ספה של פעם עם חומרים ושיטות עבודה קלסיות. מכאן הכל התחיל… הקדמה.

באחד הבקרים קצת לפני פסח, בדרך ליוגה, אני מבחינה פתאום ברגל סקסית מציצה מערמת גזם ביציאה מהחניה.
לאחר התלבטות של שניה וחצי החלטתי לבחון את אותה רגל. ואת שאר הגוף שמחובר אליה.
אין צורך להלחץ…הרגל היא רגל מעץ דהוי עם פיתוחים.
אל הרגל היתה מחוברת ספה עם עוד 4 רגליים, סקסיות לא פחות.
הריפוד היה פעם מקטיפה בצבע בורדו יין ,עם קפיטונאג’ (כפתורים שקועים בריפוד) בגב הספה.
מגעיל ברמות אבל עם מ-ל-א פוטנציאל.

ספה כזו אי אפשר להשאיר ברחוב. אין. לא משאירים ברחוב.
כשאני רואה ספה כזו אני שוכחת את פריצת הדיסק שלי ואת שיעור יוגה.
גם העובדה כי אין לי מקום…לא באוטו ולא בבית, הופכת מישנית.
הצלחתי לגרור את הספה לאוטו שלי, להשכיב את המושבים האחוריים ולדחוס את הספה כך שחלקה נשאר בחוץ, מונע מדלת הבגאז’ להסגר.
וכך לאט לאט עם בגאז’ פתוח נסעתי איתה ליוגה. ולאט לאט עם באגאז’ פתוח חזרתי איתה מיוגה הביתה. (ואגב, ערמת הגזם כבר נאספה בשלב זה כך שהספה ניצלה!)
הסטודנט שלי, שאז עוד לא היה סטודנט, עזר לי לחלץ אותה מהרכב ולאפסן אותה זמנית באזור המחסנים.

זו הספה כפי שנמצאה, מצולמת באזור המחסנים
(תאורה גרועה, מצלמה גרועה, תמונות גרועות…אבל זה מה שיש):
יש מיש - ספה כפי שנמצאהיש מיש - ספה כפי שנמצאה - מאחוריש מיש - ספה כפי שנמצאה

ספה. הטריגר להתגשמות חלום

בזמנו, שיפוץ רהיטים היה אצלי עדיין בגדר חלום.
היו אין ספור תרוצים למה לא:
אני לא יודעת איך…
אין לי מקום…
איפה אני אעשה זאת…
אין לי כלים מתאימים…
כבר אז אספתי רהיטים פוטנציאלים שהתמקמו אצלי בגלריה. מדי פעם קיבלו הצעת מחיר ממשפץ רהיטים זה או אחר. המחירים היו כ”כ גבוהים והצורך, אמוציונלי בלבד כך שהם נשארו במצבם הנוכחי. מחכים לצורך ממשי שיתעורר…

את הספה הזו לא תכננתי להכניס במצבה הנוכחי הביתה. כל כך מגעילה היא היתה.
אז ניסיתי לקבל הצעת מחיר…. ונחנקתי.
וכאן בדיוק היתה נקודת ההכרעה.
היו בפני 2 אפשרויות-

  1. לזרוק את הספה ולהפקירה למשאיות הגורסות ושוברות ומפנות את הכל לטייבה
  2. לשפץ את הספה בעצמי. ללמוד תוך כדי. לקנות כלים וחומרים ולהתייחס לכל הוצאה כזו כאל חלק משכר הלימוד. מה יכול להיות? מכסימום אזרוק את הספה הזו בשלב מאוחר יותר, אחרי שאדפוק לה את הצורה.

 

בשלב זה לא קשה לנחש באיזו אפשרות בחרתי.
היום, אחרי תהליך ארוך של למידה ועשיה, הספה ניראת כך:יש מיש -ספה משופצת פרט ידית ימין
יש מיש - ספה אחרי שיפוץ
ומאז הכל הסטוריה.

הפוסט הזה הוא בעצם מתאבן או הקדמה…

תהליך שיפוץ הספה הוא ארוך מאד (מצולם. לא איכותית, אבל ניתן לקבל רושם) ויתחלק למס’ פוסטים שיעלו, לא בהכרח ברצף:
(כן, תצטרכו לעקוב…מזכירה לכם שאתם יכולים להרשם למטה ולקבל את כל הפוסטים ברגע שהם מתפרסמים, ישר לאימייל שלכם)

  1. פרוק הספה.
  2. טיפול בעץ, כולל פרוק הקונסטרוקציה והרכבה.
  3. הקרביים של הספה. רצועות וקפיצים
  4. הקרביים של הספה. מילוי הספה לפני ריפוד
  5. תפירה (מכנסי ג’ינס…)
  6. פינישים

כפי שכבר כתבתי, ראיתי בתהליך שיפוץ הספה אתגר לימודי לא פחות מפרוייקט בפני עצמו. מן הסתם קשה להפריד בין השניים.
אנסה לשתף אתכם גם בהתלבטויות שלי ובתהליך ובמה שאני עברתי במקביל לספה.
הואיל והספה נבנתה במקור בשיטות ובחומרים קלסיים (היום כבר עובדים אחרת) קיבלתי החלטה להשאר נאמנה למקור ככל האפשר. זה חייב אותי להזמין חומרים מחו”ל מאחר ופה בארץ לא ניתן להשיגם.
(ראוי לציין כי הפוביה שלי מהכניסה לת”א מנעה ממני את החיפוש אחר רפדים של פעם, אלה שגם שיחת טלפון איתם נחשבת טכנולוגית מדי…אין ספק שההכרות איתם יכולה להיות מרתקת וניתן ללמד מהם הרבה, אבל…זה פרוייקט בפני עצמו וכאמור, אעשה הכל על מנת להמנע מכניסה לת”א!)
ההזמנה של חומרי גלם מחו”ל והזמן שלוקח עד שהם מגיעים, הכתיבה אף היא קצב ושיטת עבודה בה ניסיתי לצפות את הצעדים הבאים שלי ולהערך להם.
כפי שתראו, לא תמיד זה עובד.

אבל…
לא נקדים את המאוחר. כל שלב יגיע זמנו. סבלנות…

השלב הראשון – להתגבר על הפיכס ולהעביר את הספה למרפסת הפתוחה שלנו.
והשאר, בפוסט הבא שיעסוק בפרוק הספה.

Related Images:

הסבה מקצועית: ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד

הפוסט הזה יעסוק בשינוי יעוד: ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד.
שינוי שהחל מצורך וניצל משאבים זמינים על מנת לתת מענה לאותו צורך.
אידאלי.

הבן הגדול שלי לומד בטכניון (הנה הפולניה זוקפת ראש …)
ולמה אני כותבת את זה דוקא עכשיו (חוץ מההזדמנות של הפולניה להפגין נוכחות…)?
מאחר והוא חולק את זמנו בין הבית למעונות בטכניון כשהמחשב הנייד שלו מלווה אותו לכל אשר ילך (בזמני אלו היו ספרים וקראו לזה “תיק מצפון”).
ולהבדיל ממני בזמנו, הוא לומד גם בטכניון וגם בבית, עם המחשב, שהולך איתו לכל מקום.
ועל מנת שיהיה נח ארגונומטרית לעבוד לאורך זמן, יש צורך למקם את מסך המחשב בגובה העיניים.
משמע, יש צורך להגביה את הלפטופ.
גם במעונות שלו בטכניון וגם בבית.
מעמד אחד למחשב כבר יש לו. בן זוגי השיג לו אחד. אבל צריך אחד נוסף…
כאן אני נכנסת.
אני והמגרה.

יש לציין כי ניתן לרכוש מעמד למחשב וטווח המחירים גדול למדי.
אבל למה לקנות אם אפשר לעשות? ולמחזר על הדרך?
אני גם אשדרג את המעמד ואכניס משטח עם מסילה למקלדת.
מבטיחה לכם שעמדת העבודה שאכין לבן שלי תהיה הכי יפה ונוחה מכל המעמדים שניתן לקנות.
קראו,
ראו את התמונות
ושפטו בעצמכם…

לעבודה: ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד –

לכל עבודה מן הסתם קודמת עבודת תכנון. הבחירה במגרה כחומר גלם, אף כי אם בדיעבד ניראת לי טריוואלית, אינה טריוואלית כלל ויש אין ספור פתרונות אחרים שיכולים לעבוד לא פחות טוב ממגרה. תנו ליצירתיות שבכם לקחת אתכם לשם ותבחנו את הרעיונות, מטורפים ככל שיהיו.

לאחר שבחרתי במגרה כחומר גלם (ואף מצאתי אחת שתתאים במידות) וגיבשתי אסטרטגיית עבודה, הגיע הזמן לעבודת הפרוק.


פעם היו עושים מגרות מעץ. היום יש חומרים שונים (וטכנולוגיות שונות) ואחד החומרים השכיחים לרהיטים ומגרות בכללותם הוא MDF שזה מן קרטון דחוס מאד שעשוי מאבקת עץ מעורבבת בצמנט שרפי ונדחס לתבניות ופלטות. הוא זול ועביד מאד. הוא מתנפח במגע עם מים וסופח לחות לכן מיועד לשימוש פנימי.
בדרך כלל, אם אמצא רהיט שעשוי מMDF ברחוב, אשאיר אותו שם. החומר הנ”ל לרוב, לא מצדיק השקעה בזמן אנרגיה וחומר.
במקרה של מגרות, שינוי יעוד וניצול חלקים כחומר גלם יעודי, אני חורגת לפעמים מכלל זה.


שלב ראשון – פרוק :

המגרה יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - פרוק הפלטה הקדמית של המגרההמיועדת היא מגרה מMDF וכיאה לרמת הגימור הנמוכה והזולה שלה, כל החיבורים שלה נעשו עם אקדח סיכות .
מה שמקל במידה מסויימת על עבודת הפרוק.
תחילה יש להסיר את הפלטה הקידמית ואני נעזרת במברג כטריז ובפטיש ומרחיקה בעדינות את הפלטה מגוף המגרה.

 

 

 

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - פרוק דופן של מגרה

 

לאחר שהפלטה הקדמית של המגרה פורקה, יש לי תיבה עם 5 דפנות.
גם את אחת הדפנות הצרות והארוכות אפרק ואחבר מחדש באמצעות אקדח סיכות חשמלי (או באמצעות מסמרים. אקדח ידני לא יתן מענה מספיק חזק)
את פלטת הדיקט לשלושת הדפנות שנותרו.

בשלב זה יש להוציא את כל הסיכות המיותרות. במקרה זה החומר לא עומד לטובתי. הסיכות חפורות היטב בדופן ואם אנסה להוציאן אצטרך לנבור בחומר ולהגדיל את החור עשרת מונים.
החלטתי שאיני מוצאת פתרון אלגנטי אחר כך שאשלוף אותן החוצה ואח”כ אעשה בקרת נזקים.
ויש נזקים…


תיקונים:

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הנזק במגרה לאחר שליפת הסיכות

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הנזק בדופן לאחר שליפת הסיכות

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הדבקה וקיבוע באמצעות כליבות עד ליבוש

הואיל וממילא אני מתכוונת לצפות את כל המגרה בסופו של דבר, אני לא מתרגשת.

אני מדביקה את החתיכות שנפלו עם דבק נגרים (זה ממש לא אידאלי. אשייף לאחר היבוש על מנת להשיג שטח פנים ישר ככל הניתן) ומהדקת אותן עד ליבוש עם כליבות ועם פלייר פטנט.

(בשלב מאוחר יותר, ולשמחתי לא מאוחר מדי, הבן שלי החליט כי יש למתקן עומק מיותר וכי יש צורך לקצר אותו. התהליך הזה הסיר הלכה למעשה את כל האזור הפגוע והמודבק. כך שתכל’ס, כל תהליך ההדבקה היה בזבוז זמן)

 

 

 

 

 

 


שלב שני – התאמת המבנה לצרכים שלנו:

במקביל אני משתמשת בפלטת MDF יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - ניסור פלטה קדמית ממגרה אחרת - עבור המקלדתממגרה שעבדתי עליה בעבר עבור משטח מקלדת.
אני מחשבת את הרוחב המדוייק הנחוץ למשטח  לאחר הורדת רוחב המסילות, ומנסרת את הפלטה בהתאם.
גם את הפלטה הזו אצפה בערכים מאינציקלופדיית אביב שממוחזרת למטרות דקורציה.

 

לפני שמתחילים עם הציפוי יש לעשות את כל המניפולציות שצריך על המגרה עצמה. זה יחסוך לכם הרבה זמן ועבודה בהמשך.

במקרה זה – חור לחיווט שלא הייתי חכמה מספיק לעשות בשלב זה ועשיתי בסוף התהליך.
זה חייב אותי לחזור על כל השלבים בהמשך, נקודתית, שוב.
כמו כן זה השלב לסתום חורים ולהחליק משטחים כהכנה לשלב הבא – הציפוי.


לרוב, כל דבר שהוא מתוכנן מראש יראה טוב יותר מאילתור.
זה כמובן מחייב שיהיו לכם כל הנתונים מראש. 
לא תמיד אפשר. לפעמים ה”קליינט” מגיע עם בקשות ותובנות תוך כדי עבודה ואז יש צורך לעשות התאמות. במקרה כזה, לא מזיק לפתח פתיחות וגמישות מחשבתית וכן יכולת אילתור.


שלב שלישי – ציפוי :

MDF בעיני הוא חומר חסר אופי ויזואלי ואין שום דבר שהייתי רוצה לשמר במראה שלו.
זה חומר שרק מתבקש לצבוע אותו או לכסות אותו (מי מכם שקרא פוסטים קודמים אולי הבחין שעץ איני ממהרת לכסות. מעדיפה אם אפשרי לשמר לחדש ולרענן את המראה הטבעי שלו)
יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הדבקת דפים מאנציקלופדיית אביב

הפעם החלטתי לכסות את המגרה בדפים מאינציקלופדיה אביב ישנה, מסוף שנות השמונים של המאה הקודמת שתמוחזר ותשמש למטרות דקורטיביות.
הואיל וזו עמדת עבודה למחשב נייד, החלטתי ללכת באזור המקלדת על ערכים של טכנולוגיה ועתידנות (יחסית לשנות השמונים של המאה העשרים, כן?) ומסביב לכסות בערכים של אומנות, מוזיקה, מחול וספרות – חלקם מסתבר חסרי גיל – כקונטרה הומנית שתזכיר לסטודנט הפרטי שלי שיש חיים גם לפני אחרי ותוך כדי הלימודים בפקולטה להנדסת חשמל.

 

 


שלב ביניים שהיה צריך להכלל בשלב השני – ניסור המגרה:

לו הייתי יודעת מלכתחילה את המימדים הרצויים למעמד,
השלב הזה היה מתבצע מוקדם יותר והייתי חוסכת זמן ועבודה על הדבקת דפנות המגרה הפגומות.

בנקודה זו בדיוק ביקש הסטודנט לקצר את המעמד
יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - ניסור המגרה יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - ניסור המגרה
ואף התנדב לנסר על מנת שאוכל לצלם אותו בפעולה.
שימו לב לשים משקפי מגן בזמן הניסור על מנת שלא יעופו לכם שבבים לעיניים.
כמו כן, קבעו היטב את החלק המנוסר על מנת שלא יזוז לכם תוך כדי ניסור. מעבר לעובדה שזה מאד מסוכן, תזוזות יהרסו לכם את החלק המנוסר ואולי גם ישברו את המשורית …


את דפי האינציקלופדיה יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - כיסוי מלא מכל הכיווניםאני מדביקה בסמיכות אחד לשני עם דבק פלסטי באמצעות מכחול עד לכיסוי מלא של כל המבנה מבחוץ ומבפנים.
לאחר שהכל מתייבש אני מורחת שכבת דבק על הכל (בשלבים כמובן) ותוך כדי מחזקת ומדביקה פינות רופפות.

אחרי יבוש מלא של הדבק, אני צובעת הכל במס’ שכבות של לכה.
אני עובדת עם לכה על בסיס מים. במקרה זה בחרתי לכה ברמת גימור מט-משי. באותה מידה אתם יכולים לבחור מבריק, בהתאם להעדפה שלכם.

 

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - מריחת לכה שקופה על בסיס מים.הלכה יוצרת שכבה שמגנה על הנייר מפגיעה פיזיות, משריטות מלכלוך ומרטיבות קלה. ככל שהשכבה הזו עבה יותר, ההגנה טובה יותר כך שאל תחסכו בשכבות לכה.

באזורים החשופים והמועדים לבלאי גבוה צבעתי כ-7 שכבות של לכה. באזורים הפנימיים ובאזורים חשופים פחות, ניתן לצמצם את מס’ שכבות הלכה בהתאמה.


טיפ:
יש לצבוע את המתקן מכל הכיוונים ובמספר רב של שכבות. מאחר והמתקן קטן יחסית, כל צביעה אורכת רק מס’ דקות.
מאידך בין צביעה לצביעה יש להמתין ליבוש כשעה בערך. מאחר וזה טרטור כל פעם לשטוף את המברשת, העדפתי לעטוף את המברשת בסמרטוט רטוב ולהכניס למקפיא. אם זה שעה במקפיא, יש להוציא את המברשת מהמקפיא כמה דקות לפני הצביעה. אם זה מתעכב יותר, צריך לקחת בחשבון זמן הפשרה גדול יותר.
בכל מקרה את הפחית יש לסגור בין צביעה אחת לאחרת ובסוף לשטוף היטב את המברשת.


שלב רביעי – התקנת המסילות ומשטח למקלדת:

מסילות למגרות ניתן לקנות בחנויות לחומרי בניין וחנויות פרזול.
אני קניתי מסילות באורך 25 סמ’ (המסילות הקצרות ביותר שיש. יש מסילות באורכים שונים בקפיצה של 5 סמ’) במ.נ.מ. יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - מיקום וקיבוע המסילותשימו לב שכל סט של מסילות מכיל 4 חלקים: 2 חלקים מורכבים על המגרה ו2 חלקים בהתאמה מורכבים בארון שמכיל את המגרה.

מיקמנו את משטח המקלדת באמצעות פלס. לשמחתי גודל המשטח היה מדוייק והמשטח קובע זמנית למקומו באמצעות הלחץ.
את המסילות מחברים באמצעות ברגים.(מאד פשוט מאחר והכל חשוף שלא כמו בארון)
שימו לב לבחור ברגים עם ראש מתאים ולהבריג אותם היטב כי אם הם יבלטו, הם יפריעו לתנועה של המגרה פנימה והחוצה.


שלב ביניים שהיה צריך להכלל בשלב השני – קדיחת חור לחיווט:

אחרי שסיימנו כמעט הכל, גילינו שהיה יכול להיות נחמד לו היה חור לחיווט…
יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - מקדח ליצירת חורים בקוטר של כ-3 ס"משינסתי מותניים, נעזרתי במקדח חורים לעץ שיוצר חורים בקוטר “1/4 1 (משמע כ3 ס”מ) ואודרוב. בלי רחמים דרך כל השלבים: הלכה, ציפוי הנייר, דופן הMDF ושוב ציפוי הנייר והלכה מהצד השני.

מממ…
זה היה אגרסיבי למדי.
הנייר נתלש, קצוות החור גסים…
לו הייתי חושבת על זה בזמן הייתי חוסכת לא מעט עבודה שאצטרך לעשות עכשיו כדי לתקן את הנזקים שנגרמו בגלל העיתוי המאוחר.
אבל הכל יתוקן וזה יראה בובל’ה…
תראו בעצמכם בסוף.
אז ככה זה נראה אחרי הקדיחה וניקוי קל:

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - לאחר קדיחת החור, מבחוץ יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - לאחר קדיחת החור, מבפנים

את כל זה אצטרך לכסות. מאחר ואצטרך לכסות את החיבורים ואין לי דף שישתלב בדיוק, אני מעדיפה לבחור דף שויזואלית שונה מאד (הגישה שלי היא שכשאין משהו שישתלב במדוייק עדיף לקחת משהו שונה מאד ולא משהו דומה. משהו דומה יראה כמו טעות להבדיל ממשהו שונה לחלוטין) וכך זה נראה:

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - החור מבפנים לאחר כיסוי כל החיבורים יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - החור לאחר כיסוי כל החיבורים

(מזכירה לכם שהחלק הפנימי של המגרה מוסתר מעין. לגישתי גם המקומות המוסתרים צריכים להיות מטופלים ואסתטיים, אבל רמת ההשקעה יכולה להיות מותאמת. כמו כן, אפשר ורצוי לנצל את האזור הפחות גלוי לנסיונות…)

כמובן שהאזור הזה צריך לעבור את כל השלבים שכל המתקן עבר- דבק, יבוש, מס’ שכבות לא קטן של לכה בלי לחפף בזמני הייבוש בין שכבה לשכבה (זהו אזור בו החיווט משתפשף בפינות ואנחנו לא רוצים שישחק מהר)

אם יש לכם שאלות לגבי שלב כלשהו בתהליך שאולי לא מפורט מספיק, או בכלל, אתם מוזמנים לפנות אלי אישית. או כתגובה בסוף הפוסט או בדף צרו קשר. אעשה כמיטב יכולתי לתת מענה מספק.


שלב חמישי – הדבקת רגליות מגומי:

על מנת שהמעמד לא יחליק או ישתפשף בנקודות המגע שלו עם השולחן, או אפילו למנוע מגע עם מים במקרה ונשפך על השולחן, הדבקתי בתחתית רגליות מגומי באמצעות דבק מגע:יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הדבקת רגליות מגומי יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הדבקת רגליות מגומי

וזהו. המעמד מוכן.

 

כך המעמד נראה בסוף:

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד

וכך זה פעיל… על השולחן במעונות:

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - העמדה פעילה

נו, אז מה אתם אומרים?
נכון שהפולניה צודקת?

הפולניה והסטודנט גם שדרגו את החדר במעונות.
למי מכם שמעוניין לקרא על שדרוג החדר במעונות –
מוזמן לקרא ברשומה: “מעונות סטודנטים שנה א’ או… לגור בקופסה…עם שותף.

Related Images:

תריסי עץ ישנים ושבורים…תיקון, שיפוץ וצביעה בשיטת השכבות, במראה ישן.

כבר מספר שנים אני מחפשת תריסי עץ ישנים. ניתן לקנות כאלה במקומות שמוכרים פרטי וינטג’ או בשווקי פישפשים, אם יש מזל, אבל הם לא זולים. אפילו לפני עבודת שיפוץ….
אז חיכיתי. עד שנפלה לידי ההזדמנות.

אבל אתחיל מההתחלה, שתבינו.

כשנכנסנו לגור בדירה בה אנו גרים היום (עם נוף עד האופק, בינתיים…) החלטתי שיש מקום בו מתבקש חלון …ואין. אין. ולו היה, הוא היה נפתח לתוך דירת השכנים שלנו. לא אטרקציה.
אבל אם אין חלון, ואין נוף, אפשר לצייר כזה. אז מאז ועד היום אני מתכננת את הנוף הזה.
התריסים היו צריכים להיות מסגרת מוחשית של חלון לנוף. בדמיוני הוא מכיל בעיקר שמיים וקצוות עליונים של נוף אורבני. אבל בלי התחייבויות. הכל פתוח עדיין.

נוף עוד אין, אבל…

תריסי עץ ישנים כבר יש!!

בוקר אחד, אחרי שמילאתי את תפקידי כ”אמא הסעות בעמ”, הרדאר שלי קלט שדחפורים הורסים בית ישן שכבר מזמן שמתי עליו עין.
צ’יק צ’ק אחורה פנה והלכתי לבדוק את השטח ולחפש תריסי עץ ישנים.

לפועלים בשטח לא ממש איכפת והם לא ממש ידעו אם יש תריסי עץ או אין.
אז חרפתי נפשי וממוקדת מטרה הסתערתי על ערמות פסולת הבנין שהחלו להתגבה.


לא, באמת…
לא ממש גיליתי אחריות בשלב זה. ההזדמנות למצא תריסים ישנים גרמה לי להתעלם לחלוטין מכל כללי זהירות בסיסיים באתר בניה. הייתי עם סנדלים ומכנסיים קצרים ובנס יצאתי רק מלוכלכת.
אנא, אם אתם מזדמנים לסיטואציה דומה, חישבו פעמיים והגנו על עצמכם.
שימרו על בריאותכם. אל תקחו סיכונים מיותרים.
גם פריטים מאד נדירים לא מצדיקים פציעה וסיכון הבריאות.


ראיתי תריס שבור, חלקי תריסים שחלקם מתפוררים ומתחת לכף של הדחפור הצלחתי לחלץ תריס כמעט שלם. ראיתי גם דלתות, עם פוטנציאל עיצובי, שבלב כבד נאלצתי להשאיר מאחור.
אחרי שהצלחתי לחלץ בחלקים 2 תריסים, החלטתי שאין צורך להתגרות יותר בגורל שעד כה עמד לצידי.
יש מיש - תריסי עץ ישנים (מה עוד שהרכב שלי קטן וממילא לא אצליח להסיע משם הרבה יותר מזה)

כפי שאתם רואים בתמונה, יש כאן תריס אחד עם מסגרת שלמה ומרישים חסרים ועוד תריס אחד בחלקים.
העץ בחלקו כבר ממש רקוב, יש חלקים שצריך יהיה לחבר מחדש איכשהו, יהיה צורך להשלים מרישים חסרים…
אבל עם כל דבר אתמודד בזמנו.

בינתיים אני חוגגת את התריסים הישנים הללו שהזדמנו סוף סוף על דרכי!

 

השראה

לפני שאני מתמודדת עם העבודה המעשית, התחלתי לחפש תמונות שיתנו לי השראה לאיך אני רוצה שהתריסים יראו כשאסיים. פינטרסט (Pinterest)  זה מקום מצויין לעשות זאת.
מוסיפה שלוש תמונות מההשראה שלי, שתתרשמו…(יש כמובן עוד הרבה שלא כאן):

הדברים שמשכו אותי הם בעיקר שילוב הגוונים, השיכוב, הפרזול, החלודה וסימני הפרזול על העץ:
תריסי עץ ישנים - תמונת השראה 1 תריסי עץ ישנים - תמונת השראה 2 תריסי עץ ישנים - תמונת השראה 3

(כל תמונה היא קישור למקור ממנו התמונה הגיעה לפינטרסט (Pinterest)  – מוזמנים להכנס ולקבל משם את כל האינפורמציה שיש שם על התמונות הללו)

אז מה עכשיו?

לפני שבכלל מתחילים,

השלב הראשון הוא תמיד ניקוי:

במקרה הזה הניקוי הראשוני התרחש עוד בחניון עם צינור מים. ניקוי מישני דומה לראשון התרחש שוב במרפסת, שם גם נתתי לכל חלקי התריסים להתייבש. יחד עם הטינופת, ירד גם לא מעט מהצבע וגם שבבי עץ במקומות שהעץ כבר התפורר.

כשכבר ניתן היה לגעת בעץ מבלי להתלכלך יכולתי להתחיל לחשוב על אסטרטגיות.
היה ברור לי שאיש מקצוע שמכבד את עצמו, את עבודתו ואת זמנו לא יסתכל כלל על התריסים הללו. הואיל ואני לא בעל מקצוע שנכלל בקטגוריה הנ”ל,
הואיל ואין לי כוונה ולו הקטנה שבקטנות לוותר על התריסים הללו
ומאחר וברור לי שהשיפוץ מטרתו ויזואלית בלבד והתריסים לא באמת יחזרו לתפקוד מלא,
אמצא פתרונות ויהי מה.

ואכן, כאן מתחילים הנסיונות .
חייבת להודות בדיעבד, לא כולם מוצלחים.

מילוי חללים בתריסי העץ וחיבור חלקים שבורים:

לצערי בזמן השיפוץ של התריסים עוד לא חשבתי על בלוג וכן, היה ברשותי מכשיר סלולרי עם מצלמה באיכות נמוכה. כך שהלכה למעשה לא כל מה שהייתי רוצה להראות לכם, צולם ומה שכבר צולם, צולם באיכות לא משהו ובתנאים משתנים של תאורה.
אבל… זה מה שיש.

תחילה שלפתי מסמרים שהוכנסו לעץ על מנת לקבע חלקים ניידים בתריסי העץ וכן ברגים רופפים.
בתמונה כאן רואים את האזור הבעייתי ביותר בתריס. העץ רקוב, חלול ושבור. היה צריך למצא חומר שימלא את כל החלל (לא, שפכטל לעץ מתאים לחורים וסדקים קטנים הרבה יותר) ובשאיפה שיחזיק את כל חלקי העץ יחד.

תריסי עץ ישנים - מילוי חללים בעץ

הנסיון הראשון שלי היה דבק סיליקון חם…לא נסיון מוצלח במיוחד. הוא נזל בין החורים, הוא לא הדביק את העץ, הוא נתלש ממנו עם שבבים ואי אפשר ממש לצבוע אותו.
אל תנסו בכלל.
הנסיון השני היה ב“סופר מג’יק בונד “ שמיועד לקירות. חשבתי לעצמי שאם הוא מתקשה מספיק כך שניתן לקדוח בו כשהוא יבש, יכול להיות שהוא יתן לי מענה.
בהתחלה נראה שאכן הוא נותן מענה ונראה כי הוא כאן אוחז את כל החלקים יחד. יישמתי איתו את כל שאר המקומות הבעייתיים בתריסים ואת כל המקומות בהם נדרש מילוי.
לחומר הנ”ל יש יתרונות משמעותיים בעבודה מסוג זה: הוא מוסיף טקסטורה ומקבל היטב את הצבע.
יתרון נוסף שלו הוא בתהליך ה”דיסטרסינג” (בסוף, לאחר סיום הצביעה)) הוא נותן עוד רובד ועוד גוון.

בשלב מאוחר יותר “סופר מג’יק בונד” התגלה כפריך מדי והוא נשבר בדיוק באותה נקודה בעייתית.

אז איך בכל זאת מחברים?

בשלב זה (שהגיע הלכה למעשה מאוחר יותר, אחרי השלמת המרישים החסרים) החלטתי להשתמש בפלך מתכת שיחבר את שני החלקים של התריס. (כמובן שאצטרך לטפל בשני צידי התריס ולא רק בצד אחד. משמע שני פלכי מתכת, אחד בכל צד)
אם אני הולכת על המראה הישן והמשומש, אז עד הסוף…
התיקונים הם חלק מה”לוק” ויראו גם אותם!

תריסי עץ ישנים -חיבור בפלכי מתכת

בתמונה זו מעל, שצולמה כבר לאחר 2 שלבי ביניים של צבע, ניתן לראות את פלכי המתכת וגם את האזור החלול בעץ. לצערי, בדיוק במקום החלול בעץ יש לחבר את הצירים של התריס התחתון, הנייד.

תריסי עץ ישנים - האזור בו התריס נשבר.אידאלי זה לא יהיה.
מזל שהתריס הנ”ל לא אמור לתפקד כתריס. לא יהיה ממש צורך להפעיל את הצירים הללו (שבזמן תנועה מפעילים מומנט על הנקודה החלשה בעץ ועלולים לשבור אותה).

בתמונה מימין צולם האזור הבעייתי ביותר בתריס בסוף התהליך כולו. ניתן לראות את פלכי המתכת שמחזקים את החיבור. בסופו של דבר הצד הזה של התריס יפנה לקיר ולא יהיה גלוי.תריסי עץ ישנים- האזור בו התריס נשבר. חיבור בפלך מתכת.

בתמונה השניה מימין, צולם האזור הבעייתי בתריס מצידו השני בסוף התהליך. הצד הזה יהיה הצד הגלוי. גם כאן ניתן לראות את פלך המתכת שמחזק את החיבור מצידו השני.

 

 

השלמת מרישי העץ החסרים בתריס:

תריסי עץ ישנים - הדבקת מרישי העץ החסריםהואיל תריסי עץ ישנים. השלמת מרישיםוחלק מהמרישים של התריס נשברו,
התפרקו ואבדו בערמות פסולת הבנין בשטח, היה צורך למצא להם תחליף.
כמובן שעל מנת למצא פתרון למרישים חלופיים יש תחילה למדוד את המרישים.
(עובי, רוחב ואורך. באורך הכולל של המרישים יש לכלול כמובן גם את החפיפה שלהם/ האזור המודבק)
במחסני עצים למיניהם ניתן למצא בין שאר הקורות והפלטות מעץ, גם לייסטים ארוכים באורך 2 מ’ במימדים מתאימים פחות או יותר למרישי תריס. את הלייסט יש לנסר לפי האורך הרצוי של המריש.
למיטב זכרוני קניתי 1-2 לייסטים  ב20 ש”ח (אל תתפסו אותי במילה) ואותם ניסרתי לאורכים הרצויים. בתמונות ניתן לראות שארית של הלייסט המנוסר כמו גם את הכליבה המהדקת את התריס כנגד המרישים המודבקים (בדבק נגרים) עד ליבוש סופי של הדבק.

לאחר שהמרישים הודבקו והכל יבש, בהעברה של התריס ממקום למקום ה”סופר מג’יק בונד” בגד בי ונשבר.
בשלב זה החלטתי להוסיף את פלך המתכת. דבר שהתגלה כלא טריוואלי.
ברגים ניתן להבריג לתוך עץ. ה”סופר מג’יק בונד” מתפורר. בדיוק כמו להבריג בורג ישירות לקיר בלי דיבל. (תזכרו, זה חומר מילוי לקיר!)
כך שהיה צריך לברור מאד בזהירות את מיקום הפלך ואת מיקום הברגים שיקבעו אותו.
בד”כ לפני שלב הצביעה מגיע שלב של שיוף והכנת העץ.
במקרה זה החלטתי לוותר על השלב הזה מאחר והחיספוס והטקסטורה, תהיה אשר תהיה, תורמים למראה הסופי הרצוי.
(עם זאת, כן הסרתי באמצעות שפכטל, קילופי צבע רופפים על מנת שלא יתפוררו לי לתוך הצבע החדש.
קילופי צבע בשלב מאוחר יותר ישרתו את המראה שאני מחפשת ואף אעשה זאת בהמשך בצורה יזומה)

נראה שהגענו לשלב הכיפי יותר.
כפי שאולי הבנתם כבר גם השלב הזה יתחלק למס’ שלבים.
כשנגיע לסוף, רוב האנשים (ובן זוגי ביניהם…) לא באמת יבינו למה עבדנו כ”כ קשה …התריסים יראו כאילו עכשיו מצאנו אותם איפש’הו ברחוב.
אל תטרחו אפילו להסביר להם. הם חושבים בצורה אחרת. לכל היותר הראו להם איך התריסים נמצאו במקור לעומת איך הם במצבם הסופי.

טוב, נחזור לצבע…

שלב הצביעה:

אחרי שאספתי לא מעט תמונות השראה בפינטרסט, החלטתי על שילוב של גוונים שאהבתי.
באופן לא מקרי יש לי שאריות מהם בבית מעבודות קודמות.
תריסי עץ ישנים - צבעזה יהיה שילוב של כמה סוגי צבע על בסיס מים: צבע אקרילי לציור, צבע אקריל לקירות וצבע גיר שאבי שיק .

  • שכבת צבע ראשונה ושניה:

החלטתי שהגוון הראשוני יהיה הגוון בו התריסים נמצאו – מן חום בורדו – חמרה חם. זה גם צבע שדומה מאד לצבע חלודה כך שאוכל לצבוע את הפרזול מבלי לאבד את מראה החלודה לחלוטין.
בצבע הזה צבעתי את כל התריסים בצורה יסודית.
לצערי אין לי תמונה שמתארת את רק שלב הצבע הזה.
הגוון השני שהתווסף הוא כתום. את הצבע הזה הוספתי בצורת כתמים אקראיים.

תריסי עץ ישנים - לאחר הוספת הצבע הכתום      תריסי עץ ישנים - צבע חמרה כבסיס וכתמים של כתום עליו

  • שכבת צבע שלישית:

השכבה השלישית (אחרי שהשכבה הקודמת התייבשה היטב, כמובן) של הצבע היא בתכלת .
את השכבה הזו הוספתי בטכניקה שנקראת “Dry brush” או מברשת יבשה. כשמה כן היא. טובלים מברשת יבשה בצבע, מסירים שאריות מטפטפות על דפנות הפחית וצובעים. המטרה היא שיראו את משיכות המברשת . במקרה זה חשוב שהצבע בבסיס יהיה קונטרסטי לצבע בשכבה זו.
גם בשכבה זו מקפידים להשאיר אזורים מהשכבה הקודמת, חשופים .
ראו בתמונות:

תריסי עץ ישנים - צביעה שלב 3          תריסי עץ ישנים - צביעה שלב 3

  • שכבת צבע רביעית ואחרונה:

השכבה האחרונה של הצבע תהיה בגוון ירוק מרווה מאובקת.
בשלב הזה החלטתי לשלב ולנסות טכניקה נוספת של צביעה שאף היא תתרום למראה הישן ולשיכוב הצבעים.תריסי עץ ישנים שכבת צבע אחרונה
הטכניקה נקראת “Crackle paint” או צבע סדוק.
את שיטת הצביעה הזו ניסיתי רק פעם אחת בעבר ותריסי עץ ישנים הם הזדמנות מצויינת לנסות אותה שוב

עקרונית יש צבע מיוחד או חומר מיוחד (ולא זול) שניתן לקנות בחנויות יצירה על מנת להשיג את האפקט הזה אולם יש דרך הרבה יותר זולה.
ראוי לציין שאני לא ניסיתי את החומר הנ”ל כך שאיני יכולה להשוות או להעיד עליו.
אני הלכתי מראש על הדרך הזולה…שימוש בדבק פלסטי (אפשר גם דבק נגרים למי שמעוניין)

העיקרון הבסיסי הוא לצבוע שכבה של דבק פלסטי לפני שכבת הצבע באזור בו אנו מעוניינים באפקט הצבע הסדוק. לפי מה שקראתי לעובי שכבת הדבק יש השפעה על גודל הסדקים. עוד לא ממש צברתי מספיק נסיון על מנת להעיד על כך בעצמי.
יש לתת לדבק זמן להתייבש מעט אך לא לחלוטין.
הוא לא צריך להיות לח אבל דביק מעט למגע.
בשלב זה יש לצבוע שכבה אחת של צבע (במקרה שלי זה ירוק מרווה) ולחכות. לאט לאט ניתן לראות את הסדקים נוצרים.
חשוב להדגיש שגם במקרה זה הצבע הראשוני שעליו צובעים, צריך להיות קונטרסטי על מנת שניתן יהיה לראות את הסדקים.
בטכניקה זו אין לנו ממש שליטה על איך ואיפה בדיוק הסדקים יווצרו בסוף.
צריך לחכות לראות ולקוות לטוב.

את הטכניקה הזו של הצבע הסדוק עשיתי חלקית במקומות מסויימים על המרישים. תריסי עץ ישנים - שכבת צבע רביעית

תריסי עץ ישנים - צביעה

במקומות אחרים צבעתי על השכבות הקיימות ובחלק מהמקומות  לא צבעתי כלל כך שניתן יהיה לראות גם את הגוונים האחרים.
את הפרזול לא צבעתי בשום שלב, למעט השלב הראשון וגם זה באופן חלקי.

בתמונה הלא מאד איכותית משמאל, יש תריס אחד אחרי השכבה הרביעית ותריס שני לפני…

 

 

 

קילוף וחשיפת שכבות – “דיסטרסינג” באמצעות שפכטל:

אחרי שסיימתיתריסי עץ ישנים - שלב הדיסטרסינג. באמצעות שפכטל עם כל שכבות הצבע, האמורות לתת תחושה שלתריסים יש הסטוריה, מגיע שלב נוסף של ישון.
לתהליך קוראים “דיסטרסינג”
ואין לי מושג איך לתרגם זאת בצורה מדוייקת.
מטרת הדיסטרסינג ליצור שיפשופים, קילופים ופגיעה בצבע תוך נסיון לחקות תהליך טבעי שקורה לאורך זמן.

 

יש שיטות שונות רבות ומגוונות לדיסטרסינג (נייר זכוכית, צמר פלדה, שימוש בחומץ…) ולעניות דעתי, תמיד תוכלו למצא שיטה ודרך נוספת משלכם תוך נסוי וטעיה.
במקרה זה החלטתי להשתמש בשפכטל (הכלי כמובן), לקלף אזורים מועדים לקילוף, להסיר בליטות ולחשוף שכבות.
להבדיל מרהיט שעבר שיוף והכנה לצביעה, כאן יש גם לטקסטורה רכיב במראה הסופי המיושן. אם אתם זוכרים, בחרתי לא לשייף את התריסים לפני הצביעה בדיוק מהסיבה הזו.
שימו לב בתמונה למעלה מימין, 

כאן יש גם לטקסטורה רכיב במראה הסופי המיושן. אם אתם זוכרים, בחרתי לא לשייף את התריסים לפני הצביעה בדיוק מהסיבה הזו.
שימו לב בתמונה למעלה מימין, הקילוף הנ”ל חשף באזורים מסויימים את ה”סופר מג’יק בונד” (הכתמים והנקודות הלבנות) או אפילו את העץ עצמו.

תריסי עץ ישנים - סימני פירזולזה גם הזמן להשאיר את סימני השחיקה של הפרזול על הצבע

 

 

 

 

אחד הדברים שאני אוהבת במראה הזה המיושן הוא שכל רהיט נראה אחרת.
לכל רהיט יש את הטביעה המיוחדת שלו בלבד. ניתן לעבוד על כל רהיט בדרכים שונות, עד לרגע בו אנחנו נהיה שבעי רצון.

כשאנחנו מרוצים, מפסיקים.

(התמונות מתחלפות… למי שאין סבלנות – לחיצה על התמונה, תחליף תמונה)

ולסיום סיומת:

בשלב זה ניתן לקבע את הצבע באמצעות סילר כלשהו. ווקס או לכה. או לא.
אני ויתרתי על לכה או ווקס.
התריסים שלי לא יהיו בשימוש אינטנסיבי או במקום בו יש תנועה ערה כך שלכל היותר, תהליך ה”דיסטרסינג” ימשיך באופן טבעי…

לא נותר לי אלא לצייר את החלון והנוף.
תריסי עץ ישנים - צירים ו"מנטשלך"...ולתלות את התריסים תריסי עץ ישנים - מאנטשאלךעל צירים מיוחדים (צירים ערבים) המתאימים לפרזול בתריסים שלי .
קניתי אפילו “מאנטשאלך” (מקור המילה ביידיש. “מאנטש” זה איש. “מאנטשאלך” זה אנשים קטנים) ….שישמרו על התריס במצב פתוח.

 


שי לאור מוכר אביזרים ופרזול לתריסי עץ.
בזמנו עשיתי חיפוש באינטרנט והוא היחידי שחזר אלי.
הוא חמוד, נגיש ונתן לי שרות מצוין. הוא אפילו הביא לי אותם להוד השרון כשנפגש עם לקוח פה באזור.
מוזמנים לבדוק מולו ישירות: 054-6355794
ו…לא. אין לי שום טובות הנאה מהפרגון הזה לשי.


תליית התריסים, החלון והנוף בפוסט אחר…לכש…

 

Related Images:

מתלה כובעים, שלב אחר שלב. או “שלוש פינות לכובע שלי???”

אף פעם לא הבנתי את שיר הילדים “לכובע שלי שלוש פינות”…
לאיזה כובע בכלל יש שלוש פינות? (אלא אם אתם קפטן הוק וגם אז זה מאולץ קצת, לא?)
ומאיפה בא הרעיון לחבר בין פינות… לכובעים?
אבל…
זה מעולם לא הפריע לי לאהוב כובעים.
וגם הבת שלי נדבקה בחיידק.
מפה לשם, היא הצליחה להעלות את האהבה הזו לרמת אוסף ראוי לשמו.

יום אחד גיליתי שבכל מקום בבית זרוקים כובעים…
אנחנו צריכים מתלה כובעים!

מתלה כובעים:  צורך כנקודת מוצא…

בתחום הזה, בדרך שאני עובדת, המקריות מכתיבה את הבחירות שלי.
איני יכולה לבחור את מה שאני מוצאת ברחוב.
אני יכולה לבחור רק את האפשרות לאסוף פריטים או להשאירם למשאית הזבל (או לאחרים כמוני שמפשפשים בזבל של אחרים). כמובן, מה לשמור, מה לזרוק ועל מה לעבוד בנקודת זמן כזו או אחרת.
לרוב (או לפחות במקרה הרציונלי) מה שמניע את התהליך הוא צורך שמתעורר.
תהליך היצירה (או הרכישה במקרה של רוב האנשים שם בחוץ) הוא מתן מענה לצורך הנ”ל.
בצורה אידאלית (ולא סבירה בעליל, אם כי גם זה קרה) מוצאים משהו בדיוק בזמן שמתעורר צורך, או במקרה אידאלי קצת פחות, כשהצורך מתעורר, מוצאים מענה בג’אנקיה שהצטברה בבית.
או,
שמוצאים מענה אחר, רעיון אחר….

זה מה שקרה במקרה הזה.
היינו צריכים דחוף (טוב נו, זה לא באמת היה עניין של חיים ומוות) מתלה כובעים או מתקן כלשהו… שלא יתפוס מקום (כי אחרת איך יהיה מקום לכל הג’אנקיה שאני אוספת ברחובות?), שיאפסן את כל הכובעים מחד אבל מאידך שיאפשר תצוגה…ושניתן יהיה לעמוד מולו ולבחור כל בוקר את הכובע בר המזל של היום.

מה נצטרך בעצם כדי לעשות מתלה כובעים שיענה לצרכינו?

הרעיון שלי היה כמעט הכי פשוט בעולם וקל ביותר להכנה.
צריך רק:

  • חלקת קיר פנויה  –

    לשמחתי מצאתי קיר פנוי ברוחב של כ-80 סמ’ בערך, במקום נייטרלי, בתוך מרחב הפעילות של המשתמשות הפוטנציאליות וקרוב מספיק למראה שתספק משוב לגבי הטוטל לוק האישי לפני הריצה להסעות של הבוקר.

  • רשת ברזל זיון של בטון –

    (רשתות ברזל זיון הן רשתות שעשויות מברזל אותן מכניסים ליציקת פלטות בטון באזורים מסוימים ביציקה כדי לחזק את הבטון בתנאי מתיחה…עזבו. פרטים של מי שמתעסק בבניה)
    אחרי כמה שיחות טלפון עם מפעלים ויצרנים של רשתות זיון (שנפנפו אותי כמו זבוב) הגעתי למסקנה שהמקום הכי סביר שאמצא (וגם אקבל) רשת זיון לבטון זה באתר בניה. ועדיף לא אתר גדול במיוחד.
    לא רחוק ממני שיפצו בניין במסגרת תמ”א 38 . ובאמת, מצאתי שם פועל ערבי נחמד נחמד, שלא דיבר מילה עברית ובתיווכו של חבר, שרפרטואר המילים שלו בעברית היה טיפונת גדול יותר, חתך לי משארית של רשת זיון (בלי מדידות, עם קאטר ענק, חתך אקראי איפה שיוצא) חתיכה שהתאימה בדיוק לקיר שלי.
    וואי, איך שהוא שימח אותי. יחי השמחות הקטנות בחיים…
    והם אפילו לא הסכימו לקבל תשלום עבור הרשת ועבור זמנם….

  • לכה –

    תראו, הלכה האידאלית למתכת היא לא בדיוק הלכה האידאלית לתנאי העבודה שלי. בגלל שאני עובדת בבית, מאלתרת על שולחן האוכל או איפה שרק פנוי, אני עובדת עם החומרים הכי אקולוגים ובטוחים לשימוש לנו ולסביבתנו.
    לרוב מדובר על צבעים, לכות וחומרים שונים שהם על בסיס מים.
    לשמחתי זה גם הכי נח לתפעול ולניקוי – גם של מברשות, מכחולים וכלי קיבול, וגם את הסביבה (רצפה, שולחן…) כשהיא מתלכלכת .וככל שאנסה להגן ולכסות, אני מצליחה עדיין ללכלך.
    אז גם כאן בחרתי להשתמש בלכה על בסיס מים. במקרה זה לכה מט משי.
    מה יכול להיות? מכסימום יחזיק פחות זמן מעמד ואצטרך או לצבוע שוב או להשיג עוד רשת.

  • 2 ווים שמוברגים לדיבלים בקיר –

    (כן, צריך תחילה לקדוח 2 חורים בקיר)
    בשביל שישאו את הרשת.

  • דבק חם –

    כדי לרכך את הקצוות החדים של המתכת במקומות שנחתכה.

  • והרבה אטבי כביסה –

    אחד לכל כובע + כמה מיותרים. אני מעדיפה אותם מעץ, סתם כי אני אוהבת עץ יותר מפלסטיק.
    עם אטבי הכביסה נחבר את הכובעים לרשת הזיון.


טוב, אז לפני שאנחנו ממשיכים…
כשעשיתי את מתלה הכובעים לא חשבתי בכלל על בלוג ומאחר ובמקרה זה אין סיבה אחרת לצלם את התהליך…התהליך לא צולם. הואיל ואין פשוט ממנו, ננסה להעזר בתמונות של המוצר המוגמר על מנת לתאר את התהליך. למי מכם שיש שאלות, מוזמנת ומוזמן להעלות אותן בתגובות בסוף או במסר אישי ואנסה לתת מענה להכל.


 לעבודה?

שלב ראשון – צביעת הרשת בלכה:

זו רשת הזיון.
אפשר לראות שהיא לא שטוחה. יש מיש - מתלה כובעים. רשת זיוןחדי האבחנה יוכלו לראות שיש בה אזורים שטיפה התעוותו ושנקודות החיתוך הן אקראיות לחלוטין. גם זה וגם זה לא מפריעים לי ולא ליעוד המתהווה של הרשת.
כמו כן, אתם ודאי מבחינים כי הרשת היא בגוון חום חלודה. זה מפני שהיא אכן כזו.
אני אוהבת את זה (זוכרים? כשזה אפשרי, אני אוהבת את החומר במצבו המקורי ככל שניתן) אבל חלודה מלכלכת ומאחר ואני רוצה לשמור על הכובעים שלנו החלטתי לכסות את הרשת בלכה שקופה (במקרה זה על בסיס מים!) שתשמר את הצבע והמראה הנוכחי אבל גם תשמור על הרשת מבלאי נוסף ועל הכובעים מכתמי חלודה.
שתי שכבות של לכה, שיכסו את כל הרשת כולה מכל הכיוונים, מספקות אותי.
אתם יכולים גם לצבוע את הרשת בכל צבע שיתאים לכם ושיכסה את צבע הברזל וצבע החלודה.

 

שלב שני – יצירת מעטפת מגן מדבק חם סביב הקצוות החדים של המתכת:

יש מיש - מתלה כובעים. השריטות על הקיר מקצה הרשתקצוות הרשת, אלה שנחתכו עם קאטר, חדים ושורטים.
במקור, כשאני הכנתי את מתלה הכובעים, לא הייתי חכמה מספיק ולא הגנתי על הקצוות בשלב זה.
ושרטתי את הקיר. (אפשר לראות בתמונה את הקיר השרוט). וגם את עצמי. ואז החלטתי לטפל בקצוות….

חשוב במיוחד לעשות זאת אם המתלה ממוקם במעבר. במקרה כזה זה רק ענין של זמן עד שמישהו יפצע. (או שכובע יקרע)

יש מיש - מתלה כובעים. טיפול בקצוות עם דבק חם.הדרך הכי פשוטה ויעילה שחשבתי עליה היא שימוש בדבק חם שיצור מעטפת סיליקון שקוף סביב הקצוות ויהפוך אותם לידידותיים יותר לסביבתם. מאידך, גם מבחינת המראה זה לא משתלט, נייטרלי ומינורי כך שזה גם מתאים לקונצפט הויזואלי שלי.

אם מתאים לכם, אתם יכולים לטפל בקצוות בדרכים אחרות כמו פימו צבעוני שפותח את העיצוב של המתלה לכיוונים אחרים לגמרי. כיד הדמיון הטובה עליכם.

 

 

שלב שלישי – למקם את הרשת על הקיר:

כפי שאתם רואים, הרשת אינה שטוחה אלא קמורה. יש מיש - מתלה כובעים. רשת קמורה
במצב אידאלי, לכאורה, כפי שדימיינתי את זה במקור, היא היתה אמורה להיות מישורית.
תכננתי לתפוס אותה בארבע נקודות לקיר ושתהווה מישור מקביל לקיר.
כשראיתי שהיא קמורה, התחלתי לחשוב איך לישר אותה, איך למתוח אותה ואיך ל”אלץ” אותה להשאר מישורית (חייבים להפעיל כאן כוחות נגדיים וכוחות חזקים למדי …)
עד שהתעשתתי.
למה בעצם לישר?
כך זה הכי פשוט שיש. אפילו טוב יותר ממה שחשבתי במקור.
ניתן לתלות את הרשת על 2 נקודות עליונות בלבד (החלק התחתון ממילא נשען על הקיר ואין סיבה להרחיקו ממנו) והקימור מאפשר באופן טבעי את המרחק מהקיר שרציתי ליצור (שהוא נחוץ לתפעול שוטף של מתלה כובעים).

למדוד מיקום רצוי של הרשת יש מיש - מתלה כובעים. הרשת תלויה על וו.בהתאם לגובה המשתמשות (או המשתמשים)
הפוטנציאליות. לוודא כמובן שגובה הנקודות זהה על מנת שהרשת תמוקם ישר (שקווי הרשת יהיו אופקיים ואנכיים בהתאמה), לקדוח 2 חורים בקיר, להכניס בתוכם דיבלים ולהבריג את הווים לתוכם.

 

 

עכשיו

תולים את הרשת על שני הווים.

 

זהו. מתלה כובעים מוכן לשימוש.
ולא נותר אלא לתלות כובעים על מתלה הכובעים.
באמצעות אטבי הכביסה מעץ, כמובן …

 יש מיש - מתלה כובעים וידאו

 


ומה שהלאה לא ממש קשור למתלה כובעים. זה סיפור ילדים שכתבתי לפני כ-10 שנים. כבר אז הבת שלי אהבה לשחק עם הכובעים שלי. מן הסתם משם יצאתי. מוזמנים לקרא, או לא.


 

כובעים

כְּשֶׁאַבָּא כּוֹעֵס וְהַדֶּלֶת נִטְרֶקֶת,
כְּשֶׁלְּאִמָּא נֶעֱלַם הַחִיּוּךְ וְהִיא בּוֹכָה וְשׁוֹתֶקֶת
אֲנִי מוֹצֵאת לִי פִּנָּה מְרֻחֶקֶת
וְעִם הַכּוֹבָעִים שֶׁל אִמָּא אֲנִי מְשַׂחֶקֶת

בְּכוֹבַע רָחָב מְעֻטָּר בִּפְרָחִים וּפֵרוֹת
מְדַמְיֶנֶת אֶת עַצְמִי בֵּין גְּבָרוֹת מְגֻנְדָּרוֹת,
מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים וּתְקוּפוֹת אֲחֵרוֹת.
אֲנִי שׁוֹתָה תֵּה עִם זֶרֶת מוּנֶפֶת,
לִזְרוֹעוֹתַי כְּפָפוֹת תַּחֲרָה וּמְנִיפָתִי מִתְנַפְנֶפֶת.
בְּשִׂמְלָה שֶׁל נְסִיכָה, עִם מַלְמָלוֹת וּסְרָטִים,
תִּסְרָקְתִּי גְּבוֹהָה וְתַלְתַּלַּי מְעֻצָּבִים.
עוּגִיּוֹת מְקֻשָּׁטוֹת מֻנָּחוֹת על צַלַּחַת
וְשִׂיחַת חֻלִּין סְתָם כָּךְ קוֹלַחַת…

וּכְשֶׁדַּי לִי וּמְשַׁעֲמֵם לִי
וַאֲנִי שְׂבֵעָה מִתֵּה וְעוּגִיּוֹת,
“מוֹכֵר עִתּוֹנִים” אֲנִי בּוֹחֶרֶת לִהְיוֹת.
עַל רֹאשִׁי כּוֹבַע מִצְחִיָּה מְשֻׁבָּץ,
הַמִּצְחִיָּה לְאָחוֹר, פָּנַי אֲדֻמִּים מִמַּאֲמָץ.
לְבוּשָׁה בִּמְעִיל עִם טְלָאִים בְּמַרְפֵּקַי,
גַּרְבַּיִם מְשׁוּכוֹת עַד בִּרְכַּי
וְכָךְ אֲנִי מְדַוֶושֶת עַל אוֹפַנַּי,
כְּשֶׁעֲרֵמַת עִתּוֹנִים בַּסַּל לְפָנַי.
בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת אֲנִי מַכְרִיזָה עַל כּוֹתָרוֹת
“מִפְגָּשׁ פִּסְגָּה”, “פִּחוּתִים” וַ”חֲבָרוֹת”.
אֲנָשִׁים מִסָּבִיב בַּעֲנִיבוֹת וַחֲלִיפוֹת
בָּאִים עִתּוֹן לִקְנוֹת.

וּכְשֶׁדַּי לִי וּמְשַׁעֲמֵם לִי
וּמָכַרְתִּי אֶת כָּל הָעִתּוֹנִים כִּמְעַט,
אֲנִי שׁוּב בָּרְחוֹב, הוֹלֶכֶת לִי לְאַט.
עַל רָאשִׁי כּוֹבַע קַשׁ רְחַב שׁוּלַיִם,
כַּפְכַּפִים צִבְעוֹנִיִּים בִּמְקוֹם נַעֲלַיִם
מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ, תִּיק כָּתֹם גָּדוֹל,
וְהִנֵּה אֲנִי בְּדִיּוּק
כְּמוֹ הַגְּבֶרֶת מאֶתְמוֹל.
וַאֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת עַל אֲנָשִׁים
הַחוֹלְפִים בְּלִי לַעֲצֹר
וּמְיַחֲלִים שֶׁהַזְּמַן כְּבַר יַעֲבֹר.

וּכְשֶׁדַּי לִי וּמְשַׁעֲמֵם לִי
לִפְסֹעַ בָּרְחוֹב,
אֲנִי מוֹצֵאת לִי כּוֹבַע קָטָן. צָהֹב.
וְצָעִיף דַּקִּיק, רֵיחָנִי וְשָׁקוּף
עוֹטֵף כִּגְלִימָה, כְּמוֹ נוֹזֵל עַל הַגּוּף.
וּבֶגֶד מַבְרִיק וְרִשְׁרוּשׁ בַּחֲצָאִית.
וַאֲנִי מִסְתַּחְרֶרֶת וְרוֹקֶדֶת,
וְהַצְּלִילִים בְּרֹאשִׁי כְּמוֹ מַיִם.
אֲנִי צָפָה וְצוֹלֶלֶת וְעָפָה בַּשָּׁמַיִם
ולקול מְּחִיאוֹת הכַּפַּיִם ,
אֲנִי רַקְדָנִית הַקַּדָּה קִדָּה,
שכֻלָּם רוצים לנשק אֶת יָדָהּ.

וּכְשֶׁדַּי לִי וּמְשַׁעֲמֵם לִי
וְרֹאשִׁי סְחַרְחַר מֵרִקּוּדִים,
אֲנִי אַבִּיר אַמִּיץ הַיּוֹצֵא לִנְדוּדִים.
כּוֹבַע בַּד מֵצֵל עַל פָּנַי,
חֶרֶב סַיָּפִים חֲגוּרָה לְמָתְנַי,
צְרוֹר עִם מַיִם לֶחֶם וְתַפּוּחַ
וּגְלִימָתִי מִתְנַפְנֶפֶת לָהּ בָּרוּחַ.
אֲנִי רוֹכֶבֶת לִי עַל סוּס אַבִּיר,
כְּשֶׁעַל שְׂפָתַי שִׁיר.

וְכָל כּוֹבַע הוֹפֵךְ אוֹתִי לְשׁוֹנָה וְאַחֶרֶת
וְכָל כּוֹבַע הוּא אִישׁ, נַעַר אוֹ גְּבֶרֶת
וַעֲדַיִן עוֹדִי מְחַפֶּשֶׂת, אוּלַי מִכָּל הַכּוֹבָעִים,
מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, הָאֲנָשִׁים, הַזְּמַנִּים
דַּוְקָא אֲנִי זוֹ שֶׁאֶמְצָא אֶת כּוֹבַע הַקְּסָמִים?
אוֹתוֹ אֶחָד הַמְקֻשָּׁט בְּנוֹצָה
שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל מַה שֶׁאֲנִי רוֹצָה…

 

וּכְשֶׁזֶּה יִקְרֶה אֶעֱצֹם עֵינַיִם וַאֲבַקֵּשׁ מַהֵר,
שֶׁאַבָּא לֹא יִכְעַס יוֹתֵר,
שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָסוּק וְלֹא יִשְׁכַּח.
שֶׁאִמָּא יוֹתֵר לֹא תִּבְכֶּה,
שֶׁהָאוֹר לְעוֹלָם לֹא יִכְבֶּה,
וְשֶׁחוּט קָטָן שֶׁל צְחוֹק,
יִשָּׁאֵר גַּם כְּשֶׁתִּשְׁתֹּק
וְלֹא תֹּאמַר דָּבָר.
וּבְלִי צְעָקוֹת מַחְרִישׁוֹת אָזְנַיִם,
וּבְלִי השֶׁקֶט שֶׁסָּבוּךְ פֹּה בֵּינְתַיִם
בִּפְקַעַת שֶׁל רְגָשׁוֹת.

הַלְוַאי,
הַלְוַאי שֶׁנֵּלֵךְ שׁוּב בְּיַחַד כֻּלָּם
לֶאֱכֹל גְּלִידָה
אֵצֶל מוֹשִיק בַּדּוּכָן
וְאַבָּא שׁוּב יִבְחַר פִיסְטוּק וְשׁוֹקוֹלָד
וְאִמָּא מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב תַּחְזִיק לוֹ אֶת הַיָּד
וּכְמוֹ בַּקַּיִץ לִפְנֵי שָׁנָה
אֶחְבֹּשׁ אֶת הַכּוֹבַע שֶׁאַבָּא לִי קָנָה
זֶה הַכּוֹבַע הַפִּרְחוֹנִי
הַכּוֹבַע שֶׁמִּכֻּלָּם
בּוֹ אֲנִי זוֹ אֲנִי.

וְהַלְוַאי שֶׁאֶמְצָא אֶת כּוֹבַע הַקְסָמִים וּמַהֵר
כִּי הַכּוֹבַע הַפִּרְחוֹנִי –
עוֹד מְעַט יִהְיֶה קָטָן
וְלֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשִׁי יוֹתֵר.

Related Images:

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא. עם טאץ’ אינטלקטואלי…

אוטוטו פסח, ליל הסדר…
כל מי שמארח צריך לגרד מאיפה שרק אפשר, כסאות….
שיהיה לחמות מקום לשבת …וגם ל”אליהו ענבים”…
(ותודה ליוסי, שהעשיר את הלקסיקון המשפחתי שלנו באחת ההברקות שלו כשהיה ילד).
את הכסא הזה “אליהו ענבים” יאהב (וגם החמות!)…זה יהיה כסא עם טאץ’ אינטלקטואלי…

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא. עם טאץ’ אינטלקטואלי…

אז אנחנו הולכים לשפץ כסא.
נתחיל בקטן.
לא הכיסא, הכסא הוא רגיל וישא בסופו של דבר גם את חמותי. העבודה יחסית פשוטה.
הכיסא הזה יציב, המחברים לא רופפים ולא יהיה צורך לפרק את הכסא ולחברו מחדש.

כך פחות או יותר הכסא שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: כך נמצא הכסא ברחובנמצא ברחוב.
כאמור, הוא יציב. אין בעיות קונסטרוקציה למעט תומכה אחורית שבורה. כמו כן, העץ של המשענת שלו מפוצל. מיד תמונות תקריב של הבעיות שנצטרך לפתור.

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: התומכה השבורה

כאן התומכה השבורה

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: כאן העץ מתפצל

כאן העץ המתפצל כתוצאה מהתיבשות העץ

 מתחילים לעבוד?

קודם כל, מורידים את המושב.
הופכים את הכיסא. המושב מחובר ב4 ברגים חלודים. מוציאים אותם והמושב נפרד. נשים אותו בצד. נטפל בו בשלב מאוחר יותר.

  • ניקוי הרהיט:

    השלב הנוכחי הוא פחות או יותר משותף לכל העבודות על כל הרהיטים – ניקוי יסודי.
    תתפלאו (או לא?!) כמה רהיטים ישנים צוברים עם השנים לכלוך ממגע, מאבק…
    מים, חומר ניקוי עדין, (אני משתמשת לפעמים בחומץ במקום) סמרטוט.
    אל תתבישו לשפשף, להוריד שכבה…ממילא השלב הבא יהיה שיוף יסודי.
    כשהכסא (בלי המושב, כן?) נקי, תנו לו להתייבש.

  • הדבקת חלקים שבורים:

    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: הקליבה מהדקת את החלקים המודבקים בכח עד שהדבק מתייבשלפני שאנחנו מתחילים לשייף, אני מעדיפה להדביק תחילה את התומכה השבורה. לצורך העניין תצטרכו דבק נגרים, כליבה קטנה ו…סבלנות. על מנת להדביק, יש להפריד מעט את החלקים אותם אנחנו מתכננים להדביק, למרוח את הדבק ולהצמידם חזרה.
    באמצעות הכליבה מהדקים אותם זה לזה. לרוב אני משתמשת בסמרטוט או בספוגית בין הכליבה לעץ וזאת על מנת לא להשאיר סימנים על העץ. במקרה הזה אני מוותרת מאחר שהאזור הזה ממילא יכוסה בשלב מאוחר יותר.
    (אחרי שמדביקים ומקבעים, צריך לתת לכסא לנוח ל-12 שעות לפחות)

  • שיוף עיקרי:

    הדבק יבש?שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: הכסא משוייף לאחר הדבקת התומכה השבורה
    אפשר להתחיל לשייף במרץ (ורצוי) עם משייפת חשמלית. כמובן תצטרכו גם לשייף ידנית עם נייר שיוף/זכוכית. לדאבונכם, אולי, לא תתחמקו מזה כי המשייפת לא מגיעה לכל המקומות וחשוב מאוד להסיר את כל הלכה או הפוליטורה הנוכחית לפני שניישם את הציפוי שלנו (תאמינו לי, מנסיון!).
    בשלב זה אני משתמשת בנייר זכוכית מס’ 120-110 (ככל שהמספר גבוה יותר, הוא עדין יותר. ככל שהמספר נמוך יותר, הוא גס יותר)
    את השיוף יש לעשות במקום מאוורר (שמן הסתם גם ניתן ללכלך) ועדיף עם מסכה על מנת לא לנשום את תוצרי הלוואי של השיוף.

  • מילוי ושיוף עדין:

    יש לנקות את הכסא מאבק. אפשר גם עם סמרטוט לח שיחשוף בקלות רבה יותר אזורים שהציפוי לא ירד מהם לחלוטין.
    כשהכסא נקי מאבק יש לבחון אותו במדוקדק…האם יש סדקים שצריך למלא? עכשיו נמלא את כל הסדקים, אם יש, והמקומות בהם העץ התפצל.

    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: משענת העץ לאחר שיוף ומילוי האזורים שהתפצלואני משתמשת בדבק שפכטל לעץ.
    הוא מגיע בגוונים שונים בהתאם לגוון העץ ממנו עשוי הרהיט. יש לי אחד כהה, בגוון אגוז, ואחד נוסף בהיר, בגוון בוק.שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: דבק שפכטל לעץ במקרה זה נשתמש כמובן בשפכטל הבהיר יותר, בצבע בוק.
    אני מיישמת אותו במקומות שיש למלא באמצעות האצבע (אפשר עם כפפות חד פעמיות…).
    לאחר יבוש החומר יש לשייף שוב את האזור ולהחליקו. עקרונית, בשלב זה הייתי משתמשת בנייר לטש עדין יותר. מאחר ובכוונתי לכסות בהמשך את האזור, איני משקיעה בו אנרגיה מיותרת מעבר לרמה בסיסית של החלקה שמספקת אותי.
    אם כל האזורים בכסא משויפים היטב, מנקים את הכסא מהאבק. גמרנו לשייף!
    (אלא אם חיפפתם ואח”כ, כשהפוליטורה לא תיתפס, תשייפו שוב!)

  • עיצוב – כיוון:

    העבודה השחורה והמלוכלכת (יחסית!) מאחורינו. עכשיו מתחיל החלק היצירתי.
    את האזורים הפגועים (שתיקנו אמנם אבל יש דברים שלא ניתן להסתיר…) אני מתכוונת לכסות בדפי אנציקלופדיה ישנה (שאף היא הושלכה ונמצאה ברחוב)
    עקרונית, אני אוהבת שהחומר עצמו גלוי וחשוף ומדבר בשם עצמו (אם הדבר אפשרי כמובן). בפרט שמדובר בעץ שהוא חומר חם ובעל אופי.
    מכיוון שכך, רוב הכסא ישאר בגוון המקורי והטבעי של העץ ממנו הכסא עשוי. רק חלק ממנו יכוסה. בנקודת המגע בין העץ לטקסט, החלטתי לצבוע פס דק, שחור (בצבע אקריליק) שידגיש את הטקסטורה של הכתב באזור המכוסה.

  • צביעת פס מפריד:

    על מנת לתחוםשיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: חלק עליון של המשענת ורגלי הכסא מקבלים את אותו הטיפול שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: סלוטייפ ליצירת פס תחתון נקיאת האזור הצבוע בקו נקי (בשאיפה לפחות לקו נקי…) הדבקתי סלוטייפ שהגדיר פס תחתון. על פס עליון ויתרתי. אותו אצור באמצעות הרצועות החתוכות מהאנציקלופדיה.
    את אותו הטיפול בדיוק החלטתי לתת גם לרגלי הכסא. ראו בתמונה מימין.

 

  • חיתוך והדבקת רצועות:

    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: רצועות של דפים מאינציקלופדיה ישנהמאחר ויש לכסות בעיקר גופים גליליים מתעקלים, הכי יעיל יהיה לעשות זאת עם רצועות נייר. חתכתי רצועות ברוחב של כ-2.5 ס”מ.
    את אורך הרצועות התאמתי להיקף של הגליל אותו הרצועה מכסה.
    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: הדבקת רצועות הנייר החל מהפס השחור והלאה עם תשומת לב לחיבורים.
    את הרצועות אני מדביקה לכסא עם דבק פלסטי, רצועה אחר רצועה עם חפיפה קטנה, החל מהפס השחורשיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: ציפוי התומכה האחורית שהיתה שבורה והודבקה

    והלאה עד לכיסוי מלא.
    יש לתת תשומת לב מיוחדת
    לחיבורים ולחתוך שאריות נייר מיותרות.
    טיפול דומה ניתן לרגלי הכסא ולתומכה האחורית שהודבקה.

     

  • תיקונים…

    לצערי, המסקינטייפ שהדבקתי כנראה לא היה שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: ככה רגל הכסא ניראת לאחר טיפול דומה של הוספת פס טקסטמודבק היטב וה”פס השחור הנקי” יצא, אפעס, לא משהו…

    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: הכסא מוכן לצביעההפתרון הכי מוצלח שיכולתי לחשוב עליו הוא להוסיף סמוך לפס, בצידו השני, פס דק של טקסט מודבק.
    הואיל ואני חותכת אותו עם סכין חיתוך, הפעם זה יהיה ישר.
    שימו לב לא להפוך את כיוון הטקסט (אורך רוחב). זה יכול להראות מוזר….

    כשמסיימים להדביק הכל, יש “לצבוע” על כל הנייר שכבה של דבק פלסטי ולהשאיר ליבוש.

 

  • צביעה – קצת תאוריה :

    בשלב זה יש להחליט באיזו שיטה צובעים ואוטמים את הרהיט על מנת שלא ישרט ולא יספוג לחות ולכלוך. ניתן לעשות זאת עם לכה, על בסיס מים או שמן, או פוליטורה.שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: תמריק שלאק מוכן לישום
    ווקס פחות מתאים לכסאות ולרהיטים שהשימוש בהם מאד אינטנסיבי.
    העמידות שלו נמוכה יותר.
    כל הנושא של איטום רהיט ראוי לדיון בפני עצמו, אולם לא כאן המקום לפתח אותו.

    כשהתחלתי לשפץ את הספה הראשונה שלי היה חשוב לי לשפץ אותה בשיטות קלאסיות שהיו נהוגות בעבר. אז בחרתי לצביעת העץ בשלאק*, או בשמו המוכר יותר פוליטורה. (לדעתי הלא מוסמכת, היום עושים פוליטורה גם בדרכים סינטטיות  ללא שלאק).
    בזמנו רכשתי פוליטורה/תמריק שלאק מוכן בסהר צבעים ביפו ועם הפוליטורה הזו אצבע גם את הכסא .


    *שלאק הוא שרף טבעי המופרש ע”י חיפושיות הנפוצות בהודו על מנת להגן על צביר הביצים שלהן.
    השרף הזה מומס בספירט ונוצר תמריק שאותו מיישמים באמצעות מברשת או פקעת (כדור צמר גפן עטוף בבד כותנה) והוא נספג בעץ . ניתן לישמו במספר שכבות וככל שמס’ השכבות עולה, הציפוי הוא קשה יותר ומקבל ברק. מסככים את התנועה של הפקעת על העץ באמצעות שמן (אני משתמשת בשמן זית).


     

  • וצביעה – הלכה למעשה:

    תחילה יש לעשות את הבדיקות הדרושות, מריחת פוליטורה על הנייר ועל העץ, במקום מוסתר. שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: בדיקה על הנייר. עם דבק ובלי דבק. איך הפוליטורה מתקבלתשיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: בדיקת הפוליטורה על העץ, במקום נסתרהאם המראה משביע את רצוננו?
    אם לא, אולי לכה שקופה תיתן מענה. אם כן, יאללה לעבודה!כאמור, בחרתי לצבוע את הכסא בפוליטורה, אשר תעמיק לטעמי גם את הגוון של העץ ותיתן לנייר מראה של נייר שהתיישן.
    זה בהחלט מתאים לי.
    לפני שמתחילים, אל תשכחו להגן על המשטח שאתם עובדים עליו (אני משתמשת בשעוונית) וכן, להגן על הידיים. את הפקעת מחזיקים ביד תוך כדי עבודה כך שעדיף לעבוד עם כפפות חד פעמיות.שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: פוליטורה, ספירט, מעט שמן זית ופקעת.
    הואיל והפוליטורה נספגת בעץ,
    חשוב לעבוד בתנועות אחידות ובפיזור אחיד. כאן גם תבחינו היטב אם לא הסרתם את כל הציפוי הישן, מאחר והספיגה באזורים הללו תהיה חלקית. אפשר להוציא שוב את המשייפת ולחזור על התהליך …ואפשר לא…שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: זהו. הכסא צבוע.אבל…
    אל תתנו לזה לרפות את ידיכם.
    לטעמי, דווקא הפגמים הקטנים האלה (שאגב, סביר להניח שרק אתם תראו…) הם החן של הרהיט שנעשה בעבודת יד.חוצמזה, אם לא תתנסו, איך תתמקצעו? לא כך? פעם הבאה יהיה טוב יותר בוודאי.צבעו הכל בכמה שכבות (זמן היבוש קצר מאד מנסיוני) עד שתהיו שבעי רצון.

  • פרוק והפשטת המושב:

    חזרנו למושב שהסרנו שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: תזכורת למושב שנרפד עוד מעט מחדשבתחילת התהליך זוכרים אותו?
    תחילה יש להפשיט את המושב מהבד הדהוי והמוכתם שנמצא עליו.
    אם תהפכו אותו תראו בד שמחובר למושב בסיכות. אתם יכולים לקרוע את הבד הזה אבל אצלי לא יהיו לכם הנחות.

    תצטרכו גם להוציא את כל הסיכות. ויש הרבה. (רפדים שעושים את העבודה לפרנסתם, לא טורחים להוציא את הסיכות. אחד מהם אמר לי שהוא פשוט משייף אותן…)

    לפעמים רפדים אפילו לא טורחים להסיר את הבד הישן. מרפדים מעליו.
    וכך הגעתי לציפוי המקורי של מושב הכסא (שמי שריפד לפני לא טרח להסיר):

    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: הפשטת המושב
    כשניסיתי להסירו, גיליתי כי המושב עצמו עשוי מסיבית, לא מאד דחוסה ומועדת להתפוררות. לאור זאת עשיתי אחורה פנה והחלטתי להשאיר גם אני את הציפוי המקורי ולרפד מעליו.

  • ריפוד מחדש:

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: שכבת ספוג ושכבת אקרילן - תוספת נוחות

תחילה אני רוצה להוסיף שכבת נוחות.
משמע, לשכבת הרכות שקיימת כבר בכסא (מתחת לציפוי המקורי) אני מתכוונת להוסיף ספוג דק ועליו משטח אקרילן שיקיף את המושב ויהודק לתחתית.

כאן נכנס לתמונה אקדח סיכות.


למי שמעוניין להתעסק בריפוד, אקדח סיכות יהיה הכרחי למדי. אקדח ידני מתאים לעבודה בסדר גודל של הכסא הזה (והוא גם זול יותר) ו/או אקדח חשמלי (שהוא גם יקר יחסית) שמתאים לעבודות גדולות יותר. אקדח סיכות העובד על לחץ אויר (שהוא זול במעט מהאקדח החשמלי), מחייב גם קומפרסור. אקדח לחץ אויר מתאים למי שיש קומפרסור, מן הסתם, ושכנראה יש לו סדנת עבודה יעודית וכלי עבודה רבים נוספים. אני כאמור, עובדת בבית. בהתלבטות בין קומפרסור למכונת כביסה העדפתי בסוף את מכונת הכביסה… )


לגבי שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: כך המושב נראה מאחור לאחר מתיחת הבד והידוקו באמצעות אקדח סיכות.הבד של המושב…
מסיבות עיצוביות בחרתי בצבע השחור.

מסיבות פרקטיות בחרתי בבד דמוי עור שמתנקה בקלות.

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: כך המושב נראה לאחר מתיחת הבד .

את הבד, כל בד שתבחרו, יש למתוח מעל שכבת הנוחות שכבר מקובעת למושב. אני מתחילה באמצע הצד הקדמי ונותנת קונטרה עם הצד הנגדי, האחורי. וכך גם בצדדים כשיש לתת תשומת לב מיוחדת לפינות.

  • גימור:

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: כיסוי אחורי הכסא בבד.

מאחר והכיסא צריך להראות יפה גם מלמטה,
אנו נכסה את כל הקיווצ’וצ’ים של הבד המתוח בגב הכסא בבד נוסף. שארית של בד כלשהי, לא משנה הצבע, תתאים לצורך העניין.
(רפדים משקולי חסכון משתמשים באל-בד. זה ללא ספק זול! גם במראה…)
שוב, למטווח אקדחי הסיכות …בזמנכם החופשי, אש!

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: חיבור המושב לכסא. 4 ברגים...זוכרים?

שיפוץ, חידוש, ועיצוב של כסא נוסף כמעט הושלם.
לא נותר אלא לחבר חזרה את המושב לכסא, (עכשיו בברגים לא חלודים) ,להשוויץ בפני החמות ולחכות שאליהו “ענבים” יגיע וישתה מכוסו…

 

Related Images: