המסגרת עם הפיתוחים…

כבר זמן מה מדגדג לי באצבעות לחדש את חדר האמבטיה שלנו שהוא אמנם מואר ופונקציונלי מאד אבל חסר בו טאץ’ אישי. אני הולכת לשנות ולהחליף ולתת את הטאץ’ הזה ומבלי לפגוע בפונקציונליות שלו.
הסרת המראה הקיימת והחלפתה במראה ממוסגרת חדשה היה הצעד הראשון והפוסט הזה יעסוק רק במסגרת הזו – המסגרת עם הפיתוחים שמצאתי ברחוב ושיפצתי.
שאר החלקים האחרים בשינוי יגיעו בהמשך, בפוסטים נפרדים.

וזו המראה עם הפיתוחים כשהובאה מהרחוב:

אין ספק שיש בה קסם רב אבל שצריך לטפל ולתקן אותה לפני שמתחילים לשחק עם העיצוב מחדש.

תיקונים במבנה המסגרת עם הפיתוחים:

את התיקונים במסגרת עשיתי כבר באוגוסט 2019 כשהחלפתי את מסגרת המראה במקלחת של בנותי. בסתר ליבי העדפתי את המסגרת הזו אם כי היה בה יותר פאתוס. או תקראו לזה אופי, או אמירה.
לשמחתי הן העדיפו את המסגרת הגדולה יותר והמסגרת הזו, שתוקנה כבר, נשארה לי.
היא רק נאלצה לחכות עוד שנה וחצי עד שבשלה בי ההחלטה לשנות.

השלמת חלקים חסרים –

המסגרת עם הפיתוחים עשויה כנראה מיציקת גבס (שנצבעה) שנוצקה כשבבסיסה שלד עץ. כנראה יצרו קרניז ארוך וחתכו אותו ב45 מעלות ליצירת מסגרת בגודל הרצוי.
עם הזמן והדפורמציות שנוצרו בעץ, חלק מהגבס מתחיל להתפורר ולאבד את האחיזה בעץ. המקום בו הפגיעה היתה הכי בולטת היה במסגרת הפנימית (היו מקומות נוספים באזור המנוקד שבהם יכולת השחזור שלי היתה מוגבלת, אבל בגלל רמת הפרוט, קשה יותר להבחין בזה)

על מנת להשלים את החלק החסר במסגרת חתכתי חתיכה קטנה של דיקט (במקביל לשיפוץ המסגרת, שיפצתי כסא וקילפתי מהמושב שלו שכבה רופפת. חתכתי והתאמתי חתיכה מאותה שכבה שקילפתי) והדבקתי אותה עם דבק נגרים במקום החסר. אפשר מעט לשייף (להזהר לא להרוס את הפיתוחים של המסגרת) ואפשר לדייק עם חומר מילוי לעץ. לא חייבים. בסוף אצבע הכל והחתיכה החורגת תשתלב עם כל השאר.

פרוק וחיבור מחדש:

חיבורי הפינות במסגרת לא ישבו היטב. אולי בגלל דפורמציות שחלו עם הזמן, משהו התעוות. כנראה בעבר ניסו לחבר שוב את הפינות מאחור עם אקדח סיכות ולא בהצלחה.
החלטתי לפרק את המסגרת ולחברה מחדש.

כדי לחבר חזרה את המסגרת עם הפיתוחים, השתמשתי באקדח מסמרים וסיכות, דבק נגרים ורצועת ראצ’ט.
את המסמרים הכנסתי בניצב לפינות (במקביל ולחיזוק הדבקה עם דבק נגרים) ואת הסיכות כתפר בין שני חלקי המסגרת.
שימו לב לאורך המסמרים ולאורך הסיכות. שלא תפגעו במסגרת…
כליבות במקרה זה עלולות לפגוע בעדינות הפיתוחים. מאידך, בגלל הקימורים של המסגרת, גם רצועת ראצ’ט עלולה להחליק…תצטרכו לעבוד בעדינות ועם רגישות ולמצא את הכלים שמתאימים לכם ולמסגרת…
לצערי בגלל אותם עיוותים שנוצרו עם הזמן במסגרת, החיבורים חזרה לא היו אידאליים ונעזרתי בחומר מילוי לעץ כדי למלא חורים ואת החיבורים שלא התחברו בצורה מיטבית.
הואיל ואצטרך לצבוע את המסגרת בכל מקרה, השתמשתי במה שהיה לי בבית באותו הזמן מבלי לייחס חשיבות לגוון.

לפני שהמסגרת נכנסה לצביעה ואחרי שנה וחצי שהמתינה לי,
העברתי אותה סבב נוסף של מילוי לעץ כדי למלא סדקים שנוצרו מייבוש בתקופת הביניים הזו.
כמו כן, בתקווה שחלק מהסדקים הנימיים בפיתוחים יתמלאו. (בדיעבד נראה לי שהתקווה הזו התבדתה… ניתן לראות את הסדקים הללו גם לאחר צביעה סופית. והלכה למעשה הסדקים הללו גם מוסיפים למראה המיושן שניסיתי להשיג/לשמר)
כמו בהמשך בשלב הווקס, גם כאן אני עובדת עם מברשת שיניים להחדרת החומר לסדקים מחד ומאידך להסיר אותו מהפיתוחים על מנת לא לאבד את הפלסטיות שלהם.

צביעת המסגרת עם הפיתוחים –

אין ספק שכדי לשמר את אופיה המיוחד של המסגרת עם הפיתוחים, כדי להדגיש את הנוכחות של הפיתוחים, יש לצבוע במחשבה תחילה.
האסוציאציה הראשונית שלי (להבדיל אלפי הבדלות) היא איפור פנים. עם איפור אנחנו יכולים להדגיש או להעלים, אנחנו יכולים ליצור אפקט מודגש של לחיים או עפעף או לחילופין באמצעות הצללה אנו יכולים לשטח אזורים בולטים מדי.
כשאנחנו מדגישים במודע אזור מסויים, אנחנו גם “מעלימים” אזורים אחרים.

בפיתוחי המסגרת (בפרט באזור הדהוי ששם כנראה חלק מהגבס נשטף) חשוב לי להבליט את הפיתוחים. משמע, בחלקים הבולטים להדגיש עם צבע בהיר ומאידך, את החלקים השקועים להכהות. ליצור קונטרסט חזק יותר.

ותכלס?

יישום הצבע הבסיסי על המסגרת עם הפיתוחים –

תכלס, (אחרי התלבטות קשה שקשורה יותר לחדר האמבטיה שלי מאשר למסגרת) בחרתי גוון.
הגוון הזה יהיה צבע הבסיס (לא פריימר! אל תתבלבלו. הכוונה לצבע הבסיס מבחינה עיצובית) ואיתו אצבע את כל המסגרת עם הפיתוחים.
סוג הצבע שבחרתי הוא צבע גיר על בסיס מים אטום שמחייב גימור נוסף (להבדיל מצבע שמכיל בתוכו כבר את הגימור כמו פוליאור)
הגוון היה סוג של ירוק – תערובת של צבעי שאבי שיק שהכנתי עבור שולחן המזוודה שלי והתאים לי גם לכאן.
סוג הצבע שתבחרו יכול להיות צבע אקרילי לקירות או פוליאור וינטאג’ או כל צבע אחר שמחייב גימור.
הגימור הנוסף יהיה חלק מתהליך הצביעה ויש לו בהחלט ערך מוסף עיצובי.

אחרי צביעה ראשונית בצבע ולפני ייבוש, אני עוברת עם סמרטוט על הפסים בהיקף להסיר את הצבע ולחשוף את הצבע המוזהב של המסגרת.
עקרונית ניתן לעשות זאת בכל האזורים הבולטים. אני מעדיפה להשאיר את הטיפול בפיתוחים עצמם לשלב הבא. עם מכחול יש לי יותר שליטה ודיוק מאשר עם סמרטוט.
ובכ”ז את פסי המסגרת אני מנקה מצבע מאחר והפסים במסגרת ישרים ואחידים בגובהם.
למרות זאת ועם זאת, גם הם יזכו גם לטיפול ולתוספות בשלב הבא.

שימו לב שיש לצבוע גם את צידי המסגרת באותו הצבע.
לאחר היבוש אני משייפת מעט את צידי המסגרת כדי להשיג אפקט קל של דיסטרסינג בהיקף.

הדגשת תלת המימד כחלק מתהליך הצביעה של המסגרת עם הפיתוחים:

בשלב זה המסגרת עדיין אנמית.
אמנם ניתן לראות את הפיתוחים אבל ניתן לראות יפה גם את כל הפגמים. הפיתוחים עוד לא מקבלים את הכבוד הראוי להם ובאמצעות טכניקת הצביעה שאשתמש בה, אני מקווה להדגיש את היופי ולהעלים (ככל הניתן באמצעות מאחז עיניים שכזה) את הפגמים.

הטיפול באזורים הבולטים במסגרת –

את החלקים הבולטים של הפיתוחים, על מנת להבליטם יותר, יש להבהיר.
אפשר כמובן להשתמש בגוונים בהירים יותר של אותו גוון או בגוונים שונים של לבן.
אני בחרתי לההשתמש בשני גוונים מטאלים – זהב וברונזה.
הברק שיש בגוונים המטאליים גם ידגישו את הפיתוחים, גם יתנו טאץ’ אלגנטי וגם ימשכו את העין (ויסיטו אותה מדברים אחרים ;-))
אני מתחילה עם הברונזה וממשיכה עם הזהב.
עובדת עם מכחול ועוברת בנגיעה על האזורים הבולטים. אפשר גם לעבוד עם האצבע במקום מכחול 🙂
בשלב זה אני גם מוסיפה מהגוונים הללו גם לפסי המסגרת, שלאחר הצביעה הסרתי מהם את הצבע הירוק, כדי להעמיק את הגוון המתכתי.

כמובן שהבליטות בפיתוחים הן לא שטוחות והגבול שלהן לא מוגדר (כמו בפסי המסגרת לדוגמה). אתם תצטרכו להפעיל שיקול דעת מה וכמה מהן לגוון. גם כאן לפעמים כל המוסיף גורע. זה כמובן תלוי בכם.

הטיפול באזורים השקועים במסגרת –

הטיפול באזורים השקועים לא פחות חשוב מהטיפול בבליטות. אלו שני צדדים של אותו המטבע והמטבע לא יהיה שלם בלי אחד מהם.
כמו שאת האזורים הבולטים אני רוצה להבהיר, את האזורים השקועים אני רוצה להכהות. כאמור, ליצור קונטרסט, להדגיש את הפלסטיות של הפיתוחים.
על מנת להכהות אני משתמשת בגוון חום.
על מנת שהגוון הכהה לא יתפס בצבע גם באזורים בהם אני לא רוצה שיתפס, אני משלבת את הגיוון בגימור של המסגרת – גימור ווקס.

מה זה ווקס?

ווקס זה שילוב של דונג עם שמן שמורחים על הרהיט בדומה למשחת נעליים שמורחים על הנעלים. הווקס נספג ברהיט משמן ואוטם אותו ללחות. המראה של הווקס הוא טבעי והוא מחמיא מאד לצבעים וינטאג’ים.
החיסרון של הווקס הוא העמידות שלו בשחיקה.
רהיט עם רמת שחיקה גבוהה בגימור ווקס צריך יהיה לעבור אחת לתקופה חידוש של הווקס. או לחילופין לבחור בגימור אחר עם עמידות גבוהה יותר לשחיקה (כמו לכה או פוליטורה).אני אוהבת את הווקס בגלל המראה המשיי שלו וגם כי אני נעזרת בגימור הזה על מנת לתת יישון נוסף לרהיט שקיבל טיפול דיסטרסינג. האפקטיביות והנראות הכי גבוהות של טכניקת העבודה הזו היא כשיש לרהיט פיתוחים.
במקרה כזה אני משלבת ווקס טבעי עם ווקס צבוע. הווקס הצבוע נלכד בשקעים ובסדקים ונוצר אפקט של פטינה ישנה על הרהיט.

בפוסט הזה, שגם בו אני משתמשת בווקס צבוע, תוכלו לגלול ולקרא איך אני מכינה ווקס בעצמי.

בטכניקה הזו אני מנצלת את תכונות הווקס כדי לתת טאץ’ סופי למסגרת עם הפיתוחים שלי.
הווקס הצבוע יגוון (רק) את האזורים השקועים ויספק לי את הקונטרסט הרצוי כדי לחזק את תחושת תלת המימד של הפיתוחים.

טכנית אני מורחת תחילה את כל המסגרת, באמצעות מברשת שיניים (כדי להגיע לכל המקומות ועל מנת להוציא חומר עודף), בווקס בגוון טבעי. לאחר ייבוש קל, אני מבריקה את המשטחים באמצעות סמרטוט נקי.
הווקס כאמור אוטם את המשטח והתכונה הזו תאפשר בשלב הבא את ניגוב האזורים הבולטים במסגרת משאריות ווקס מגוון.

לאחר שכל המסגרת (כולל השוליים) נאטמו בווקס טבעי – מה שמבטיח בעצם שהווקס המגוון לא יאחז בצבע גם באזורים הבולטים וניתן יהיה לנגבו בסמרטוט – אני יכולה לעבור לשלב הבא ולגוון את הווקס.


שימוש בווקס מגוון בחום לצביעת החלקים השקועים במסגרת –

בסרטונים מחו”ל מציגים בטכניקה הזו הרבה ווקס מושחר.
כשרק התחלתי לעבוד, לא מצאתי ווקס מושחר כאן בארץ. כמו בסיטואציות אחרות, חיפשתי דרך להשיג את אותו אפקט והחלטתי לצבוע את הווקס.
זה היה השלב ששידכתי צבע אקרילי לגיוון צבעים עם ווקס וראיתי כי טוב.
אני אישית מעדיפה לצבוע את הווקס בצבע חום ולא בשחור כי הוא טבעי יותר ודרמטי פחות, אבל עקרונית ניתן לצבוע בכל צבע שתרצו.
לענייננו, הווקס הצבוע צריך להאחז באזורים השקועים ולתת קונטרה לבליטות בפיתוחים. ככזה הוא צריך להיות כהה, אז לא משנה מה הצבע שתבחרו ובלבד שיהיה כהה.
לדידי, גם כאן, חום טבעי יותר ועונה לי בדיוק על הצורך.

בקערת ערבוב אני שמה ווקס (במקרה זה מתוצרת עצמית) וצבע חום ומערבבת לפי הצורך. כך אני יכולה לשחק עם מינון הצבע בווקס.
אני עובדת עם מכחול קשה יחסית ודואגת להכנס לכל השקעים עם הווקס המגוון בחום.
כל 10 ס’מ בערך אני עוצרת את הצביעה ועוברת עם סמרטוט כדי להסיר את הווקס המגוון מהבליטות.
הואיל ובשלב הקודם אטמתי את המסגרת, הווקס המגוון מוסר בקלות יחסית מהבליטות אולם לא ניתן להוציאו מהשקעים.
ואת זה בדיוק רציתי להשיג. שיאחז בשקעים.
אגב, הקפידו למרוח קטע קטן ולנגב, למרוח קטע קטן ולנגב על מנת שהווקס המגוון לא יספיק להתייבש. אם הוא יתייבש יהיה לכם הרבה יותר קשה להסיר את שאריות הווקס המגוון מאזורים שלא אמורים להצבע.
שימו לב שהגוון החום נותן גם לגוון הבסיס אפקט של יישון.
גם אזורים שנוגבו, לפני המריחה ולאחריה נראים שונה.

והליטוש הסופי –

לאחר שאני מסיימת ליישם את הווקס המגוון על כל המסגרת עם הפיתוחים, אני לוקחת סמרטוט יבש ונקי ומתחילה להבריק את כל המסגרת. בדיוק כמו שעושים כשמצחצחים נעליים 🙂
את תהליך ההברקה עושים לאחר כשעה בערך ולא מיד לאחר המריחה.
הברק המתקבל הוא ברק עדין וטבעי. גימור משיי, שונה מאד מגימור של לכה או של פוליטורה.
והצבע והמראה בסוף, שונה מהצבע הבסיסי שלנו. כאילו הצבע התבגר…
למי שחשוב לדעת מראש הגוון המדויק ואיך המסגרת תראה בסוף, כנראה זה לא התהליך עבורו. כאן יש רכיב של חוסר וודאות והתפתחות עם התהליך.

התקנת המראה בתוך המסגרת עם הפיתוחים –

לאחר שהמסגרת הושלמה אני לוקחת אותה לאברם הזגג שיתקין לי בתוכה מראה.
לצערי הצלחתי בכשרוני הרב לשבור את המראה שפרקתי כך שלא היה טעם אפילו לשקול להשתמש במראה הישנה. גם לו יכולתי, זה לא היה חוסך לי בעלויות התקנת המראה כי עיקר העלות זו העבודה ולחתוך מראה קיימת מחייב יותר מדידות והתאמות. לדעתו של אברם, לא שווה להשקיע במראות ישנות כי סימני הזמן ניכרים בהם.
כמובן שאם סימני הזמן על מראות לא מפריעים לכם (ואם לא הצלחתם בעוונותיכם לשבור את המראות) אז לכו על זה ותחסכו עוד כמה שברי זכוכית במזבלה הסמוכה.

כשאברם התקין את המראה הוא הדביק אותה עם דבק סופר 7 בהיקף שגם מונע מרטיבות שמתעבה על המראה לחדור לציפוי של המראה.
כמו כן הוא לא ממליץ על ציפוי אחורי למראה כדי למנוע הצטברות של לחות בין המראה לציפוי. כמובן שרלוונטי בפרט לחדרים רטובים.

המראה מהצד השני

אברם גם חיבר מתלים בגב המראה. (המתלים בצד ולא במקרה. שם יש מספיק עובי עץ כדי להכיל את הברגים)
לצערי לא חשבתי שיש חשיבות למיקום המתלים בזמן שאברם חיבר את אותם.
מסתבר בדיעבד, שהמתלים הם בכיוון כזה שכשהמראה תלויה, דווקא הצלע עם הפגמים היא זו שמוארת 🙁

לפני ואחרי אצלנו באמבטיה –

כמובן שאפשר להוריד את המראה ולהחליף את כיוון המתלים אבל –
א. החבר’ה שלי אומרים לי שאני היחידה שרואה את הפגמים הללו.
ב. האוייב של הטוב מאד הוא המצוין. לפעמים הפרפקציוניזם שגורם לי לנסות לתקן הכל לרמת המושלם, דווקא הוא גורם לי לדפוק את הכל אפילו יותר.
אז אני מחזיקה את עצמי ולא מחליפה כיוונים 🙂

וזה להתרשמותכם. המראה (ופרטים ממנה) על קיר חדר האמבטיה שלי.
חפשו את הפגמים 😉

ועוד כמה מילים לקראת השנה האזרחית החדשה-

בתחילת ינואר אני מתחילה סדנת איור עם ליאורה גרוסמן 🙂
סדנה שתמשך כ-3 חודשים,
מתנת יומולדת שאני מאד מתרגשת לקראתה,
שאני מתכוונת להשקיע בה את כל כולי.
מקווה מאד שאצליח לשלב את הסדנה עם העשיה הנוכחית שלי (גם ערמת הג’אנק אצלי בבית מקווה ;-)) ושרצף הפוסטים כאן בבלוג לא תיפגע.
מתנצלת מראש אם כן.
במהלך שלושת החודשים הקרובים בכוונתי להעלות פוסטים כשאוכל, גם אם אחרוג מהזמן הקבוע.
מוזמנים להרשם כעוקבים בבלוג וכך תקבלו את הפוסט ישירות למייל ממש לכשיצא.

מאחלת לכולכם שנה אזרחית טובה יותר. נסו לא להתקרבן בגלל הסגר, נצלו את התנאים הבלתי אפשריים לטובתכם ושמרו על עצמכם בריאות ובריאים.

Related Images:

המסגרת המחודשת למראת האמבטיה הישנה

המראה בחדר האמבטיה של הבנות כבר החלה להראות סימני זקנה.
לרוב אין לי בעיה עם רישומי הזמן (גם לא על הפנים והגוף שלי ;-)). אלה נותנים ביטוי לאופי הייחודי של כל חפץ (או אדם…) ולדרך שעברו.
גם הפעם אני משתמשת באותה המראה הישנה (שאברם הזגג התאים עבורי לגרסה המחודשת שלה) אבל אני נותנת לה טאץ’ ומוסיפה לה מסגרת שחידשתי.
ההעדפה המקורית שלי היתה למסגרת מעט קטנה יותר אבל עם יותר “בשר” אופי ונוכחות. מסתבר
ש(כאן לפחות) הפונקציונליות מנצחת…
המסגרת שנבחרה בסופו של דבר היתה דקה, עדינה יותר ועם פחות נוכחות. היא נבחרה ע”י בנותי מהסיבה ה”בנאלית” שמידות המסגרת היו גדולות יותר וכך המראה שהתקבלה, היתה גדולה יותר.

המסגרת המקורית.

בכנות, נראה לי שהשיפוץ הזה, (גם אם הוא אכן שייך לקטגוריה הזו מכל כיוון אפשרי) הוא כל כך קל פשוט ומהיר שאני כמעט מרגישה שלא ראוי להתייחס אליו כאל כזה.
(ואם זה לא מספיק, כשלתי בצילום השלבים המעטים שלו כך שהתמונות לצערי הרב אינן חדות)
אני מקווה שהתאורים המילוליים המעטים שיהיו נחוצים כאן יבהירו את התהליך וישלחו אתכם לשפץ מסגרת בשביל המראה שלכם.

אז זו המסגרת המקורית שקיבלתי מעפרה ונמצאת אצלי כבר זמן רב. חיכתה לזמנה שיגיע:

כפי שאתם רואים, המסגרת המקורית כוללת מסגרת חיצונית דקה יחסית (אבל מעוצבת) ופספרטו מעץ עם מסגרת פנימית. (פספרטו מעץ שימש לתמונות ללא זיגוג להבדיל מפספרטו מקרטון).
הפספרטו מחובר למסגרת החיצונית בסיכות, שאני שולפת, והחלקים נפרדים.

הפספרטו העשוי מעץ ימשיך להמתין ליעודו לכשיבוא.
המסגרת החיצונית תזכה לפרשנות חדשה באמצעות צבע ותחבוק בסופו של דבר את המראה שלנו.

שינוי באמצעות צבע.

המסגרת למראה שלנו (שממוקמת בסמוך למדפים ששיפצתי וצבעתי), תטופל בצבעים דומים למדפים כדי ליצור את החיבור.
(את קצוות המראה כפי שהיתה בעבר ניתן לראות בתמונות שצולמו בפוסט עם המדפים)
בהתאם לכך בחרתי את הצבע הכחול ואת צבע השנהב שיעבדו יחד עם הגוון הנוכחי של המסגרת – גוון מתכתי מוזהב מיושן שאתן לו להגיח במקומות מסויימים במסגרת.
העובדה כי אני מעוניינת להשתמש בגוון הנוכחי של המסגרת חסכה לי לחלוטין את עבודת ההכנה שלרוב כוללת הסרת שכבות של לכה וצבע.

עובדה זו הכתיבה לי את סוג הצבע שעלי להשתמש בו –
צבע שניתן ליישם אותו גם ללא שיוף או צבע יסוד : צבע גיר (שאבי שיק)
אני עובדת עם מכחול עבה (או מברשת צרה מאד) וכמעט יבש ומפזרת את הצבע הראשון בצורה גסה ולא בכיסוי מלא (אצלי זה הצבע הכהה, הכחול) – זה הצבע שיהיה פחות דומיננטי ואינטנסיבי. חלקו יחשף וחלקו יכוסה בצבע השני.
לפני שהצבע יבש, אני עוברת עם סמרטוט לח על אזורים בולטים שכוסו בצבע, מסירה חלקים מהצבע בצורה מבוקרת וחושפת את הצבע המוזהב המקורי של המסגרת.
שימו לב שהצבע חודר לסדקים ולפגמים במסגרת. זה רצוי ומבורך מבחינת האפקט שאני מעוניינת בו.

לאחר ייבוש מלא של הצבע הכחול, מגיע תורה של השכבה השניה, של הצבע הבהיר.
הטכניקה זה. צביעה גסה וחלקית של המסגרת והשארת אזורים חשופים כך שגם הצבע הכחול יקבל חשיפה וגם המוזהב מקורי.
גם כאן, לפני שהצבע מתייבש אני עושה מקצה שיפורים בעזרת סמרטוט לח (לא רטוב!!!) וחושפת בצורה מבוקרת אזורים נוספים.
גם בשלב הזה הצבע חודר לסדקים ופגמים, כך שתוודאו שזה נעשה בצורה מבוקרת על מנת שחלק מה”כחול” ישאר חשוף למראה המוגמר.
אצלי, כאן, הסתפקתי בשתי השכבות הללו.
עקרונית, ניתן להוסיף כך עוד שכבה או שתיים, או ככל שתרצו (בתריסים שלי השתמשתי ביותר שכבות) ועד שהמגוון והשיכוב ישביעו את רצונכם.

גימור והגנה למסגרת

בחירת סוג הצבע, ויותר מזה, מיקום המסגרת עם המראה בחדר אמבטיה (ככל שיהיה מאוורר) מחייב גימור שיאטום אותה.
למסגרת, להבדיל משידה או כסא, אין רמת שחיקת מגע גבוהה.
הואיל וכך, אני יכולה לבחור בגימור של ווקס ולהעזר בו לטאץ’ הסופי של מראה השאבי שיק.

ווקס כחומר גימור וכשלב נוסף למראה מיושן של המסגרת:

עקרונית אני מעדיפה לעבוד עם ווקס שאני מכינה בעצמי (ניתן לקרא על הווקס שלי בפוסט על שולחן הקפה ששיפצתי) אבל מכיוון שאני צריכה בשלב כלשהו לסיים את הווקס הקנוי, עבדתי עם אנטיק ווקס.
(החיסרון הכי גדול שלו הוא הריח שלו שהוא כמעט בלתי נסבל מבחינתי. אבל… אני משיגנע בכל מה שקשור לריחות, אז תבדקו בעצמכם)
בעבודה עם ווקס, פיתחתי טכניקה בה אני מערבבת את הווקס עם צבע אקרילי חום (לא באופן אחיד) ומורחת אותו על הרהיט הצבוע והיבש. הצבע החום יוצר אפקט של יישון לרהיט ומרכך את הצבעים. הצבע החום גם נכנס לסדקים, מדגיש אותם ועוזר להם להתבלט.
יש לעבוד ברגישות עם הצבע החום (קצת יותר או קצת פחות לפי הצורך) המעורבב בווקס.
לאחר מריחת הווקס המגוון בחום על הרהיט עם סמרטוט, יש להקפיד לפזר ולנגב (לפני הייבוש) את השאריות עם סמרטוט יבש.
לפעמים יש לאזן את החום (אם הוא אוטם את הצבע יותר מהרצוי) עם שכבת ווקס נקי –
שוב, אין לזה מתכון. צריך לעבוד ברגישות ולפי תחושה.

לאחר שהגימור משביע את רצונכם יש לתת לו להתייבש.
לאחר הייבוש של הווקס יש להבריקו עם סמרטוט נקי ויבש.
בדיוק כמו כשמצחצחים נעליים. (יש פה מישהו שעדיין מצחצח נעליים??)

בשלב הזה המסגרת מוכנה כבר ולא נותר אלא לקחת את המראה לאברם הזגג שיחתוך אותה לפי מידת המסגרת.
לאחר החיתוך הדבקתי את המראה למסגרת עם סופר 7 ויצרתי מתלה מתייל מלופף שנשען ואיזן את מנגנון התליה הקודם (שלאחר חיתוך המראה, איבד מהסימטריות שלו).
אתם יכולים לראות בצילומים כי עדיין ניתן לראות את פגעי הזמן על המראה שעדיין מתפקדת אצלנו באמבטיה. אבל עכשיו עם טאץ’ אישי בדוגמת מסגרת שחודשה.

תשתו הרבה ותחזיקו מעמד עוד קצת. תכף (חודש, חודשיים…קטן עלינו) נגמר הקיץ…

Related Images:

שידת איפור (או שולחן איפור) וגם שרפרף תואם.

אני שמחה לבשר שעם שידת איפור זו אני (פחות או יותר) סוגרת את החובות הישנים שלי.
יש לזה חשיבות יתרה מאחר וגם הזיכרון שלי לא נעשה, איך לומר, צעיר יותר…
עדיף להעלות את הכל על הכתב כדי שהכל (כולל הפאשלות שבדרך, כדי שלא אחזור עליהן מפאת זכרוני המקרטע…) יהיה מתועד!
תתרווחו לכם, זה הולך להיות פוסט לא קצר.
אז יאללה, מתחילים.

יום אחד אני מקבלת מהחברה של הבן שלי בוואטסאפ תמונה עם הודעה:
“לקחת?”
יש מיש שידת איפור כפי שהתקבלה

מסתבר שהדודים שלה לא מעוניינים בשידת/שולחן האיפור הזו (עם כל המגרות שלה שלא מופיעות בצילום…)והם הציעו לה אותה.
היא, ידעה את מי לשאול… מכירה אותה.
בטח שתיקח .
אעשה ממנה ובשבילה בובה של שידת איפור.
בשביל חסרי הסבלנות שבינכם, כך היא תראה בסוף:
יש מיש שידת איפור כך תראה בסוף   יש מיש שידת איפור מבט מהצד

מבטיחה בהמשך את כל הדרך על כל המהמורות שבה.
ובסוף תמונות נוספות ופרטים שיתנו תמונה רחבה הרבה יותר. 
שווה להשאר.

לעבודה – שידת איפור משתפצת…

יש מיש שידת איפור מחברים של איקאהשידת איפור זו היא כנראה מבית היוצר של איקאה ועל כך יעידו החיבורים של הרגליים (על השרפרף היתה גם עדות כתובה) שנזקקו לחיזוק. אבל לא מעבר לכך.
המבנה היה יציב ולא היה צורך להתעסק כלל עם המבנה.

הואיל וכך אפשר להתפנות ישירות לשיוף, תיקונים וצבע.

הכנה וצביעה.

דבר ראשון שיש לעשות זה הסרת הפרזול ומיד אח”כ אני מדביקה וממלאה אזורים סדוקים:

יש מיש שידת איפור הסרת פרזול והדבקת מקומות סדוקים  

מתחילה לשייף בעיקר את המשטחים, כדי ליצור משטח חלק ולהסיר גבשושיות שנוצרו במשך הזמן.
הואיל ואני הולכת לצבוע את הפריט בצבע גיר של שאבי שיק, אין צורך להיות יסודית בשיוף של כל הפריט. אני משייפת כדי ליצור חיספוס קל שהצבע נתפס עליו טוב יותר. לא מעבר לזה. יתרה מזו, הגימור הולך להיות גימור של דיסטרסינג ויישון הרהיט כך שזה עוד מייתר את השיוף שלא לצורך החלקת משטחים. (כפי שתראו, גם הצבע הלבן הנוכחי ישמש אותי בהמשך)
מאחר ומשטח שידת האיפור פגומה, יש צורך גם במילוי של שפכטל:
יש מיש שידת איפור שיוף והחלקת משטחים    יש מיש שידת איפור מילוי חורים

וכמובן לאחר מילוי ויבוש החומר, שיוף והחלקה.
השלב הבא יהיה צבע, אבל זה רק טרום צבע. הוא יתן לנו שיכוב נוסף שיצוץ אף הוא בשלב הדיסטרסינג.
משתמשת באפור ובחום (למען הדיוק, אפור לא נתן לי את האפקט שרציתי, אז הוספתי חום…)
מנצלת את הצבע האפור גם בשביל גימור פנימי למגרות (ועם לכה, כדי לקבע את הצבע) יש מיש שידת איפור צבע אפור באזורים המועדים לשחיקה  יש מיש שידת איפור וחום...בגלל שהאפור מסתבר, פחות אפקטיבי.   יש מיש שידת איפור צבע אפור בחלק הפנימי של המגרות.

אחרי שהכל יבש, צובעת בצבע ירוק מרווה של שאבי שיק. 
יש מיש שידת איפור יחידת המגרות צבועה. וגם הקונסטרוקציה למראה  יש מיש שידת איפור השרפרף צבוע  יש מיש שידת איפור צובעת בירוק...
כאן הצבע יהיה רק בסיס לכל השאר אז אל תמהרו לשום מקום. אתם הולכים להיות איתי ועם השידה שלי עוד זמן מה ועוד כמה שלבים עד למצבה המוגמר.

דיסטרסינג:

בכותרת הזו אכניס הפעם כמה טכניקות שנעזרתי בהן על מנת לקבל את המראה הרצוי.
ראוי לציין שככל שאני מתנסה יותר, אני מעיזה יותר וגם משלבת יותר.


לאחרונה יצא לי לדסקס עם כמה חברים על רהיטים שמשופצים בטכניקות שנותנות לרהיט מראה ישן ומשופשף. נראה שקשה להיות שווי נפש אליו.
שמחתי לגלות כי חלק מהם שגילו התנגדות בעבר למדו לאהוב את המראה ואת היחודיות שלו.
אני אישית אוהבת את הסיגנון הזה. הוא סלחני מאד, הוא יחודי לכל פריט (משמע לא תראו שני פריטים זהים לחלוטין) והוא לא משעמם. לא לעבודה (אין ספור טכניקות ותמיד יש מקום לעוד שיטה) ולא למראה.
גם פילוסופית אני אוהבת אותו.
העובדה כי הזמן והחיים מעצבים את המראה היחודי של כל רהיט (או בן אדם??) והופכים אותו לטוב יותר, מיוחד יותר ומן הסתם יחיד במינו הוא רעיון שאני מתחברת אליו וחיה על פיו.


שיוף עם נייר לטש.

באופן טבעי זה השלב הראשון, הבסיסי והמתבקש. לא יכולה לדמיין דיסטרסינג בלעדיו. ובשביל השלב הזה צבעתי תחילה את האזורים המועדים לשחיקה באפור ובחום.(להזכירכם, האפור לא נתן לי את האפקט שרציתי, אז צבעתי גם בחום)
יש מיש שידת איפור שיוף פינה ללא צבע חום

חשוב להדגיש שהשלב הזה הוא ידני ללא שימוש במלטשות חשמליות על מנת לשמור על רגישות.
כמו כן, זהו שלב מלכלך ברמות. הקפידו לעשות אותו במקום פתוח ומאוורר ואל תוותרו על מסכה למען לא תנשמו את אבק השיוף.
יש מיש שידת איפור שיוף מסגרת המראה  יש מיש שידת איפור שיוף המגרות בהתאם לתבנית השחיקה הצפויה סביב ידיות

כפי שכתבתי, יש שיטות שונות מקבילות לשלב הזה שניתן להשתמש בהם: שימוש בסמרטוט לח, סמרטוט עם חומץ וכן הלאה…פשוט נסו.
זו דרך מצויינת לחקור את האפקטיביות, היתרונות והחסרונות של כל שיטה. כך תמצאו את הטכניקה שהכי נוחה לכם ותכירו את הדקויות של כל שיטה.

Dry brush או מברשת יבשה

שימוש במברשת יבשה מדגיש ומעמיק ומחזק את האפקט של השלב הקודם – שלב השיוף.
השימוש במברשת יבשה, כשמו כן הוא. שימוש במברשת יחסית קשה ויבשה שטובלים ממש את הקצוות שלה בצבע (לרוב קונטרסטי) ומעבירים ברפרוף על הרהיט. כאן השתמשתי בגוון חום.
האפקט של זה הוא מעין שפשוף הצבע, לכאורה חשיפת צבע משכבה קודמת.
  יש מיש שידת איפור שימוש בDry brush להדגשת אפקט הדיסטרסינג 

יש מיש שידת איפור שימוש בDry brush גם בשרפרף להדגשת אפקט הדיסטרסינג  יש מיש שידת איפור אפקט הDry brash במסגרת המראה 
כשהמראה מספק אותי, אני עוברת הלאה. עושה הפסקה בדיסטרסינג.
אמשיך אח”כ עם טכניקה נוספת שתיתן לי רובד נוסף לדיסטרסינג…

Photo Transfer

מה זה Photo Transfer?
כשמו כן הוא. טכניקה של העברת תמונה לרהיט. במקרה שלי.
שידת איפור זו היתה שפן הנסיונות שלי (גם) בטכניקה הזו ואת מה שלמדתי כאן יישמתי כבר בפרוייקט הבא בו השתמשתי בPhoto Transfer.
(יחד עם מראה ששיפצתי במקביל באותן הטכניקות תוך התנסות ולמידה בדקויות שונות. בחירת התמונות להעברה כאן וכאן נתנו לפריט את אופיו השונה למרות הטיפול הדומה) 
כאן, בגלל האופי הרומנטי והקוים המעוגלים של שידת איפור זו, בחרתי בעיטורים בסגנון בארוק.
ניתן למצא ולהוריד עיטורים בחינם וניתן לצייר לבד בהתאם לכישרון ולרמת המעורבות שלכם.
את העיטורים הללו יש להדפיס בתמונת מראה במדפסת ליזר (לא מדפסת הזרקת דיו!! הדיו יתפשט לכם במגע עם נוזל)

את העיטורים גוזרים סמוך לקצוות העיטור ומורחים על צד העיטוריש מיש - ג'ל מדיום חומר בשם מדיום ג’ל. שימו לב שיש למרוח את החומר על כל האזור כולו בשכבה אחידה, למקם אותו במקום הרצוי (זוכרים שהוא יהיה בתמונת מראה מהמודפס? חשוב ביותר אם תכניסו טקסטים…) לשטח היטב ולהוציא את כל בועיות האויר אם יש כאלה ו…
לתת לזה להתייבש. היטב.
תנו לזה לילה לפחות. וכשהעיטור גדול יש לזה חשיבות יתר מאחר ויש אזור גדול יותר שצריך להתייבש. 
יש מיש שידת איפור הדבקת העיטור באמצעות מדיום ג'ל
מזהירה אתכם, אם זה לא יתייבש היטב, חלקים מהציור יתקלפו לכם. מנסיון.
חדי העין בינכם יוכלו להבחין במקומות בהם אצלי האיור התקלף. אני מאמינה שזמן יבוש מספיק, היה יכול למנוע זאת.
אז אחרי שזה יבש לגמרי, לחלוטין, ואין בכלל ספק בזה, אתם לוקחים סמרטוט לח ומלחלחים את הנייר.
לא שלולית. רק שהנייר יתכהה ויהפוך לשקוף.
יש מיש שידת איפור לחלוח הנייר עד התכהות ושקיפות
ואז בעדינות, עם האצבע או עם סמרטוט, לפורר את הנייר:
יש מיש שידת איפור הסרת הנייר בעדינות תוך כדי שפשוף

כשכל הנייר הוסר לא נותר אלא להגן על העיטור על מנת שלא יתקלף עם הזמן.
וכאן החלטתי שבשכבת ההגנה אשלב טכניקה נוספת ש”תיישן” אף היא את שידת האיפור.

Crackle Paint

שמשמעו צבע סדוק.
האפקט הזה נוצר ממשיכת שתי שכבות של חומרים
בחנויות יצירה יש ערכה מיוחדת לפרוצדורה הזו אבל הם לא ממש מפרטים מה הם החומרים הללו:
יש מיש - סט ליצירת סדקים

לדידם בצדק.
לו הייתם יודעים שהשכבה הראשונה היא דבק פלסטי שצריך למרוח אותו על כל השטח בכיוון אחד
יש מיש שידת איפור מריחת השכבה הראשונה של crackle paint
ולתת לו להתייבש חלקית, עד שהוא נעשה שקוף אבל עדיין דביק למגע
ואז (ולא קודם!!) למרוח את השכבה השניה שהיא בעצם לכה (על בסיס מים) שקופה (או צבע על בסיס מים במקרה אחר) בכיוון השני,
הייתם משלמים יותר על הערכה ההיא? נראה לי שלא.
אני רציתי לנסות ולבדוק את הטכניקה הזו. להשוות ביצועים…אז קניתי את הערכה הזו.
מוזמנים להפעיל שיקול דעת ולהחליט בעצמכם אם הקניה הזו מוצדקת או לא.
שימו לב למרוח שכבה פחות או יותר אחידה מהדבק על מנת שזמן הייבוש יהיה אחיד . לא תוכלו לישם את השכבה השניה אם לא הכל התייבש מספיק. מאידך, אתם לא רוצים שמקומות מסויימים יתייבשו יותר מדי…
יש מיש שידת איפור שכבה ראשונה שעוד לא התייבשה

בתמונה משמאל השכבה הראשונה עוד לא התייבשה!
גם אם הכל מסביב התייבש, עדיין לא ליישם את השכבה השניה!
תאמינו לי. גם את הטעות הזו עשיתי…

את הסדקים שנוצרים (בהדרגה) נראה רק אחרי שנוסיף צבע שיכנס לסדקים ויצבע אותם. בינתיים הכל שקוף…

כל שלבי הגמר-

במראה שעשיתי במקביל לשולחן הזה השתמשתי בשלב זה בפוליטורה שגם אטמה את הרהיט וגם הדגישהאת הסדקים.
שם כמו כאן לא רציתי ליצור סדקים בכל מקום ובהתאם לכך מרחתי את החומר באופן חלקי.
הפוליטורה נאחזה שונה באזורים עם החומר ובלי. שם זה פחות הפריע לי אבל כאן כן. הואיל וכך כאן בחרתי לא להשתמש בפוליטורה והחלטתי להשתמש בווקס צבוע. 
יש מיש שידת איפור ווקס מעורבב עם צבע חום


חכו שניה עם העשיה. קודם תקראו!
הגעתי לשלב שבדיעבד הייתי אני עושה אחרת.
אז בדקו עם עצמכם מה הדרך הנכונה לכם לפני שתעברו לשלב הביצועי.


מורחים את התערובת על המשטח עם סמרטוט ומנגבים היטב.
הצבע חודר לסדקים ומגלה אותם.
כך זה נראה:

יש מיש שידת איפור שכבת הסדקים על מסגרת המראה  יש מיש שידת איפור שכבת הסדקים על השרפרף.
חברים וחברות…
בדיעבד, גם הפיתרון הזה אינו אידאלי.
אמנם הסדקים נראו מצויין אולם גם הפתרון הזה לא נתן לי כיסוי אחיד על המשטחים הגדולים בהם לא רציתי את אפקט הסדקים על כל המשטח אלא רק בנקודות מסויימות. 
ובשלב הבא בו החלטתי לכסות את כל המשטח בלכה על מנת לקבל גימור אחיד, יתרונו של הווקס בד”כ, עמד לי כמכשול (ווקס במהותו דוחה מים…).

חשוב לציין כי על משטחים מצומצמים יחסית כמו השרפרף ומסגרת המראה בהם כיסיתי את כל השטח בשכבה השניה של ה-Crackle Paint לא היתה כל בעיה.   
הבעיה נוצרה במשטחים הגדולים אשר הכסוי שלהם היה חלקי.

 

משטחים גדולים

כפי שכבר הבנתם בשלב הזה של שיפוץ שידת איפור זו, היה הרבה ניסוי ויותר מזה תעיה.
כאן להבדיל מבפרוייקטים אחרים בהם משהו לא הסתדר, לא רציתי לשייף הכל ולחזור לנקודת אפס כלשהי בגלל העיטורים ובגלל אזורי הסדקים שנוצרו ויצרו טקסטורה מעניינת.
אז שייפתי בעדינות באזורים בהם לא אגרום נזק גדול. שם, היכן שלא היה כסוי של Crackle Paint הווקס נתפס טוב יותר ורציתי להסירו כמיטב יכולתי או לפחות לחספס את האזור על מנת שהלכה תיתפס טוב יותר.
לא אשלה אתכם. אידאלי זה לא היה.
היו נקודות בהן הייתי צריכה לעשות השלמות צבע ושוב לשייף (דיסטרסינג, זוכרים?). בסופו של דבר הצלחתי לכסות את כל המשטחים בשתיים שלוש שכבות לכה ונשמתי לרווחה.

מה לגבי שאר אזורי שידת האיפור?

המגרות כפי שכבר הזכרתי בעבר, נצבעו בלכה בפנים מאחר והערכתי כי פוטנציאל השחיקה בהן גבוה.
בחוץ, מאחר ומדובר בשטח קטן יחסית, כסוי ה-Crackle Paint היה מלא כך שלא היתה בעיה.
יש מיש שידת איפור מגרות

בכל שאר אזורי שידת איפור זו – דפנות ורגליים – בהם לא יישמתי לחלוטין את  ה-Crackle Paint  היה צריך לעבור גם עם הצבע החום על מנת ליצור את הפאטינה החומה ולהשוות גוונים לאזורים בהם  ה-Crackle Paint יושם.
גם השלב הזה הוא שלב חשוב ביישון הרהיט והוא נותן לצבע מעין פאטינה שהזמן והמגע נותנים לו.
בא לא נתייפייף…זה מקביל לשכבה דקה של לכלוך שמצטבר עם הזמן… 🙂

גם כאן עשיתי זאת עם ווקס צבוע אולם במקרה זה, מן הסתם, לא ראיתי צורך לעבור גם עם לכה.
יש מיש שידת איפור מריחת הווקס הצבוע על הרהיט     יש מיש שידת איפור פיזור הווקס הצבוע וניגוב שאריות

יש מיש שידת איפור חדירת הצבע לפיתוחיםאת הווקס מורחים על הרהיט באזורים קטנים יחסית, מספיגים ומנגבים שאריות.

אחרי חצי שעה עד שעה, עוברים על הכל עם סמרטוט יבש ומבריקים את הרהיט (בדיוק כמו שמצחצחים נעליים).

לשלב הזה משנה חשיבות באזורים עם פיתוחים. הצבע החום נכנס לחריצים ומדגיש את הפלסטיות שלהם.

בדיעבד, המסקנות שלי מתוך ההתנסות הזו הן:
  • אני לא אשתמש שוב בערכה ליצירת סדקים. הכמויות שאני צורכת משני החומרים אינן שוות והאריזה שלהן לא שומרת על החומר לטווח ארוך. מה עוד שאלו שני חומרים שממילא נמצאים אצלי כל אחד מהם בנפרד.
    אמרח את הדבק (השכבה הראשונה) רק במקומות בהם אני מעוניינת שיווצרו סדקים ואת הלכה (השכבה השניה) אמרח על כל המשטח.
  • ווקס ולכה לא עובדים יחד!
    אם אני מעוניינת בגמר לכה (ועקרונית אני משתמשת אך ורק בלכה וצבעים על בסיס מים. אין לי שמץ של מושג איך לכה על בסיס טרפנטין תתנהג כאן), אשתמש בצבע נקי על בסיס מים כדי ליצור את יישון הפאטינה. ללא ווקס.
    בפרוייקטים מאוחרים יותר למדתי לדלל את הצבע עם מים (בריכוז שיכול להשתנות לפי הצרכים שלכם), להספיד בסמרטוט ולעבור על המשטחים. האפקט הוא דומה ולאחר יבוש אין בעיה לצבוע בלכה על בסיס מים.
    מוזמנים לפנות אלי אישית בשאלות אם משהו לא ברור.
  • על משטחים גדולים, שרמת השימוש בהם גדולה ופוטנציאל השחיקה גבוה אעדיף גימור עמיד יותר (כמו לכה. או פוליטורה) על פני ווקס.
    מאידך, אין בעיה תפקודית שבאזורים אחרים (כמו רגלי הרהיט)הגימור יהיה ווקס.
    ולמרות זאת, ותסלחו לי על חוסר העקביות שאולי משתמעת מדברי, נראה לי נכון יותר שהגימור לכל הרהיט יהיה אחיד. או לכה או פוליטורה או ווקס.
  • ככה זה כשלומדים!
    חייבים לשמור על ראש פתוח ולהבין שזה חלק חשוב בתהליך. ולא פעם דווקא ההתנסות הזו תיקח אותנו למקומות חדשים שמי שמנוסה לא בהכרח יגיע לשם

נראה לי שזהו. שידת איפור (כמעט) מוכנה לשימוש.

לא נותר אלא להחזיר את הפירזול חזרה ולהרכיב את כל החלקים יחד.
למרות ההתברברות בדרך, גם אני וגם החברה של הבן שלי אוהבות את מה שיצא.
מה דעתכם?

לחיצה על תמונה תפתח אותה בהגדלה ותאפשר דפדוף בין תמונות (עם החיצים שיופיעו בצדדים) 

 

Related Images:

מסגרת המראה, מה את באמת מראה?

מסגרת המראה, קצת כמו השיער שלנו, ממסגרת את הדמות שלנו המשתקפת בה.
היא לא העיקר, אבל היא בהחלט נותנת טאץ’. ולא רק לדמות או המרחב המשתקפים בה, גם למרחב בו היא נמצאת.
גם הפעם אני מטפלת במסגרת עם מראה.
הפעם קצת שינוי יעוד וקצת לא. אבל… לא תוכלו לזהות את המקור.

לא יודעת אם שמתם לב, אבל הסיכוי למצא ברחוב פריט שממש שווה לשחזר אותו כך שיחזור לימי תהילתו (ולא בהכרח שווה משיקולים כלכליים!), כמעט אפסי היום.
אבל, פריטי ריהוט של…איקאה, לדוגמה, אפשר למצא בכל פינת רחוב זנוחה.
לצערי, ככה עושים היום דברים…זולים. לשימוש חד פעמי. ואחרי זמן קצר הם מושלכים. לא שווה להשקיע ולתקן, או סתם… כי הצרכים השתנו.
אחד האתגרים שלי הוא לנצל גם את הדברים הללו, שהשתמשו בהם וזרקו אותם.
להפוך אותם למשהו יפה, שיזקוף את קומתם.
ועל הדרך כמובן, למחזר, להקטין בצ’ופציק את ערמות הזבל.

אז המראה שלי היא מראת גוף מובנת בדלת של ארון מאיקאה.
הארון כולו הושלך לרחוב ביום פינוי הגזם, חיכה לטרמפ השבועי למזבלה של טייבה.
אהבתי את הפרופורציות של הדלתות ומיד דמיינתי דווקא מראה אופקית.
כדי לא להפריד את זוג הדלתות (עם המראה ובלי) אספתי את שתיהן. יום יבוא ואמצא יעוד גם לדלת השניה.
וכך נראת דלת הארון שלי, לפני שיפוץ. מבט מהחזית ומאחור:
     יש מיש מסגרת המראה כפי שנמצאה חזית    יש מיש מסגרת המראה כפי שנמצאה אחור  יש מיש מסגרת המראה. דלת של איקאה...

לעבודה:

הכנת מסגרת המראה לעבודה:

קודם כל לפני הכל ניקיון, הסרת פרזול והדבקת מסקינטייפ על שולי המראה על מנת לא לצבוע אותה.
שימו לב שהמסקינטייפ לא התיישן, כי אם כן, כשתסירו אותו, ישארו שאריות דבק על המראה ולהסיר אותן זו עבודה כפולה ומכופלת. מנסיון.
גם הכנת המשטח לצביעה הוא חלק מההכנות.
מאחר ומדובר על מסגרת שעשויה מMDF עם ציפוי כלשהו דמוי עץ, אין לי שום אינטרס לשמר ולשחזר את המראה המקורי ואני הולכת להפוך אותו למראה מיושן ביותר עתיר שכבות צבע.
אבל כדי שצבע יתפס היטב על המשטח, אני קודם כל משייפת.
יש מיש מסגרת המראה שיוף
(טוב נו…אז קודם שייפתי ואז הדבקתי מסקינטייפ. אל תהיו קטנוניים ;-))

צביעה של מסגרת המראה, שלב ראשוני:

לפני שאני מתחילה לצבוע, חשוב לי לציין כי אני מוותרת על שכבת צבע היסוד בגלל אופי הגימור.

מי מכם שקרא פוסטים קודמים שלי יודע שאני אוהבת את הגימור של ה”דיסטרסינג” בגלל שהוא מאד סלחני ומאחר והוא מאד אינדיווידואלי לאדם ולפריט. 
במקרה כזה איני מחפשת משהו עם מראה אחיד.
קילופים וחוסר אחידות, אם יהיו, רק יתרמו למראה ולא יגרעו ממנו.
ולמרות זאת, אני כן משייפת כדי לתת לצבע אחיזה במשטח.
מוזמנים לעשות את שיקול הדעת שלכם ולנסות וללמוד תוך כדי. זה כל הכיף…

אגב, משתמשת בצבעים שיש לי כבר בבית. חלקם צבעי אקריל לקיר, חלקם צבעי אקריל שנקנו בחנויות יצירה או צבע גיר של שאבי שיק שמלווה אותי בלא מעט עבודות.
עוד סיבה לאהוב את מראה השכבות המיושן.

נחזור לצבע – שכבה ראשונה בצבע כתום.
את השכבה השניה בצבע בריק (אחרי שהראשונה מתייבשת, כן?) אני צובעת גס מאד. עם מקל של רופא. כזה שהוא מכניס לגרון לראות מה קורה שם.
את השכבה השלישית בצבע תכלת (אחרי שהשניה בצבע בריק התייבשה דיה) מוסיפה באותה הדרך בדיוק:

    יש מיש מסגרת המראה שכבה ראשונה בצבע כתום  יש מיש מסגרת המראה שכבה שניה בתכלת

שלב של דיסטרסינג:

לפני שהצבע מתייבש ומתקשה לחלוטין, אני עוברת עם שפכטל (או ספטולה) על המסגרת .
אני ממש פוגעת בשכבות:
יש מיש מסגרת המראה אחרי ששפכטל עבר כאן.
ראוי לציין שאין מתכון קבוע לדיסטרסינג.
זה אחד הדברים שאני אוהבת במראה הזה.
יש המון שיטות וטכניקות שונות (שהאינטרנט מלא בהן. לרוב לא בעברית) ואתם מוזמנים לנסות גם כל דבר שיעלה במוח היצירתי שלכם.
אין נכון ולא נכון. עובדים, מנסים עד שאתם אוהבים את התוצאה.
ואם לא? אפשר לצבוע עוד שכבה או לשייף ולהסיר שכבות והכל בסדר.
ואפשר לשלב. טכניקות וחומרים ואין נכון או לא נכון.
אז כן, אני מתכוונת כאן לשלב טכניקות.
אבל קודם אני משייפת בעדינות על מנת להסיר חלקים בולטים מאד או רופפים. לא במטרה להחליק לחלוטין. החיספוס האקראי מדבר בשפה הנכונה לי.

שילוב טכניקות –
ועכשיו הדבקת דפי ספר:

יש לי אוסף של ספרים שהושלכו ואני אספתי כחומר גלם. אחד מהספרים הללו הוא מילון באנגלית שהיתרון הגדול שלו הוא שהדפים שלו כבר קיבלו גוון צהוב חום מרוב יושן (זה המושג? לא סגורה על זה). רואים בתמונות?
יש מיש מסגרת המראב קרעי דפי ספר ישן      
אני מאד מאד אוהבת את הגוון הזה.
בכסא בו נעזרתי בדפי ספר לעיצוב שלו, השתמשתי בפוליטורה כדי להשיג אפקט דומה.
אני משתמשת בדבק פלסטי כדי להדביק אקראית ובמפוזר קרעי דפים על המסגרת.
הואיל ואחרי היבוש של הדבק, יש למרוח על הפריט דבק, אני מנצלת את זה כדי לשלב טכניקה נוספת:

Crackle Paint או צבע סדוק:

טכניקה נוספת שעוברת מצוין את המראה המיושן עם השכבות היא טכניקת הסדקים.
לגישתי, לא צריך ליצור סדקים על כל מסגרת המראה. גם את זה יש לעשות נקודתית במספר נקודות.
אני מנצלת שלב של מריחת דבק על קרעי הנייר ואני מגדילה מעט את השטח ומשתמשת בשלב הזה כשלב הראשון של הסידוק.
יש מיש מסגרת המראה מריחת דבר על קרעי הנייר   יש מיש מסגרת המראה מריחת דבק על קרעי הדפים

פרטתי את כל התהליך של הCrackel Paint עם שכבת צבע (להבדיל משכבת לכה שקופה) בפוסט על מסגרת אחרת. מוזמנים להכנס לשם ולהיזכר.
הדבר הכי חשוב בתהליך לדעתי הוא הטיימינג. לתת לדבק להתייבש מספיק על מנת שלא יראו כתמים לבנים אבל לא יותר מדי, שמגע יהיה טיפה דביק (אבל לא לח! ושלא ישאיר סימני דבק על האצבע!).
בדיוק בעיתוי הזה יש לצבוע שכבה של צבע נוספת על האזור בו מרחנו את הדבק (וגם באזורים אחרים, לבחירתכם. תופעת הסדקים תיווצר רק באזור בו מרחנו דבק) לפי כל ההדרכות (ובכנות, לא ניסיתי אחרת…) יש לצבוע את הצבע במשיכות מברשת ניצבות לכיוון מריחת הדבק.
ואח”כ לחכות.
הקסם קורה לאט ובהדרגה.

יש מיש מסגרת המראה. הסדקים נוצרים בצבע.   

שוב לשייף את מסגרת המראה:

והפעם הכנסתי לשימוש את המלטשת האקסצנטרית שלי.
מי מכם שמלווה אותי זמן מה יכול להבחין שככל שאני מנוסה יותר בטכניקה של היישון והדיסטרסינג, אני מעיזה יותר. פעם הייתי נחרדת להשתמש בשלב הזה במלטשת חשמלית, לא כל שכן אקסצנטרית. האימפקט של מכשיר חשמלי הוא חזק יותר ומהיר יותר. מן הסתם היכולת לשלוט בדקויות היא נמוכה יותר.
היום, ובדיסטרסינג, זה פחות מפחיד אותי. זו הרפתקה.
גם במדף העזתי. כאן אפילו יותר.
זה לא לדעת בדיוק מה יצא בסוף ולהגיב ולקבל החלטות תוך כדי עבודה. היום זה מתאים לי. 
אז זה מה שהמלטשת שלי עשתה:

יש מיש מסגרת המראה שיוף עם מלטשת.   יש מיש מסגרת המראה לאחר שיוף עם מלטשת

לא יודעת מה איתכם, אבל אני אוהבת.
גם שרואים את הכיווניות של הליטוש וגם שהקרטון הדחוס (טוב נו, MDF…) נחשף.
עוד שכבה. האמת שבבסיס.
בסוף המסגרת תעבור תהליך של איטום כך שהחשיפה הזו לא תהיה נקודת תורפה.

נכון שאני משלבת כאן טכניקות? אז אם כבר אז כבר.
עוד טכניקה שאני משתמשת בה כמעט בכל עבודת יישון:

Dry Brush או מברשת יבשה:

טכניקת המברשת היבשה, כשמה כן היא. שימוש במברשת יבשה עם מעט מאד צבע כך שמשיכות המכחול או המברשת על הסיבים שלהם, ממש יראו.

גם כאן, כמו עם המלטשת האקסצנטרית שלי, אני מעיזה יותר. כאן זה מתבטא בבחירת הצבע.
לא משהו שישתלב או יתמוך. משהו שיתן עומק ויקפיץ את כל הצבעוניות הרבודה החוצה.
החלטתי שאני משתמשת בכחול.
תראו:
יש מיש מסגרת המראה דרי ברש בכחול.  יש מיש מסגרת המראה דרי בראש בכחול פרט

והשלב האחרון בעבודה על מסגרת המראה – איטום:

כדי לאטום פריט יש דרכים שונות וחומרים שונים וכל אחד עם היתרונות והחסרונות שלו.
כשאני מיישנת פריט אני משתמשת לא פעם בגימור של ווקס אותו אני מערבבת עם צבע חום (ברגישות…) הצבע חודר לסדקים ולחורים ולאזורים הלא אחידים בטקסטורה שנוצרו עם השיכוב שעבדנו עליו ויוצרים מעין פטינה של מעין “לכלוך” שנוצר עם הזמן.יש מיש מסגרת המראה ווקס עם צבע

יש מיש מסגרת המראה גימור ווקס עם צבע
בעת ובעונה אחת הווקס גם אוטם את פני המשטח ויוצר שכבת הגנה.
בפריטים שנמצאים ברמת מגע ותפקוד גבוהה לרוב אעדיף להשתמש באיטום אחר מאחר והווקס עמיד פחות. מאידך, הישום שלו קל מאד כך שאין בעיה גם לחדש אותו בתדירות גבוהה יותר.
בפוסט על שיפוץ שולחן הסלון, הרחבתי ופרטתי טכנית יותר על השלב הזה, למי שמעוניין בהנחיה צמודה יותר.

זהו.
אחרי שהכל מוכן, מסירים את נייר הדבק ומרכיבים חזרה ידית. (ומי שרוצה את הצירים, אז גם…)
לא את הידית המעפנה המקורית של איקאה.
ידית שווה, ממה שמצאתי ברחובות.


(נשים אחרות מסתובבות עם שפתון בתיק?
אני מסתובבת עם מברגים! ולדרמן שהבן שלי קנה לי ליומולדת וסכין יפנית. כדי שאם אני רואה זבל “שווה” הרוס ומפורק לחלוטין או כזה שאין מצב שאקח אותו בשלמותו, אני מפרקת ממנו את הפרזול. בלי בושה!)


ולמה ידית למראה?
תזכורת, כבוד, מקום, לתפקיד המקורי של מסגרת המראה הזו.
אז רק לבחור:

יש מיש מסגרת המראה ידית 2 יש מיש מסגרת המראה ידית 1 יש מיש מסגרת המראה ידית 3

כמובן שכיוון הידית צריך יהיה להיות מותאם לכיוון התקנת המראה (שכבר לא מתפקדת כדלת)

והנה כמה תמונות של המראה בסוף התהליך.

 

והדובדבן שבקצפת!

לרגל שנה לפתיחת הבלוג, מה שקורה ממש בימים אלה,
המראה הזו עומדת למכירה פומבית! (מכירה אילמת).
מידות מסגרת המראה הן 39.7 ס”מ פאה קצרה על 171.5 ס”מ פאה ארוכה.
(גודל המראה ללא המסגרת 27.7X159.5 ס”מ)
כמובן שתוכלו לבחור איזו ידית שתרצו מהמלאי הקיים (אם כי המוגבל) אצלי שמיועדות לחור יחיד. 
המחיר ההתחלתי שלה הוא 480 ש”ח.
איני מתחייבת למכור להצעה הגבוהה ביותר שאקבל, אבל מאוד סביר שזה מה שיקרה.
מי מכם שיהיה מעוניין במראה הזו, מוזמןת להעביר לי הצעה עם המחיר שתסכימו לשלם על המראה למייל yesh.m.yesh.2017@gmail.com עד אמצע אפריל – מוצ”ש ה- 14.4.
האיסוף יהיה מהבית שלי בהוד השרון.
כבונוס נוסף, מי שירצה יוכל לראות באותה הזדמנות, בלייב, עבודות נוספות שלי (חבר שמלווה אותי כאן בבלוג והגיע לא מזמן לביקור מארה”ב, אמר כי האורגינלים יפים אפילו יותר מהתמונות. רק אומרת…) ובלית ברירה, גם את ערמות הרהיטים שמחכות בסבלנות לזמנן שיגיע…
למי שיהיה נח יותר, ניתן יהיה לתאם איסוף בחיפה מאזור המת”ם (ואז לא תראו עבודות אחרות שלי, אבל תפגשו את בן זוגי שיחיה)

אתם מוזמנים 
נראה אתכם…
ואתם כמובן מוזמנים להעביר ולשתף ולעניין בכל פורום וכל אדם ואישה שנראה לכם שיאהב ותאהב וירצה ותרצה.

למקומות היכון…צא!

 

 

 

 

 

Related Images:

שולחן הקפה משולחן יצירה לילדים.

טוב… זה לא שזה היה שולחן יצירה במקור.
זה היה שולחן קפה. אבל, הוא שימש (ונראה) כמו שולחן יצירה.
בתהליך שעשיתי שולחן הקפה קיבל חזרה את התואר המקורי.
ועל הדרך גם שידרגתי אותו ונתתי לו לוק בוגר.

 

שולחן הקפה  – כאן התחלתי:

יש מיש שולחן קפה סלוני כך הוא הגיע אלי הביתהאת שולחן הקפה הזה, להבדיל מרוב הרהיטים שמתחילים את דרכם אצלי, לא מצאתי ברחוב.
קיבלתי אותו דרך אתר אגורה (למי שלא מכיר, אתר בו ניתן לפרסם לתת ולקבל חפצים).
בעליו הקודמים של השולחן היתה משפחה נחמדה שנפטרה מחפצים לפני מעבר דירה.
השולחן הנ”ל הגיע אליהם אחרי ששימש כשולחן בתנועת נוער ושימש את ילדיהם כשולחן יצירה.
על השולחן היו כתמי צבע וטושים.
פינותיו העגולות והבטוחות לקטנטנים היה יתרונו על פני שולחנות אחרים.

חייבת להודות שהפעם לא היה לי ויז’ן מקדים. ידעתי שהשולחן הזה יתפקד בדירה של הזוג הצעיר שלי וידעתי שאני צריכה לקלוע לטעמה(ם).
הבן שלי כבר למד לחיות ולהוקיר את הקוריוזים העיצוביים של אמא שלו, אבל זוגתו, מפרגנת ככל שתהיה, לא הכל יעבור אצלה… (ראה ערך כסאות הבר שבהחלט היה שילוב פורה של העדפותיה עם העדפותי)
אני צריכה לנסות לקלוע לטעמה ולקבל מדי פעם את האוקי שלה(ם).
מאחר שכך,
התחלתי לעבוד בלי לדעת, אפילו עקרונית, לאן אגיע בסוף.

מתחילה לעבוד:

אז איך מתחילים לעבוד בלי לדעת לאן מתכווננים?
זה בהחלט לא אידאלי (לא פעם זה מתכון לעבודה מיותרת או לניצול פחות מוצלח של משאבים), אבל בתכלס זה לא לחלוטין היה מדוייק.
הויז’ן העיצובי היה אמנם עלום עדיין, אבל ידעתי שפונקציונלית, אני מעדיפה את שולחן הקפה עם אפשרות אכסון מסויים. אני רוצה להוסיף לשולחן מדף ביניים. והתכווננתי לשם.
תכננתי לעשות זאת ממדפי מרישים שמצאתי לפני כשנה וחצי ושמרתי מאז.

אבל,
התחלתי עם השיוף והסרת הלכה.
מאחר והפלטה עשויה MDF, תוצאות השיוף יכולות להתוות גם העדפה עיצובית
(לפעמים אני מעדיפה לכסות את החומר לחלוטין כשאין לו ערך מוסף ויזואלי ראו איך טיפלתי במגרה שהפכה להיות מעמד למחשב נייד).
כך הפלטה נראתה לפני שיוף: (מוזמנים להגדיל את התמונה ולראות את כתמי הטושים והצבע) יש מיש שולחן הקפה הפלטה לפני שיוףבאופן מפתיע, השיוף הוציא החוצה את הטקסטורה של פורניר העץ, דבר שאהבתי ולא רציתי לכסות (זוכרים? אני אוהבת עץ…). בפרט שמדובר על משטח:
יש מיש שולחן הקפה חצי פלטה משוייפת יש מיש שולחן הקפה הפלטה משוייפת כמעט כולה

את השיוף עשיתי באמצעות המשייפת האקסצנטרית החדשה שלי. מסתבר שהיא מכניסה בכיס הקטן את המשייפת הרוטטת שיש לי וכנראה שמעכשיו הלאה היא תקבל את מרבית העבודה.
שייפתי גם את שולי הפלטה אולם מאחר ובצדדים אין ציפוי, הMDF נחשף.
הMDF הוא בעצם תערובת של אבקת עץ עם חומר צמנטי. בתהליך השיוף אותה אבקת עץ נחשפה והזדקרה ויצרה חספוס שפחות אהבתי ושלא הצלחתי להפטר ממנו. 
אולם אלה הם הנתונים.
בהמשך, כשאקבל החלטות עיצוביות, אצטרך לקחת הכל בחשבון.

שייפתי גם את הרגליים ואת שאר חלקי הקונסטרוקציה של שולחן הקפה.
במקומות קטנים עשיתי שימוש בכלי בשם “מולטיטול”  (יענו רב כלי) שנותן פתרון גם לשיוף אזורים קטנים שהגישה אליהם קשה.

בשלב זה היה לי ברור שאני רוצה לשמור על הטקסטורה של הפלטה (טקסטורה של עץ) מעבר לזה עוד לא ידעתי דבר.

שולחן הקפה. הוספת מדף ביניים:

לגישתי, חפצים באים לשרת אותנו.
ככל שחפץ כלשהו (כולל “בנין”, או “עיר”..) נותן מענה טוב יותר לצרכים שלנו, הוא טוב יותר.
לעניינה של אותה גישה, גם יופי הוא נגזרת גם של אותה פונקציונליות. משהו שהוא יעיל הוא יפה.
לא בכדי אני מדברת על אמנות שימושית…

יש מיש שולחן הקפה מדפי מרישים כחומר גלםמכיוון שכך,
מכיון שאני מוצאת שמדף ביניים בשולחן הקפה הוא מאד יעיל ושימושי
ומכיון שהקונסטרוקציה והשפה העיצובית של השולחן אף תומכים בתוספת הזו (משמע, צורנית זה נראה מתבקש אפילו),
לא נותר אלא למצא את ה”איך”.

וה”איך” קיבל מענה אינטואיטיבי באמצעות מספר מדפי מרישים (שגם מצאתי ברחוב לפני כשנה וחצי וחיכו בסבלנות להזדמנות הנכונה) שאצטרך לנסר ולמקם בתוך המסגרת ההיקפית בקונסטרוקציה.

אני מנסרת תחילה מרישי אורך (שאני מצמצמת מרוחב המדף). הם ישמשו מדרגת תמך למדף.
אח”כ מנסרת את המדפים באורך המתאים לרוחב הפנימי של המסגרת (מדדתי, בטח שמדדתי!)
גם בתהליך הניסור כאן, אני עושה שימוש במשור ובמולטיטול (ובחלק הזה באמצעות כלי המשורית שבו שבסיטואציות מסויימות נוחה יותר ממשור)

יש מיש שולחן הקפה ניסור מדפי המרישים  יש מיש שולחן הקפה ניסור מדפים

אני מחברת אותם לצלע הארוכה של המסגרת מבפנים באמצעות אקדח מסמרים. 
 ומניחה אותם בסמיכות אחד לשני. על התמך שיצרתי בתוך המסגרת.

יש מיש שולחן הקפה הנחת מדפי המרישים המנוסרים על התמך

לאחר שהמדפים מוקמו על מדרגת התמך (הונחו בלבד. ללא שימוש בדבק או במיסמור) וכל שטח המסגרת הפנימית של שולחן הקפה כוסה לשביעות רצוני, אני “סוגרת” על המדפים במריש אורכי נוסף שמקבע את המדף למקומו ומונע תזוזה.

חייבת לציין שכאן, לו ידעתי באיזה גימור אבחר לשולחן, יכולתי לייעל את העבודה, לצבוע את המסגרת ואת מדפי המרישים אחרי הניסור ולפני קיבועם למקומם. איכות העבודה היתה גבוהה יותר והיה קל יותר ליישם את הגימור לפני שהכל מוקם וקובע.
אבל…
המציאות בשטח מכתיבה לפעמים תנאים אחרים ולא תמיד הפתרונות הם אידאליים.
כך נראה השולחן שלנו מוכן לצביעה:

יש מיש שולחן הקפה מלמטה. מוכן לצביעה

(בתמונה הזו רואים פשלה שלי, ששמתי לב אליה רק מאוחר מדי בשביל לתקן. מי רואה מה היא?)

אז איך בעצם יראה שולחן הקפה בסופו של דבר?

אין מה לעשות…
גם שאלות שאנחנו מנסים להמנע מהן, מגיע זמנן ותשובות צריכות להנתן.
זה הרגע שהתחלתי לנג’ס לילדים שלי. הם יגידו שעשיתי זאת עוד הרבה קודם וגם אם אכחיש, לא אעשה זאת בפה מלא.
אבל… בנקודת זמן זו, פחות או יותר, התיישבתי להם על הווריד.
ואני לא בן אדם שאפשר לסנן.
אם סוגרים לי את הדלת, אני אופיע בחלון. או בחלום. תסמכו עלי.
בשלב כלשהו עדיף לענות לי כבר ולהפטר ממני. 
זוגתו אמרה לי בדחילו ורחימו כי היא חשבה על לבן… ולא בכדי.
היא יודעת שכשאומרים לי “לבן” אני רואה שחור מול העיניים…
לבן אצלי הוא כמעט בגדר יהרג ובל יעבור.
אני התפתלתי, היא התפתלה ולבסוף שלחתי לה תמונת השראה מפינטרסט שהאירה את עיניה וגם אני יכולתי לחיות איתה בשלום. בערך.יש מיש שולחן הקפה תמונת השראה(גם התמונה היא קישור לדף הpinterest ממנו נלקחה)

זוכרים שרציתי לשמור על טקסטורת העץ? אז לפחות בזה הצלחתי.
לגבי גוון הרגליים, הודעתי לה שלבן ממש זה לא יהיה.
אבל זה יהיה בהיר ומתקרב…התכווננתי לצהבהב וינטאג’י…
בהמשך תראו איך לפעמים המציאות משחקת עם הרצונות שלנו.

יאללה, שולחן קפה נכנס לצביעה…

מתחילה עם הפלטה.

כך הפלטה נראת לפני צביעה:
 יש מיש שולחן הקפה פלטה לפני צביעה

היתה לי קופסה קטנה, דוגמית של גוון עץ כהה על בסיס מים של חברת MINWAX. היא התאימה לי בדיוק. מזכירה לכם שאני מעוניינת לשמור על טקסטורת העץ ולתת גוון כהה.
וכן, מתעקשת על חומרים מבוססי מים…
כך זה נראה לאחר צביעה:
יש מיש שולחן הקפה. משהו לא בסדר...

הצבע בסדר גמור, אבל… יש כתמים מכוערים…
כנראה בתהליך השיוף פיספסתי בכמה נקודות ולא הסרתי לחלוטין את הלכה.
כך אותן נקודות לא סופגות את החומר כמו שאר הפלטה. 
ניסיתי לשייף נקודתית, אבל נאדה… זה לא פותר את הבעיה. עדיין זה נראה רע מאד.
אין בררה. אאלץ לשייף שוב את כל הפלטה ולצבוע מחדש.

וכך זה נראה אחרי השיוף:
יש מיש שולחן הקפה. לאחר השיוף בפעם השניה 
מאחר ואותה דוגמית של צבע לא תספיק לצביעה נוספת,
קניתי באייס (רק כי זה היה לי בדרך!…) לזור של נירלט בצבע דובדבן כהה (LW511).
ותודה לגדולה שלי שהיתה איתי בדרך ועזרה לי לבחור.
עכשיו כנראה שייפתי היטב כי לא היתה כל בעיה.
כך הפלטה נראתה אחרי שכבה ראשונה:

יש מיש שולחן הקפה. אחרי שכבה ראשונה של לזור

וכך היא נראתה לאחר שהמרישים נצבעו ולאחר שכבה שניה:
יש מיש שולחן הקפה לאחר שכבה שניה של לזור

אל תשכחו שצריך לצבוע את המרישים גם מלמטה…
יש מיש שולחן הקפה. צביעת המרישים גם מלמטה.
הואיל ומראה השולחן פחות או יותר נבחר לפי תמונת ההשראה, זה הכתיב לי גם את הטיפול בדפנות הפלטה (אשר אם אתם זוכרים, לא היו ממש לשביעות רצוני) אולם מאחר ומדובר בלזור כהה, גם אם אני רואה את חוסר האחידות, זה נבלע ונסלח.
הרגליים יעברו תהליך של צביעה ודיסטרסינג.
בתור הכנה אני צובעת, בעיקר מקומות מועדים לשחיקה, בצבע כהה.
שייחשף בהמשך וייתן רובד נוסף בתהליך הדיסטרסינג.

צביעת קונסטרוקצית השולחן:

להזכירכם, לא אוהבת לבן.
כן, אני יודעת, זה אופנתי ומבוקש ומתקשר לעיצוב נקי וכל הפקה פקה מסביב.
ובכל זאת…
איזה כיף שאני לא צריכה לעבוד עם תכתיבים של טרנד כזה או אחר ואיני צריכה לעמוד בסטנדרטים של אף אחד.
חוץ מהסטנדרטים שלי עצמי. וכן…הרצונות של הלקוחות שלי. 
אז כיאה לעקשנית כמוני, אני לא מוותרת בקלות ונותנת 2 דוגמאות צבע.
אין כמו מראה עיניים:

יש מיש שולחן הקפה דוגמאות צבע

הרגל מימין היתה צריכה להיות, לפי מה שזכרתי שקניתי בחנות, מן צהבהב וינטאג’י…
הופתעתי לגלות שלא ממש…זה נראה כמו…לבן…שמנת רך אמנם אבל בלי כל סממנים של צהבהבות רצויה.
כקונטרה, צבעתי את רגל שמאל בירקרק (אלא מה?) ושלחתי לזוג הצעיר להכרעה.
הזוג הצעיר שיש לו, למרבה הפלא, עיסוקים נוספים, לא התפנה לנושא מספיק מהר.
דווקא כאן הגיעה ההכרעה מכיוון אחר. הקטנה שלי, שחזרה מבית הספר הודיעה לי חד משמעית שהיא מעדיפה את הצבע ה”לבן” (אני באמת צריכה לברר איך הם שיחדו אותה…)
מאחר ואני יכולה לזהות מתי הובסתי, וזו בהחלט ניראת נקודה שכזו (הרוב אמר את דברו…) הקונסטרוקציה של שולחן הקפה נצבעה באותו צהבהב ויטאג’י שהוכיח את עצמו כ…לבן.
והנה,
המציאות הכניסה לי רגל בדלת ונקבעו עובדות בשטח.
כך שולחן הקפה נראה עם קונסטרוקציה צבועה:
יש מיש שולחן הקפה ברגליים צבועות

שלב הדיסטרסינג:

גם בשולחן הקפה הזה אעזר בטכניקות הדיסטרסינג שכבר עשיתי בהן שימוש בעבר:
שיוף אזורים מועדים, Dry brush ושימוש בווקס מעורבב בצבע חום שיחדור לסדקים ויתן אפקט של התיישנות גם לצבע עצמו. 

שלב השיוף:

בשלב ראשון נייר השיוף נכנס לעבודה ומאחר ומזג האויר מאפשר זאת, אני יוצאת שוב למרפסת לעבוד שם. אני עובדת בעדינות. מעוניינת שהרהיט יראה ישן, אבל שמור…
כך זה נראה לאחר שיוף מקומות בולטים (בכוונה השארתי תמונות גדולות כדי שתבחינו בדקויות):
יש מיש שולחן הקפה לאחר שיוף בנייר לטש  יש מיש שולחן הקפה הרגל שנצבעה תחילה בירקרק...

ברגל שנצבעה תחילה ירקרק לצורך השוואה, הצבע התגלה וקיבל נוכחות. מאד אהבתי את זה והחלטתי להמשיך את אותו מוטיב. וכאן הגעתי לשלב השני של הדיסטרסינג –

שלב ה Dry brush:

יש מיש שולחן הקפה שלב הDry brushברור לכולם שאיני יכולה בשלב זה להוסיף שכבה נסתרת אבל אני יכולה להשיג את אותו אפקט עם טכניקת ה Dry brush וזה בדיוק מה שאני עושה. משחקת עם המינון. נעזרת בנייר לטש כדי להתכוונן למינון הנכון.

למי שמעוניין בדיסטרסינג מסיבי יותר למראה “מחוספס” יותר, יכול להעזר בטכניקה הזו ולהוסיף גוון נוסף או גוון כהה שידמה חשיפה של העץ.

שלב ה”ווקס”:

שלב הווקס נותן הלכה למעשה מענה כפול. גם נותן טאץ’ סופי למראה המיושן, בזכות תוספת הצבע החום שמוסף לווקס וגם הלכה למעשה אוטם את הרהיט.
הווקס הוא גימור מאד טבעי (גם במראה אבל לא רק. תראו מיד…) אבל מאידך, העמידות שלו נמוכה יותר מלכה או מפוליטורה. עקרונית, צריך בשלב כלשהו לחדש אותו, בפרט על המשטח שיהיה ברמת שימוש ושחיקה גבוהה יחסית. (תהליך פשוט מאד!)
במקרה שלנו, ראוי לציין כי צבע הלזור עצמו יכול לתפקד כשכבה אחרונה, כך שהווקס במקרה זה מתפקד כהגנה כפולה. (נחמד לראות לאחר ישום הווקס על שולחן הקפה, איך טיפת מים מתגלגלת על המשטח).


ווקס ביתי:

בעבר השתמשתי כווקס לרהיטים באנטיק ווקס של יעקבי שבהחלט עושה את העבודה.
עדיין יש לי אותו וכנראה גם אשתמש בו בעתיד, לפחות עד שאסיים אותו.
החיסרון שלו מבחינתי הוא הריח שלו.
מי שמכיר אותי יודע שאני מאד רגישה לריחות והפעם החלטתי להשתמש בווקס שאני מכינה בעצמי ומשתמשת בו בעיקר לשימושים קוסמטיים (שמעולה לסובלים מאטופיק דרמטיטיס מאחר והוא טבעי לחלוטין). קרם גוף, קרם פנים ושפתיים, קרם רגליים…רב שימושי.
ואם הוא טוב לגוף, אין סיבה שלא יהיה טוב לעץ.
הוא עשוי מדונג דבורים – החומר ממנו עשויה חלת הדבש בכוורות (מיכל ואודי, חברים שלי, נתנו לי מחלות הדבש בכוורות שלהם), ושמן איכותי כלשהו. ביחס 1:3-4 (יחידה אחת של  דונג על 3-4 יחידות של שמן)
אני משתמשת בעיקר בשמן קוקוס (שטמפ’ ההתמצקות שלו גבוהה יחסית) וקצת בשמן זית. לתערובת הזו (שאני ממיסה יחד) אני מוסיפה כמה טיפות של שמנים אתריים כדי להנות מהיתרונות שלהם. במקרה שלנו זה בעיקר ריח…
למי שמעוניין יש לא מעט הדרכות באינטרנט. כאן יש אחת. אקראית.


יש מיש שולחן הקפה. ווקס ביתי מעורבב עם צבע אקרילי חוםאת הווקס הביתי שלי עירבבתי בצבע אקריליק חום (בצלוחית נפרדת, כמובן!) ובאמצעות סמרטוט מרחתי אותו על המשטח הרלוונטי.
הפלטה והקונסטרוקציה.
מורחת את הווקס המעורבב עם הצבע על שטח מוגבל:
יש מיש שולחן הקפה מריחת הווקס עם הצבע באמצעות סמרטוט
מפזרת בצורה אחידה:
יש מיש שולחן הקפה פיזור הווקס עם הצבע באמצעות סמרטוט   יש מיש שולחן הקפה. הבדל הגוונים בין אזור מרוח בווקס לאזור שעוד לא נמרח
וחוזרת על התהליך עד שכל הרהיט כוסה.

אחרי זמן מה כשהווקס טיפה מתייבש (כמו משחת נעליים כשמצחצחים נעליים) מבריקים הכל עם סמרטוט נקי.
וזהו. השולחן מוכן.

(לחיצה על תמונה תפתח אותה בהגדלה ותאפשר דיפדוף)

לא נותר אלא לחתום על ה”יצירה”…
ליום ההולדת ה-50 שלי שחל לא מזמן, בן זוגי הזמין עבורי חותם חום עם הסמל שלי, סמל החרפושית וזה בשביל לחתום על רהיטי עץ. בדיוק כך:
יש מיש שולחן הקפה. החותם מתחמם... יש מיש שולחן הקפה - החרפושית כחתימה אישית

ותודה רבה רבה לגדי, שעוד בתחילת הדרך, כשכל הבלוג הזה היה עוד רעיון בהתהוות, הגה את הרעיון לחתום על יצירותי השימושיות עם “חרפושית”…

 

 

Related Images:

מראה, מראה שעל הקיר, מי היפה בכל העיר?

אני עושה פאוזה קלה ברצף, שנראה כי אינו נגמר, של הפוסטים בנושא שיפוץ הספה.
להבדיל, בפוסט הזה אתאר עבודה זריזה, שניתן לעשות תוך מס’ שעות (ברוטו. כולל זמני יבוש) ולסיים.

מראה.
או אם לדייק, מסגרת של מראה.

את מסגרת המראה הזו הכנתי כחלק מפינת איפור, לחברה של הבן שלי.
כשהיא החליטה להשתחרר מקבע, תוך זמן קצר היא עזבה דירה בגדרה, מצאה עבודה, שכרה דירה עם חברה ועברה לגור בחיפה.
על הדרך היא עוררה בכך לא מעט סימני שאלה ואי שביעות רצון אצל משפחתה שגרה בבאר שבע.
(הכל קרה כמובן דווקא כשהבן שלי הדריך במחנה של הסוכנות בארה”ב)
לא היה לה כמעט דבר, אפילו לא מיטה.
ועד שאולימפיה הואילו בטובם להביא לה את המיטה (סיוט, קחו בחשבון אם אתם מזמינים אצלם…) היא גרה אצלנו, בחדר של הבן שלי (יחד עם הספה, זאת שמשתפצת לאיטה) ונסעה בוקר בוקר לעבודה מכאן, יחד עם בן זוגי.

פינת האיפור אולתרה ממדף עם מגרות, כסא מפורק וממסגרת של מראה, כולם נמצאו זרוקים ברחוב.
הפוסט הזה יתמקד במראה. אולי פוסט אחר יטפל במדף ובכסא.
חלק לא מבוטל מתפקיד הפינה הזו היה לעודד את רוחה בתקופה לא קלה של אי ודאות ושל שינויים אינטנסיביים.
לשמחתי הפינה הזו מילאה גם את התפקיד הזה היטב, ובימים אלה בהם גמרתי לשפץ עבורה שולחן איפור אמיתי, עם כל הפסיליטיז, (מבטיחה פוסט גם עליו) היא בהחלט מתלבטת בין השניים…

  • ולעניננו – מסגרת של מראה:

כך היתה המסגרת כפי שנמצאה:מסגרת המראה כפי שנמצאה
המסגרת עשויה מפלסטיק. דמוי עץ.
בכוונתי להתאים אותה לפינת האיפור שנצבעה בגוון ירוק מרווה בסגנון וינטג’ ושאבי שיק -Shabby chic (סגנון ריהוט שניכרים בו סימני הזמן – בלאי לכאורה, המושג בטכניקות שונות ושמנסה לחקות בלאי טבעי.)

הואיל וכל הפינה היא מעץ ומכיוון שפלסטיק, כמו MDF, הוא חומר חסר אופי עיצובי (מעבר לעובדה שהוא גמיש ומקבל כל מראה ואופי מחקה שיולבש עליו), מסגרת המראה הזו תראה בסוף כמו מסגרת מעץ ישן.

 

זו פינת האיפור ללא המראה:
פינת האיפור ללא המראה

המסגרת לאחר שאברם הזגג התקין בה מראה

בתור התחלה נתתי את המסגרת לאברם הזגג שירכיב בתוכה מראה.
בדיעבד, אפשר, ואולי עדיף אפילו ,לצבוע את המסגרת ורק אז לתת אותה לזגג. זה יחסוך את הדבקת המסקינטייפ על המראה על מנת להגן עליה מהצבע.
שזה בדיוק השלב הבא…

  • צביעת המסגרת

הואיל והמסגרת הזו פשוטה ואין בה אלמנטים עיצוביים כלשהם, החלטתי במסגרת הזו לנסות לראשונה את שיטת הסדקים – Crackle paint.
(הזכרתי את השיטה הזו בפוסט של התריסים.)
המוטיב הזה אף הוא חלק מסגנון השאבי שיק ויגרום לפלסטיק להראות כמו עץ. ישן.
על מנת ליישם את השיטה הזו יש לצבוע שכבה כבסיס. (שתראה מבעד לסדקים)
במקרה הזה צבע המסגרת עובד לטובתי.
על מנת להדגיש את תחושת ה”עץ הישן” , על צבע המסגרת הקיים שילבתי 2 צבעי אקריליק נוספים: כחול וחמרה. בזכות זה יתקבל גם אפקט של שכבות, דבר נוסף שנותן תחושה של מסגרת ישנה, עם הסטוריה.
לאחר שהצבע האקרילי יבש, אני משתמשת בדבק פלסטי כשכבת ביניים שתיצור את אפקט הסדקים, Crackle paint, לאחר שהשכבה האחרונה של הצבע תצבע ותתייבש.

שכבת דבק פלסטי כשכבת ביניים היוצרת את אפקט הסדקים

שכבה של דבק פלסטי על צבע הבסיס שיבש באזורים בו אני מעוניינת בסדקים

שתי התמונות מצולמות לפני שהדבק יבש.
יש לחכות שהדבק יתייבש מעט והגוון הלבן שלו יעלם.
מאידך, לא לחכות ליבוש סופי. האזורים הצבועים בדבק צריכים להיות שקופים אולם עדיין דביקים למגע.
שימו לב, באזורים בהם לא יישמתם עם דבק, לא ייוצרו סדקים.

 

 

לאחר שהדבק יבש במידה הנכונה, הסדקים נוצרים בשכבת הצבע העליונהיש לצבוע את השכבה הסופית של הצבע, בה יווצרו הסדקים.

שכבה זו צריכה להיות קונטרסטית לשכבת הבסיס על מנת לקבל את מלא האפקט.
במסגרת שלי, השכבה העליונה תהיה בצבע פינת האיפור- צבע ירוק מרווה מסוג צבע גיר – שאבי שיק.
את השכבה הזו יש לצבוע בשכבה אחת ולא לעבור עם המברשת מס’ פעמים באותו המקום, על מנת שהסדקים יווצרו.
לאחר שצבענו, יש לחכות בסבלנות ולראות איך אט אט הסדקים נוצרים בצבע.
במקום להסתכל על הצבע מתייבש ולראות את הסדקים נוצרים, ניתן ללכת לישון…
התהליך יתקיים גם ללא ההשגחה שלנו.
בבוקר הצבע יהיה כבר יבש לחלוטין ונוכל להמשיך לשלב הבא:

  • דיסטרסינג (Distressing)

דיסטרסינג הוא בעצם השלב בו מיישנים את הפריט. (לכאורה כמובן. רק ויזואלית נותנים לו מראה ישן שעבר בלאי)
יש הרבה מאד שיטות וטכניקות לדיסטרסינג (ובעצם… סדקים בצבע זה גם סוג של דיסטרסינג מאחר וסדקים לרוב נוצרים בפריט ישן)
במקרה זה ובשלב זה השתמשתי בשלוש טכניקות:

  1. שיוף באמצעות נייר זכוכית בעיקר בקצוות ובפינות.
  2. הוספת משיכות של צבע בהיר בטכניקת Dry brush (שימוש במברשת יבשה עם טיפונת צבע ויצירת משיכות צבע אקראיות)
  3. מריחת צבע הגיר בווקס מעורבב בצבע אקרילי חום, דבר היוצר פטינה (ציפוי הנוצר על משטח ומעיד על גילו המתקדם. במקור, באיטלקית, זו תחמוצת ירוקה שנוצרת עם הזמן על נחושת. במשך הזמן המושג התרחב והקיף כל ציפוי שנוצר על משטח במשך הזמן) על הצבע ומיישן את הגוון.

למריחת הווקס יש גם תפקיד נוסף – איטום והגנה על הצבע (הווקס מכיל דונג).
יש  הממליצים למרוח תחילה על הצבע ווקס נקי תחילה.
ערבוב ווקס עם צבע חוםזאת על מנת שלא יווצרו כתמים בלתי מתוכננים של צבע חום או שהפאטינה שתתקבל לא תהיה כהה יותר מהרצוי.
כשמורחים ווקס נקי תחילה, יש יותר שליטה על עומק הגוון.
מהנסיון הלא מאד ארוך שלי בנושא, בפרט במקומות קטנים יחסית (להבדיל ממשטחים רחבים וגדולים), אין לי שום בעיה לשלוט פחות על הגוון הסופי.
עם זאת, אם נראה לכם שהתוצאה כהה מדי, תוסיפו למשטחים ווקס נקי ותנגבו את המשטח עם סמרטוט. הווקס יסיר חלק מהצבע.
שיטת העבודה היא ישום הווקס (נקי או עם צבע) במברשת קשה על אזור קטן יחסית, בטפיחות וניגוב והספגת האזור בתנועות מעגליות באמצעות סמרטוט .
חשוב לא לעבוד על אזורים גדולים על מנת לא לתת לצבע להתייבש לפני שהוספג.
כשעה אחרי שמסיימים לעבור עם הסמרטוט ולפזר ולהספיג את הווקס בצבע, יש לעבור עם סמרטוט נקי ולהבריק את הפריט.

לא נותר אלא להסיר את המסקינטייפ מהמראה,
לנקות את המראה,
לצלם מוצר מוגמר
ולקחת אותה לחיפה…
המראה המוכנה

פרט מסגרת מראה

המראה מתפקדת במקומה, כחלק מפינת האיפורולתלות אותה שם על הקיר…כמובן!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ו…בפוסט הבא,
חוזרים שוב לספה!

 

Related Images: