ואיפה אתם מאחסנים את האטבים שלכם?

לא יודעת למה, אבל במשך שנים אטבי הכביסה שלי היו מאוחסנים בשני מיכלי בריטה ישנים.
איכשהו, זה מה שהיה.
זה לא היה נח במיוחד אבל זה לא הטריד מספיק כדי שנחשוב על אופציה חלופית.
במקביל,
הקופסה המוזרה הזו מחכה אצלי כבר יותר משנתיים (קיבלתי אותה עם הדום שכבר זכה ממזמן לחידוש), מחכה לאיזו הברקה שתגאל אותה מבדידותה.
הקופסה הזו, שבדיעבד נודע לי שזו כנראה מגרה של מכונת תפירה, נשלפה מערמה שהחלטתי לדלל וזכתה לתואר ותפקיד חדש – קופסת האטבים שלנו. ועל הדרך, שילבתי אותה עם מיני מרכז מיחזור ביתי שהחזיר לנו את הקולב במטבח לטובת מגבות המטבח.
בקטנה אמנם, אבל בהחלט שיפור באיכות החיים.

גם את קופסת האטבים כדאי לתכנן מראש…

כמובן שלא באמת יקרה כלום אם לא תתכננו מראש. מכסימום, תתבאסו אח”כ שיכול היה להיות אחרת, נח יותר, זמין יותר….
או… שתנסו לצפות מראש את הבעיות ותתכננו איך לפתור אותן כדי שיהיה לכם נח ופרקטי יותר בהרכבה ובשימוש.
אז אילו משתנים אני הכנסתי למשוואה הזו?
מיקום הקופסה. צריך להיות קרוב, אבל שלא יפריע….
ניידות שלה (כי אם אקבע אותה לא אוכל להשתמש בה במקום אחר. וגם לנקות אותה יהיה קשה)
שילוב פונקציות אחרות – הוספת ווים ליצירת מרכז מיחזור בבית (אריזות, זכוכיות, בקבוקים…)
שתשתלב. מרפסת השרות שלי אמורה להיות פרקטית לחלוטין. לא זה המקום ליצור מסמר עיצובי עם אמירות פילוסופיות 😉

צריך גם לחשוב איך טכנית הכל יתחבר.
לדוגמה – יהיה קשה מאד לחבר את הקופסה ישירות לקיר בברגים.
רוצים להסתכל על הקופסה ולחשוב למה בעצם יהיה קשה?
זו הקופסה כפי שנשלפה –

גם המחשבה על פתרונות טכניים זה חלק מתכנון.
וכן, צריך וכדאי לחשוב מראש כי זה משפיע על הפתרון שתבחרו.
אז אחרי שהגדרתם לעצמכם מה הצרכים שהקופסה צריכה לתת להם מענה, אחרי שצפיתם והגדרתם לעצמכם מה הבעיות שצריך יהיה להתמודד איתן, אפשר לחשוב על פתרונות טכניים אופציונלים (וכן, גם זה המקום לתת ליצירתיות שלכם להשתולל) ואיך אתם רוצים שהקופסה הזו (או כל דבר אחר שאתם עושים) תראה בסוף.
לדוגמה – פתרונות התליה הטכניים ששקלתי במקרה זה היו:
ווי מתכת כמו של אדנית שהקופסה יושבת בתוכם,
שימוש בחגורות עור
השענת המסילות הצידיות (שהוסרו בסופו של דבר) על שני מוטות.
או הפתרון שיישמתי בסוף – מדף מובנה כחלק מהקופסה שהקופסה תתלבש עליו במדוייק.
המדף יקובע לקיר וווי התליה ימוקמו עליו ולא על הקופסה.
הקופסה תתלבש על המדף (וניתן יהיה להוציאה ממקומה) וסף החלון יהיה נקודת עיגון עליונה שתמנע מהקופסה ליפול.
כך הפתרון נראה בסוף:

סף החלון מהווה נקודת עיגון עליונה לקופסה

המדף עליו קופסת האטבים תישען:

בשלב זה ברור לי עיקר הפתרון יהיה במדפון שיותאם במדוייק לקופסת האטבים. את המדפון הנ”ל אחבר ללוח אנכי שאותו ניתן יהיה לקבע לקיר ושניתן יהיה גם לקבוע בו ווי תליה.
מבחינה קונסטרוקטיבית, המדף האופקי צריך להיות עבה מספיק כדי לשאת את המומנט של הקופסה (עם נקודות העיגון שיספק סף החלון) אבל דק מספיק גם כדי להקטין את המשקל העצמי שלו וגם כדי שהקופסה תוכל להתלבש עליו במלואו – למראה נקי (ראו בתמונה למעלה)

משטח אופקי –

אם אתם זוכרים, בפרוייקט הקודם שלי בו שידכתי מזוודת ציירים לרגלי שולחן הוספתי משטח דיקט לקופסה. אני הולכת לנצל את השאריות של הדיקט ההוא עבור המדף שלי. זהו דיקט עבה מספיק שיצליח להערכתי לשאת את משקל הקופסה ומאידך הוא דק מספיק כך שהקופסה תוכל להתלבש עליו במלואו.
אני מודדת את הגודל הדרוש לי (מתחתית הקופסה) ומנסרת:

יש מיש הלוח והדיקט למדפון של קופסת האטבים — שארית הדיקט שממנה אנסר את המדף

יש מיש - ניסור הדיקט — שארית הדיקט שממנה אנסר את המדף

משטח אנכי –

המשטח האנכי של המדף צריך להיות מסיבי יותר. המדף, שהוא בעצם החלק האופקי, יתחבר אליו וככל ששטח המגע ביניהם יהיה גדול יותר, המדף יהיה יציב יותר.
עבור המשטח האנכי אני בוחרת בפלטה הקדמית שהסרתי ממגרה שהפכתי למדף תבלינים.
אני מסירה ממנו עם שפכטל את הפורמייקה שכבר החלה להתקלף (כאן המשטח היה קטן מספיק והפורמייקה משוחררת מספיק כדי להשלים את הפעולה עם שפכטל. כשזה לא מספיק, משתמשים בחימום באמצעות מגהץ כדי לרכך את הדבק. השתמשתי בטכניקה הזו במושב כסא הפופאי שלי)

יש מיש - הסרת הפורמייקה — הסרת הפורמייקה עם שפכטל (ספטולה)

יש מיש - הפרדת הפורמייקה מהלוח באמצעות ספטולה — הסרת הפורמייקה עם שפכטל (ספטולה)

כפי שאתם רואים, בעבודה עם השפכטל הסרתי חלק מציפוי העץ. עקרונית ניתן להדביק אותו חזרה ולמלא עם פילר חסרים. זה פחות חשוב לי כי אני גם הולכת לנסר את חתיכת העץ הזו וגם יש לה צד שני 🙂
אם תשימו לב, בקנט של הלוח, משלושה צדדים, מודבקת פורמייקה שחורה. את הפורמייקה הזו אני בוחרת שלא להסיר. הגוון השחור של הקנט משתלב לי עם המראה שאני מתכננת לתת לכל העמדה הזו.

יש מיש - ניסור הלוח לגודל הרצוי. — מנסרת את הלוח לגודל הרצוי

אני מנסרת את הלוח לגודל הרצוי לי, משייפת, ממלאה חורים, מחליקה באמצעות שיוף נוסף ואחרי מדידה וסימון, מחברת את הלוחות באמצעות אקדח מסמרים.

ואיך קופסת האטבים תראה בסוף?

הפתרון הטכני מכתיב מורפולוגיה מסויימת אמנם, אבל עדיין, יש בחירות שיחסית חופשיות ותלויות כמעט אך ורק בהעדפה אישית.
אחת מהבחירות הללו הוא גוון. הבחירה השניה היא אם ואיך לקשט.

גוון –

הואיל ובמקרה זה אני רוצה שהקופסה תשתלב, הבחירה האולטימטיבית שלי היא לצבוע אותה בלבן (הקיר אמנם לא נקי, אבל הוא לבן).
אם הייתי רוצה לבן לגמרי, הייתי צריכה להעלים לחלוטין את טקסטורת העץ. זה היה מחייב אותי למלא חורים פגמים וסדקים, להחליק היטב את המשטחים ולצבוע מספר שכבות עד שאקבל משטח עם גוון אחיד.
מאחר ואני אמנם רוצה לבן אבל במהות שלי אני רוצה לשמר את תחושת העץ מתחת לגוון, אני מוותרת על חלק מהשלבים (אני לא ממלאה חורים ולא מחליקה את המשטחים ומסתפקת במס’ שכבות צבע יתנו לי מענה לגוון אבל שלא יעלימו לי את טקסטורת העץ).
אני גם משייפת מעט את המשטחים אחרי הצביעה כדי לחשוף חלקית את העץ.

השיוף חושף את פרטי החיבור ומדגיש את הטקסטורה של העץ.

בטכניקה הזו, סוג של דיסטרסינג, אני גם מגוונת את העץ , גם שומרת על הטקסטורה המקורית של העץ וגם משאירה את פרטי החיבור של הקופסה גלויים.
המראה הסופי הוא מראה לא מהוקצע מבחירה. כפרי משהו.

קישוטיות –

למרות היעוד הפרקטי מאד והמיקום של הקופסה במרפסת השרות שלי אני רוצה להוסיף אלמנט קישוטי שבמידה מסויימת ישלים סוג של תקשורת (מכירים את כל אלה שכותבים בגדול HOME? אז כזה, אבל אחרת) וימנע לחלוטין את התהיה מה מהות הקופסה…
החלטתי להשתמש בטכניקה של פוטוטרנספר ולהעתיק לקופסת האטבים שלי תמונה של…אטבים.
טוב, כמובן שהתלבטתי לפני, בדקתי כל מיני אופציות (בפינטרסט…) וכל מיני איורים פוטנציאלים של איורי כביסה למיניהם.

את המקור שממנו הוצאתי ויצרתי את התמונה שרציתי להעביר לקופסה שלי, הורדתי בחינם כחלק ממקבץ של 4 תמונות:
(התמונה עצמה משלבת את ארבע התמונות והיא קישור לאתר. מוזמנים גם אתם להוריד את התמונות משם ולעשות בהן שימוש. ולא, לי אין שום טובות הנאה מזה שגם אתם תהנו מאותו איור)

https://www.postcardsfromtheridge.com/p/thank-you-for-being-subscriber-i.html?utm_source=MadMimi

שימו לב, אם אתם רוצים לעשות פוטו טרנספר, התמונה המתקבלת היא תמונת מראה.
אם הכיוון חשוב לכם, הקפידו להדפיס את התמונה כתמונת מראה על מנת שהתוצאה הסופית תהיה בכיוון הנכון.
זה כמובן חשוב בעיקר כשאתם משתמשים בתמונה שכוללת כיתובים.

הורדתי תמונות, שיחקתי איתן בפוטושופ, שיניתי, התאמתי ובסוף הגעתי לזה:

התמונה אותה הדפסתי על A4.
הואיל וגודל ההדפסה מוגדר מראש, מנסה לנצל את הדף ככל הניתן. במקרה זה הוא נוצל לשני איורים אחד ללוח ואחד לקופסה.

את האיור הזה (ברזולוציה שמתאימה להדפסה כמובן) שלחתי למכון דפוס שידפיסו לי בשחור לבן על דף A4 בהדפסת לייזר (מדפסת דיו ביתית לא תיתן את התוצאה הרצויה)

שימו לב,
העלות של ההדפסות היא זניחה. ממליצה בחום לעשות מראש 2 עותקים מההדפסה.
הנסיון לימד אותי כי סבב ראשון של פוטו טרנספר לא תמיד מצליח. מאד יכול להיות שתעדיפו לעשות נסיון נוסף.

איך עושים פוטו טרנספר –

בשביל פוטו טרנספר תצטרכו חומר שנקרא מדיום ג’ל . זהו חומר שדומה לדבק פלסטי. הוא מסיס במים ולאחר יבוש עמיד במים.
כמו כן תצטרכו הדפסת לייזר על נייר (הסירו שוליים לבנים וחיתכו סמוך ככל הניתן לציור) וכן משטח אליו להעביר את התמונה. במקרה הזה, הלוח האנכי במדפון של קופסת האטבים שלי.

את המדיום ג’ל מרחו בשכבה דקה ואחידה על הציור אותו אתם הולכים להעתיק, הצמידו למשטח והדקו בעדינות באמצעות האצבע כדי להוציא בועות אויר ולוודא מגע מלא.
השאירו ליבוש לכמה שעות ואז עם סמרטוט לח הרטיבו את הנייר ושפשפו בעדינות.
במצב אידאלי, תסירו את הנייר והציור יישאר על המשטח.

יש מיש - חותכת שוליים — חותכת את השוליים סמוך ככל הניתן לאיור

יש מיש - מורחת מדיום גל על האיור — חותכת את השוליים סמוך ככל הניתן לאיור

לצערי אצלי חלק ניכר מהציור ירד יחד עם הנייר והתוצאות היו מאד מאד לא משביעות רצון מה שגרם לי לשייף הכל לצבוע שוב ולחזור על התהליך.
מרקם המדיום ג’ל שלי, שכבר חגג שנתיים לפחות כמדומני, הוא גושי משהו, מה שלדעתי בדיעבד, פגם בתוצאות שנתן לי בסבב הראשון.
בסבב השני הוספתי למדיום ג’ל מעט מים ודיללתי את החומר. וידאתי שהמשטח שמרחתי יהיה חלק וללא גושים. לדעתי זה שיפר משמעותית את התוצאה.

גם האיור השני, שהועתק לקופסה עצמה היה פגום חלקית אחרי הסבב הראשון של הפוטוטרנספר.
במקרה זה על חלק מהציור חזרתי על התהליך וחלק מהציור שוחזר עם עט פרמננטי שחור.

יש מיש סבב שני של פוטוטרנספר — על חלק מהאיור חוזרת על התהליך. במקרה כזה יש למקם את הנייר מ-א-ד במדוייק

יש מיש - חשיפת הציור. הפעם זה מצליח יותר. — על חלק מהאיור חוזרת על התהליך. במקרה כזה יש למקם את הנייר מ-א-ד במדוייק

שימו לב,
כשאתם עושים פוטוטרנספר על משטח צבוע בצבע גיר (שאבי שיק לענייננו) השפשוף עם הסמרטוט הלח יסיר גם חלק מהצבע. זה בדיוק היתרון של הצבע הזה – שאפשר לעשות דיסטרסינג באמצעות סמרטוט לח (ראו בדיוק את התהליך הזה על רגלי שולחן המזוודה שלי) ובמקרה זה – יכול להיות חסרון משמעותי.
לענייני, הסרת חלק מהצבע לא הייתה בעייתית מאחר שממילא חשפתי את הטקסטורה של העץ ולא רציתי להסתיר את פרטי מבנה הקופסה.

פינישים

לאחר שתהליך ההעברה של התמונה, על תיקוניו השונים, מסתיים ומתייבש, צריך למרוח על הכל 2 שכבות של לכה להגנה.
לפני שאני מורחת לכה, אני מודדת וקודחת חורים בלוח הן לברגים לצורך חיבור הלוח לקיר הן לווים שאני הולכת להבריג ללוח.(למה לדעתכם אני מעדיפה לקדוח את החורים לפני הלכה?)

גודל החורים נקבע לפי הברגים שיעברו בהם.
שימו לב, על מנת שראש הבורג לא יבלוט מהלוח, לאחר שקודחים חור לבורג, צריך להגדיל מעט הפתח. אני עושה זאת עם מברגה עבה יותר.

יש מיש - קדיחת חורים לברגים וווים בלוח. — קודחת חורים לברגים ולווים

עקרונית, אחרי הקדיחה אני עוד יכולה לעשות תיקוני צבע (נראה לי מיותר בגלל הבחירה במראה לא מהוקצע מלכתחילה) ואח”כ לכסות הכל בלכה. 2 שכבות עם זמן ייבוש בין אחת לשניה.

לאחר ייבוש הלכה אני ממקמת במדוייק את הקופסה במקום הרצוי, מסמנת (נעזרת בפלס ובחורים שקדחתי קודם) וקודחת את החורים בקיר. מכניסה דיבלים ומקבעת את הקופסה לקיר.

יש מיש סימון וקדיחת חורים לקיבוע קופסת האטבים. — מסמנת וקודחת חורים בקיר

שי מיש - הוספת ווים ללוח של קופסת האטבים. — מסמנת וקודחת חורים בקיר

מעבירה אליה את כל האטבים.
ומתחילה להתרגל לא לחפש את מיכל הבריטה כשאני תולה כביסה ;-)….

"יֵשׁ מִיֵּשׁ" – בעיקר יצירה ממחזרת.

שיקום, שיפוץ, שדרוג ושינוי רהיטים. וכל מה שמזדמן על הדרך… איך הופכים "זבל" לאומנות שימושית.

גם את קופסת האטבים כדאי לתכנן מראש…