גב המיטה למיטה של הבת שלי.

הבת הקטנה שלי כמעט בת 16. שנה ראשונה בתיכון.
בחופשת הקיץ נפלה הכרעה לעצב מחדש את החדר על פי טעמה ורצונותיה.
המיטה שעיצבתי לבנותי נמסרה. הקירות עם ציורי הקיר של התמנונים דגים סרטנים וגלים נצבע למישעי ע”י בעל מקצוע.
הוזמנה מיטה של גדולים ומניפות של צבעים החליפו ידיים.
מפה לשם מסתבר ש”טעמה ורצונותיה” זה לא דבר טריוואלי ועדיין החדר במצב סטנד ביי.
לפחות מיטה חדשה כבר יש.
ואיכשהו הצלחתי לשכנע אותה שאעשה לה אני גב מיטה.
(לא מזיק לציין, לצורך שכנוע, שהיא תמיד תוכל להזמין את גב המיטה המקורי של המיטה…רק כדי להשקיט את פחדיה שהאמא הארכיטקטית ומשפצת הרהיטים לא תקלע בדיוק לרצונה. ככה זה ילדי הסנדלר הולכים יחפים כי הם בררנים עם הנעליים שאביהם מכין)

אם להיות כנה, החלק של השכנוע היה החלק הכי קשה בתהליך השיפוץ.
מכאן הכל זרם…

אגב, אם עסקנן בהסטוריה של שכנועים, עברתי מסכת דומה, גם עם גב מיטה שעשיתי לאמא שלי כשסידרתי את דירתה בדיור המוגן.
אמא שלי חשבה שהוא מיותר לחלוטין ו”שיתפה” פעולה בסגנון פולני למתקדמים (יש לה בזה נסיון עשיר ;-)).
היום הפולניה הזו מברכת אותי על שהתעקשתי ולא ויתרתי לה.
ספויילר: גם הבת שלי מרוצה.

איך התחלתי?

במקרה של הקטנה שלי וחדרה המתהווה, הוחלט לאחר בדיקה רציונלית של צרכים, כי גב המיטה ישמש במקום שידת לילה.
על גב המיטה, שיהיה בעצם בעל נפח ומשטח זמין היא תניח מנורת לילה וכל מה שנחוץ שיהיה זמין גם כשהיא שוכבת במיטה.

במקור חשבתי לעשות שימוש בלוח עץ שמצאתי לפני מספר שנים.
הלוח יועד לגב מיטה לבן שלי. הואיל והוא ובת זוגו העדיפו את איקאה (אאוץ’) הלוח עדיין יתום.
על מנת לעשות שימוש בלוח, הייתי צריכה לבנות את כל הנפח.
העבודה הנוספת, משקל הלוח (עץ מלא) והעובדה שהלכה למעשה אני הולכת לכסות את כולו, גרמה לי לפקפק.
בסופו של דבר, השתמשתי בגרוטאה של ארון מדפים ישן של איקאה, עשוי מסיבית ירודה, שמישהו משכני זרק.

טוב….אפשר להבין את הבת שלי שלא ממש התלהבה כשאמרתי לה שזה יהיה גב המיטה החדש שלה, לא?

מודה ומתוודה, התלבטתי.
לרוב אני מעדיפה לא להשתמש בחומר ירוד כל כך, כי חומר ירוד לא מכבד את העבודה שמשקיעים בו.
ובכל זאת החלטתי כן להשתמש בו.
כי המשקל של הארון הזה קל יותר,
כי ממילא אני מתכוונת לכסות את כולו
וכי הגרוטאה הזו שהתאימה במורפולוגיה שלה לצרכי, היא מה שהזדמן לי בעיתוי הזה.

לארון המדפים הנ”ל, צירפתי דיקטים של גב ארון מסיבי וגדול שהושלך יחד עם ארון המדפים שאימצתי.
הדיקטים הללו יכסו את הקונסטרוקציה שאבנה ויהיו הבסיס לריפוד.

זהו. אחרי שיש הסכמה עקרונית, רעיון וחומרי גלם בסיסיים אפשר להתחיל ללכלך את המרחב.

קודם הקונסטרוקציה של גב המיטה…

גב מיטה בדרך כלל מחובר למיטה. כשהוא לא מחובר למיטה, הוא מחובר לקיר. אליה וקוץ בה – כשהקיר עשוי מבלוקים של גבס ומה שרוצים לתלות הוא כבד, לא תמיד זה פשוט.
בפרט כשהבת שלי אמורה לישון מתחת לזה…
אז התחלתי לבנות את גב המיטה במחשבה שאחבר אותו לקיר ואתמוך עם רגליים. רגליים כדי לחלק את המשקל ולנטרל את המומנט שיווצר.

הטיפול בארון המדפים :

תחילה אני מנסרת את ארון המדפים בדיוק ברוחב של המיטה.
(אין שום בעיה שיהיה גדול יותר. לו הבת שלי היתה רוצה ומסכימה שגב המיטה יהיה ארוך יותר, התכנון היה מתחשב בזה ואולי החלק הבולט היה מקבל טיפול שונה)
סליחה,
לפני שאני מנסרת, אני מודדת.
שוב ושוב. ורושמת לי בדיוק מה המידות הרצויות כדי שלא אטעה בניסור.
כי אם אטעה, אשאר בלי חומר גלם או לחילופין אצטרך לאלתר פתרונות שלרוב הם יהיו פחות מוצלחים מאשר התכנון המקורי.

אחרי שאני מנסרת, אני מקבעת את כל המדפים על מנת שיהיו קונסטרוקציה פנימית ויחזקו את המבנה.
כאן אני לא טורחת למדוד על מנת שיראה טוב. זה ממש לא מעניין אותי מאחר והכל יוסתר. חשוב לי רק שהחלוקה תהיה מאוזנת ושהכל יהיה מחובר היטב.

הרגליים של גב המיטה –

רוחב ארון המדפים הוא כ- 60 סמ’.
גובה גב המיטה הרצוי מושפע כמובן מהמיטה וגם מסף החלון שנמצא שם.
לאחר החישובים שכוללים את גובה הארון, גובה משוער של פלטת עץ וגובה החלון,
גובה הרגליים הרצויות הוא 45 סמ’ ואני מנסרת את רגלי השולחן שהיו לי באמצעות ג’יטסו.

על מנת שהסיבית לא תתנפח ותהרס במגע עם רטיבות אפשרית, הרגליים חיוניות בכל מקרה.

חיבור ארבע רגליים (באמצעות ברגים) לארון, אינן מספיקות לייצובו.
כדי ליצב אותו אני זקוקה לקושרות שיחברו את כל הרגליים וגם לתמיכה נוספת במרכז. בלעדיה, הארון, שכאמור עשוי מסיבית, מקבל “בטן”.
גם לקושרות וגם לתמיכה אני משתמשת בעץ ישן שמצאתי בעבר וחשבתי שיהיה לי לעזר.

גם בנושא חיבור הרגליים והקושרות לא התעכבתי על דיוק ואסטטיקה מאחר והכל יוסתר.
בדיעבד, הייתי צריכה למדוד ולחשב טוב יותר את מיקום הרגלים. מאחר והקושרות היו צריכות להתחבר אל הרגלים מבחוץ, נוצר מצב קל של עיוות.
מיקום הרגליים לא היה סימטרי דיו ובצד אחד הקושרת מעט בלטה מעבר למידות הארון.
זה מסוג הבעיות שמחפים עליהן בדיעבד, שהיה עדיף למנוע מראש.

בסופו של דבר, אחרי שחיברתי את הקושרות והתמיכה הנוספת, הקונסטרוקציה עומדת יציבה ועצמאית.
נראה שגב המיטה יציב גם ללא החיבור לקיר (בפרט שהמיטה מהדקת אותו לקיר) והחלטתי לוותר עליו.
המחשבה היתה מחשבה על ניידות.
אם הבת שלי תחליט לשנות את מיקום המיטה בחדר, זה יהיה פשוט הרבה יותר.
כמו כן מאחורי גב המיטה יש סליק פוטנציאלי. אמנם לא ניתן לגשת אליו ביום יום אבל הוא בהחלט יכול להיות מקום מחבוא מצוין.

חיפוי גב המיטה –

הקונסטרוקציה שכעת עומדת יציבה, תחופה כמעט כולה מכל הכיוונים.
בחזית ובצדדים יהיה ריפוד,
החלק האחורי יצמד לקיר (שיתן תמיכה נוספת למבנה)
את החלק העליון אכסה בפלטה מעץ מלא.
לפני שאני מרפדת, אני יוצרת ומחברת למבנה, משטח דיקט שאליו אצמיד את הריפוד.

חיתוך והצמדת משטח הדיקט.

גם לחלק הזה אני מקדימה חלק של מדידות ותכנון מאחר ואם אטעה, לא יהיה לי דיקט נוסף .
את משטח הדיקט אני מתכננת בחזית ועד לגובה הסף התחתון של המיטה.
חלק גדול מזה המיטה תכסה אולם הצד יהיה חשוף ואני רוצה ליצור קו אחיד.

בצדדים איני מוסיפה דיקט אבל אני מוסיפה חתיכות עץ כדי ליצור משטח אחיד פחות או יותר וקצוות “עם בשר” שאוכל להדק אליהם סיכות (דיקט אינו בשרני דיו להחזיק סיכות)
גם כאן הדיוק אינו קריטי מאחר ואת כל זה יכסה ריפוד.

ריפוד גב המיטה –

תחילה, מה נחוץ לי על מנת לרפד?

על מנת לרפד את גב המיטה אזדקק לבד, ליריעות אקריליות ולספוג של 2 סמ’.
את הספוג אמקם רק היכן שהוא משמש כמשענת כך שאזדקק בערך ל1.5X0.5 מטר ספוג.
למרות זאת, העדפתי לקנות קצת יותר ספוג כדי שאם מסיבה כלשהי אחליט להוסיף, לא אצטרך להגיע לחנות שוב.
לא הייתי צריכה יותר והספוג שנותר ישמש אותי בפרוייקטים אחרים.
בכל שאר המקומות אשתמש רק ביריעות אקריליות ובכסוי בד.

את הבד הבת שלי בחרה שיתאים למיטה שבחרה.
לכאורה ניתן לכסות כל צלע בנפרד, או לתפור פינות כתלות במראה הרצוי.
היו ימים ופרוייקטים (בעיקר כשהשתמשתי בשאריות, או על מנת להדגיש את הפאה של הכרית) שאולי הייתי שוקלת זאת.
הפעם, לא.
הואיל וממילא אני צריכה לקנות את הבד, הואיל ולוח הזמנים היה צפוף, מכיוון שלא היה לזה ערך מוסף משמעותי בעיצוב ופוטנציאל הטעות של חיבורים נוספים רק גדל, זה נראה לי מיותר.
רוחב הבד הוא 150 סמ’. יספיק עם שארית לגובה גב המיטה אבל לא לרוחב.
החלטתי לקנות 200 סמ’ שיקיפו בדיוק את גב המיטה בלי צורך בחיבורים נוספים.
ישאר לי בד נוסף (ממנו אחתוך פיסות כדי לכסות כפתורים לקפיטונאג’) אם הבת שלי תרצה גם כרית…

יריעות אקריליות נשארו לי מפרוייקטים קודמים כך שאת זה לא אצטרך לרכוש.

כמו כן, אני זקוקה גם לספרי דבק על מנת להדביק את הספוג למשטח.
להבדיל ממושבים של כסאות, שם לפעמים מומלץ להדביק את הספוג למשטח ואני מוצאת את זה שם מיותר, כאן זה ממש לא מיותר.
הספוג ממוקם על משטח ניצב ואינו עטוף עצמאית באמצעות הריפוד.
בלי להדביק אותו, הספוג יגלוש מטה ויתעוות.
עלות דבק הספרי 45 ש”ח.
גם הדבק ישאר לי לפרוייקטים נוספים בהמשך.

ותכלס?….

קודם אני גוזרת את הספוג לגודל הרצוי ומדביקה אותו לחלק המתאים במשטח.
בחלק התחתון המיטה תמוקם ואין צורך ליצור שכבת נוחות.

לאחר ההדבקה, אני מסירה שאריות (ודוחפת את שאריות הספוג לכריות) ומשאירה ליבוש מלא.

לאחר יבוש אני מחפה הכל ביריעה אקרילית, מחברת אותה עם אקדח סיכות.
את החיבורים אני עושה מבפנים או מאחור. לא בחזית.
אין לי בעיה להדק בסיכות על המשטח העליון מאחר ואחפה עליו בשלב מאוחר יותר עם משטח עץ מלא.
גם שאריות של חומר אקרילי אני משתמשת כחומר מילוי לכריות.

בשלב זה אני צריכה כבר לקבל החלטה ברורה אם משתמשים בכפתורי קפיטונאג’ או לא.
הבת שלי התלבטה עד הרגע האחרון אם היא רוצה או לא ובסופו של דבר הסכימה ללכת איתי ולעשות כפתורים.
בכל מקרה, חשבתי למקם רק 3 כפתורי קפיטונאג’ בצורה ממורכזת וסימטרית כפי שעשיתי בספה.
כדי למקם את הכפתורים, זה השלב בו אני צריכה למדוד ולסמן.
לאחר שאמתח את הבד זה יהיה מאוחר מדי ומועד לטעויות.
כמו כן, הואיל ואני עושה את הקפיטונאג’ על דיקט ולא על רצועות יוטה או בבד שמחט חודרת אותם, אני צריכה “לחורר” את הדיקט כדי שבשלב מאוחר יותר אוכל להעביר בו מחט.
ארחיב על זה בהמשך כשאעסוק בכפתורים.
אחרי ההכנה לכפתורים שעשיתי בשלב יריעות האקריל, אני מחפה את הכל עם הבד.

קפיטונאג’ –

לכל מי שעדיין תוהה ומתבייש לשאול מה זה קפיטונאג’, מדובר בעיצוב ריפוד באמצעות כפתורים.
לרוב מדובר בגריד כלשהו בו ממקמים כפתורים במשטח ריפוד ויוצרים טקסטורה תלת מימדית.
עד כה לא השתמשתי בקפיטונאג’ ליצירת טקסטורה אלא יותר להכנסת עניין, למשוך את העין, לשבור משטח “משעמם” או להגדיר סימטריה כלשהי.

תחילה אני מודדת ומסמנת היכן אני רוצה למקם את הכפתורים.
את השלב הזה אני עושה אחרי שאני מותחת יריעות האקריליק ולפני שאני מותחת את בד הריפוד.
אחרי שאני מסמנת, אני “יורה” עם אקדח הסיכות/מסמרים כמה מסמרים בנקודות הרלוונטיות.
את המסמרים אני יורה על מנת לחורר את הדיקט ולסמן את המיקום גם בצד השני שלו. אני עושה זאת כדי שאוכל להעביר את המחט עם החוט דרך הדיקט כדי להדק את הכפתור למקומו בסופו של דבר.
(אני “יורה” מספר מסמרים ולא רק אחד או שניים כדי ליצור כמה חורים. זה כדי יקל עלי בהמשך להעביר את המחט כי אעשה זאת חלקית בצורה עיוורת)
את המסמרים אני שולפת עם פלייר מהצד השני של הדיקט.

כפתורי הקפיטונאג’ –

עקרונית, ניתן להשתמש בכל כפתור שהוא. טכנית, אין בעיה.
עדיף להשתמש בכפתורים עם רגל בהם החוט מוסתר, מוגן ולא ישחק עם הזמן.
מקובל לעטוף את הכפתורים בבד של הריפוד (או לפי העיצוב שבחרתם).
במקרה כזה, תכלס, אנחנו יוצרים את הכפתורים לפי הצורך שלנו.

ניתן לרכוש ערכות שונות של כפתורים בגדלים שונים עם רגל או בלי (שמיועדים להדבקה) ועם מנגנון קטן שעוזר ליצור את הכפתורים.
לי יש כבר כמה גדלים של כפתורים (כל גודל עם המנגנון שלו) שהזמנתי כבר בעבר.
אין לי קישור אמין מעודכן לקניה. חיפוש מהיר ולא סלקטיבי בebay נתן לי קישור לכפתורים עם מנגנון. אתם מוזמנים להתחיל משם ולדייק את החיפוש שלכם.

לכל כפתור יש שני חלקים. החלק שאנחנו עוטפים והחלק עם הרגל.
אלו השלבים (לפי התמונות):

1. לכל כפתור צריך להקצות חתיכת בד קטנה עם שוליים מספיק גדולים שיוכלו להאסף אבל לא גדולים מדי כדי לא לתפוס נפח גדול מדי.
2. אנחנו מניחים את החלק העגול על הבת בתוך החלק הגמיש של המנגנון ליצירת הכפתור.
3. את החלק עם הרגל אנו מניחים מעל (כשהרגל כלפי מעלה)
4. וממקמים את הפלסטיק הקשיח והאטום של המנגנון בדיוק מעליו (המנגנון מותאם לגודל הכפתור, כך שאין הרבה משחק).
5. בשלב זה אני דופקת על הפלסטיק ומוודאת שהוא, והחלק עם הרגל מתחתיו, יכנס ככל הניתן בכל ההיקף של הכפתור. אני נעזרת בפטיש רפדים עם ראש פלסטיק אבל אפשר להשתמש בכל דבר. פטיש קטן מרופד בבד, ידית של מברג או כל דבר שייתן את אותה תוצאה.
6. לאחר שאני מוודאת שהחלק יושב היטב, אני משחררת את הכפתור המוכן מתוך החלק הגמיש של המנגנון.

שימו לב, כפתורים בהם שארית הבד גדולה מדי או שהחלק עם הרגל לא הוכנס היטב, עלולים להיפתח. מאידך כאשר שארית הבד קטנה מדי, אולי לא כל הכפתור יכוסה.
משערת שאחרי כפתור או שניים, כבר תהיו מנוסים יותר.

מיקום הכפתורים על גב המיטה –

לאחר שאני מהדקת באופן ראשוני את הבד לקונסטרוקציה (אני מסיימת להדק רק לאחר מיקום הכפתורים) אני מכניסה את הכפתורים למקומם.
זוכרים את החורים שעשיתי בדיקט בדיוק היכן שצריך למקם את הכפתורים?
עכשיו אני נעזרת בהם.

כדי לחבר את הכפתורים אני משתמשת בחוט שעווה כפול (חוט חזק מאד שלא יקרע גם אם אפעיל עליו לחץ) ובמחט רפדים ארוכה.
עקרונית, יש מחט מיוחדת לקפיטונאג’ שגם טרחתי לרכוש בזמנו ועשיתי בה שימוש כשריפדתי את הספה. במקרה הזה המחט ההיא הייתה עבה מדי ולא הזדקקתי לאורך שלה (שיעיל מאד בכריות עם נפח גדול).

אני מכניסה את המחט לאחד החורים שעשיתי בדיקט ושולפת אותה מהצד הקדמי.
אני משחילה את הרגל של הכפתור, מכניסה את המחט חזרה ומגששת אחר חור בדיקט וחוזרת על התהליך פעם נוספת. לאחר מכן, מהדקת היטב וקושרת את חוט השעווה מהודק ככל שניתן.
אם לא תהדקו, הכפתור לא ישקע בריפוד ויהיה רופף.
אחרי שהכפתורים הודקו למקומם, אני משלימה את הידוק הבד לקונסטרוקציה בצפיפות סיכות גבוהה יותר.

חיווט של חשמל

גב המיטה , בדיוק כמו שהיה אצל אמא שלי, מסתיר שקע חשמל שאין בכוונתי לוותר עליו.
אני משתמשת במפצל עם חוט ארוך יחסית, קודחת חור בקונסטרוקציה על מנת שהחיווט יוכל לעבור ומוציאה את החוט מלמטה.

עקרונית חשבתי על אפשרות לקבע את המפצל לצד גב המיטה (המרופד…) והחלטתי בשלב זה לוותר על מנת לאפשר גמישות. אם וכאשר הבת שלי תרצה, אקבע את המפצל לקיר בסמוך.

חיפוי המשטח העליון באמצעות פלטת עץ

אני מודדת בדיוק את המידות הרצויות (שלא יהיה בולט מדי כדי שלא יפריע בגב אבל שיכסה היטב את כל מה שצריך).
אין לי שאריות עץ בגודל הזה וגם לו היו לי שאריות טובות דיין וייצוגיות דיין, הייתי צריכה להיעזר במשור מדויק יותר מהמשור שיש אצלי.
את הפלטה הזו רכשתי במחסן עצים והיא נחתכה לי לפי מידה.
רוחב המדף שרציתי גדול במעט מהסטנדרט כך שהוא נחתך מפלטה שלמה ותומחר כשליש פלטה גם אם היה קטן יותר – 140 ש”ח.
אם תסתפקו ברוחב סטנדרטי של מדף (כ 25 סמ’ כמדומני) תוכלו לחסוך בעלויות.
(את הפלטה רכשתי (בקושי) בגרוס עצים בסגולה. השרות שקיבלתי היה מתחת לכל ביקורת ואני מזהירה אתכם מראש. אם תבחרו לקנות שם, שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם..)

זו הפלטה לפני עיבוד שרק הונחה על גב המיטה:

עיבוד הפלטה:

את הפלטה, לכל הפחות, צריך לאטום ע”י חומר גימור כדי שלא תתלכלך.
מאחר והיא תהיה חשופה לשחיקה מכאנית גבוהה ואולי גם יונחו עליה דברים רטובים או שומניים, הגימור צריך להיות בעל עמידות גבוהה יחסית. ווקס לא יתאים כאן ופוליטורה עם כל הכבוד זו השקעה מוגזמת לענייננו. הואיל ואני משתדלת להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה, הבחירה המתבקשת היא לכה על בסיס מים.

אבל לפני שאני מיישמת לכה, אני מגוונת את הפלטה כי הבת שלי ביקשה להכהות אותה. כך היא ניראת לה אנמית מדי.
לכאורה אני יכולה לבחור בלכה מגוונת ולחסוך עבודה. אני מעדיפה להשתמש בחומרים שאני עובדת איתם ולא לרכוש במיוחד. בפרט שמדובר על עבודת צביעה קטנטונת.

לאחר שאני בודקת בצד המוסתר את הגוון (ומקבלת אישור מהבת שלי!!) אני מיישמת שכבה אחת של גיוון כדי לא להכהות מדי את הפלטה. עקרונית, על מנת להשיג אחידות טובה יותר יש ליישם לפחות שתי שכבות. זו פשרה שלקחתי על עצמי, מקווה שהנסיון שכבר רכשתי בצביעה יעמוד לצידי על מנת להשיג תוצאה מספקת גם בשכבת גיוון אחת.

בשכבות הלכה אסור לחסוך. הלכה תגן על הפלטה מכתמים בהמשך (ויש לי עבודות שבדיעבד הצטערתי שלא עשיתי עוד 2 שכבות לכה כי השכבות שעשיתי לא הגנו דיין).
אני עושה 3 שכבות.
בין שכבה לשכבה אני מקפידה על יבוש, שיוף עם נייר לטש עדין מאד ולאחר מכן, לפני השכבה הבאה, ניקוי יסודי של האבק שנוצר מהליטוש, עדין ככל שיהיה.

חיבור הפלטה –

לאחר ייבוש מלא של הפלטה, אני מצמידה את גב המיטה לקיר, מניחה עליו את הפלטה וממקמת אותה בדיוק כפי שהייתי רוצה (זוכרים שהקושרת בולטת מעט מהקונסטרוקציה? זה הזמן שאני “מחפה” על הטעות הזו ומוודאת שהמדף צמוד לקיר גם אם הקונסטרוקציה לא צמודה באופן מיטבי) ומסמנת את המיקום באמצעות עיפרון על החלק המוסתר של הפלטה.

לאחר שאני מסמנת את המשטח, אני מניחה אותו על הרצפה כשהחלק המוסתר פונה כלפי מעלה וממקמת עליו את גב המיטה בדיוק לפי הסימון ומחברת את גב המיטה לפלטה באמצעות ברגים. חשוב מאד להקפיד שהברגים לא יהיו ארוכים מדי (תמדדו!!) כדי שהם לא יגיחו מהצד ה”יצוגי” של הפלטה.

וזהו.
גב המיטה מוכן ויכול להתחיל למלא את יעודו החדש.

Related Images:

הכסא המשרדי – ללמוד בסטייל (או, עוד דרך ל”הדביק” סטודנט לכסא…)

את הכסא המשרדי הזה מצאתי לפני כשבוע בפאתי אחד השדות הבודדים שנותרו כאן בהוד השרון.
ביום אחר אולי לא היה זוכה למבט נוסף מאחר ויש לי משיכה לא מוסברת דווקא לרהיטים מעץ וכסאות משרדיים לא נכנסים לקטגוריה הזו אבל,
צורך הוא מרכיב מרכזי למדי.
מי שקרא את הפוסטים הקודמים שלי יודע כי הסטודנט שלי נכנס זה מכבר לגור בדירה שכורה ומשמעות הדבר
א. נוצר צורך. להרבה רהיטים/פתרונות
ב. מאחר ומדובר בבן שלי, יש לי את כל מרחב הפעולה.
אז הצורך(ים) הזה עומד לנגד עיני וכשמשהו מזדמן על דרכי הוא בהחלט זוכה למבט נוסף.

נחזור לכסא שלנו…

הכסא המשרדי כפי שנמצא 2      הכסא המשרדי כפי שנמצא

כך הכסא המשרדי נמצא.
המושב שלו קרוע ומפורר ונודף  ממנו ריח קל של שתן (בההה).
משענת הגב  שלמה ומתפקדת. אבל מכוערת לאללה.
והמנגנון, עובד מצוין.
האמת, בזכות תקינות המנגנון אספתי את הכסא המסריח למרות הכל.
עם מילוי וריפוד אתמודד. עם מנגנון פנאומטי דפוק…מממ…לא נראה לי. לפחות לא בשלב זה.
אז יאללה לעבודה.
הכסא שהדר חשבה לקנות לסתיורגע, שניה קודם.
חברתו של הסטודנט שלי החליטה במקביל לקנות לו הכסא המשרדי הזה…(התמונה משמאל)
מזללל שהיא בחורה חכמה והחליטה להתייעץ איתי קודם. (הכל מאהבה, כן?)
זה הכסא שהיא חשבה לקנות לו.
נראה כסא לא רע… (אבל משעמם, לא??)
מה יכולתי להגיד? לרוב יש קדימות למה שבת הזוג אומרת, לא?
(חצי שנה הוא הסתובב עם משקפיים מכוערות בגלל חברה קודמת עם טעם מממ…מצויין בגברים! :-))
אז ההכרעה בין שתי האופציות נפלה על כתפי הסטודנט.
לשמחתי, הוא יודע בדיוק של מי היד שמאכילה אותו (ולו חלקית…בינתיים…)
והוא בחר היטב 😉
קיבלתי OK כפול (משניהם!) להמשיך בעבודה.

אז עכשיו באמת יאללה לעבודה.
להפטר מהפיכסה ולעשות משהו שווה במקום.

פרוק הכסא המשרדי

לפתוח ברגים עם מפתח אלןהעובדה כי הכסא לא עשוי מעץ ממש חוסכת המון עבודה.
עץ הוא חומר עם המון אופי אבל דורש המון טיפול. כאן כל המנגנון הוא פלסטיק ומתכת וצריך רק לפתוח ברגים.
פותחים ארבעה ברגים בכל צד, ועוד ארבעה ברגים למטה שמחברים את המושב למנגנון והכל מפורק לחלקים:הכסא מפורק לחלקים

הפשטת הכסא

בשלב זה מנקים אבק מחלקי הפלסטיק ושמים אותם ואת כל הברגים בצד. השלב הבא שנשתמש בהם הוא כשנרכיב את הכסא המשרדי חזרה.

הכסא הנ”ל עשוי כך שבמושב ובמשענת יש ציפוי טלאים של עור ובצדדים בד דמוי עור.
במשענת המילוי תקין וחשוב לי לשמור עליו מאחר והוא ארגונומטרי ומותאם לגב.
במשענת אחליף רק את הציפוי ולא אגע במילוי (לכל היותר אם אצטרך תוספת, אוסיף על הקיים, משטח אקרילן)
פותחים ריצ'רץ ומורידים את הכיסוי של המשענתהמשענת מופשטת

המושב לעומת זאת יזכה להפשטה טוטאלית. הוא קרוע, מתפורר ועולה ממנו ניחוח מפוקפק.
אין ספק שצריך כאן טיפול יסודי!
כך נראת תחתית המושב אחרי הסרת הבד שכיסה אותה.
תחתית המושבגם כאן יש מעט סיכות שצריך להוציא (טוב נו, הכל יחסי. אחרי הספה אף כמות סיכות שנתקלתי בה עד כה לא נראתה משמעותית)
מרהיט לרהיט חולץ הסיכות נראה פרקטי יותר ויותר…יום יבוא ואזמין לי גם אותו. בינתיים אני משתמשת במברג ובצבת.
שימו לב שגם במושב יש חורים בעץ, דרכם מושחלים חוטים שהיו אף הם מהודקים לעץ באמצעות סיכות. החוטים במקרה זה תפורים לכיסוי בחלקו הפנימי.
זו בדיוק טכניקת הקפיטונאג’, ללא כפתורים. היא מהדקת את המושב לבסיס בעוד נקודות.

לאחר הסרת הכיסוי נחשף חתך והרכב הכסא: דיקט עץ עליו כן נשמור ועליו מודבק קלקר מעוצב ארגונומטרית וספוג דק לריכוך. שניהם איבדו את צורתם ללא הכר ויושלכו כלאחר כבוד אל הפח.
פלטת הדיקט תזכה לאוורור באויר הצח ובשמש הקופחת של ספטמבר לפני שתחזור לתפקד כבסיס לכסא.

חתך המושב: דיקט עץ, קלקר, ספוג דק לריכוך וכיסוילאחר הפשטה מלאה נשאר רק הדיקט והפרופילים המקבלים את הברגים

אז מה ואיך עושים במקום?

קודם כל בוחרת צבעים, בדים…

זוכרים את הכסא הקודם? הכסא הצבעוני? אז אם קראתם את הפוסט עליו אתם יודעים שהזמנתי בעלי אקספרס הרבה חלקי בד דמוי עור על מנת שאוכל לבחור מביניהם.
מאחר ולקחתי בסופו של דבר מעט מכל אחד, ומאחר ואני לא ממש רוצה להמתין לבד אחר שיגיע במשלוח, נשאר לי לא מעט בד לבחור ממנו. בהנחה שסוג הבד מתאים לי.
הואיל ומדובר בכסא פעיל מאד ויומיומי מאד הבחירה בבד הזה נראתה לי בחירה פרקטית.
זה בד עמיד שמתנקה עם מגבון או סמרטוט לח.
את העניין ניתן להשיג בשילובים או באקססוריז (פָּיְפִּינג, Double welting, קפיטונאג’…בשלושתם השתמשתי בשיפוץ הספה)
שילובי בד      שילובי בד אפשריים

בחרתי בצבע ירוק פיסטוק כצבע מרכזי, בירוק זית כצבע מקשר ובשארית בד ריפוד בצבע כחול כהה לאחורי הכסא.
נשאר לי גם בד מההדום שיצרתי ממגרה לחדר המעונות של הבן שלי. הבד הזה ישמש אותי לקישוטיות ויתחבר להדום שימצא אף הוא את מקומו בחלל המחיה החדש של הסטודנט שלי בחיפה.

עכשיו מודדים וגוזרים את הבד

בחלק מאתרים שהגעתי אליהם במהלך שיטוטי ולימודי, השתמשו במשפט שאמר
measure twice and cut once. משמעו כמובן למדוד פעמיים ולוודא שזה אכן הגודל הנכון לפני שחותכים. אם לא תמדדו פעמיים, יש סיכוי שתצטרכו לגזור פעמיים….
לא מזיק לקבל לכך תזכורת מדי פעם.

מדידה סימון וגזירה.

אז מודדת…
אני משתמשת בכסוי הישן כשבלונה:
כמו כן מודדת את הצדדים ומחשבת (צריך לקחת בחשבון את התפרים ואת הצורך למתוח את הבד כנגד הדיקט) את הרוחב הדרוש ו…
גוזרת.
ליתר בטחון מסמנת לי את המקום בו החוט שימתח כנגד הדיקט תפור (כמובן, כל הסימונים על הצד הסמוי ולא על הגלוי!)

ו…תפירה

איכשהו בפוסטים האחרונים שלי מכונת התפירה תופסת מקום מרכזי.
זה לא באמת מייצג את תדירות השימוש שלי בה רק את מקריות הסדר של הכתיבה על העבודות שעשיתי.
בכל מקרה, הפעם מכונת התפירה היתה ללא ספק שחקנית ראשית.
תפירת סרט הפָּיְפִּינג התחלתי עם סרט פָּיְפִּינג שהפעם מפאת מחסור בבד לא עשיתי אלכסוני.
ברשומה הזו שלי על הספה הרחבתי טיפה יותר על פָּיְפִּינג ובבלוג הזה יש הסבר מפורט ומצולם איך תופרים את סרט הפָּיְפִּינג.
גם כאן לא מזיק למדוד את האורך הרצוי  😉 (ולהוסיף טיפה אקסטרא)

שימו לב,
כשתופרים פָּיְפִּינג או Double welting,
משתמשים עם רגלית שונה מהרגלית שמשתמשים בה בתפר רגיל. אם תשתמשו ברגלית הרגילה התוצאה תהיה הרבה פחות מוצלחת ויהיה קשה יותר לתפור ישר את הסרט.
פרט חיבור סרטסרט הפָּיְפִּינג נכנס בתפר החיבור בין החזית לצד

חשוב להתחיל עם סרט הפָּיְפִּינג מאחר והוא נכנס לתוך תפר החיבור.
עם זאת עדיף לעשות את החיבור בהדרגה.
תחילה חיברתי את הסרט לאחד משני הצדדים (במקרה זה בחרתי בחזית) ורק אח”כ תפרתי את החלק הצידי שיכיל את עומק הכרית.
באותה צורה בדיוק עשיתי את משענת הגב אולם כאן מיקמתי את הסרט רק במקומות שהסרט חשוף. מיותר להכניס סרט בחלק התחתון של המשענת.
ועכשיו קצת הפסקה עם מכונת התפירה. נחזור אליה מאוחר יותר עם אחורי המשענת.

מילוי כרית המושב.

לרוב אני מעדיפה להצטייד בספוגים וחומרים שונים לריפוד אצל סימה באחים פאטל בפתח תקווה.
אבל, כשאני צריכה ספוג כחול, או יריעת אקרילן, או חבל לפייפינג (חבל מצנחים או חבלי כביסה זה מצוין. יש גם בחנויות של חומרי בניין. קונים לפי מטר) כאן ועכשיו, אני ניגשת לחנות ליד הבית, במרכז כפר סבא.
שם החנות – מעין הבדים (אגב, המוכר בחנות קרא לפָּיְפִּינג – קָדֶר. למדתי משהו. דעו גם אתם)
ותמיד על הדרך מחפשת אצלם גם שאריות בד אטרקטיביות שיש סיכוי שישמשו אותי בעתיד לריפוד. או לתחפושת…
הפעם רציתי לסיים את הכסא במהירות, עד סוף השבוע כדי שהוא כבר יגיע לחיפה בסבב הזה של ההובלות. אז תוך שעה, בדרך שלי כאמא הסעות לחוגים, כבר הצטיידתי בכל הנחוץ לסיים את הכסא:
ספוג כחול (למושב) יריעת אקרילן (לעיטוף הספוג) ועוד חבל לDouble welting.
בשלב זה הדיקט של המושב, שהתאוורר בחוץ כיומיים, חזר לעבודה ובהתאם לגודלו נחתך הספוג הכחול.
יריעת אקרילן עטפה את הספוג מכל הכיוונים (גם את חורי ההברגה שנחשפו נקודתית מאוחר יותר)והודקה לדיקט מצידו התחתון באמצעות אקדח סיכות. הלבשת הכיסוי התפור על המושבלצערי, התמונות של השלב הזה עם הספוג וגם העבודה עם המחט בקפיטונאג’ כנראה נמחקו לי בהסח הדעת 🙁
עימכם הסליחה.

זה הזמן להלביש את הכיסוי על המושב. בתמונה משמאל הכיסוי מתלבש על הדיקט המכוסה בספוג (ונשען על כורסה אחרת… העץ שרואים בתמונה שייך לאותה כורסה וממש לא שייך לענייננו).
לשמחתי זה יושב היטב. אם זה היה רופף, הייתי מוסיפה שכבת אקרילן נוספת למילוי.

טיפול זהה מקבלת משענת הכסא שלהזכירכם, להבדיל מהמושב עצמו לא כוסחה ונשארה עם המילוי הארגונומטרי המקורי.

הכיסוי נמתח ומקובע בארבע מקומות (באמצע הפאות) וזה הזמן לעשות את הקפיטונאג’ על המושב ובמשענת.

קפיטונאג’

קפיטונאג'הקפיטונאג’ מעבר להיותו קישוט, גם מקבע את המילוי והכיסוי למקומם במס’ נקודות נוספות.
זה יכול למנוע ממילוי של רהיט לגלוש או לנדוד…
מי מכם שזוכר מרצף הרשומות על הספה, הזמנתי בזמנו הרבה כפתורים לקפיטונאג’ בשביל הספה שלא השתמשתי בהם. הכסא הזה זו הזדמנות מצויינת לעשות בהם שימוש. ועל הדרך הזמנתי עוד כפתורים גדולים יותר שיהיה לפעמים הבאות.

השתמשתי באותו הבד ממנו עשיתי את הסרט לעיטוף 8 כפתורים (4 למושב ו4 למשענת).

מחט לקפיטונאגלקפיטונאג’ יש צורך במחט מיוחדת, ארוכה מאד (כ20 סמ’ אורכה) המחודדת בשני קצותיה ובאחד מהם יש קוף מחט.
בקוף המחט הזו אני משחילה חוט עבה וחזק ואת הצד עם הקוף אני מחדירה עד חציה דרך אחד החורים היעודיים בדיקט, לכל עובי השכבות כולל הכיסוי שהכנתי.
כשהחלק עם הקוף (והחוט) נמצא בצד הכיסוי (הצד ה”יפה”) אני משחררת את החוט מהקוף, משחילה עליו את אחד הכפתורים ומחזירה את החוט לתוך הקוף.
כשהחוט מושחל בשנית בקוף, אני מוציאה את המחט בצד של הדיקט. מושכת חזרה את החוט שעליו מושחל הכפתור. עכשיו בעצם שני קצוות החוט נמצאים בצד הדיקט ובצד השני ממוקם לי כפתור.
קפיטונאג'כך אני עושה עם כל ארבעת הכפתורים.
כשכל הארבעת הכפתורים נמצאים במקומם וכל קצוות החוטים מושחלים חזרה דרך החורים, אני נעזרת באקדח הסיכות כדי למתוח את החוטים בחוזקה ולקבע אותם אל הדיקט בתצורה של זיגזג.
זה מה שיוצר את השקע בתוכו ממוקם הכפתור.

החורים בדיקט מגדירים לנו בדיוק היכן המיקום של נעיצת המחט. החורים הללו גם חסכו לנו את עבודת המדידה והחישוב וגם מקלים על המתיחה של החוט.
בצורה זהה ממקמים, מותחים ומקבעים גם את ארבעת הכפתורים במשענת.

זוכרים שלפני שעשינו את הקפיטונאג’ מתחנו את הבד וקיבענו בארבע נקודות בלבד?
אז עכשיו צריך להשלים, למתוח ולקבע באמצעות אקדח הסיכות את כל הבד במושב ובמשענת.
לאחר מכן לא לשכוח לחשוף את חורי הברגים בצידי המושב.

אחורי הכסא המשרדי

העבודה העיקרית מאחורינו. לא נותר אלא לסגור את הכסא המשרדי – לכסות את הדיקט החשוף, החורים, החוטים שנמתחו ואת שאריות הבד שהודקו לדיקט עם אקדח סיכות. מעין חצר אחורית…

אחורי המושב והמשענת

לצורך העניין בחרתי בבד בגוון כחול כהה שנגזר אף הוא לפי הכיסוי הישן כשבלונה. את הקצוות שלו (קצוות של בד גזור נפרמים אם לא מקפלים אותם פנימה) תפרתי במכונה והידקתי לגב המשענת באקדח הסיכות.
לו מדובר היה בבד שאינו דמוי עור, ניתן היה לתפור אותו בתך נסתר. מאחר ובבד דמוי עור ניכרים סימני דקירה, העדפתי את הפתרון המוכר של אקדח סיכות וסרט מודבק שיכסה על הסיכות.
הדבקת סרט Double welting לכיסוי הסיכותהסרט במקרה זה הוא סרט Double welting שאני תופרת לבד מאותו בד שמשמש לאלמנטים הקישוטיים בכסא הזה.
על Double welting הרחבתי קצת בפוסט שעסק בפינישים של הספה שלי. כאן יש הסבר מפורט ומצולם של תהליך היצירה של סרט Double welting כזה (בבלוג הזה סרט לא אלכסוני).

הסרט מודבק באמצעות דבק חם בקצוות הבד המכסה את אחורי המשענת. לכיסוי הסיכות.
את החיבור, נסתר ככל שיהיה יש לעשות במקום פחות בולט, משמע, למטה.

תחתית המושב טופלה באופן דומה אולם כאן אין צורך כמובן להסתיר את הסיכות.

זהו.

ארבעה ברגים….חיבור המושב למנגנוןועוד שמונה ברגים…
וגמרנו.
הכסא המשרדי מוכן.
וכך הוא נראה מאחור:

וכך הוא נראה מאחור וכך הוא נראה מאחור

ובימי הקיץ החמים, אם הסטודנט שלי יחרוש יותר מדי, הוא אשכרא ידבק לכסא…
ככה זה עם בד דמוי עור 😉

שתהיה שנה נהדרת לכולנו!

ו…מוסיפה עדכון מאוחר:

גאה מאד לשתף את הפוסט של pappaquail שיצא בעקבות הבלוג שלי בכלל והפוסט הזה בפרט.
יצא לו כסא פסנתר נהדר. ואיכשהו יש לי הרגשה שהוא לא יסתפק בכסא הזה…זה ממכר.
עוד מישהו?
שתפו אותי.

 

 

 

Related Images:

הספה שלי – קלאסיקה עם פרשנות עכשווית – לברך על המוגמר.

השבוע לפני שנה בדיוק סיימתי לשפץ את הספה שלי.
טיימינג טוב לפוסט הזה…
למי שכבר אין סבלנות, מוזמן לגלגל לסוף הפוסט שם יש גלריה של תמונות של הספה המוגמרת.
למי שיש עוד טיפונת סבלנות (וסקרנות) מוזמן לעבור איתי גם את הישורת האחרונה על הספה שלי ולקרא את הרשומה הזו שתסיים את התהליך.
למי שרוצה להזכר בשלבים הקודמים, מוזמן-

מתחילים?
…או בעצם מתחילים לסיים לשפץ את הספה שלי?

עוד קצת תפירה במכונה וזהו…

ברשומה הקודמת מכונת התפירה היתה שחקנית ראשית. (להזכירכם תפרתי איתה פָּיְפִּינג ומשטחי ג’ינס לריפוד חלקים מהספה)

הספה שלי - תפירת דָאבְּל פָּיְפִּינג

גם ברשומה הזו אשתמש בפָּיְפִּינג וכמובן במשטחי הג’ינס לכיסוי חלקים נוספים של הספה שלי.
לפני שניפרד ממכונת בתפירה (עד הרהיט הבא…)
אני רוצה לעשות דָאבְּל פָּיְפִּינג או Double welting for upholstery שתפקידו להיות סרט דקורטיבי שיסתיר את ה”חיבורים”.
אפשר כמובן לקנות סרט דקורטיבי כלשהו. במקרה שלי מלכתחילה שילבתי ג’ינס עם ברוקד כך שלא רציתי להכניס משתנה נוסף. זו החלטה עיצובית. כמעט נטו למי שתופר.
בקישור הזה יש הסבר מפורט ומצולם לעשיית סרט שכזה.  מי שזוכר ועשה את הפָּיְפִּינג מהרשומה הקודמת, דָאבְּל פָּיְפִּינג הוא כמעט זהה, וכל ההדגשים שנתתי ברשומה הקודמת, רלוונטים גם כאן . ההבדל הוא שכאן יש לחתוך סרט קצת יותר עבה ולהוסיף שלב נוסף של חבל מקביל. כמו כן, החיבור במקרה זה הוא בהדבקה ולא בתפירה.
את התוצר המוגמר, דָאבְּל פָּיְפִּינג, נדביק בשלב מאוחר יותר, כשכל הספה תכוסה בריפוד.

ושוב ריפוד הספה עצמה – 

הספה שלי כפי שנמצאה - תכנון המושב

ברשומה הקודמת בסידרה הזו, תפרתי משטחים של מכנסי ג’ינס.
היום אשתמש במשטחים ונתחיל במושב של הספה.
הבחירה להתחיל במושב אינה אקראית.
גב הספה וצידי הספה יושבים וסוגרים על מושב ובהכרח צריכים להתבצע אחרי. הפרוק הוא שלב מהותי בהבנה של מבנה הרהיט אותו מפרקים.
בתמונה משמאל, תזכורת לדרך הארוכה שהספה עברה אצלי, רואים את המושב מתחת לכרית הישיבה.

הספה שלי - פרט חיבור מכוסה בדאבל פיפינג

בספה שלי, האזור של קדמת המושב יהיה ברוקד והאזור האחורי יהיה ג’ינס.
בתמונה של הספה כפי שנמצאה נראה כי קו התפר בין 2 הבדים מקביל לקו השפה.
אין לי מושג איך זה נעשה במקור כך שזה ישב “נקי”.
בדיעבד, אולי כל התפר נעשה ידנית על הספה ישירות.
גם אני ניסיתי לעשות את החיבור המקומר בין הבדים באמצעות מכונת תפירה. טכנית הצלחתי אולם כשניסיתי למתוח את הבד על הספה, זה לא ישב טוב.
באזורי הקמר הבד התרומם מעצמו.
היה ברור לי שטעיתי כאן במשהו…
נאלצתי למתוח את בד הברוקד באזורי הקמר הבעייתיים, כנגד הג’ינס ולתפור אותו ידנית באמצעות מחט רפדים עגולה על גבי הספה עצמה.

בסופו של דבר קו המגע בין שני הבדים יצא ישר פחות או יותר. (לטעמי לא מספיק יפה כך שכיסיתי אותו  בסוף עם סרט דָאבְּל פָּיְפִּינג )
תחסכו לעצמכם עבודה ועגמת נפש ותתפרו עם מכונת תפירה תפר ישר מראש. הוא גם יראה נקי יותר.
או שתנסו ישירות לתפור ידנית על הספה עצמה…ותחזרו לשתף איך יצא.

חכו, עוד לא סיימנו עם המושב –

כאן אנחנו פחות או יותר נפרדים ממכונת התפירה ועוברים לאקדח הסיכות. (יותר כי בספה עצמה לא נזדקק למכונת תפירה, פחות כי אם תרצו להוסיף כריות תואמות, כמו בספה שלי, אז תזדקקו לה מאוחר יותר שוב…)

לאחר שקיבענו את נקודת התפר בין הבדים על מושב הספה באמצעות תפר ידני יש למתוח את הבד על המילוי ולהצמיד אותו לשלד.
בשלב הזה תשמחו מאד אם יהיה לעזרכם אקדח חשמלי או פנאומטי.
אקדח ידני יתאים לעבודות קטנות יותר.
תחילה הצמדתי במתיחה את החלק האחורי של הבד (האזור עם הג’ינס) לשלד העץ.
בדיעבד אחרי הנסיון שצברתי עם הספה ועם ריפוד רהיטים נוספים בהמשך, יש להתחיל ולהדק מהמרכז ומשם לצדדים.
כשהג’ינס היה כבר מתוח ומוצמד לשלד היה צורך למתות את הבד בחזית הספה. גם כאן, עדיף מהמרכז ולצדדים.
אבל,
ספה - תוספת מילוי לקדמת המושבכשכבר היתה לי כרית המושב, אעפס, נראה לי כי הפרונט של המושב לא מספיק מלא…
נראה לי כי כרית המושב צפה קצת על המושב.
מה עושים?
ממלאים עוד חומר מילוי! תוספת מילוי לפרונט

שימו לב,
העקרונות שהנחו אותי לראשונה (ראו ברשומה בה מילאתי את הספה) תקפים גם כאן למרות שהשלב הזה מאולתר.
סוג של פתרון לבעיה שהתגלתה תוך כדי עבודה.


ואפרופו…
בכל עבודה ובפרט למי שמתנסה ולומד תוך כדי, כמוני, תמיד בשלב כלשהו משהו לא יסתדר בדיוק כמו שתכננתם מלכתחילה. לא תדעו מה ומתי זה יקרה, אבל זה יקרה.
אתם צריכים להיות ערוכים מנטלית לבלת”מים ולשמור על יצירתיות וראש פתוח.
למצא פיתרון תוך כדי. לפעמים לפרק שלב אחד, או לחלופין, להתפשר. כך לומדים…

הספה שלי -מתיחת בד הברוקד אל שלד העץכשאני מותחת את בד הברוקד אל שלד העץ, לפני שאני מהדקת אותו באקדח הסיכות לשלד, אני מקפלת את הקצה פנימה על מנת למנוע פרימה של הבד.
בפינה יש לקפל את הבד בצורה אסטטית. במקומות שונים באינטרנט ובפינטרסט יש הדרכות שונות וקיפולים שונים. לגישתי, נסו בעצמכם. כך תמצאו את מה שנכון לכם ולרהיט שאתם עובדים עליו וגם תרכשו בטחון.

אחרי שהמושב רופד עוברים לגב הספה שלי, שיראה שונה לחלוטין מגב הספה המקורי. ההחלטה נעשתה תוך כדי תהליך ולימוד למרות הרצון שלי להיות נאמנה למקור.

מדידת הבד על הספה לפני חיבור ותפירה

 

כמו המושב, גם גב הספה יהיה שילוב של ג’ינס וברוקד בסימטריה.
באמצע ברוקד ובצדדים ג’ינס (ובתפר ביניהם אכניס פָּיְפִּינג)

 

קפיטונאג’

גב הספה שלי כפי שנמצאה, בוצע בטכניקה של tufting ונקראת “קפיטונאג'”,
משמע גריד של כפתורים מהודקים דרך חומרי המילוי (ראו תמונה בה התייחסתי לתכנון ריפוד המושב).
בקישור הזה יש הסבר מפורט איך מבצעים את הטכניקה הזו (גם התמונה למטה המתארת את תהליך כיסוי הכפתורים שאובה משם ומהווה קישור לאותו מקום)
הואיל ואת הספה הזו ניסיתי לתכנן מס’ צעדים קדימה, כבר בהתחלה הזמנתי כפתורים לציפוי בגודל ובכמות שהיתה בספה המקורית.

Covering buttons

גריד של קפיטונאג’ הוא אלמנט עיצובי דומיננטי ומרכזי.
הואיל ובחרתי לבסס את העיצוב שלי על שילוב ועל המתח בין שני סגנונות בד שונים, נראה לי לא נכון להכניס כאן אלמנט דומיננטי נוסף.
כמו כן, חייבת להודות שאיך שזה נעשה במקור בספה שלי (שוב, מתוך פרוק הקיים), עבודת התפירה של הבד בגב הספה נראת לי מורכבת מדי עבורי.
כפתורים לספה שלי

כך שהחלטתי לוותר על הגריד בגב הספה אולם לא לוותר על התנסות בטכניקה של הידוק כפתורים דרך חומרי המילוי וניצול הכלי הזה שישרת את המראה שאני מעוניינת בו. לו תכננתי כך במקור, אולי הייתי מזמינה כפתורים גדולים יותר עם נוכחות גדולה יותר.
במקרה זה, אסתפק בגודל הנוכחי.

סימון מיקום הכפתורים בגב הספה

הכפתורים יהודקו רק באזור של בד הברוקד.
הג’ינס מכיל מספיק אלמנטים (תפרים, כיסים, תכים, תויות…) כך שממש אין צורך באלמנטים נוספים.

לפני הנחת הבד אני מסמנת את המקומות בהם אני רוצה למקם את הכפתורים, חופרת ומפנה מעט מקום באותה נקודה, על מנת שהכפתור יוכל להתחפר בקלות במילוי.
לאחר שהבד נמתח בנקודות מסויימות ולאחר שהמקומות המיועדים אותרו, אני נעזרת במחט Tufting (כ20 סמ’ אורכה המחודדת משני צידיה אותה הזמנתי עם חוט השעווה בדיוק למטרה זו) כדי לתפור את הכפתורים במקומם המיועד.
אם אתם עושים זאת, אל תהססו להעזר בהגיון הבריא שלכם לצד כל ההדרכות שתקראו.

מיקום הכפתורים בצורה סימטרית על גב הספהבצד השני, יש להדק היטב את החוט של הכפתור על מנת שהכפתור ישאר מהודק ולא ישתחרר. כל פתרון שיתאים לכם להידוק, אפשרי. גם לזה יש הדרכות שונות ופתרונות שונים באינטרנט.
אני נעזרת באקדח הסיכות כנגד שלד העץ לקבע את חוט השעווה שלא יחליק.
שימו לב, כשאתם מהדקים את הכפתורים, הבד צריך להיות מתוח דיו אולם המתיחה הסופית נעשית כנגד שלד העץ עם אקדח סיכות כמו במושב ובחלקים האחרים של הספה.

הידוק הבד על המילוי כנגד שלד העץ

מתיחת הבד על המילוי בגב הספה

לאחר שהכפתורים מהודקים למקומם, יש למתוח ולהדק את הבד על השלד.
אני מתחילה במקומות הגלויים (למעלה) ונותנת קונטרה בצד הנגדי ואז בצדדים.
שימו לב, מאחר ודוגמת הספה שלנו סגורה (אין מרווח בין הגב למושב), החלקים הפנימיים של הריפוד (הן בגב הן במשענות הצד) נמתחים למטה ומהודקים על הבד שמתוח על המושב. לא על קורת האמצע עליה מתחנו את הרצועות.
הבד החיצוני יכסה על כל החיבורים…

כשהגעתי לחלק העליון לא הקפדתי להתחיל מהאמצע, והצטערתי על כך.
מצאתי את עצמי עם שארית לא זניחה של בד במרכז הספה. לא מצאתי פתרון אלא לשלוף את הסיכות ולחזור על התהליך. הפעם מהאמצע לצדדים.
כאן בדיוק למדתי את החשיבות של ההידוק מהמרכז לצדדים.

גם כאן כמו במושב, אני מקפלת את הקצוות פנימה ונועצת את הסיכות.
בשלב זה הסיכות גלויות, אבל בסוף, כל הסיכות יכוסו ע”י הסרט שתפרתי (דָאבְּל פָּיְפִּינג)

 

משענות הצד

תפירת כיסים בחלק הפנימי של משענות היד

משענות הצד ירופדו בצידן הפנימי בג’ינס ובצידן החיצוני בברוקרד.
כאן החלטתי לנצל את כיסי המכנסיים החיצוניים ולמקם במשענות הפנימיות, כיסים.
הבנות שלי התלהבו…הן החלו לדמיין מה ניתן להסתיר בכיסים הללו.
אני להבדיל, חשבתי פרקטי.
שָלָטים…

נכון שאמרתי שאתם יכולים לשים בצד את מכונת התפירה?
אז טעיתי 🙁
כאן תצטרכו את המכונה כדי לתפור את הכיסים (שנפרמו ממקום אחר…) בדיוק במקום שתרצו אותם.

לאחר שהבד נמדד ונגזר והכיסים מוקמו ונתפרו למקומם, משענות יד, חלק פנימיגם כאן מותחים ומהדקים את הבד על המילוי לשלד העץ. מאחר ובמשענות הצד הצורה אינה מלבנית פשוטה, יש צורך לעשות את המתיחה ברגישות על מנת שלא נמצא את עצמנו עם עודף במקומות מסויימים ומחסור באחרים. כאן יש חשיבות יתרה להתחיל במקומות הגלויים ולסיים במתיחה למטה.

גם כאן אני מקפלת את הקצה לפני שאני מהדקת את הבד עם אקדח הסיכות לשלד.
במקומות קמורים נפתחים יהיה צורך לעשות חתכים קטנים בניצב בבד המקופל פנימה על מנת שהבד לא יתעוות.
באותה צורה מטפלים בשני הצדדים.

החלק החיצוני של הספה- גב וצדדים 

גב הספה

אם הגעתם עד כאן, החלק הזה כבר יהיה פשוט יותר.
עם זאת, אם בחרתם בד חלק, תצטרכו להקפיד על עבודה מדוייקת עשרת מונים.
בבד חלק, להבדיל מבד עם דוגמה, כל קיפול הזזה או אי דיוק יבלטו הרבה יותר בפרט על משטח אחיד כמו גב הספה.
למעט זה, אותם העקרונות נשמרים: להתחיל מהמרכז ולהתקדם לצדדים, לקפל את הקצה ולהדק עם אקדח הסיכות.

פרט הידית

אם שמתם לב (וגם אם לא),
במשענות הצד, על ידית העץ, יש כרית קטנה.
גם כאן יש ריפוד (רק צמר גפן) וחתיכת בד אליפטית שאף היא מהודקת לעץ בסיכות.
את הפרט הזה החלטתי לשדרג באדיבות ובהשראת מכנסי ג’ינס או אם לדייק חגורת ג’ינס שנפרמה ממכנסיים.

מיקום כפתורים ללולאת החגורהצמר גפן כמילוי לריפוד הידית          משענות יד, חלק פנימי

 

חגורת גינס שעוטפת את הידית

לולאת החגורה נתפסת על הכפתור

ולסיום…

סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג מודבק בכל נקודות המגע עם העץ החשוףזוכרים שהבטחתי לכם שאת סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג שעשיתי בהתחלה, אדביק בשלב מאוחר יותר?
אז זה הזמן!
את אקדח הסיכות יחליף אקדח הדבק החם ואודרובּ, לעבודה.
את הסרט מדביקים בקצה הבד (ברוקד או ג’ינס ללא יוצא מהכלל), בנקודת המגע עם העץ החשוף, כך שיכסה את הסיכות המהדקות את הבד לשלד.

אם עשיתם את הסרט מחתך אלכסוני של הבד, יהיה קל יותר ונקי יותר בהתעקלויות. כך או כך, בטוחה שתסתדרו.
הספה שלי מרופדת כולה -סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג מודבק בכל נקודות המגע עם העץ החשוף - מבט כלליולגבי נקודת החיבור של סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג-
ככל שהחיבור יהיה מוצלח ונקי, עדיין זה חיבור…חדי העין יבחינו בו אם יהיה במקום מרכזי.
נסו לעשות את החיבורים במקומות מוסתרים (לדוגמה, מתחת לחגורת הג’ינס ) או למטה…רחוק מהעין.

ולסיום סיומת…

כך הספה נראת מלמטה

הכל כבר מרופד חוץ מהתחתית של הספה שלי, שם רואים את כל הקרביים.
(זוכרים? שם התחלנו…רצועות, קפיצים, יוטה…)

אז אין לי כל כוונה להשאיר את זה כך!

כסוי התחתית ביוטה

 

נשארה לי יוטה
ואיתה אכסה את התחתית (כן…שוב עם אקדח סיכות אבל כאן כבר אין צורך בדָאבְּל פָּיְפִּינג…ׂ) כמובן שתוכלו להשתמש בכל שארית בד שיש לכם, שתהיה בגודל מתאים ושלא תבלוט מדי.

ומהבד שנשאר, אם נשאר,
אפשר לתפור ציפוי לכריות. או להתאים כריות שיש לכם, או לקנות כריות או…לא.
איך שמתחשק, מתאים ושתאהבו.

הספה מוכנה הספה מוכנה הספה מוכנה הספה מוכנה

עשו לנו פרסומת….

בשבוע האחרון הבת שלי החליטה שאין לי מספיק חשיפה.
היא יזמה ופתחה לי דף פייסבוק ציבורי לבלוג – יש מיש.
אשמח אם תיכנסו, תאהבו תעקבו ותשתפו את הבלוג שלי…זו הדרך  לקבל חשיפה.

 

 

Related Images:

הספה – פרוק והפשטה כשלב בסיסי לימודי לשיפוץ – חלק 1

למי מכם שעוד לא קרא ומעוניין לדעת איך הכל התחיל (ואיך נגמר…) ואיזה שלבים נעבור בדרך-
מוזמנים להכנס לפוסט המקדים:
“ספה של פעם עם חומרים ושיטות עבודה קלסיות. מכאן הכל התחיל…”
למי שמעונין להתחיל ישר מהתכלס, מוזמן להתרווח. זה לא יהיה קצר.
הפוסט הזה יעסוק רק בפרוק והפשטת הספה (וגם הוא כשלעצמו ארוך למדי).
שאר התהליך יגיע בפוסטים עתידיים.

אז זו הספה במרפסת שלנו.
לשמחתי אני בפיתחה של העונה היבשה והיא תוכל להשאר במרפסת.
רוב התהליך (המגעיל והמלוכלך לפחות) יתבצע כאן מתחת לכיפת השמים (או מתחת לסוכך הזרועות שלנו) .

יש מיש - ספה כפי שנמצאה

השלב הכי קשה זה הרגע לפני שמתחילים. כמו השניה לפני שקופצים למים. בפרט שמעולם עוד לא עשיתם את מה שאתם הולכים לעשות. דרך לא נודעת.
להבדיל (במידה מסויימת) מכל עבודה אחרת,
את הספה הזו עשיתי מבלי שום מושג הקטן שבקטנים לאן אגיע בסוף.
יותר מזה, לא ידעתי כלל מה יזדמן בדרכי בהמשך.
החלטתי פשוט להתחיל. לעבוד צעד צעד ואם צריך בצעדי טיפ טופ ולהתמודד (וללמוד) עם כל שלב תוך כדי.
הסיבה המקורית שצילמתי את כל התהליך היא לא הבלוג הזה שעדיין לא היה קיים אפילו לא כרעיון. הסיבה היתה שאוכל לשחזר מאיך שהספה היתה, איך היא צריכה להיות.
חשוב היה לי להזכר בשלבים, בשכבות ובשכבות כשאבנה הכל מחדש.

הספה – פרוק. מתחילים בשיפוץ:

הספה - פרוק. מבט מלמטהלוקחים אויר (במקרה זה היתה לזה חשיבות כפולה מאחר והספה לא היתה ריחנית במיוחד, בלשון המעטה) הופכים את הספה ומתחילים:

1. הוצאת מסמרים וסיכות מתחתית הספה:

החלטתי להתחיל בעבודה פשוטה מאד, עבודה שחורה.
להוציא מסמרים וסיכות מהעץ, לשחרר את רצועות היוטה הקרועות ולשחרר את כל הקשרים והקישורים שחיברו את הקפיצים ומיקמו אותם על הרצועות.
אחת ההחלטות העקרוניות שלי היו שבשלב זה, למרות כל הגועל נפש, איני זורקת דבר.
כולל את המסמרים שאני מחלצת מהעץ והחוט איתו קשרו את הקפיצים.
מהכל אוכל ללמוד בהמשך ואולי בחלק מהדברים ניתן יהיה לעשות שימוש חוזר.

ניתן לראות כי הרצועות נמתחו שתי וערב והודקו באמצעות מסמרים

הספה - פרוק. הוצאת המסמרים והסיכות שמחברים את רצועות היוטה לעץ

בשלב זה השתמשתי עם כלים שיש לי בבית:  פלייר אף ארוך, מברגים וצבת.
אם יש ברשותכם צבת עם קפיץ, אפילו טוב יותר, זה יקל על העבודה.

עקרונית יש לרפדים מכשיר יעודי להוצאת מסמרים וכן מכשיר להוצאת סיכות  אבל בשלב זה אני מסתדרת עם מה שיש.
יהיו לי מספיק הוצאות בהמשך.
חשוב לי להוציא את כל המסמרים וכל הסיכות והתהליך הנ”ל לוקח לא מעט זמן.
יתרה מכך אני גם מצליחה להשרט ולהפצע ויום למחרת אני הולכת לעשות חיסון טטנוס.
אין לי מושג היכן הספה הזו היתה בעבר ומן הסתם יש סיכוי שעוד אפצע בהמשך ועדיף לא לקחת סיכונים מיותרים.


אל תסתכנו, ניקטו אמצעי בטיחות!

מס’ ימים לאחר תחילת העבודה מתחילות האצבעות לכאוב לי בלילה ובבוקר.
בתחילה חשבתי כי מדובר בהתכווצויות שרירים שלא היו בשימוש. זה לא עובר ואף מחמיר והאצבעות גם מתנפחות ונוקשות על הבוקר. אני מתחילה לדאוג שחליתי בדלקת פרקים או שזו תופעת לוואי של החיסון.
בדיקת דם שוללת זאת ואחרי זמן מה הסימפטומים הללו עוברים בהדרגה. זמן מה לאחר מכן, בסדרת טלוויזיה דבילית אני נתקלת באותם סימפטומים. האבחנה שם היא הרעלת ארסן שמקורו בעץ של רהיטים ישנים מאחר ובעבר עץ טופל בארסן למניעת ריקבון.
תודו שזה נשמע מלחיץ. גם אם זה לא בהכרח מה שהיה לי.
הואיל והסימפטומים בשלב זה עברו כבר לחלוטין, לא עוררתי את הנושא מחדש (ומה זה יעזור?). להבא, בוודאי אם יש ספק, חשוב לעבוד עם כפפות ועם מסכה (בזמן שיוף). גם אם העץ לא טופל בארסן, כפפות ומסכה לא מזיקים.


הספה - פרוק. ללא רצועות היוטה

מהשלב הזה למדתי שאצטרך בהמשך: רצועות יוטה, חוט חזק ועבה, מסמרים קטנים עם ראש גדול יחסית וכן מכשיר למתיחה של רצועות – מכשיר שמשמש רפדים.

 2. הורדת ציפוי הבד :

הספה - פרוק. הסרת הבדהבד והמילוי בפנים הם הדברים הכי מגעילים בספה. אבל… גם אותם אשמור על מנת שאוכל להשתמש בחתיכות הקיימות של הבד כבסיס לגזירה ולהערכת כמות של בד שאצטרך לקנות ובמילוי, על מנת שאוכל לחפש חלופות (ודברים שניתן למחזר – למחזר).

ניתן לראות בתמונה:
את הסיכות שחיברו את הבד לעץ (ושאני אחלץ מהעץ אחת אחת עד האחרונה שבהן),
את הסרט הדקורטיבי שהודבק בקצוות על הבד לכיסוי הסיכות,
שכבת כותנה מרככת שבאה לפני הבד.
באזורים אחרים, פנימיים (המקומות הבאים במגע עם הגוף) יש שכבת בד כותנה זול שמפרידה בין השכבות הללו .
הספה - פרוק. שכבת בד זול להפרדה

כך אני מסירה את שני הצדדים ואת החזית האחורית של הספה. הוצאת הסיכות דורשת זהירות (גם על עצמי וגם על העץ) וגורמת לי להתלבט שוב שוב אם לא עשיתי טעות כשהחלטתי לוותר על המכשיר היעודי… בסופו של דבר סיימתי הכל בלעדיו.
בכנות, לו המכשירים הללו היו לי זמינים כאן בארץ יכול להיות שהייתי קונה מכשיר שכזה למרות העלויות.
(יש חנות בחולון שלפי האינטרנט לכאורה, מוכרת אותם ובכלל ציוד לרפדים. בשיחת טלפון הובהר לי כי לא ניתן יותר לרכוש אצלם ואני נאלצתי לעשות הזמנה מחו”ל. חיסרון של הזמנה מחו”ל הוא הזמן שלוקח עד שמקבלים את הציוד)

 

מהשלב הזה ברור לי שאזדקק לאקדח סיכות חשמלי ולאלפי סיכות (חבר’ה, בלי להגזים! בהערכה גסה השתמשתי בספה בכ3000+ סיכות) אין מצב שעם כזו כמות של סיכות אקדח ידני יתן מענה.

וכמובן אזדקק לבד עמיד לריפוד (ולרעיון…איך הספה הזו תראה בסופו של דבר) ואזדקק לפס עיטור לכסות את הסיכות.

3. הוצאת המילוי:

הספה - פרוק. המילוי הספה - פרוק. המקום ממנו הוצא המילויהקונסטרוקציה היא עץ. הציפוי היה בד קטיפה והמילוי היה עשב ים או שערות קוקוס שתפורים לבד יוטה צפוף יחסית ועליו יריעת כותנה (צמר גפן ביריעות)
באזור המושב (בחלק התחתון) יש חומר אחר, שחור, שדומה בדחיסות שלו לעשב הים אולם הוא קצת יותר קפיצי למגע. באותו החומר אני נתקלת גם במילוי המושב אולם רק שם. במשענות יש רק עשב ים.

 

 

4. פרוק המושב:

הספה - פרוק. פינה לפני פרוקהספה - פרוק. הסרת הקטיפה וגילוי בד הכותנה הפשוט
במושב, להבדיל מהדפנות, יש הרבה שכבות והוא מורכב מבחינת הסידור שלו.
באופן טבעי אסיר את השכבות באופן הפוך להנחתן.
בסוף אגיע לקפיצים שהונחו ונתפרו על רצועות היוטה שהסרתי.
שימו לב שבחלק הקידמי יש בד קטיפה ובחלק האחורי, בד שחור פשוט. זה מעיד כי היתה כרית ישיבה על כל הספה. כרית שהונחה על המושב אולם לא נמצאה עם הספה. את הכרית הזו אצטרך בשלב מאוחר יותר לאלתר מאחר ואין לי מקור ללמוד ממנו.

הספה - פרוק. בד הקטיפה הקדמי. מחובר לבד שחור פשוט ובד כותנה לבן מתחתיושימו לב, בתמונה מימין הספה - פרוק. מתחת לבדים במושבניתן לראות מס’ שכבות: העליונה ביותר מורכבת מקטיפה בחזית ובד שחור פשוט בחלק האחורי. שכבה מתחת בד כותנה לבן פשוט ויריעת צמר גפן. שכבה לפני כן יוטה, כשבחלק הקדמי הוכנסה בין היוטה לצמר גפן גם שכבת עשב ים להתפחה (+החומר השחור שאיני יודעת מהו).
ניתן לראות גם את הקפיצים מלמטה. כשהיו הרצועות, הקפיצים נתמכו בהן ודחפו הכל מעלה. הקפיצים הם אלה שנותנים כאן את הקונטרה, הקפיציות ואת הנפח העיקרי של המושב.
בתמונה משמאל ניתן לראות כי ניתן טיפול שונה לחלק הקידמי של המושב והחלק האחורי שלו. בחלק הקידמי יש יותר מילוי ותמיכה. ההפרדה מודגשת בתפר.
כמו כן ניתן לראות את שכבת היוטה מתחת וכי היא תפורה באופן מיוחד והדוק עם מילוי עשב ים (או שערות קוקוס) כך שנוצרת שכבת מילוי ומסגרת קשיחה בשולי המושב, לחיזוק.

הספה - פרוק. יוטה תחתונה שנמתחה על הקפיציםהספה - פרוק שכבת הקפיצים הקשוריםמצד ימין ניתן לראות את יריעת היוטה שנמתחה על הקפיצים  וכשהיא הוסרה הקפיצים הקשורים נחשפו גם מלמעלה.

 

 

פרוק המושב העמיס עלי הרבה מאד אינפורמציה הן לגבי חומרים הן לגבי טכניקות. מקווה שהתמונות שצילמתי תוך כדי פרוק, ישמשו אותי כשאבנה מחדש.

את הקפיצים אצטרך לנקות מהחלודה ולעשות בהם שימוש חוזר.
במשך הזמן, תוך כדי חיפושים גם באינטרנט גם טלפוניים וגם תוך כדי כיתות רגליים, מסתבר לי שלא ניתן להשיג כאן כמעט אף אחד מהחומרים שנעשה בהם שימוש בספה.
אצטרך או להזמיו מחו”ל, למחזר או למצא תחליפים.יש מיש - הספה - פרוק.

5. פרוק המשענת:

במשענת יש שימוש בטכניקת הקפיטונאג’ (כפתורים השקועים בריפוד בתבנית מוגדרת) שקראתי שהיא דורשת מיומנות דיוק ונסיון. קיוויתי שאוכל ללמוד מתהליך הפרוק וליישם אח”כ .
(ספוילר: הגישה העיצובית שונתה מעט תוך כדי עבודה בהמשך…)הספה - פרוק. גב הספה (לאחר הוצאת המילוי האחורי.כך נראה גב הספה (לאחר שנחשף).
הקשרים תופסים את הכפתורים דרך כל שכבות הריפוד.
תחילה יש להסיר את הכפתורים.
כשמשחררים את הבד ניתן לראות כי הבד עצמו תפור בהתאמה למיקום הכפתורים בקפיטונאג’, דבר המאפשר את השקעים לכפתורים. כך הבד ישאר מתוח ללא קפלים לא מתוכננים.
בכל המקומות שקראתי בהם על קפיטונאג’ לא התייחסו לתפירת בד הריפוד בהתאם.
למרות רצוני להצמד לכל הניתן למקור, כנראה זה שלב שרק רפדים מקצועיים השתמשו בו.
קרוב להניח שלפחות בשלב זה של רמת הנסיון שלי אנסה למצא דרך אחרת …
ספה - פרוק. בד הריפוד תפור ומותאם לקפיטונאג'
הספה - פרוק המשענת

על בד הכותנה (המכסה על המילוי) מתחת לבד הריפוד התבצעו המדידות וההכנה לכפתורים (חורים במילוי).
הספה - פרוק מתחת לבד היוטה נמתחו רצועותהספה - פרוק. רצועות היוטה במשענת הגבגם כאן כמו במקומות אחרים בספה לאחר הסרת המילוי, מגיעים לבד יוטה ש”קיבל” את המילוי. משמע המילוי נתפר אליו. מתחת לבד יש גם במשענת האחורית, כמו במושב, רצועות יוטה שנמתחו שתי וערב.
רצועות היוטה מאפשרות תמיכה וקפיציות.

שימו לב שהן נמתחו קדימה לקורת החיזוק של העץ והוכנס ספוג בין הקורה לרצועות על מנת להכניס שכבת נוחות מרככת שקורת העץ לא תורגש בגב תוך כדי השענות.

לאחר הסרת כל הרצועות וכל המסמרים והסיכות הספה נראת כך:

הספה - פרוק. נשארה קונסטרוקצית העץ בלבדוזה בדיוק המקום לסגור את הפוסט הזה.
וזה בדיוק המקום ממנו הפוסט הבא שיעסוק בספה: “טיפול בעץ, כולל פרוק הקונסטרוקציה והרכבה” יתחיל…

מזכירה לכם שאם יש שאלות שהתעוררו במהלך התאור שלי או אם שלב מסויים לא ברור מספיק אתם מוזמנים לשאול. כאן למטה או בדף “צרו איתי קשר” אשתדל לענות להכל.

Related Images:

ספה של פעם עם חומרים ושיטות עבודה קלסיות. מכאן הכל התחיל… הקדמה.

באחד הבקרים קצת לפני פסח, בדרך ליוגה, אני מבחינה פתאום ברגל סקסית מציצה מערמת גזם ביציאה מהחניה.
לאחר התלבטות של שניה וחצי החלטתי לבחון את אותה רגל. ואת שאר הגוף שמחובר אליה.
אין צורך להלחץ…הרגל היא רגל מעץ דהוי עם פיתוחים.
אל הרגל היתה מחוברת ספה עם עוד 4 רגליים, סקסיות לא פחות.
הריפוד היה פעם מקטיפה בצבע בורדו יין ,עם קפיטונאג’ (כפתורים שקועים בריפוד) בגב הספה.
מגעיל ברמות אבל עם מ-ל-א פוטנציאל.

ספה כזו אי אפשר להשאיר ברחוב. אין. לא משאירים ברחוב.
כשאני רואה ספה כזו אני שוכחת את פריצת הדיסק שלי ואת שיעור יוגה.
גם העובדה כי אין לי מקום…לא באוטו ולא בבית, הופכת מישנית.
הצלחתי לגרור את הספה לאוטו שלי, להשכיב את המושבים האחוריים ולדחוס את הספה כך שחלקה נשאר בחוץ, מונע מדלת הבגאז’ להסגר.
וכך לאט לאט עם בגאז’ פתוח נסעתי איתה ליוגה. ולאט לאט עם באגאז’ פתוח חזרתי איתה מיוגה הביתה. (ואגב, ערמת הגזם כבר נאספה בשלב זה כך שהספה ניצלה!)
הסטודנט שלי, שאז עוד לא היה סטודנט, עזר לי לחלץ אותה מהרכב ולאפסן אותה זמנית באזור המחסנים.

זו הספה כפי שנמצאה, מצולמת באזור המחסנים
(תאורה גרועה, מצלמה גרועה, תמונות גרועות…אבל זה מה שיש):
יש מיש - ספה כפי שנמצאהיש מיש - ספה כפי שנמצאה - מאחוריש מיש - ספה כפי שנמצאה

ספה. הטריגר להתגשמות חלום

בזמנו, שיפוץ רהיטים היה אצלי עדיין בגדר חלום.
היו אין ספור תרוצים למה לא:
אני לא יודעת איך…
אין לי מקום…
איפה אני אעשה זאת…
אין לי כלים מתאימים…
כבר אז אספתי רהיטים פוטנציאלים שהתמקמו אצלי בגלריה. מדי פעם קיבלו הצעת מחיר ממשפץ רהיטים זה או אחר. המחירים היו כ”כ גבוהים והצורך, אמוציונלי בלבד כך שהם נשארו במצבם הנוכחי. מחכים לצורך ממשי שיתעורר…

את הספה הזו לא תכננתי להכניס במצבה הנוכחי הביתה. כל כך מגעילה היא היתה.
אז ניסיתי לקבל הצעת מחיר…. ונחנקתי.
וכאן בדיוק היתה נקודת ההכרעה.
היו בפני 2 אפשרויות-

  1. לזרוק את הספה ולהפקירה למשאיות הגורסות ושוברות ומפנות את הכל לטייבה
  2. לשפץ את הספה בעצמי. ללמוד תוך כדי. לקנות כלים וחומרים ולהתייחס לכל הוצאה כזו כאל חלק משכר הלימוד. מה יכול להיות? מכסימום אזרוק את הספה הזו בשלב מאוחר יותר, אחרי שאדפוק לה את הצורה.

 

בשלב זה לא קשה לנחש באיזו אפשרות בחרתי.
היום, אחרי תהליך ארוך של למידה ועשיה, הספה ניראת כך:יש מיש -ספה משופצת פרט ידית ימין
יש מיש - ספה אחרי שיפוץ
ומאז הכל הסטוריה.

הפוסט הזה הוא בעצם מתאבן או הקדמה…

תהליך שיפוץ הספה הוא ארוך מאד (מצולם. לא איכותית, אבל ניתן לקבל רושם) ויתחלק למס’ פוסטים שיעלו, לא בהכרח ברצף:
(כן, תצטרכו לעקוב…מזכירה לכם שאתם יכולים להרשם למטה ולקבל את כל הפוסטים ברגע שהם מתפרסמים, ישר לאימייל שלכם)

  1. פרוק הספה.
  2. טיפול בעץ, כולל פרוק הקונסטרוקציה והרכבה.
  3. הקרביים של הספה. רצועות וקפיצים
  4. הקרביים של הספה. מילוי הספה לפני ריפוד
  5. תפירה (מכנסי ג’ינס…)
  6. פינישים

כפי שכבר כתבתי, ראיתי בתהליך שיפוץ הספה אתגר לימודי לא פחות מפרוייקט בפני עצמו. מן הסתם קשה להפריד בין השניים.
אנסה לשתף אתכם גם בהתלבטויות שלי ובתהליך ובמה שאני עברתי במקביל לספה.
הואיל והספה נבנתה במקור בשיטות ובחומרים קלסיים (היום כבר עובדים אחרת) קיבלתי החלטה להשאר נאמנה למקור ככל האפשר. זה חייב אותי להזמין חומרים מחו”ל מאחר ופה בארץ לא ניתן להשיגם.
(ראוי לציין כי הפוביה שלי מהכניסה לת”א מנעה ממני את החיפוש אחר רפדים של פעם, אלה שגם שיחת טלפון איתם נחשבת טכנולוגית מדי…אין ספק שההכרות איתם יכולה להיות מרתקת וניתן ללמד מהם הרבה, אבל…זה פרוייקט בפני עצמו וכאמור, אעשה הכל על מנת להמנע מכניסה לת”א!)
ההזמנה של חומרי גלם מחו”ל והזמן שלוקח עד שהם מגיעים, הכתיבה אף היא קצב ושיטת עבודה בה ניסיתי לצפות את הצעדים הבאים שלי ולהערך להם.
כפי שתראו, לא תמיד זה עובד.

אבל…
לא נקדים את המאוחר. כל שלב יגיע זמנו. סבלנות…

השלב הראשון – להתגבר על הפיכס ולהעביר את הספה למרפסת הפתוחה שלנו.
והשאר, בפוסט הבא שיעסוק בפרוק הספה.

Related Images: