרת עם מראה.
הפעם קצת שינוי יעוד וקצת לא. אבל… לא תוכלו לזהות את המקור.

לא יודעת אם שמתם לב, אבל הסיכוי למצא ברחוב פריט שממש שווה לשחזר אותו כך שיחזור לימי תהילתו (ולא בהכרח שווה משיקולים כלכליים!), כמעט אפסי היום.
אבל, פריטי ריהוט של…איקאה, לדוגמה, אפשר למצא בכל פינת רחוב זנוחה.
לצערי, ככה עושים היום דברים…זולים. לשימוש חד פעמי. ואחרי זמן קצר הם מושלכים. לא שווה להשקיע ולתקן, או סתם… כי הצרכים השתנו.
אחד האתגרים שלי הוא לנצל גם את הדברים הללו, שהשתמשו בהם וזרקו אותם.
להפוך אותם למשהו יפה, שיזקוף את קומתם.
ועל הדרך כמובן, למחזר, להקטין בצ’ופציק את ערמות הזבל.

אז המראה שלי היא מראת גוף מובנת בדלת של ארון מאיקאה.
הארון כולו הושלך לרחוב ביום פינוי הגזם, חיכה לטרמפ השבועי למזבלה של טייבה.
אהבתי את הפרופורציות של הדלתות ומיד דמיינתי דווקא מראה אופקית.
כדי לא להפריד את זוג הדלתות (עם המראה ובלי) אספתי את שתיהן. יום יבוא ואמצא יעוד גם לדלת השניה.
וכך נראת דלת הארון שלי, לפני שיפוץ. מבט מהחזית ומאחור:
     יש מיש מסגרת המראה כפי שנמצאה חזית    יש מיש מסגרת המראה כפי שנמצאה אחור  יש מיש מסגרת המראה. דלת של איקאה...

לעבודה:

הכנת מסגרת המראה לעבודה:

קודם כל לפני הכל ניקיון, הסרת פרזול והדבקת מסקינטייפ על שולי המראה על מנת לא לצבוע אותה.
שימו לב שהמסקינטייפ לא התיישן, כי אם כן, כשתסירו אותו, ישארו שאריות דבק על המראה ולהסיר אותן זו עבודה כפולה ומכופלת. מנסיון.
גם הכנת המשטח לצביעה הוא חלק מההכנות.
מאחר ומדובר על מסגרת שעשויה מMDF עם ציפוי כלשהו דמוי עץ, אין לי שום אינטרס לשמר ולשחזר את המראה המקורי ואני הולכת להפוך אותו למראה מיושן ביותר עתיר שכבות צבע.
אבל כדי שצבע יתפס היטב על המשטח, אני קודם כל משייפת.
יש מיש מסגרת המראה שיוף
(טוב נו…אז קודם שייפתי ואז הדבקתי מסקינטייפ. אל תהיו קטנוניים ;-))

צביעה של מסגרת המראה, שלב ראשוני:

לפני שאני מתחילה לצבוע, חשוב לי לציין כי אני מוותרת על שכבת צבע היסוד בגלל אופי הגימור.

מי מכם שקרא פוסטים קודמים שלי יודע שאני אוהבת את הגימור של ה”דיסטרסינג” בגלל שהוא מאד סלחני ומאחר והוא מאד אינדיווידואלי לאדם ולפריט. 
במקרה כזה איני מחפשת משהו עם מראה אחיד.
קילופים וחוסר אחידות, אם יהיו, רק יתרמו למראה ולא יגרעו ממנו.
ולמרות זאת, אני כן משייפת כדי לתת לצבע אחיזה במשטח.
מוזמנים לעשות את שיקול הדעת שלכם ולנסות וללמוד תוך כדי. זה כל הכיף…

אגב, משתמשת בצבעים שיש לי כבר בבית. חלקם צבעי אקריל לקיר, חלקם צבעי אקריל שנקנו בחנויות יצירה או צבע גיר של שאבי שיק שמלווה אותי בלא מעט עבודות.
עוד סיבה לאהוב את מראה השכבות המיושן.

נחזור לצבע – שכבה ראשונה בצבע כתום.
את השכבה השניה בצבע בריק (אחרי שהראשונה מתייבשת, כן?) אני צובעת גס מאד. עם מקל של רופא. כזה שהוא מכניס לגרון לראות מה קורה שם.
את השכבה השלישית בצבע תכלת (אחרי שהשניה בצבע בריק התייבשה דיה) מוסיפה באותה הדרך בדיוק:

    יש מיש מסגרת המראה שכבה ראשונה בצבע כתום  יש מיש מסגרת המראה שכבה שניה בתכלת

שלב של דיסטרסינג:

לפני שהצבע מתייבש ומתקשה לחלוטין, אני עוברת עם שפכטל (או ספטולה) על המסגרת .
אני ממש פוגעת בשכבות:
יש מיש מסגרת המראה אחרי ששפכטל עבר כאן.
ראוי לציין שאין מתכון קבוע לדיסטרסינג.
זה אחד הדברים שאני אוהבת במראה הזה.
יש המון שיטות וטכניקות שונות (שהאינטרנט מלא בהן. לרוב לא בעברית) ואתם מוזמנים לנסות גם כל דבר שיעלה במוח היצירתי שלכם.
אין נכון ולא נכון. עובדים, מנסים עד שאתם אוהבים את התוצאה.
ואם לא? אפשר לצבוע עוד שכבה או לשייף ולהסיר שכבות והכל בסדר.
ואפשר לשלב. טכניקות וחומרים ואין נכון או לא נכון.
אז כן, אני מתכוונת כאן לשלב טכניקות.
אבל קודם אני משייפת בעדינות על מנת להסיר חלקים בולטים מאד או רופפים. לא במטרה להחליק לחלוטין. החיספוס האקראי מדבר בשפה הנכונה לי.

שילוב טכניקות –
ועכשיו הדבקת דפי ספר:

יש לי אוסף של ספרים שהושלכו ואני אספתי כחומר גלם. אחד מהספרים הללו הוא מילון באנגלית שהיתרון הגדול שלו הוא שהדפים שלו כבר קיבלו גוון צהוב חום מרוב יושן (זה המושג? לא סגורה על זה). רואים בתמונות?
יש מיש מסגרת המראב קרעי דפי ספר ישן      
אני מאד מאד אוהבת את הגוון הזה.
בכסא בו נעזרתי בדפי ספר לעיצוב שלו, השתמשתי בפוליטורה כדי להשיג אפקט דומה.
אני משתמשת בדבק פלסטי כדי להדביק אקראית ובמפוזר קרעי דפים על המסגרת.
הואיל ואחרי היבוש של הדבק, יש למרוח על הפריט דבק, אני מנצלת את זה כדי לשלב טכניקה נוספת:

Crackle Paint או צבע סדוק:

טכניקה נוספת שעוברת מצוין את המראה המיושן עם השכבות היא טכניקת הסדקים.
לגישתי, לא צריך ליצור סדקים על כל מסגרת המראה. גם את זה יש לעשות נקודתית במספר נקודות.
אני מנצלת שלב של מריחת דבק על קרעי הנייר ואני מגדילה מעט את השטח ומשתמשת בשלב הזה כשלב הראשון של הסידוק.
יש מיש מסגרת המראה מריחת דבר על קרעי הנייר   יש מיש מסגרת המראה מריחת דבק על קרעי הדפים

פרטתי את כל התהליך של הCrackel Paint עם שכבת צבע (להבדיל משכבת לכה שקופה) בפוסט על מסגרת אחרת. מוזמנים להכנס לשם ולהיזכר.
הדבר הכי חשוב בתהליך לדעתי הוא הטיימינג. לתת לדבק להתייבש מספיק על מנת שלא יראו כתמים לבנים אבל לא יותר מדי, שמגע יהיה טיפה דביק (אבל לא לח! ושלא ישאיר סימני דבק על האצבע!).
בדיוק בעיתוי הזה יש לצבוע שכבה של צבע נוספת על האזור בו מרחנו את הדבק (וגם באזורים אחרים, לבחירתכם. תופעת הסדקים תיווצר רק באזור בו מרחנו דבק) לפי כל ההדרכות (ובכנות, לא ניסיתי אחרת…) יש לצבוע את הצבע במשיכות מברשת ניצבות לכיוון מריחת הדבק.
ואח”כ לחכות.
הקסם קורה לאט ובהדרגה.

יש מיש מסגרת המראה. הסדקים נוצרים בצבע.   

שוב לשייף את מסגרת המראה:

והפעם הכנסתי לשימוש את המלטשת האקסצנטרית שלי.
מי מכם שמלווה אותי זמן מה יכול להבחין שככל שאני מנוסה יותר בטכניקה של היישון והדיסטרסינג, אני מעיזה יותר. פעם הייתי נחרדת להשתמש בשלב הזה במלטשת חשמלית, לא כל שכן אקסצנטרית. האימפקט של מכשיר חשמלי הוא חזק יותר ומהיר יותר. מן הסתם היכולת לשלוט בדקויות היא נמוכה יותר.
היום, ובדיסטרסינג, זה פחות מפחיד אותי. זו הרפתקה.
גם במדף העזתי. כאן אפילו יותר.
זה לא לדעת בדיוק מה יצא בסוף ולהגיב ולקבל החלטות תוך כדי עבודה. היום זה מתאים לי. 
אז זה מה שהמלטשת שלי עשתה:

יש מיש מסגרת המראה שיוף עם מלטשת.   יש מיש מסגרת המראה לאחר שיוף עם מלטשת

לא יודעת מה איתכם, אבל אני אוהבת.
גם שרואים את הכיווניות של הליטוש וגם שהקרטון הדחוס (טוב נו, MDF…) נחשף.
עוד שכבה. האמת שבבסיס.
בסוף המסגרת תעבור תהליך של איטום כך שהחשיפה הזו לא תהיה נקודת תורפה.

נכון שאני משלבת כאן טכניקות? אז אם כבר אז כבר.
עוד טכניקה שאני משתמשת בה כמעט בכל עבודת יישון:

Dry Brush או מברשת יבשה:

טכניקת המברשת היבשה, כשמה כן היא. שימוש במברשת יבשה עם מעט מאד צבע כך שמשיכות המכחול או המברשת על הסיבים שלהם, ממש יראו.

גם כאן, כמו עם המלטשת האקסצנטרית שלי, אני מעיזה יותר. כאן זה מתבטא בבחירת הצבע.
לא משהו שישתלב או יתמוך. משהו שיתן עומק ויקפיץ את כל הצבעוניות הרבודה החוצה.
החלטתי שאני משתמשת בכחול.
תראו:
יש מיש מסגרת המראה דרי ברש בכחול.  יש מיש מסגרת המראה דרי בראש בכחול פרט

והשלב האחרון בעבודה על מסגרת המראה – איטום:

כדי לאטום פריט יש דרכים שונות וחומרים שונים וכל אחד עם היתרונות והחסרונות שלו.
כשאני מיישנת פריט אני משתמשת לא פעם בגימור של ווקס אותו אני מערבבת עם צבע חום (ברגישות…) הצבע חודר לסדקים ולחורים ולאזורים הלא אחידים בטקסטורה שנוצרו עם השיכוב שעבדנו עליו ויוצרים מעין פטינה של מעין “לכלוך” שנוצר עם הזמן.יש מיש מסגרת המראה ווקס עם צבע

יש מיש מסגרת המראה גימור ווקס עם צבע
בעת ובעונה אחת הווקס גם אוטם את פני המשטח ויוצר שכבת הגנה.
בפריטים שנמצאים ברמת מגע ותפקוד גבוהה לרוב אעדיף להשתמש באיטום אחר מאחר והווקס עמיד פחות. מאידך, הישום שלו קל מאד כך שאין בעיה גם לחדש אותו בתדירות גבוהה יותר.
בפוסט על שיפוץ שולחן הסלון, הרחבתי ופרטתי טכנית יותר על השלב הזה, למי שמעוניין בהנחיה צמודה יותר.

זהו.
אחרי שהכל מוכן, מסירים את נייר הדבק ומרכיבים חזרה ידית. (ומי שרוצה את הצירים, אז גם…)
לא את הידית המעפנה המקורית של איקאה.
ידית שווה, ממה שמצאתי ברחובות.


(נשים אחרות מסתובבות עם שפתון בתיק?
אני מסתובבת עם מברגים! ולדרמן שהבן שלי קנה לי ליומולדת וסכין יפנית. כדי שאם אני רואה זבל “שווה” הרוס ומפורק לחלוטין או כזה שאין מצב שאקח אותו בשלמותו, אני מפרקת ממנו את הפרזול. בלי בושה!)


ולמה ידית למראה?
תזכורת, כבוד, מקום, לתפקיד המקורי של מסגרת המראה הזו.
אז רק לבחור:

יש מיש מסגרת המראה ידית 2 יש מיש מסגרת המראה ידית 1 יש מיש מסגרת המראה ידית 3

כמובן שכיוון הידית צריך יהיה להיות מותאם לכיוון התקנת המראה (שכבר לא מתפקדת כדלת)

והנה כמה תמונות של המראה בסוף התהליך.

 

והדובדבן שבקצפת!

לרגל שנה לפתיחת הבלוג, מה שקורה ממש בימים אלה,
המראה הזו עומדת למכירה פומבית! (מכירה אילמת).
מידות מסגרת המראה הן 39.7 ס”מ פאה קצרה על 171.5 ס”מ פאה ארוכה.
(גודל המראה ללא המסגרת 27.7X159.5 ס”מ)
כמובן שתוכלו לבחור איזו ידית שתרצו מהמלאי הקיים (אם כי המוגבל) אצלי שמיועדות לחור יחיד. 
המחיר ההתחלתי שלה הוא 480 ש”ח.
איני מתחייבת למכור להצעה הגבוהה ביותר שאקבל, אבל מאוד סביר שזה מה שיקרה.
מי מכם שיהיה מעוניין במראה הזו, מוזמןת להעביר לי הצעה עם המחיר שתסכימו לשלם על המראה למייל yesh.m.yesh.2017@gmail.com עד אמצע אפריל – מוצ”ש ה- 14.4.
האיסוף יהיה מהבית שלי בהוד השרון.
כבונוס נוסף, מי שירצה יוכל לראות באותה הזדמנות, בלייב, עבודות נוספות שלי (חבר שמלווה אותי כאן בבלוג והגיע לא מזמן לביקור מארה”ב, אמר כי האורגינלים יפים אפילו יותר מהתמונות. רק אומרת…) ובלית ברירה, גם את ערמות הרהיטים שמחכות בסבלנות לזמנן שיגיע…
למי שיהיה נח יותר, ניתן יהיה לתאם איסוף בחיפה מאזור המת”ם (ואז לא תראו עבודות אחרות שלי, אבל תפגשו את בן זוגי שיחיה)

אתם מוזמנים 
נראה אתכם…
ואתם כמובן מוזמנים להעביר ולשתף ולעניין בכל פורום וכל אדם ואישה שנראה לכם שיאהב ותאהב וירצה ותרצה.

למקומות היכון…צא!

 

 

 

 

 

Related Images:

המראה שטיילה בעולם. או לפחות כך רציתי שיראה.

לפני כשבוע וחצי חזרנו מטיול של שבועיים באנגליה (וזו גם אחת הסיבות שלא העלתי שום דבר חדש זמן מה!…)
מן הסתם בצורה זו או אחרת, אולי החוויות מהטיול יהיו השראה לאחת או יותר מעבודותי בהמשך, אבל, הבחירה לכתוב על המראה הזו דווקא עכשיו, היתה בגלל עיצוב המסגרת שלה.
הקונטקסט הוא אסוציאטיבי בלבד.
את המראה עשיתי לפני מספר חודשים לאמא שלי שרצתה מראת גוף.
אמא שלי, שתהיה בריאה, עברה את ה-80 וגרה היום בדיור מוגן (יום יבוא ואכתוב על המעבר שלה לשם. הבטחתי ואקיים!). בזמנו היא טיילה הרבה בכל העולם.
החלטתי שעל המסגרת כמוטיב, אכניס בטכניקה שאנסה כאן לראשונה, חותמות דרכון מכל העולם כתזכורת לימים טובים. ואח”כ איישם את אותה הטכניקה על שולחן האיפור שעבדתי עליו במקביל.

יאללה, לעבודה…

זו המראה כפי שנמצאה ברחוב:
יש מיש - המראה כפי שנמצאה ברחוב יש מיש - כך המראה שנמצאה נראת מאחור

 

 

 

 

 

 

הכנת המראה לעבודה:

לפני שאצבע את המסגרת אני מתכוונת להוציא סיכות מיותרות ולהדביק את הדרוש:יש מיש - הוצאת סיכותיש מיש - הדבקת הקרטון

השלב הבא הוא הגנה על המראה מהצבע:

יש מיש - מסקינטייפ להגנה מצבע


בדיעבד, השתמשתי כנראה במסקינטייפ ישן שהותיר בסופו של דבר דבק על המראה…
הסרת צבע קלה הרבה יותר מהסרת הדבק כך שעדיף היה במקרה זה לוותר על ההגנה המיותרת הזו. או להשתמש במסקינטייפ חדש…
אבל זו חכמה של בדיעבד.
תוודאו שהמסקינטייפ שאתם עובדים איתו תקין. אם המסקינטייפ שלכם ישן, תזרקו אותו! תחסכו לעצמכם עבודה.


שלב צביעת המסגרת והכנתה לPhoto transfer:

אחד היתרונות הגדולים של צבע גיר הוא שהוא אטום ושהאחיזה שלו במשטחים מצויינת. זו הסיבה שלרוב אין צורך בהכנה לפני צביעה. וכשאני כותבת הכנה אני מתכוונת לליטוש ו/או לצבע יסוד.
בדרך כלל אני מעדיפה כן ללטש, על מנת לחספס את המשטח דבר שיבטיח לי אחיזה טובה יותר של הצבע. בפרט כשיש לכה על הפריט.
במקרה זה, נראה כי המסגרת מצויירת ללא לכה.
הואיל ואני מתכוונת לעשות גם שלב של דיסטרסינג, הגוון הכהה הקיים אף ישרת את מטרתי.
אז אני ישר צובעת בגוון הירקרק (שאף מתאים לחדר בו המראה תמוקם)

יש מיש - צביעת המסגרת בצבע גירולאחר ייבוש הצבע, שלב של דיסטרסינג באמצעות שיוף בנייר זכוכית יש מיש - דיסטרסינג באמצעות שיוף בנייר זכוכית
זה שלב מאד מלכלך. תקפידו לעבוד במקום פתוח או מאוורר ועם מסכה. (שלא תשאפו את האבק שנוצר) אל תשכחו בסוף לנקות את כל האבק מסביב ולנגב את כל שאריות האבק מהמסגרת.
מן הסתם, לא תרצו שהאבק יצמד לשכבות הבאות ביצירת המסגרת.

 

הכל נקי?
הגענו לשלב החותמות. טכניקת Photo transfer

אחת הסיבות בגללן בחרתי מראה של חותמות דרכונים היא כי חותמות מטבען אינן מושלמות. גם את ה Photo transfer לא יהיה אידאלי (זוכרים? זו לי הפעם הראשונה לנסות את הטכניקה הזו) זה לא יפגע במראה הכולל.
תחילה בחרתי לי באמצעות פינטרסט אתרים חינמיים שיש בהם תמונות של חותמות דרכון.
לדוגמה החותמות הללו שגם השתמשתי בהן על המסגרת שלי:

יש מיש - חותמות דרכון יש מיש - חותמות דרכון בתמונת מראה

באמצעות תכנת עריכה פשוטה העברתי את החותמות לתמונת מראה
(בטכניקה הזו יש להדפיס את הציור הרצוי בתמונת מראה על מנת שתהיה ישרה במצבה המוגמר. יש לזה חשיבות יתרה כשמדובר בכתב!)
את הקובץ בתמונת מראה הדפסתי במדפסת לייזר על נייר רגיל.
בטכניקה הזו אין להשתמש במדפסת הזרקת דיו מאחר והדיו “בורח ומתפשט” במגע עם רטיבות.
אם אין מדפסת לייזר, תשתמשו במכונת צילום.
כאן יש הנחיה אחת מיני רבות לטכניקת העבודה הזו.

בשלב הזה חתכתי והפרדתי את החותמות אחת מהשניה ובאמצעות ג’ל מדיום,

יש מיש - ג'ל מדיום

שמרחתי על החותמות, הצמדתי אותן למסגרת כשההדפסה של החותמת כלפי מטה, למסגרת:יש מיש - הדבקת החותמות

חשוב שכל האזור המודפס יהיה מכוסה בשכבה דקה של ג’ל מדיום ויש להדק היטב ולשחרר את כל בועות האויר אם יש כאלה.
בשלב זה יש לתת למדיום ג’ל להתייבש היטב. תתאפקו. תתרחקו למס’ שעות (או ללילה) כי אם לא, תהרסו את העבודה שלכם.

יש מיש - מתחילים לקלף את הנייר

אחרי לילה, מספיגים סמרטוט במים ומלחלחים את הנייר. שלא תהיה שלולית, אבל מספיק כדי שהנייר יתכהה וניתן יהיה להתחיל לפורר אותו. כמו בתמונה.
בסוף זה יראה כך:יש מיש - ה photo transfer הושלםאו כך:יש מיש - ה photo transfer הושלם

בשלב זה יש לאטום את ההדפסה כדי שלא תתקלף עם הזמן
אני החלטתי להתחכם ובשלב הזה גם לשלב את טכניקת הסדקים (crackle paint)…

אטימה (בערך) באמצעות crackle paint:

כשהשתמשתי בטכניקה הזו עד היום, השכבה העליונה היתה בגוון אטום כלשהו אשר נסדק וחשף את הגוון שנמצא מתחתיו. בזכות הקונטרסט בין הגוונים הסדקים נראו לעין.
במקרה הזה איני רוצה לכסות את הצבע ובוודאי לא את החותמות.
אני אצטרך ליצור את האפקט בשקוף ועל מנת להדגיש אותו לעבור עם ווקס מעורבב עם צבע או עם פוליטורה על הכל. זה “יוציא החוצה” את הסדקים ועל הדרך יוסיף למראה הדיסטרסינג.
הואיל וזו הפעם הראשונה שלי שאני מנסה את הסדקים על שקוף קניתי באקוורל סט קטן של שני חומרים יש מיש - סט ליצירת סדקים

שיטת העבודה זהה לשיטת העבודה עם צבע אטום. מורחים את החומר הראשון (אני חושדת שמדובר בדבק פלסטי…אבל אם היו כותבים דבק פלסטי, איך היו יכולים לגבות עליו מחיר גבוה יותר??) בכיוון אחד. לאחר שמתייבש למגע אך לא לחלוטין, מורחים את החומר השני (אני חושדת שמדובר בלכה שקופה…וכנ”ל…) בכיוון ההפוך.

הואיל ורציתי את אפקט הסדקים במספר מקומות בלבד, רק במקומות הללו יישמתי את החומר מתוך מחשבה שממילא אעבור על הכל בפוליטורה שתאטום. אבל…

שלב הפוליטורה:

את הפוליטורה אני מורחת עם פקעת של בד כותנה ישן שממולא בצמר גפן שהוספג בפוליטורה ומסככת במעט שמן זית. בפוסט הזה פרטתי יותר על יישום הפוליטורה.

דעו לכם ותלמדו מנסיוני,
אם לא תמרחו את השלב השני של הcrackle paint (יענו בשלב הקודם את הסבב של הלכה…) על הכל, הספיגה של הפוליטורה לא תהיה אחידה!
זה יכול להיות מאד מאד לא יפה.
במקרה שלי זה רק הוסיף למראה המיושן שניסיתי להשיג.
מזל…יש מיש - לאחר הפוליטורה הסדקים נראים

זהו. לא נותר אלא להסיר את נייר הדבק מהמראה, לנקות אותה ולתלות אותה אצל אמא בחדר.

 

(התמונות מתחלפות… למי שאין סבלנות – לחיצה על התמונה, תחליף תמונה)

ובנושא אחר,
הואיל והבלוג הזה כולו אני, בלי שום מערך טכני מאחורי – לומדת ותוך כדי מיישמת –
לאחרונה אני נתקלת בבעיות טכניות עם הפעלת ואחזקת האתר.
לפעמים מצליחה להתמודד עם בעיה, חוגגת…ומגלה בעיה אחרת, לפעמים סתם עוקפת ולפעמים חיה עם.. ומרגישה עם….
גם בפוסט הזה, בניגוד לקודמיו,
לא הצלחתי לתת פרמטרים לתמונות בעריכת הפוסט כך שזו הסיבה שאין טקסטים צמודים לתמונות ובלחיצה הן לא נפתחות אוטומטית בכרטיסיה נפרדת .
אני מתנצלת שחוסר הנוחות זולגת גם אליכם.
לצערי אני צופה שזה גם ישפיע על קצב העלאת הפוסטים (בין שאר הדברים) בתקופה הקרובה, אז גם על זה אני מתנצלת ומבקשת שתהיו סבלנים.
ותחזיקו לי אצבעות…
😉

Related Images:

מראה, מראה שעל הקיר, מי היפה בכל העיר?

אני עושה פאוזה קלה ברצף, שנראה כי אינו נגמר, של הפוסטים בנושא שיפוץ הספה.
להבדיל, בפוסט הזה אתאר עבודה זריזה, שניתן לעשות תוך מס’ שעות (ברוטו. כולל זמני יבוש) ולסיים.

מראה.
או אם לדייק, מסגרת של מראה.

את מסגרת המראה הזו הכנתי כחלק מפינת איפור, לחברה של הבן שלי.
כשהיא החליטה להשתחרר מקבע, תוך זמן קצר היא עזבה דירה בגדרה, מצאה עבודה, שכרה דירה עם חברה ועברה לגור בחיפה.
על הדרך היא עוררה בכך לא מעט סימני שאלה ואי שביעות רצון אצל משפחתה שגרה בבאר שבע.
(הכל קרה כמובן דווקא כשהבן שלי הדריך במחנה של הסוכנות בארה”ב)
לא היה לה כמעט דבר, אפילו לא מיטה.
ועד שאולימפיה הואילו בטובם להביא לה את המיטה (סיוט, קחו בחשבון אם אתם מזמינים אצלם…) היא גרה אצלנו, בחדר של הבן שלי (יחד עם הספה, זאת שמשתפצת לאיטה) ונסעה בוקר בוקר לעבודה מכאן, יחד עם בן זוגי.

פינת האיפור אולתרה ממדף עם מגרות, כסא מפורק וממסגרת של מראה, כולם נמצאו זרוקים ברחוב.
הפוסט הזה יתמקד במראה. אולי פוסט אחר יטפל במדף ובכסא.
חלק לא מבוטל מתפקיד הפינה הזו היה לעודד את רוחה בתקופה לא קלה של אי ודאות ושל שינויים אינטנסיביים.
לשמחתי הפינה הזו מילאה גם את התפקיד הזה היטב, ובימים אלה בהם גמרתי לשפץ עבורה שולחן איפור אמיתי, עם כל הפסיליטיז, (מבטיחה פוסט גם עליו) היא בהחלט מתלבטת בין השניים…

  • ולעניננו – מסגרת של מראה:

כך היתה המסגרת כפי שנמצאה:מסגרת המראה כפי שנמצאה
המסגרת עשויה מפלסטיק. דמוי עץ.
בכוונתי להתאים אותה לפינת האיפור שנצבעה בגוון ירוק מרווה בסגנון וינטג’ ושאבי שיק -Shabby chic (סגנון ריהוט שניכרים בו סימני הזמן – בלאי לכאורה, המושג בטכניקות שונות ושמנסה לחקות בלאי טבעי.)

הואיל וכל הפינה היא מעץ ומכיוון שפלסטיק, כמו MDF, הוא חומר חסר אופי עיצובי (מעבר לעובדה שהוא גמיש ומקבל כל מראה ואופי מחקה שיולבש עליו), מסגרת המראה הזו תראה בסוף כמו מסגרת מעץ ישן.

 

זו פינת האיפור ללא המראה:
פינת האיפור ללא המראה

המסגרת לאחר שאברם הזגג התקין בה מראה

בתור התחלה נתתי את המסגרת לאברם הזגג שירכיב בתוכה מראה.
בדיעבד, אפשר, ואולי עדיף אפילו ,לצבוע את המסגרת ורק אז לתת אותה לזגג. זה יחסוך את הדבקת המסקינטייפ על המראה על מנת להגן עליה מהצבע.
שזה בדיוק השלב הבא…

  • צביעת המסגרת

הואיל והמסגרת הזו פשוטה ואין בה אלמנטים עיצוביים כלשהם, החלטתי במסגרת הזו לנסות לראשונה את שיטת הסדקים – Crackle paint.
(הזכרתי את השיטה הזו בפוסט של התריסים.)
המוטיב הזה אף הוא חלק מסגנון השאבי שיק ויגרום לפלסטיק להראות כמו עץ. ישן.
על מנת ליישם את השיטה הזו יש לצבוע שכבה כבסיס. (שתראה מבעד לסדקים)
במקרה הזה צבע המסגרת עובד לטובתי.
על מנת להדגיש את תחושת ה”עץ הישן” , על צבע המסגרת הקיים שילבתי 2 צבעי אקריליק נוספים: כחול וחמרה. בזכות זה יתקבל גם אפקט של שכבות, דבר נוסף שנותן תחושה של מסגרת ישנה, עם הסטוריה.
לאחר שהצבע האקרילי יבש, אני משתמשת בדבק פלסטי כשכבת ביניים שתיצור את אפקט הסדקים, Crackle paint, לאחר שהשכבה האחרונה של הצבע תצבע ותתייבש.

שכבת דבק פלסטי כשכבת ביניים היוצרת את אפקט הסדקים

שכבה של דבק פלסטי על צבע הבסיס שיבש באזורים בו אני מעוניינת בסדקים

שתי התמונות מצולמות לפני שהדבק יבש.
יש לחכות שהדבק יתייבש מעט והגוון הלבן שלו יעלם.
מאידך, לא לחכות ליבוש סופי. האזורים הצבועים בדבק צריכים להיות שקופים אולם עדיין דביקים למגע.
שימו לב, באזורים בהם לא יישמתם עם דבק, לא ייוצרו סדקים.

 

 

לאחר שהדבק יבש במידה הנכונה, הסדקים נוצרים בשכבת הצבע העליונהיש לצבוע את השכבה הסופית של הצבע, בה יווצרו הסדקים.

שכבה זו צריכה להיות קונטרסטית לשכבת הבסיס על מנת לקבל את מלא האפקט.
במסגרת שלי, השכבה העליונה תהיה בצבע פינת האיפור- צבע ירוק מרווה מסוג צבע גיר – שאבי שיק.
את השכבה הזו יש לצבוע בשכבה אחת ולא לעבור עם המברשת מס’ פעמים באותו המקום, על מנת שהסדקים יווצרו.
לאחר שצבענו, יש לחכות בסבלנות ולראות איך אט אט הסדקים נוצרים בצבע.
במקום להסתכל על הצבע מתייבש ולראות את הסדקים נוצרים, ניתן ללכת לישון…
התהליך יתקיים גם ללא ההשגחה שלנו.
בבוקר הצבע יהיה כבר יבש לחלוטין ונוכל להמשיך לשלב הבא:

  • דיסטרסינג (Distressing)

דיסטרסינג הוא בעצם השלב בו מיישנים את הפריט. (לכאורה כמובן. רק ויזואלית נותנים לו מראה ישן שעבר בלאי)
יש הרבה מאד שיטות וטכניקות לדיסטרסינג (ובעצם… סדקים בצבע זה גם סוג של דיסטרסינג מאחר וסדקים לרוב נוצרים בפריט ישן)
במקרה זה ובשלב זה השתמשתי בשלוש טכניקות:

  1. שיוף באמצעות נייר זכוכית בעיקר בקצוות ובפינות.
  2. הוספת משיכות של צבע בהיר בטכניקת Dry brush (שימוש במברשת יבשה עם טיפונת צבע ויצירת משיכות צבע אקראיות)
  3. מריחת צבע הגיר בווקס מעורבב בצבע אקרילי חום, דבר היוצר פטינה (ציפוי הנוצר על משטח ומעיד על גילו המתקדם. במקור, באיטלקית, זו תחמוצת ירוקה שנוצרת עם הזמן על נחושת. במשך הזמן המושג התרחב והקיף כל ציפוי שנוצר על משטח במשך הזמן) על הצבע ומיישן את הגוון.

למריחת הווקס יש גם תפקיד נוסף – איטום והגנה על הצבע (הווקס מכיל דונג).
יש  הממליצים למרוח תחילה על הצבע ווקס נקי תחילה.
ערבוב ווקס עם צבע חוםזאת על מנת שלא יווצרו כתמים בלתי מתוכננים של צבע חום או שהפאטינה שתתקבל לא תהיה כהה יותר מהרצוי.
כשמורחים ווקס נקי תחילה, יש יותר שליטה על עומק הגוון.
מהנסיון הלא מאד ארוך שלי בנושא, בפרט במקומות קטנים יחסית (להבדיל ממשטחים רחבים וגדולים), אין לי שום בעיה לשלוט פחות על הגוון הסופי.
עם זאת, אם נראה לכם שהתוצאה כהה מדי, תוסיפו למשטחים ווקס נקי ותנגבו את המשטח עם סמרטוט. הווקס יסיר חלק מהצבע.
שיטת העבודה היא ישום הווקס (נקי או עם צבע) במברשת קשה על אזור קטן יחסית, בטפיחות וניגוב והספגת האזור בתנועות מעגליות באמצעות סמרטוט .
חשוב לא לעבוד על אזורים גדולים על מנת לא לתת לצבע להתייבש לפני שהוספג.
כשעה אחרי שמסיימים לעבור עם הסמרטוט ולפזר ולהספיג את הווקס בצבע, יש לעבור עם סמרטוט נקי ולהבריק את הפריט.

לא נותר אלא להסיר את המסקינטייפ מהמראה,
לנקות את המראה,
לצלם מוצר מוגמר
ולקחת אותה לחיפה…
המראה המוכנה

פרט מסגרת מראה

המראה מתפקדת במקומה, כחלק מפינת האיפורולתלות אותה שם על הקיר…כמובן!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ו…בפוסט הבא,
חוזרים שוב לספה!

 

Related Images: