עכביש או עכבישים (עכבישאים!) – לכל מי ש(לא?)סובל מארכונופוביה…

כשהייתי קטנה אהבתי עכבישים.
(מסתבר, לפי ויקיפדיה שקוראים להם עכבישאים…העכבישים הם תת מין של העכבישאים והם אינם מין של טווי קורים)
בכל הזדמנות ובכל מקום ציירתי עכביש תלוי לו על קור בודד…
בשולי המחברות, על חולצות, על קירות.
עכבישים הן חיות מרתקות והמבנים והרשתות שהם בונים עם הקורים שלהם ראויים למחקר רב דיסציפלינרי נפרד.

יש מיש עכביש 1   

אבל לא כאן.
כאן אציג 2 תחפושות של עכביש שעשיתי לאורך השנים.
כאן תראו שהמתוחכם יותר הוא לא בהכרח המוצלח יותר. תלוי כמובן בקריטריונים בהם בוחנים את התחפושת. אין ספק שאני למדתי…

עכביש מס 1 – פורים 2012

משום מה כשאנחנו חשבנו על עכביש חשבנו על יצור גדול, שחור ושעיר עם 8 רגליים.
לתחפושת הראשונה נעזרתי ב2 זוגות גרביים שחורים שמולאו בעיתונים דחוסים. (הידיים והרגליים של הילדה הם הרגליים המשלימות ל-8) הגרביים הממולאות חוברו לקרטון שכוסה בבד שחור ופרוותי ומולא אף הוא בעיתונים דחוסים. (כדי לשמור עליהם זקופים ולא מדולדלים תקעתי בהם שיפודים)
הקרטון הנ"ל חובר לכתפיות ואת כל הקונסטרוקציה הזו שמים על הגב כמו תיק ביה"ס.יש מיש עכביש 1 - כמו תיק ביה"ס  יש מיש עכביש. נלבש כמו תיק ביה"ס 1

את המראה השלמנו עם קשת לשיער אם מעין שתי קרניים שחורות פלפיות שצרפנו לקשת פושטית, חותלות שעירות שחורות, כפפות שחורות, לבוש מלא שחור וכמובן… איפור.
את ההשראה וגם חלק גדול מההנחיות לתחפושת לקחתי מפינטרסט ומהאתר הזה.
גם את הצורה הבסיסית לאיפור לקחתי משם.
שיניתי מעט בהתאם לצרכים שלנו ולבעיות שאני נתקלתי בהן תוך כדי עבודה.
יש מיש עכביש 1 תוך כדי איפור  יש מיש עכביש 1 שלב ביניים   יש מיש עכביש 1 איפור

וכך העכביש נראה בסוף:

יש מיש עכביש 1-1 יש מיש עכביש 1-2

את התחפושת השלמנו עם משלוחי מנות עטופים בצלופן שקוף שעליו הדבקנו עכביש קטן עשוי מפונפון  עם שתי עיניים ומנקי מקטרות שחורים כרגליים וציירנו על הצלופן רשת של עכביש (עם טוש פרמננטי)…

עכביש מס' 2 – פורים 2017

כשהקטנה שלי החליטה שהיא מתחפשת לעכביש, הוצאנו כמובן את התחפושת שיש לנו. לשפץ, לעשות תיקונים ולרענן אותה.
לא יודעת למה, אבל החלטתי שהתחפושת הישנה אינה עומדת בסטנדרטים הנוכחיים שלי (קללת האגו?!) וציק צ'ק, בזמן שיקח לי לעדכן את התחפושת הישנה אארגן תחפושת חדשה שווה יותר.
ראיתי את התמונה הזו ונדלקתי:             יש מיש עכביש 2 השראה.

רגלי העכביש:

יש מיש עכביש 2 גלילי בדיםאבל…
אני חשבתי על קונצפט אחר. לרגליים ובכלל. התמונה היתה רק הטריגר.

החלטתי לעשות אותם מגלילי קרטון של בדים.
את הגלילים קיבלתי מנעמי, מהחנות משי וארגמן בכפר סבא. (היא עזרה לי לא פעם בעצות בנושאי תפירה ובחירת סוגי בדים גם בעבר).
הגלילים הללו הם גלילי קרטון עבה ומסיבי שהיו כרוכים עליו בדים.

החיסרון של הגלילים הללו הוא הכובד שלהם. 
הייתי צריכה למצא דרך להקטין את משקלם או …למצא פתרון אחר.
החלטתי לקלף אותם.
הם הרי עשויים שכבות שכבות של קרטון מודבק והדוק זה לזה. אסיר מהם מספיק שכבות כדי להקטין את משקלם (אולם בלי לפגוע בקשיחות שלהם)
בדיעבד…מממ…מדובר בהרבה עבודה לא קלה. הבנות התגייסו ועזרו לי כמיטב יכולתן והמשימה הושלמה. 
יש מיש עכביש 2 הגלילים נוסרו וחוברו ע"י סרט חבלנים שחור.הגלילים נוסרו (צריך משור! אני השתמשתי בג'קסון שלי, שבעצם השם הנכון הוא ג'יגסו (jigsaw)) בהתאם לגודל חלקי הרגליים וחוברו ב"מפרקים" אחד לשני עם סרט חבלנים שחור.
סרט חבלנים הוא חזק מספיק כדי לא להקרע, הוא נדבק מצויין ויאפשר תנועה כמפרק .
את הגלילים כיסיתי בבד פרוותי שחור.
לא נותר אלא לחשוב על מנגנון שיחבר את כל הרגליים ל"טוסיק" של העכביש והכל יחד, לטוסיק של הילדה….

כך זה יראה עטוף ומחובר: 
יש מיש עכביש 2 הטוסיק עם הרגליים

אז איך חיברתי את הרגליים ליחידה המרכזית??

הרעיון העיקרי היה לא לקבע את הרגלים אלא לאפשר לפרק אותן להתניידות ולהרכיב אותן כשרוצים להשוויץ עם התחפושת…
הואיל והרגליים עשויות מגלילים חלולים ששבתי לנצל את זה ולהשחיל אותן בעת הצורך על מנגנון שיקובע.
את המנגנון עשיתי מצינורות אינסטלציה שקניתי בחנות חומרי בניין מקומית (שיבק. שווה. ולו בזכות שחר שמצוייד במלאי גדול של סבלנות גם ללקוחות נודניקים כמוני!)  ונעזרתי במחברים של צנורות (מחבר L ומחבר Y)  אינסטלציה כדי ליצור את המערך הרצוי לרגליים:
יש מיש עכביש 2 ניצול צינורות ומחברי אינסטלציה יש מיש עכביש 2 ניצול צינורות ומחברי אינסטלציה חיבור Y

הצינורות קובעו לדיקט קשיח (ובתווך, עם אותם חיזוקים, הכנסתי חגורה עבה שתיקשר למותני הילדה וכתפיות לפזר את המשקל ולקבע טוב יותר את כל הקונסטרוקציה).
שקית שחורה מולאה באקרילן שנמכר בתפזורת (אפשר להשתמש במילוי של כריות ישנות) עוצבה והונחה על על המנגנון הנ"ל. ואת הכל עטפתי בבד פרוותי שחור. נעזרת באקדח הסיכות שלי כדי לקבע אותו אל הדיקט. 
יש מיש עכביש 2 החיבור ה"שעיר" עם הרגלייםעכשיו יש לי מנגנון מרכזי עם צינורות אינסטלציה שיוצאים ממנו.
על כל צינור ניתן להשחיל רגל (ולכסות את החיבור עם הבד הפרוותי שבכוונה נשאר ארוך מגליל הקרטון) או להסירה בעת הצורך.

 

פני עכביש:

בתחפושת הקודמת השתמשנו באיפור. כאן חשבתי להעזר במסכה עשויה מעיסת נייר ולוותר על האיפור:

   יש מיש עכביש 2 המסכה בעבודה.     יש מיש עכביש 2 המסכה צבועה

לקדמת המסכה הוספתי 2 גרביים שחורות ושעירות ממולאות באקרילן והדבקתי את הבד השחור והפרוותי בכל האזורים שאינם עיניים. לאחורי המסכה חיברתי גם בד שחור פרוותי שיסתיר את הראש מאחור ויצור רצף שחור עד ל"טוסיק".
את התחפושת משלימים עם בגדים שחורים (עם אותן חותלות שחורות מפעם) כפפות שחורות ומגן צוואר שחור (להסתיר כל חלקת עור בהירה)
וזהו.
גם כאן משלוחי המנות עם העכבישאים הקטנים התקבלו בשמחה רבה…

התמונות מתחלפות. למי שאין סבלנות, מוזמן ללחוץ על התמונה והיא תתחלף.

בדיעבד,
התחפושת השניה היתה הרבה יותר מדי מסורבלת והיה קשה להתנייד איתה ולהסתדר איתה. צינורות אינסטלציה לא בנויים להיות אקטיביים כך שגם הם, בפורמט הקיים (אולי כדאי להדביק אותם!) לא היו הפיתרון האידאלי.
בתחפושות הבאות שאעשה, אחת מדרישות היסוד יהיו שהן תהינה נוחות. יחסית. שקל יהיה לתפעל ולתפקד איתן.
כי אם לא, אז מה זה שווה??

 

 

 

כסאות הבר לקפה של בוקר ולגעגועים למקומות אחרים…

אחרי הפוסט הקודם, בו ארונית צרה הפכה למדף 
ופלטה, שנמצאה אף היא ברחוב, קובעה כדלפק, לא נותר אלא לשפץ את כסאות הבר (ולהביא אותם לחיפה…).
איתם, המטבח כבר יתפקד במלואו!

כסאות הבר האלה, נמצאו בחדר פחי הזבל:יש מיש -כסאות הבר כפי שנמצאו

הם ישופצו לעילא וסוף סוף ניתן יהיה לשתות את הקפה של הבוקר בישיבה…

הכסאות הללו סבלו מרטיבות וכמובן יהיה צורך להחליף את כל הריפוד וחומרי המילוי, אולם הם יציבים ולמעט תיקונים קטנים לא יהיה צורך לחזקם.
כמו כן,
אני סולדת לרוב מהצבע השחור…וגם בזה נטפל!

פרוק כסאות הבר:

בפרוייקט הזה החלק של הפרוק הוא קצר יחסית.
אני מפרקת את המושב מגוף הכסא:

יש מיש - כסאות הבר פרוק המושב מגוף הכסא

מסירה את הריפוד ואת כל שכבות המילוי. (איכס…כרגיל)
הפעם, נעזרת במכשיר להוצאת סיכות שקיבלתי מתנה מאורי שבא לביקור מולדת מארה"ב.
אין ספק שזה הגיע בזמן ומליון תודות לו.
לצערי, המושב היה חשוף מאד לרטיבות והסיכות היו חלודות לגמרי מה שהפך את העבודה לקשה ומתסכלת פי כמה וכמה.
מודה ומתוודה שחלק מרגלי הסיכות נשארו בפנים…

יש מיש - כסאות הבר - הסרת הריפוד ושכבות המילוי

כך הלוח נראה ערום:
יש מיש - כסאות הבר-לוח המושב הערום  יש מיש כסאות הבר הסרת שכבות רופפות
ניכרים בו סימני המים וחלק מהשכבות נפרדות.
מגעיל, נכון?
את החלקים הרופפים הסרתי מעט עם שפכטל (לא יותר מדי, בסוף הוא צריך לשאת עכוזים…) והתנחמתי בעובדה כי לא יראו ממנו דבר. בסוף הוא יכוסה היטב מכל הכיוונים.

זהו. החלק של הפרוק נגמר. נכון שקצר יחסית?

בשלב זה ניתן לחלק את העבודה לשניים: העבודה על גוף הכסאות והעבודה על המושב שלהם.
מה שמכתיב לי את הסדר הוא מזג האויר. יש דברים שאין מצב שאעשה בבית…

שיוף:

בכנות, אני חושבת שזה החלק הכי מאוס בעיני. האבק והטינופת של השיוף נכנסים לכל חור…
אבל אין בררה.
כדי שעבודת הצביעה תצלח, חייבים לשייף. 
…..בדיעבד (תראו בסוף!) אולי היה עדיף לשייף פחות…
אבל זו חכמה של לאחר מעשה.
וגם זה, רק אולי…הקלות הבלתי נסבלת.
אז שייפתי.
והפעם עם משייפת אקסצנטרית חדשה שהתחדשתי בה לרגל 17 שנות נישואין (אל תעשו לי פרצופים! כל אחד עם האהבות שלו…לי תכשיטים או בגדים לא עושים את זה…)
יש מיש כסאות הבר שיוף - רק במרפסת ועם מסכה!   יש מיש כסאות הבר הכסא לאחר שיוף
הואיל ואין בכוונתי לחשוף את העץ ומכיוון שהמשענת תקבל טיפול שהשיוף לא תורם לו מלבד חיספוס העץ (ובהתחשב כמובן בעובדה שזה לא החלק האהוב עלי בתהליך…) אני משייפת קצת יותר מהמינימום הנחוץ, להערכתי,ולא יותר.
מדוע בכל זאת לשייף?
מאחר ובתהליך השיוף, המשטח מתחספס והצבע נתפס עליו טוב יותר.

תיקונים:

יש מיש כסאות הבר - אזור שנפתח ויש להדביק חזרה

השלב הזה היה יכול להעשות גם לפני שלב השיוף.

בכל מקרה, אחרי התיקונים יהיה צורך בשיוף קל.
כפי שכתבתי בתחילה, אין צורך בהרבה תיקונים אולם יש נקודות במשענת שבגלל הרטיבות, נפתחו מעט. את הנקודות הללו אני מורחת בדבק נגרים ומהדקת בקליבה (או בפלייר פטנט…) עד ליבוש הדבק – כ-12 עד 24 שעות.

יש מיש כסאות הבר הדבקת נקודות שהשתחררו    יש מיש כסאות הבר הדבקת אזורים שנפתחו מהרטיבות 

ולאחר היבוש ושיוף קל, יש למלא "דפיקות", חורים וסדקים בעץ, באמצעות חומר מילוי לעץ. 
בפרוייקט הזה, לא היה צורך בכך.

צביעה:

מי שראה כבר פרוייקטים שלי יודע שיש לי חולשה לצבע הירוק.
חוץ מזה, יש לי צבע ירוק… דבר שאיכשהו נותן עדיפות לצבע ירוק.
וגם הצלחתי להדביק את ה"לקוחה המיועדת" בהעדפה הזו שלי
(שמסתבר שלא תמיד היא נדבקת בהעדפות שלי…לדאבוני (-; )
אז צבעתי את הכסאות בירוק.
ירוק אקרילי, שמיועד לצביעת קירות ושהיה אטום להפליא ונצמד נפלא למשטחים (דבר שנבחן גם בהמשך…)
כפי שניכר בתמונות, עשיתי את הצביעה אל מול הנוף, במזג אויר נפלא שלא אופייני לדצמבר.

יש מיש כסאות הבר צביעת גוף הכסאות ללא המשענת

שימו לב שאת המשענת אני לא צובעת באופן מלא.
הכסאות מאד דומים אבל לא זהים. אופן הרכבת המשענת שונה בין שניהם והחלטתי שלא אטשטש את השוני אלא אדגיש אותו באמצעות טיפול שונה, שיתן לכסאות הבר את אופיים הייחודי.

כמו כן, אחד מהכסאות, היה צבוע באדום מתחת לשחור.
כנראה שזו הסיבה שהם נצבעו בשחור.
הצבע האדום הזה האכיל אותי מרורים.
איכשהו, בצורה דיפוזית, הוא הצליח לצאת ולצוץ כל פעם מחדש. את הכסא הזה, צבעתי בערך פי שתיים יותר שכבות מהכסא השני, עד שנראה לי שזה כבר בסדר.

משענות כסאות הבר מקבלות טיפול אחר לגמרי:

חשבתי בתחילה להשתמש בדפי ספר לכסוי משענות כסאות הבר. שיתנו גוון וטקסטורה עדינים מאד ולתת דגש ואמירה צבעונית בבד של הריפוד.

 יש מיש כסאות הבר שילובים אפשריים   יש מיש כסאות הבר שילובים אפשריים
לצערי, ה"לקוחה המיועדת שלי" לא ראתה עין בעין איתי את החזון שלי לריפוד ובחרה בבד פרקטי אבל מאד שמרני.
לדעתי כמובן.
וכל נסיונותי לשנות את דעתה עלו בתוהו.
מכיוון שכך,
אלה הם הנתונים ואיתם אני אעבוד…

מי שקרא על שיפוץ המדף יודע שהשתמשתי במפה של הולנד כאלמנט עיצובי. 
מאחר וכסאות הבר ישמשו במטבח, ומאחר והריפוד כבר לא יהווה מוקד עיצובי, החלטתי להעביר את המוקד הדומיננטי למשענות ולכסות אותן גם במפות (דרום אמריקה ואסיה!) במקום בטקסטורה של כתב. 
כאן, כמו במדף ובשונה מטקסטורה של כתב, אני מתכוונת להדביק חתיכה אחת רציפה כך שהתמונה תשמר. זה מחייב חיתוך מדוייק, התאמות ועבודה מוקפדת וזהירה.
אני מתחילה עם החלק הצר שיחופה במפה:

יש מיש כסאות הבר - מתחילה עם החלק התחתון יש מיש כסאות הבר הדבקת מפה על הפאות הצרות

מדביקה את המישור. את השוליים חותכת לרצועות מקפלת פנימה לשני הצדדים ומדביקה. האזור הזה יכוסה כולו גם ע"י מפה.
החזית הקדמית והאחורית מטופלות שונה בשני הכסאות בגלל השוני ביניהם.
בכסא 1 אני מדביקה את המפה ישירות על המשענת:
יש מיש כסאות בר משענת כסא 1
באמצעות סכין יפנית (אחרי יבוש הדבק!) מסירה שוליים מיותרים,
יש מיש כסאות הבר הסרת השוליים לאחר ההדבקה 
ומשייפת שאריות עם נייר לטש:
יש מיש כסאות הבר שיוף שאריות עם נייר לטש

בכסא 2 זה קצת יותר מורכב כי אי אפשר למדוד בערך ולעשות תיקונים אח"כ.
אני יוצרת שבלונות באמצעות נייר זול (או עיתון) וגוזרת אח"כ את המפה בהתאם.
זוכרים את המשפט שעדיף למדוד פעמיים משלגזור פעמיים? הוא בהחלט תופס כאן.
במיוחד אם אין לכם מפה נוספת לרזרבה.
יש מיש כסאות הבר - גזירת המפה לפי שבלונה

מיותר לציין שאת ההדבקה יש לעשות בהדרגה ובצורה יסודית וזהירה.
למרוח על רצועת השטח שכבה דקה ואחידה של דבק באמצעות מכחול או מברשת. להצמיד את מפת הנייר ישר ככל הניתן ולשחרר בועיות אויר בעדינות מבלי לעשות קרעים בנייר. ולעבור הלאה לרצועת השטח הבאה…

אחרי שהכל מתייבש אני מורחת שכבת דבק על כל האזורים שמכוסים במפת נייר ומשאירה לייבוש מלאיש מיש כסאות הבר כסא 2 לאחר מריחת שכבה של דבק על המפה יש מיש כסאות הבר משענת כסא 1

אחרי יבוש מלא של שכבת הדבק, אני משייפת בעדינות את כל השטח,כולל החיבורים, עם נייר לטש עדין. השלב הזה גם מחליק את השטח וגם יוצר מראה "משומש" ומשופשף למפה, דבר שתורם ל"לוק" שאני מעוניינת ליצור.
בשלב זה עדיף לחזור על התהליך של שכבת הדבק, אולם ניתן לוותר עליו ולעבור ללכה.

איטום כסאות הבר באמצעות לכה:

שלב ארוך, משעמם והכרחי ביותר.
כל הכסא (למעט במושב שירופד) – האזורים הצבועים והמודבקים כאחד צריכים להצבע על מנת להגן עליהם מלכלוך, פגיעה ולחות.

לכאורה, שלב טכני, שעושים ומסיימים.
לדאבוני, הצבע האדום, הזכור לרע משלב הצביעה, התעורר שוב לחיים.
הלכה, על בסיס המים, גרמה לו שוב להגיח החוצה…
יש מיש כסאות הבר הצבע האדום יוצא...
מה אני עושה??? יאוש…

קודם כל, נתתי ללכה להתייבש ולהיסטריה לשכוך.

נראה כי הצבע האדום הזה עקשן ביותר וכשהוא נרטב, הוא צץ שוב ושוב.
חשיבה רציונלית אומרת כי צריך תחילה לאטום את הכסא על מנת לנטרל את החשיפה של הצבע האדום ללחות שמעוררת אותו. ורק אח"כ לצבוע.
זה בדיוק מה שלכה עושה. אוטמת את הכסא…
ועל הלכה צבעתי שוב בירוק. 
בד"כ לא עושים זאת. משייפים את הלכה כדי שהצבע יתפס על העץ. אבל לא היה לי מה להפסיד. האלטרנטיבה היא לשייף שוב הכל עד להסרת כל הצבע האדום, אם זה בכלל אפשרי בלי להרוס את הכסא… ואין מצב שאעשה זאת.
לא צבעתי את כל הכסא. רק במקומות בהם הצבע האדום הציץ. והצבע הירוק האקרילי, שמיועד לקירות, נתפס מצויין גם על הלכה (אמרתי לכם שהנושא יבחן בהמשך…כאן זה ההמשך…)
היה טיפה הבדל בגוון:
יש מיש כסאות הבר צביעה שוב, הפעם על הלכה.

אבל ההבדלים הללו נעלמו לאחר שכבה נוספת של לכה על הצבע שעל הלכה (הצלחתי לבלבל אתכם?)

יש מיש כסאות הבר תיקונים בירוק על הלכה. ועל זה שוב לכה...

אתם מבינים עכשיו למה הצטערתי כי בכלל שייפתי את הכסא?
כמובן שכל זה נכון רק לכסא אחד מהשניים. וזה מסוג הדברים שיודעים רק אחרי שקרו.

ריפוד מושב כסאות הבר:

בשלב הזה אני כבר ספונה בבית, ביום של גשם. וממילא, אני צריכה לעבוד עם מכונת התפירה.

גוזרים את החומרים:

ספוג כחול 4 ס"מ: 

יש מיש כסאות הבר חיתוך הספוג

משטח אקרילן שיעטוף את הספוג והלוח:
יש מיש כסאות הבר חיתוך מזרון אקרילן
והבד לריפוד. בד דמוי עור (קל לניקוי ופרקטי מאד. בפרט במטבח) בצבע קרם.
(זוכרים?לחשב אם צריך ולמדוד פעמיים…). גזרתי את מידת המושב (+ 1 סמ' לתפרים) ואגזור רצועות ברוחב 7 סמ' בשביל גובה הספוג.
קחו בחשבון בחישוב רוחב הפס שלכם את התפר+גובה הספוג+גובה הלוח+ מעט בד שיאפשר מתיחה והידוק באקדח סיכות ללוח מלמטה.
יש מיש כסאות הבר חיתוך בד הריפוד.
באופן טבעי לרוב לא ניתן לגזור רצועה אחת ארוכה שתקיף את כל היקף המושב ותצטרכו מן הסתם ליצור חיבורים. נסו לתכנן את המיקום החיבורים הללו.

תפירה:

רגע לפני שהתחלתי לתפור, ניסיתי שוב להפעיל את קסמיי, מניפולציותי וכל דבר אחר שנגמר אף הוא ב"אי" על הלקוחה שלי…
אולי היא תסכים בכל זאת להמיר את צבע כסוי המושב … כתום היא לא רצתה. אבל אולי בורדו??

יש מיש כסאות הבר אולי בורדו במקום קרם?
ו
…נאדה.
אנחנו נשארים עם ה"קרם"… עד הסוף. ויהי מה.
אז אני תופרת את הרצועה של המושב בהקף מסביב:
יש מיש כסאות הבר תפירת כסוי המושב
מאחר ויש לי שני כסאות, החלטתי לנסות שתי גישות שונות בתפירת הרצועה:
גישה ראשונה – לחבר את הרצועות זו לזו בצורה המשכית ולחברן למשטח המושב כך שנקודות החיבור תהיינה אקראיות.
גישה שניה – לחבר כל אחת מפאות משטח המושב לרצועה ורק אח"כ לחבר את הרצועות זו לזו בנקודת העיקול/החיבור הטבעי.
יש מיש כסאות הבר הכסוי מוכן
באופן מפתיע (אותי לפחות…) הגישה הראשונה היתה נוחה לי יותר לעבודה וגם התוצאה היתה מוצלחת יותר לטעמי.
ואולי אני צריכה להתאמן יותר על הגישה השניה…

מרכיבים ומרבדים את המושב:

לא נותר אלא להרכיב את המושב על שכבותיו (ובסוף לחבר אותו לגוף).


על מה בעצם אנחנו יושבים?

זה המקום להרחיב טיפה על המילוי השכיח בכסאות (ללא קפיצים):
לוח עץ: ראיתם אותו בתמונות.
ספוג: אני משתמשת בספוג כחול. ספוג כחול נחשב ספוג קשיח איכותי ועמיד יותר לאורך זמן מהספוג הלבן. כאן תקבלו סקירה קצרה על סוגי הספוגים השונים והיעוד שלהם.
ניתן להשיגו בעוביים שונים בהתאם לייעוד שלו. במקרה זה (ובכלל בכסאות) עובי של כ- 4 סמ' הוא העובי שהיה לפני הפרוק וזה עובי נח לישיבה.
משטח אקרילן: האקרילן הוא גם החומר שממלאים איתו כריות נוי. ניתן לקנותו בחנויות בדים או חנויות יצירה במשקל למילוי (כריות…) או כמשטח לפי מטר. במשטחי האקרילן משתמשים כשכבה עליונה ומרככת בריפוד כמו גם במגיני ראש, בכסויים למיטה וכן הלאה.
הבד: בהתאם לבחירתכם וליעוד של הרהיט.


את הספוג אני מניחה על לוח העץ (המחמירים ידביקו אותו. אני לא רואה בזה צורך) ועוטפת אותו (ואת הלוח) במשטח אקרילן שאני מקבעת ללוח מצידו השני במס' מקומות באמצעות אקדח סיכות.
יש מיש כסאות הבר שכבות ריפוד המושב 

את הכיסוי שתפרתי, אני מלבישה על הספוג ומהדקת אותו לצד השני של הלוח.
 יש מיש כסאות הבר הלבשת הכיסוי התפור על המושב המרובד  
אני מתחילה ממרכז הפאות
יש מיש כסאות הבר מתחילים להדק ממרכז הפאות
ומתקדמת לפינות בהן אני מטפלת ומהדקת בסוף.
תוך כדי התקדמות אני חותכת אקרילן עודף. כך זה נראה כשאני מסיימת:
יש מיש כסאות הבר הכסוי מהודק ללוח

ברשומה הזו על כסא אחר ששיפצתי, יש גם ריפוד של מושב כסא, אחר קצת.
ניתן לקרא שם על בחירת סוג אקדח סיכות, על בחירת סוג הבד ועל הגימור.

טיפול באחוריים של הכסא:

עד עכשיו טיפלנו (בנקודת המפגש של הכסא) באחוריים שלנו. 
עכשיו נטפל באחוריים של כסאות הבר.
מי שהספיק כבר להכיר אותי מרשומות קודמות, חשוב לי שהכסאות יראו טוב גם מלמטה. זה מקבל חשיבות יתר כשהלוח ישן ומגעיל ונשארו עליו סימני רטיבות.

יש מיש כסאות הבר מלמטה.
אני בוחרת שאריות בד כלשהן (ממש לא משנה איזה , רק שיהיו בגודל מתאים) ואני מכסה את הצד התחתון, הגלוי של הלוח. את הקצוות אני מקפלת פנימה ומהדקת ללוח באמצעות אקדח סיכות.
יש מיש כסאות הבר כיסוי החלק התחתון בשארית בד

כשהלוח מכוסה מכל הכיוונים, לא נותר אלא לחבר את המושב המוגמר לגוף הכסא באמצעות ברגים, בדיוק במקום ממנו הוצאנו אותם כשהכסא פורק.

זהו. כסאות הבר מוכנים לשימוש.

התמונות עוברות לבד. למי שהקצב איטי מדי, לחיצה על התמונה, תחליף אותה.

אני מזמינה אמריקנו גדול. בלי סוכר ובלי חלב.
מחכה ב"דרום אמריקה" בבקשה..
שבת שלום.

 

שיפוץ ספה וחידושה – טיפול בעץ ויצוב הקונסטרוקציה – חלק 2.

שיפוץ ספה מעץ, כולל בהכרח יצוב של הקונסטרוקציה וחידוש העץ על קישוטיו.
בפרט כשהעץ הוא בעל נוכחות משלו (ולא רק חומר שלד).
הפוסט הזה יעסוק בעץ – פרוק החלקים, הרכבתם והדבקתם מחדש וטיפול בעץ ובפיתוחים שלו.

להזכירכם,

את המבוא לסידרה הזו של שיפוץ הספה תוכלו לקרא כאן:
"ספה של פעם עם חומרים ושיטות עבודה קלסיות. מכאן הכל התחיל…"

את שלב ההפשטה של הספה תוכלו לקרא כאן: "הספה – פרוק והפשטה כשלב בסיסי לימודי לשיפוץ"
ואותו סיימתי במצב הזה:
 שיפוץ ספה - נשארה קונסטרוקצית העץ בלבדלכאורה, לו כל חיבורי הספה היו חזקים והקונסטרוקציה היתה יציבה ולא מתנדנדת, היה קל יותר. הייתי יכולה כבר עכשיו לטפל בעץ ולחזור ולהרכיב חזרה את תכולת הספה שהסרתי בפוסט הקודם.

לצערי זה לא כך. המצב אפילו מורכב יותר.
חלק מהחיבורים רופפים וחלק מהחיבורים חזקים.
מאחר ואי אפשר לפרק רק חלק, זה או "הכל" או "לא כלום". במקרה שלי, עם לא מעט חשש ודפיקות לב, הלכתי על הכל. אם עושים, עושים כפי שצריך.
אין טעם להשקיע כל כך הרבה זמן אנרגיה ומשאבים ושהספה תהיה לא יציבה, נכון?

הואיל והחלטתי לפרק את הקונסטרוקציה, את הטיפול בעץ (ניקוי, הסרת שאריות פוליטורה…) אעשה בחלקים. יותר נח לעבודה.
אבל תחילה הפרוק…


לנסות לחשוב קדימה:

בשלב זה ידעתי כבר שאזדקק בהמשך לכלים שעדיין אין ברשותי כמו קליבות, מותח רצועות וכמו אקדח סיכות חשמלי.
גם לקחתי דגימות ממסמרים ומחומרים שפרקתי והתחלתי לחפש באינטרנט אחר רפדים וספקי ציוד וחומרים לרפדים, שאוכל להזמין מהם.
לצערי, המקום שנראה המבטיח מכולם, בחולון, כבר לא מוכר ציוד (או שאינו מוכר ציוד לאנשים פרטיים שכמותי) במקום אחר בפתח תקווה שמוכרים בו מזרונים בדים וציוד משלים לרפדים הסתכלו עלי בעיני עגל ואמרו שכבר לא משתמשים בחומרים הללו. גם את המסמרים שחיפשתי אין. כבר לא עושים מסמרים כאלה עם ראש גדול.
בקיצור…מה עושים??

קליבות קניתי כאן. אחת גדולה ואחת קטנה (חכמה של אח"כ – זה לא מספיק!!!) וגם רצועת ראצ'ט שאוכל להדק איתה את כל המבנה (תראו תמונות בהמשך).
מכשיר מתיחה לרצועות הזמנתי באינטרנט (לא זול יחסית…) שיגיע עד שאזדקק לו.
אקדח סיכות חשמלי (המכשיר הכי יקר שקניתי במיוחד לשיפוץ הספה ועשיתי בו כבר שימוש גם בשיפוץ רהיטים אחרים מאז) קניתי כאן בחנות קרובה לבית. באופן מפתיע מתוך השוואת מחירים (וחברות ) כאן דווקא קיבלתי את המחיר הזול. במכשיר שאני קניתי (RO-MA תוצרת MAESTRY) יש גם אפשרות לאקדח מסמרים, תכונה שקיבלתי כבונוס במכשיר ועזרה כבר עם שיפוץ הספה הזו.

לגבי חומרים,
תחילה עשיתי נסיון להערכה גסה של מה אצטרך וכמה, אילו חומרים ופריטים יש להם חלופות "מודרניות" שאוכל להשיג כאן (ועלויות…) ונכנסתי לחנויות ריפוד בEBAY לראות מה אוכל להשיג והיכן. אין ספק עבודה בפני עצמה.
פרוט של הדברים אתן בהמשך בחלק הרלוונטי. הכנסתי בנקודה זו התייחסות מאחר ואת ההזמנות הייתי צריכה לעשות הרבה קודם על מנת שהאספקה שלהם לא תעכב אותי יותר מהנחוץ.


1. פרוק קונסטרוקצית העץ לחלקים:

התומכות האופקיות שמוסתרות בתוך המילוי מחוברות במסמרים. יש להוציא אותם בזהירות מבלי לפגוע בעץ.שיפוץ ספה - התומכות האופקיות מפורקותשיפוץ ספה התומכות האופקיות והפינתיות מפורקות

על מנת להוציא מסמרים אני נעזרת במברג, בפלייר אף ארוך ובצבת.
כמו כן במקומות מסויימים אני נעזרת בפטיש (עדיף עטוף בסמרטוט על מנת לא לפגוע בעץ) על מנת להרחיק את החלקים אחד מהשני.
על התומכות אני רושמת בעיפרון את מיקומן במבנה ואיזה צד עליון, על מנת שאדע להחזירן במדוייק למקומן. להזכירכם, אף אחד מהחלקים הללו אינו גלוי לעין. כמו כן, אני שומרת גם את המסמרים שהוצאתי! זה הוכיח את עצמו בדיעבד!

מעכשיו הלאה אין מסמרים. כל החיבורים הם באמצעות פינים ודבק.

חלקם מתמסרים ומשתחררים בקלות וחלקם…שיפוץ ספה פינה שנשברה.שיפוץ ספה פין שנשבר בתוך החורלא!!!

את החלקים השבורים (לשמחתי אין הרבה ולרוב הם במקום מוסתר) אני שומרת היטב. הם יודבקו חזרה בבא הזמן. גם הפין השבור יתאחד חזרה בבא הזמן בעזרת דבק וקליבה.
על מנת לשחרר חלק מחלק אני נעזרת בלחץ מתון ובפטיש עטוף סמרטוט (חשוב! לא לפגוע בעץ!) וכן אני מרטיבה את החיבורים במים עם קצת חומץ. דבק נגרים אינו עמיד במים ואני מנסה לגייס את התכונה הזו לעזרתי.
שיפוץ ספה - קונסטרוקציית הספה מפורקת לחלקים!

אם יש חיבור עדין ומשני (כזה שלא מונע פרוקים אחרים) שממאן להפרד בכל מחיר, לא הייתי נלחמת איתו. הסיכוי לשבר הוא גדול ואין הצדקה לכך. תפעילו שיקול דעת.
אחד הדברים הכי חשובים בפרוק הוא לדעת לאן כל חלק צריך להתחבר חזרה. הגדירו לעצמכם אסטרטגיית עבודה לפני שאתם מפרקים. רישמו במקומות מוסתרים מיקום וכיוונים. במקומות גלויים ניתן להדביק מסקינטייפ עם כיתוב (תצטרכו להסירו בניקוי אולם תחזירו חדש כשתסיימו.)

בנקודה זו, אחרי שכל הספה הופשטה ופורקה, אני מרגישה שאני הופכת צד בתקליט (טכנולוגיה שמתאימה בהחלט לזמנה של ספה זו). עד רגע זה פרקתי את הקיים. מרגע זה והלאה, פחות או יותר, אני מתחילה לשקם, לבנות מחדש את הישן.

2. טיפול בעץ:

– ניקוי

שיפוץ ספה נקוי חלקי העץהטיפול בעץ מתחיל עם ניקוי.
אני נעזרת בגיגית קטנה עם מים, קצת סבון כלים, סמרטוט ומברשת שיניים לעבור על כל חלקי העץ.
מאחר והספה ישנה מאד, רוב הציפוי שלה ירד כבר והעץ ספג לחות והשחיר בנקודות מסויימות.
באזורים מאד שחורים אני מנסה ליישם אקונומיקה מדוללת במים. (מאד בזהירות, לא קראתי על זה בשום מקום ואני עלולה לגרום נזק לעץ…אני יודעת שנעזרים באקונומיקה נגד עובש ומחליטה לבדוק זאת) לשמחתי העץ לא ניזוק ונדמה לי (או לפחות זו משאלת הלב שלי) שיש  אפילו הטבה.

כפי שאתם רואים, המים לא נשארים נקיים ואני עושה סיבוב שני והפעם עם מים וחומץ.
חשוב מאד לנקות היטב את החיבורים מדבק על מנת שניתן יהיה לחבר הכל חזרה והמים עם החומץ עוזרים (או לפחות אני רוצה להאמין כך) לרכך את הדבק.

– שיוף עדין 

אחרי שחלקי העץ נקיים אני מתחילה לשייף אותם אחד אחד ובעדינות.שיפוץ ספה - אחרי השיוף מילוי סדקים זעירים בעץ
מטרת השיוף להסיר שאריות ציפוי אם נשארו, להסיר שכבה של לכלוך ולנקות ככל האפשר את החיבורים לקראת החיבור חזרה.
כאן אין מקום למשייפת חשמלית.
את הכל עושים ידנית ובעדינות על מנת לא לפגוע בפיתוחים של העץ.
קניתי 3 עוביים של נייר שיוף ושיחקתי איתם בהתאם לתחושה. הפעילו שיקול דעת ותתחילו עם עדין יותר על מנת לא לגרום נזק.
באזור החיבורים צריך להיות עדינים אבל קשוחים.
כאן נעזרתי גם בסכין יפנית לגרד את הדבק ולדקק מעט את הפינים. את זה עשיתי בעיקר לאחר שניסיתי לחבר וראיתי שהפינים לא נכנסים היטב.

– מילוי סדקים

אחרי שנראה שסיימנו לשייף, ממלאים סדקים זעירים שנוצרו במשך הזמן בעץ באמצעות שפכטל לעץ. במקרה זה השתמשתי בשפכטל כהה בצבע אגוז.
אני מיישמת אותו באמצעות האצבע. עדיף להשתמש בכפפות סיליקון.
אחרי היבוש של השפכטל, יש לשייף מעט, להסיר שאריות של שפכטל ולהחליק את העץ.

3. חיבור כל החלקים חזרה למבנה יציב:

חייבת להודות שהחלק הזה בשיפוץ הספה – של חיבור החלקים חזרה, החסיר בי יותר מפעימה אחת.
בכלל, הפוסט הזה מבין כל הפוסטים שיעסקו בשיפוץ הספה, עוסק לדעתי בחלק הרגיש ביותר בשיפוץ ספה.
כאן הטעויות הן כמעט בלתי הפיכות.
קונסטרוקציה שנשברת אינה ניתנת להדבקה (להבדיל מקישוטים ופינות למיניהן) וקונסטרוקציה שאינה מחוברת היטב חזרה, דינה דומה.
אין טעם להמשיך לעבוד על ספה מתנדנדת או שאינה יציבה.


טיפ-
דבר חשוב שלמדתי מהחיבור של הספה (ושל רהיטים אחרים ששיפצתי אחריה) –
אם אפשר וככל שאפשר, עדיף לחבר הכל יחד ולא כל חלק בנפרד.
כך החלקים יכולים להתאים עצמם זה לזה בקלות רבה יותר. אנו לא עובדים במעבדה בה הכל נמדד בדיוק של חלקי המילימטר. קיים טווח קטן של תנועה אשר אנחנו מאבדים (וזה יכול להיות מצער מאד!) כשאנחנו מחברים כל חלק בנפרד ונותנים לו זמן יבוש מלא.
המשמעות של זה שצריך הרבה קליבות שיוכלו לעבוד במקביל (וכלי עבודה אינם זולים. וצריך גם מקום לאפסן אותם!)
אני למדתי זאת בדרך הקשה ועם לא מעט פעימות שהחסרתי כשנראה לי שחלקים מסויימים אינם מצליחים להתחבר חזרה.
שלא תגידו שלא ידעתם!

אני לא ידעתי …
רציתי להסתפק במינימום מכשירים וזמן לא היה מגבלה מבחינתי.
שיפוץ ספה - חיבור חלקים עם דבק וקיבועם עד ליבוש עם קליבהוחיברתי כל חלק בנפרד.
שימו לב בתמונה – חתיכות המסקינטייפ המודבקות על העץ הן תזכורת שלי למיקום החלק. כמו כן, שימו לב שאני מהדקת את הקליבה כנגד סמרטוט ולא ישירות על העץ כדי לא לפגוע בעץ.
חשוב במיוחד (וקשה ומורכב במיוחד) כשיש חלקים מעוגלים והזויות הן לא של 90 מעלות.
בחלק הזה, בפרט אם כמה קליבות משתתפות בתהליך, תצטרכו לגייס עזרה של אדם נוסף שיעזור לכם לקבע צד אחד בעוד אתם תהדקו צד שני. זיכרו להשתמש בסמרטוט או ספוג במקום בו מופעל לחץ על העץ.


עוד טיפ –
חברו תחילה על יבש. בלי דבק.
תוודאו שזה נכנס ויושב היטב תחילה. זה אמנם יחייב אתכם להפריד את החלקים שוב (ולפעמים יש להפעיל לחץ) וכמובן זו עבודה נוספת, אבל יחסוך לכם עגמת נפש אם זה לא יושב היטב ומחייב אתכם לפתוח ולתקן את החיבורים (לגלף ולשייף עוד טיפה את הפינים באזורים שונים).
מניסיון…

אחרי שהחלקים מתחברים היטב (או לשביעות רצונכם…כאמור, זו לא מעבדה כאן) רק אז הכניסו את הדבק לסיפור. תוודאו שהדבק יגיע לכל מקומות המגע ונסו לא להכניס יותר מדי דבק.
כאשר מהדקים את הקליבות על העץ, שאריות הדבק יוצאות החוצה. נגבו אותן. אם הן תתיבשנה ותתקשנה, יהיה קשה יותר להסירן.
זה גם השלב בו הדבקתי את הפינות שנשברו בפרוק הן שולבו בהדבקת החלקים הרלוונטיים.שיפוץ ספה הדבקה וקיבוע עם קליבות
מהר מאד גיליתי שקליבה אחת גדולה ואחת קטנה לא מספיקות לי.
קניתי עוד שתיים: גדולה נוספת ובינונית. היום יש לי 4 קליבות.
בעבודות קטנות יחסית ובעזרת אילתורים, אני מסתדרת.
ברור לי שאם תהיה לי שוב עבודה בסדר גודל כזה, אקנה בלי להסס עוד קליבות.שיפוץ ספה - רצועת הראצ'ט גם נכנסת לפעולה

רצועת הראצ'ט נכנסת לפעולה בחיבור חלקים בהם הקליבות הגדולות ביותר אינן גדולות מספיק.

וכשכל החלקים צריכים להתחבר יחד, אני עוצרת נשימה…שיפוץ ספה - הכל מתחבר יחד?
עם קצת מניפולציות הכל מתחבר בסוף.
2 הקליבות הגדולות שלי בפעולה, כמו גם רצועת הראצ'ט שמפעילה לחץ הקפי על אזור המושב – המהווה מסגרת סגורה על מנת להדקה.
לצערי נראה שרגל אחת מתרוממת ואני ממקמת משקולות (2 אלבומים כבדים! ) בכל אחד מהצדדים של הספה כדי להפעיל לחץ גם בכיוון הזה.
יש פה ושם חיבורים לא מושלמים שאצטרך למלא אותם לאחר היבוש בשפכטל אבל בשלב זה לא נותר לי אלא להתפלל …

4. פינישים לפני גימור ואיטום העץ:

נראה שהכל עבר בשלום ואני יכולה שוב לנשום ולהמשיך.

אחרי שהכל מודבק, הגיע הזמן לחבר חזרה את החלקים שחוברו במסמרים. כאן אקדח הסיכות שלי בפורמט של אקדח מסמרים תרם את חלקו.

לא מצאתי מסמרים כמו המסמרים שהוצאו מהספה.
במסמרים שנשארו ישרים וניתן היה לעשות שימוש חוזר, עשיתי שימוש חוזר ובמקומות אחרים השתמשתי באקדח. זכרו שהמקומות הללו מוסתרים והחשיבות היא פונקציונלית בלבד.השלד של הספה מורכב מחדש כולל התומכות והפינות
יש מספר חיבורים לא מושלמים בהם צריך לעשות תיקונים עם שפכטל. חיבורים לא מושלמים וגם מקומות בהם יש קימורים בעץ, קימורים שנוצרו מתוספות קטנות של עץ שהודבקו למסגרת הבסיסית.
לצערי אין לי תמונות להמחיש זאת. לא את החיבורים שיש למלא ולא את אזורי החיבור של הקימורים.

הידית של הספה לאחר מילוי סדקים בשפכטלחיבור פינתי לאחר מילוי בשפכטל

בתמונות הללו צילמתי אזורים לאחר מילוי בשפכטל. התמונות באיכות גרועה, אבל זה מה שיש לי.
כמובן שאחרי הטיפול בשפכטל והיבוש צריך לשייף בעדינות על מנת להסיר שאריות שפכטל ולהחליק את האזורים לקראת צביעה. לא לשכוח לנגב היטב את האבק שנוצר בשיוף.

 


בחירת גימור לעץ.

למה שכאן יכול להתחיל ולהסתיים בשורה אחת, לרוב הקדימו לא מעט התלבטויות וספקות וגם לימוד ונסיונות.
לפעמים בחנתי לעומק פתרון מסויים שבסוף נפסל על הסף.
במקרה זה ההתלבטות הראשונית היתה האם לצבוע את העץ או להשאירו בגוון הטבעי שלו.
בזכות הפיתוחים בעץ ניתן יהיה בצביעה לקבל אפקט שאבי שיק מקסים, לאוהבי הסיגנון.
כך גם ניתן יהיה גם לכסות על האזורים הכהים יותר.
למרות היתרונות לכאורה של הצביעה,  הכריעה הנטייה שלי לתת עדיפות למראה המקורי של החומר.

ההתלבטות המשנית היתה איזה גימור לתת לעץ:
ווקס? לכה? פוליטורה?

בשלב זה החומר היחידי שהכרתי ועבדתי איתו כבר בעבר היה הלכה השקופה על בסיס מים.
ווקס שעשיתי מדונג דבורים ומשמן זיתהואיל והכיוון היה לנסות ולהשאר נאמנה ככל האפשר לחומרים ולשיטות של פעם, היה לי חשוב ללמוד על שיטות אחרות.

למדתי להכין ווקס מדונג ושמנים טבעיים שניתן להשתמש בו בבטחה על צעצועי עץ לילדים כמו גם כמשחה לעור ולשפתיים (בפרט לסובלים מאטופיק דרמטיטיס ומשתמשים במוצרים אורגנים ללא תוספות תעשייתיות)

וכן למדתי על הפוליטורה הטבעית, המתבססת על שלאק. שלאק, כפי שכתבתי כבר בפוסט אחר בעבר, הוא שרף טבעי המופרש ע"י חיפושיות הנפוצות בהודו על מנת להגן על צביר הביצים שלהן.

השרף הזה מומס בספירט ונוצר תמריק שאותו מיישמים באמצעות מברשת או פקעת (כדור צמר גפן עטוף בבד כותנה) והוא נספג בעץ . ניתן לישמו במספר שכבות וככל שמס' השכבות עולה, הציפוי הוא קשה יותר ומקבל ברק. מסככים את התנועה של הפקעת על העץ באמצעות שמן.
מאחר והעמידות של הפוליטורה גבוהה יותר, ההכרעה נפלה לטובת הפוליטורה.
יש אנשי מקצוע שרוכשים את השלאק בצורת פתיתים וממיסים אותו בעצמם. בשבילי, בשלב הנוכחי, זה עדיין מורכב מדי והחלטתי לרכוש תמריק שלאק מוכן לצביעת הספה.
ניתן לקנות שלאק בסהר צבעים ביפו.

אזורים גלויים עם פוליטורה ואזורים שיכוסו ללא פוליטורה שיפוץ ספה - גימור פוליטורה באזורים הגלויים שיפוץ ספה - גימור פוליטורה

5. איטום העץ בגימור פוליטורה:

כאמור, בחרתי בפוליטורה (שלאק) כגימור אוטם לעץ.
את הפוליטורה מורחים כמובן רק באזורים הגלויים של העץ.
לישום הפוליטורה על העץ השתמשתי בפקעת (צמר גפן עטוף בטריקו ישן) אותו הספגתי בתמריק. השתמשתי בשמן זית על מנת לסכך את התנועה של הפקעת על העץ.
היו אזורים בהם השתמשתי במכחול על מנת לחדור לתוך הפיתוחים בעץ.
בתמונות הללו ניתן לראות היטב היכן הפוליטורה יושמה והיכן לא.
האזורים בהם הפוליטורה לא יושמה, יכוסו ע"י הריפוד וינעצו בהם מסמרים וסיכות.
הואיל והפוליטורה מתקשה ומתייבשת כאשר הספירט בתמריק מתנדף, זמן היבוש קצר יחסית וניתן לחזור מהר לעוד שכבה של שלאק.
אין מספר קבוע של שכבות שלאק/פוליטורה.
ככל שמורחים יותר שכבות כך המשטח מבריק יותר והציפוי קשה יותר. לשיקולכם.

וברגע שהשכבה האחרונה של הפוליטורה מתייבשת…

הפוסט הזה נגמר.
החלק הבא בשיפוץ הספה יעסוק בעיקר ברצועות וקפיצים… ואולי טיפה נגע בתכנון קדימה.

 

ספה של פעם עם חומרים ושיטות עבודה קלסיות. מכאן הכל התחיל… הקדמה.

באחד הבקרים קצת לפני פסח, בדרך ליוגה, אני מבחינה פתאום ברגל סקסית מציצה מערמת גזם ביציאה מהחניה.
לאחר התלבטות של שניה וחצי החלטתי לבחון את אותה רגל. ואת שאר הגוף שמחובר אליה.
אין צורך להלחץ…הרגל היא רגל מעץ דהוי עם פיתוחים.
אל הרגל היתה מחוברת ספה עם עוד 4 רגליים, סקסיות לא פחות.
הריפוד היה פעם מקטיפה בצבע בורדו יין ,עם קפיטונאג' (כפתורים שקועים בריפוד) בגב הספה.
מגעיל ברמות אבל עם מ-ל-א פוטנציאל.

ספה כזו אי אפשר להשאיר ברחוב. אין. לא משאירים ברחוב.
כשאני רואה ספה כזו אני שוכחת את פריצת הדיסק שלי ואת שיעור יוגה.
גם העובדה כי אין לי מקום…לא באוטו ולא בבית, הופכת מישנית.
הצלחתי לגרור את הספה לאוטו שלי, להשכיב את המושבים האחוריים ולדחוס את הספה כך שחלקה נשאר בחוץ, מונע מדלת הבגאז' להסגר.
וכך לאט לאט עם בגאז' פתוח נסעתי איתה ליוגה. ולאט לאט עם באגאז' פתוח חזרתי איתה מיוגה הביתה. (ואגב, ערמת הגזם כבר נאספה בשלב זה כך שהספה ניצלה!)
הסטודנט שלי, שאז עוד לא היה סטודנט, עזר לי לחלץ אותה מהרכב ולאפסן אותה זמנית באזור המחסנים.

זו הספה כפי שנמצאה, מצולמת באזור המחסנים
(תאורה גרועה, מצלמה גרועה, תמונות גרועות…אבל זה מה שיש):
יש מיש - ספה כפי שנמצאהיש מיש - ספה כפי שנמצאה - מאחוריש מיש - ספה כפי שנמצאה

ספה. הטריגר להתגשמות חלום

בזמנו, שיפוץ רהיטים היה אצלי עדיין בגדר חלום.
היו אין ספור תרוצים למה לא:
אני לא יודעת איך…
אין לי מקום…
איפה אני אעשה זאת…
אין לי כלים מתאימים…
כבר אז אספתי רהיטים פוטנציאלים שהתמקמו אצלי בגלריה. מדי פעם קיבלו הצעת מחיר ממשפץ רהיטים זה או אחר. המחירים היו כ"כ גבוהים והצורך, אמוציונלי בלבד כך שהם נשארו במצבם הנוכחי. מחכים לצורך ממשי שיתעורר…

את הספה הזו לא תכננתי להכניס במצבה הנוכחי הביתה. כל כך מגעילה היא היתה.
אז ניסיתי לקבל הצעת מחיר…. ונחנקתי.
וכאן בדיוק היתה נקודת ההכרעה.
היו בפני 2 אפשרויות-

  1. לזרוק את הספה ולהפקירה למשאיות הגורסות ושוברות ומפנות את הכל לטייבה
  2. לשפץ את הספה בעצמי. ללמוד תוך כדי. לקנות כלים וחומרים ולהתייחס לכל הוצאה כזו כאל חלק משכר הלימוד. מה יכול להיות? מכסימום אזרוק את הספה הזו בשלב מאוחר יותר, אחרי שאדפוק לה את הצורה.

 

בשלב זה לא קשה לנחש באיזו אפשרות בחרתי.
היום, אחרי תהליך ארוך של למידה ועשיה, הספה ניראת כך:יש מיש -ספה משופצת פרט ידית ימין
יש מיש - ספה אחרי שיפוץ
ומאז הכל הסטוריה.

הפוסט הזה הוא בעצם מתאבן או הקדמה…

תהליך שיפוץ הספה הוא ארוך מאד (מצולם. לא איכותית, אבל ניתן לקבל רושם) ויתחלק למס' פוסטים שיעלו, לא בהכרח ברצף:
(כן, תצטרכו לעקוב…מזכירה לכם שאתם יכולים להרשם למטה ולקבל את כל הפוסטים ברגע שהם מתפרסמים, ישר לאימייל שלכם)

  1. פרוק הספה.
  2. טיפול בעץ, כולל פרוק הקונסטרוקציה והרכבה.
  3. הקרביים של הספה. רצועות וקפיצים
  4. הקרביים של הספה. מילוי הספה לפני ריפוד
  5. תפירה (מכנסי ג'ינס…)
  6. פינישים

כפי שכבר כתבתי, ראיתי בתהליך שיפוץ הספה אתגר לימודי לא פחות מפרוייקט בפני עצמו. מן הסתם קשה להפריד בין השניים.
אנסה לשתף אתכם גם בהתלבטויות שלי ובתהליך ובמה שאני עברתי במקביל לספה.
הואיל והספה נבנתה במקור בשיטות ובחומרים קלסיים (היום כבר עובדים אחרת) קיבלתי החלטה להשאר נאמנה למקור ככל האפשר. זה חייב אותי להזמין חומרים מחו"ל מאחר ופה בארץ לא ניתן להשיגם.
(ראוי לציין כי הפוביה שלי מהכניסה לת"א מנעה ממני את החיפוש אחר רפדים של פעם, אלה שגם שיחת טלפון איתם נחשבת טכנולוגית מדי…אין ספק שההכרות איתם יכולה להיות מרתקת וניתן ללמד מהם הרבה, אבל…זה פרוייקט בפני עצמו וכאמור, אעשה הכל על מנת להמנע מכניסה לת"א!)
ההזמנה של חומרי גלם מחו"ל והזמן שלוקח עד שהם מגיעים, הכתיבה אף היא קצב ושיטת עבודה בה ניסיתי לצפות את הצעדים הבאים שלי ולהערך להם.
כפי שתראו, לא תמיד זה עובד.

אבל…
לא נקדים את המאוחר. כל שלב יגיע זמנו. סבלנות…

השלב הראשון – להתגבר על הפיכס ולהעביר את הספה למרפסת הפתוחה שלנו.
והשאר, בפוסט הבא שיעסוק בפרוק הספה.

הסבה מקצועית: ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד

הפוסט הזה יעסוק בשינוי יעוד: ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד.
שינוי שהחל מצורך וניצל משאבים זמינים על מנת לתת מענה לאותו צורך.
אידאלי.

הבן הגדול שלי לומד בטכניון (הנה הפולניה זוקפת ראש …)
ולמה אני כותבת את זה דוקא עכשיו (חוץ מההזדמנות של הפולניה להפגין נוכחות…)?
מאחר והוא חולק את זמנו בין הבית למעונות בטכניון כשהמחשב הנייד שלו מלווה אותו לכל אשר ילך (בזמני אלו היו ספרים וקראו לזה "תיק מצפון").
ולהבדיל ממני בזמנו, הוא לומד גם בטכניון וגם בבית, עם המחשב, שהולך איתו לכל מקום.
ועל מנת שיהיה נח ארגונומטרית לעבוד לאורך זמן, יש צורך למקם את מסך המחשב בגובה העיניים.
משמע, יש צורך להגביה את הלפטופ.
גם במעונות שלו בטכניון וגם בבית.
מעמד אחד למחשב כבר יש לו. בן זוגי השיג לו אחד. אבל צריך אחד נוסף…
כאן אני נכנסת.
אני והמגרה.

יש לציין כי ניתן לרכוש מעמד למחשב וטווח המחירים גדול למדי.
אבל למה לקנות אם אפשר לעשות? ולמחזר על הדרך?
אני גם אשדרג את המעמד ואכניס משטח עם מסילה למקלדת.
מבטיחה לכם שעמדת העבודה שאכין לבן שלי תהיה הכי יפה ונוחה מכל המעמדים שניתן לקנות.
קראו,
ראו את התמונות
ושפטו בעצמכם…

לעבודה: ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד –

לכל עבודה מן הסתם קודמת עבודת תכנון. הבחירה במגרה כחומר גלם, אף כי אם בדיעבד ניראת לי טריוואלית, אינה טריוואלית כלל ויש אין ספור פתרונות אחרים שיכולים לעבוד לא פחות טוב ממגרה. תנו ליצירתיות שבכם לקחת אתכם לשם ותבחנו את הרעיונות, מטורפים ככל שיהיו.

לאחר שבחרתי במגרה כחומר גלם (ואף מצאתי אחת שתתאים במידות) וגיבשתי אסטרטגיית עבודה, הגיע הזמן לעבודת הפרוק.


פעם היו עושים מגרות מעץ. היום יש חומרים שונים (וטכנולוגיות שונות) ואחד החומרים השכיחים לרהיטים ומגרות בכללותם הוא MDF שזה מן קרטון דחוס מאד שעשוי מאבקת עץ מעורבבת בצמנט שרפי ונדחס לתבניות ופלטות. הוא זול ועביד מאד. הוא מתנפח במגע עם מים וסופח לחות לכן מיועד לשימוש פנימי.
בדרך כלל, אם אמצא רהיט שעשוי מMDF ברחוב, אשאיר אותו שם. החומר הנ"ל לרוב, לא מצדיק השקעה בזמן אנרגיה וחומר.
במקרה של מגרות, שינוי יעוד וניצול חלקים כחומר גלם יעודי, אני חורגת לפעמים מכלל זה.


שלב ראשון – פרוק :

המגרה יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - פרוק הפלטה הקדמית של המגרההמיועדת היא מגרה מMDF וכיאה לרמת הגימור הנמוכה והזולה שלה, כל החיבורים שלה נעשו עם אקדח סיכות .
מה שמקל במידה מסויימת על עבודת הפרוק.
תחילה יש להסיר את הפלטה הקידמית ואני נעזרת במברג כטריז ובפטיש ומרחיקה בעדינות את הפלטה מגוף המגרה.

 

 

 

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - פרוק דופן של מגרה

 

לאחר שהפלטה הקדמית של המגרה פורקה, יש לי תיבה עם 5 דפנות.
גם את אחת הדפנות הצרות והארוכות אפרק ואחבר מחדש באמצעות אקדח סיכות חשמלי (או באמצעות מסמרים. אקדח ידני לא יתן מענה מספיק חזק)
את פלטת הדיקט לשלושת הדפנות שנותרו.

בשלב זה יש להוציא את כל הסיכות המיותרות. במקרה זה החומר לא עומד לטובתי. הסיכות חפורות היטב בדופן ואם אנסה להוציאן אצטרך לנבור בחומר ולהגדיל את החור עשרת מונים.
החלטתי שאיני מוצאת פתרון אלגנטי אחר כך שאשלוף אותן החוצה ואח"כ אעשה בקרת נזקים.
ויש נזקים…


תיקונים:

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הנזק במגרה לאחר שליפת הסיכות

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הנזק בדופן לאחר שליפת הסיכות

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הדבקה וקיבוע באמצעות כליבות עד ליבוש

הואיל וממילא אני מתכוונת לצפות את כל המגרה בסופו של דבר, אני לא מתרגשת.

אני מדביקה את החתיכות שנפלו עם דבק נגרים (זה ממש לא אידאלי. אשייף לאחר היבוש על מנת להשיג שטח פנים ישר ככל הניתן) ומהדקת אותן עד ליבוש עם קליבות ועם פלייר פטנט.

(בשלב מאוחר יותר, ולשמחתי לא מאוחר מדי, הבן שלי החליט כי יש למתקן עומק מיותר וכי יש צורך לקצר אותו. התהליך הזה הסיר הלכה למעשה את כל האזור הפגוע והמודבק. כך שתכל'ס, כל תהליך ההדבקה היה בזבוז זמן)

 

 

 

 

 

 


שלב שני – התאמת המבנה לצרכים שלנו:

במקביל אני משתמשת בפלטת MDF יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - ניסור פלטה קדמית ממגרה אחרת - עבור המקלדתממגרה שעבדתי עליה בעבר עבור משטח מקלדת.
אני מחשבת את הרוחב המדוייק הנחוץ למשטח  לאחר הורדת רוחב המסילות, ומנסרת את הפלטה בהתאם.
גם את הפלטה הזו אצפה בערכים מאינציקלופדיית אביב שממוחזרת למטרות דקורציה.

 

לפני שמתחילים עם הציפוי יש לעשות את כל המניפולציות שצריך על המגרה עצמה. זה יחסוך לכם הרבה זמן ועבודה בהמשך.

במקרה זה – חור לחיווט שלא הייתי חכמה מספיק לעשות בשלב זה ועשיתי בסוף התהליך.
זה חייב אותי לחזור על כל השלבים בהמשך, נקודתית, שוב.
כמו כן זה השלב לסתום חורים ולהחליק משטחים כהכנה לשלב הבא – הציפוי.


לרוב, כל דבר שהוא מתוכנן מראש יראה טוב יותר מאילתור.
זה כמובן מחייב שיהיו לכם כל הנתונים מראש. 
לא תמיד אפשר. לפעמים ה"קליינט" מגיע עם בקשות ותובנות תוך כדי עבודה ואז יש צורך לעשות התאמות. במקרה כזה, לא מזיק לפתח פתיחות וגמישות מחשבתית וכן יכולת אילתור.


שלב שלישי – ציפוי :

MDF בעיני הוא חומר חסר אופי ויזואלי ואין שום דבר שהייתי רוצה לשמר במראה שלו.
זה חומר שרק מתבקש לצבוע אותו או לכסות אותו (מי מכם שקרא פוסטים קודמים אולי הבחין שעץ איני ממהרת לכסות. מעדיפה אם אפשרי לשמר לחדש ולרענן את המראה הטבעי שלו)
יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הדבקת דפים מאנציקלופדיית אביב

הפעם החלטתי לכסות את המגרה בדפים מאינציקלופדיה אביב ישנה, מסוף שנות השמונים של המאה הקודמת שתמוחזר ותשמש למטרות דקורטיביות.
הואיל וזו עמדת עבודה למחשב נייד, החלטתי ללכת באזור המקלדת על ערכים של טכנולוגיה ועתידנות (יחסית לשנות השמונים של המאה העשרים, כן?) ומסביב לכסות בערכים של אומנות, מוזיקה, מחול וספרות – חלקם מסתבר חסרי גיל – כקונטרה הומנית שתזכיר לסטודנט הפרטי שלי שיש חיים גם לפני אחרי ותוך כדי הלימודים בפקולטה להנדסת חשמל.

 

 


שלב ביניים שהיה צריך להכלל בשלב השני – ניסור המגרה:

לו הייתי יודעת מלכתחילה את המימדים הרצויים למעמד,
השלב הזה היה מתבצע מוקדם יותר והייתי חוסכת זמן ועבודה על הדבקת דפנות המגרה הפגומות.

בנקודה זו בדיוק ביקש הסטודנט לקצר את המעמד
יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - ניסור המגרה יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - ניסור המגרה
ואף התנדב לנסר על מנת שאוכל לצלם אותו בפעולה.
שימו לב לשים משקפי מגן בזמן הניסור על מנת שלא יעופו לכם שבבים לעיניים.
כמו כן, קבעו היטב את החלק המנוסר על מנת שלא יזוז לכם תוך כדי ניסור. מעבר לעובדה שזה מאד מסוכן, תזוזות יהרסו לכם את החלק המנוסר ואולי גם ישברו את המשורית …


את דפי האינציקלופדיה יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - כיסוי מלא מכל הכיווניםאני מדביקה בסמיכות אחד לשני עם דבק פלסטי באמצעות מכחול עד לכיסוי מלא של כל המבנה מבחוץ ומבפנים.
לאחר שהכל מתייבש אני מורחת שכבת דבק על הכל (בשלבים כמובן) ותוך כדי מחזקת ומדביקה פינות רופפות.

אחרי יבוש מלא של הדבק, אני צובעת הכל במס' שכבות של לכה.
אני עובדת עם לכה על בסיס מים. במקרה זה בחרתי לכה ברמת גימור מט-משי. באותה מידה אתם יכולים לבחור מבריק, בהתאם להעדפה שלכם.

 

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - מריחת לכה שקופה על בסיס מים.הלכה יוצרת שכבה שמגנה על הנייר מפגיעה פיזיות, משריטות מלכלוך ומרטיבות קלה. ככל שהשכבה הזו עבה יותר, ההגנה טובה יותר כך שאל תחסכו בשכבות לכה.

באזורים החשופים והמועדים לבלאי גבוה צבעתי כ-7 שכבות של לכה. באזורים הפנימיים ובאזורים חשופים פחות, ניתן לצמצם את מס' שכבות הלכה בהתאמה.


טיפ:
יש לצבוע את המתקן מכל הכיוונים ובמספר רב של שכבות. מאחר והמתקן קטן יחסית, כל צביעה אורכת רק מס' דקות.
מאידך בין צביעה לצביעה יש להמתין ליבוש כשעה בערך. מאחר וזה טרטור כל פעם לשטוף את המברשת, העדפתי לעטוף את המברשת בסמרטוט רטוב ולהכניס למקפיא. אם זה שעה במקפיא, יש להוציא את המברשת מהמקפיא כמה דקות לפני הצביעה. אם זה מתעכב יותר, צריך לקחת בחשבון זמן הפשרה גדול יותר.
בכל מקרה את הפחית יש לסגור בין צביעה אחת לאחרת ובסוף לשטוף היטב את המברשת.


שלב רביעי – התקנת המסילות ומשטח למקלדת:

מסילות למגרות ניתן לקנות בחנויות לחומרי בניין וחנויות פרזול.
אני קניתי מסילות באורך 25 סמ' (המסילות הקצרות ביותר שיש. יש מסילות באורכים שונים בקפיצה של 5 סמ') במ.נ.מ. יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - מיקום וקיבוע המסילותשימו לב שכל סט של מסילות מכיל 4 חלקים: 2 חלקים מורכבים על המגרה ו2 חלקים בהתאמה מורכבים בארון שמכיל את המגרה.

מיקמנו את משטח המקלדת באמצעות פלס. לשמחתי גודל המשטח היה מדוייק והמשטח קובע זמנית למקומו באמצעות הלחץ.
את המסילות מחברים באמצעות ברגים.(מאד פשוט מאחר והכל חשוף שלא כמו בארון)
שימו לב לבחור ברגים עם ראש מתאים ולהבריג אותם היטב כי אם הם יבלטו, הם יפריעו לתנועה של המגרה פנימה והחוצה.


שלב ביניים שהיה צריך להכלל בשלב השני – קדיחת חור לחיווט:

אחרי שסיימנו כמעט הכל, גילינו שהיה יכול להיות נחמד לו היה חור לחיווט…
יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - מקדח ליצירת חורים בקוטר של כ-3 ס"משינסתי מותניים, נעזרתי במקדח חורים לעץ שיוצר חורים בקוטר "1/4 1 (משמע כ3 ס"מ) ואודרוב. בלי רחמים דרך כל השלבים: הלכה, ציפוי הנייר, דופן הMDF ושוב ציפוי הנייר והלכה מהצד השני.

מממ…
זה היה אגרסיבי למדי.
הנייר נתלש, קצוות החור גסים…
לו הייתי חושבת על זה בזמן הייתי חוסכת לא מעט עבודה שאצטרך לעשות עכשיו כדי לתקן את הנזקים שנגרמו בגלל העיתוי המאוחר.
אבל הכל יתוקן וזה יראה בובל'ה…
תראו בעצמכם בסוף.
אז ככה זה נראה אחרי הקדיחה וניקוי קל:

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - לאחר קדיחת החור, מבחוץ יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - לאחר קדיחת החור, מבפנים

את כל זה אצטרך לכסות. מאחר ואצטרך לכסות את החיבורים ואין לי דף שישתלב בדיוק, אני מעדיפה לבחור דף שויזואלית שונה מאד (הגישה שלי היא שכשאין משהו שישתלב במדוייק עדיף לקחת משהו שונה מאד ולא משהו דומה. משהו דומה יראה כמו טעות להבדיל ממשהו שונה לחלוטין) וכך זה נראה:

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - החור מבפנים לאחר כיסוי כל החיבורים יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - החור לאחר כיסוי כל החיבורים

(מזכירה לכם שהחלק הפנימי של המגרה מוסתר מעין. לגישתי גם המקומות המוסתרים צריכים להיות מטופלים ואסתטיים, אבל רמת ההשקעה יכולה להיות מותאמת. כמו כן, אפשר ורצוי לנצל את האזור הפחות גלוי לנסיונות…)

כמובן שהאזור הזה צריך לעבור את כל השלבים שכל המתקן עבר- דבק, יבוש, מס' שכבות לא קטן של לכה בלי לחפף בזמני הייבוש בין שכבה לשכבה (זהו אזור בו החיווט משתפשף בפינות ואנחנו לא רוצים שישחק מהר)

אם יש לכם שאלות לגבי שלב כלשהו בתהליך שאולי לא מפורט מספיק, או בכלל, אתם מוזמנים לפנות אלי אישית. או כתגובה בסוף הפוסט או בדף צרו קשר. אעשה כמיטב יכולתי לתת מענה מספק.


שלב חמישי – הדבקת רגליות מגומי:

על מנת שהמעמד לא יחליק או ישתפשף בנקודות המגע שלו עם השולחן, או אפילו למנוע מגע עם מים במקרה ונשפך על השולחן, הדבקתי בתחתית רגליות מגומי באמצעות דבק מגע:יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הדבקת רגליות מגומי יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - הדבקת רגליות מגומי

וזהו. המעמד מוכן.

 

כך המעמד נראה בסוף:

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד

וכך זה פעיל… על השולחן במעונות:

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - העמדה פעילה

נו, אז מה אתם אומרים?
נכון שהפולניה צודקת?

הפולניה והסטודנט גם שדרגו את החדר במעונות.
למי מכם שמעוניין לקרא על שדרוג החדר במעונות –
מוזמן לקרא ברשומה: "מעונות סטודנטים שנה א' או… לגור בקופסה…עם שותף."