הכסא הצבעוני ל(יד) שולחן החג… או סתם לארוח.

אם התיידדתם כבר עם מכונת התפירה בפוסטים האחרונים שלי, אל תאפסנו אותה עדיין.
היום בעזרתה, ניתן חיים חדשים לכסא נוסף.
את הכסא הצבעוני הזה שיפצתי במקביל לכסא הונדרטוואסר שלי (עוד לפני עידן הבלוג..) לקראת ארוע שארחתי אצלי בבית.
זו הסיבה שיש שלבים לקראת הסוף שנעשו בחופזה ולא צולמו. עימכם הסליחה.
את הידע בשלבים החסרים, נשלים בעתיד עם שיפוץ כסאות בהמשך…
(אתם לא מתארים לעצמכם כמה שלדים של כסאות אספתי ל"יום יבוא…" אז כן… יבוא יום!)

נקודת ההתחלה של הכסא הצבעוני

לצערי זה הצילום היחידי שיש לי.
בדיעבד, יכולתי לבחור זווית שיראו בה טוב יותר את הפרטים שאהבתי ובגינם אספתי את הכסא, (בעיקר חיבורים למיניהם…) אבל את הפרטים הללו תראו בהמשך.
מאידך, רואים כאן מצוין כי הכסא שוכב מאחר והוא שבור ומפורק.
לשמחתי הריפוד החזיק את החלקים יחד וכנראה הוא הסיבה שכל החלקים נמצאו .

הכסא הצבעוני - כך הכסא נמצא ברחובככל שאני אסירת תודה לריפוד הקיים על תפקידו בשלמות הכסא, שום דבר לא יצליח לשכנע אותי להשאיר את הגועל נפש הזה…

פרוק הכסא… שעוד לא צבעוני

אם קראתם פוסטים קודמים שלי, אתם יודעים כי לראייתי, הפרוק הוא אחד השלבים החשובים.
רק בשלב הפרוק ניתן ללמוד ולהבין את הרהיט ואיך הוא נבנה.
חלק מאופי הרהיט נמצא שם וגם אם נרצה לשנותו לחלוטין, זה צריך להעשות עם כבוד למקור, לחומר.

הכסא הצבעוני - פרוק ריפוד המשענת    הכסא הצבעוני - התפר נעשה ביד. מכך אני למדה שהכסא שופץ כבר בעבר

תוך כדי פרוק המושב (כולל הוצאת כל הסיכות, כן? אין הנחות!) הבחנתי כי התפרים נעשו ביד.
הריפוד נעשה מחתיכה אחת, דבר שהקטין את הצורך בתפרים. (למרות זאת אני אנקוט בגישה אחרת בריפוד המשענת)
הכסא הצבעוני - מסתבר שהריפוד על המשענת הוא תוספת מאוחרת!האבחנה הזו לא חסכה ממני את ההפתעה בשלב מאוחר יותר….הכסא אמנם שופץ כבר בעבר ובמקור הגב היה עשוי ללא ריפוד ממסגרת עץ עם מוטות אנכיים. (ראו תמונה)

בשלב זה בעצם יכולתי לבחור,
לחזור למראה האורגינלי או להמשיך לרפד את המשענת גם בגלגול הזה של הכסא הצבעוני שלי.
כאן נכנסה הבת שלי ואמרה את דברה.
הכסא הזה אמור להחליף את הסולם הקטן ששימש לה כסא אוכל עד אז (אילתור לכסא אוכל לילדים שגדלו כבר אבל עדיין לא מגיעים עם הרגליים לרצפה…)
היא מאד אהבה את הרעיון שיהיה לה נעים ורך גם בטוסיק וגם בגב…
והנה…כך החלטות מתקבלות!

ואם כבר שואלים את המשתמשת הראשית להעדפותיה, נתתי לה 2 אופציות לעיצוב הכסא:
השלד נייטרלי והריפוד צבעוני או השלד צבעוני והריפוד נייטרלי.

היא אפילו לא היססה בבחירתה ואני זורמת איתה.

חיבור וחיזוק הקונסטרוקציה של הכסא

הכסא הצבעוני - הדבקת השלד של הכסא

כרגיל מתחילים עם הקונסטרוקציה (או השלד).
שניהם מושגים שמגיעים איתי מהארכיטקטורה ואין לי מושג אפילו אם גם נגרים, רפדים ומשפצי רהיטים למיניהם משתמשים במושגים הללו.

גם כאן, אני מפרקת את כל מה שמתפרק או רופף ומדביקה חזרה עם דבק נגרים.
לתשומת לבכם, לפעמים יש להפעיל מניפולציה וכח גם בפרוק. אם כן יש לעשות זאת בעדינות.
אני נעזרת בדפיקות פטיש קלות אבל נעזרת בתווך של בד או ספוג על מנת לא להשאיר סימנים על העץ.
כנ"ל כשמהדקים את הקליבות על הכסא המודבק לקיבוע. לשים לב שהקליבות לא מותירות סימנים בעץ.
24 שעות עם הקליבות ליבוש הדבק
ועוברת לשלב הבא.
או ליתר דיוק, לשני השלבים הבאים שיעשו במקביל…

השלב המלוכלך, השיוף של העץ.

מי שקרא רשומות קודמות שלי למד כבר להכיר אותי ואת העדפותי. אני אוהבת עץ. אני בכלל אוהבת כשהחומר חשוף ומדבר בשם עצמו, כשזה אפשרי וכמובן כשיש לחומר מספיק אופי על מנת שידבר בשם עצמו.
הכסא הצבעוני לאחר שיוף והסרת הצבע השחוראי לכך ובהתאם להעדפות של הבת שלי, החלטתי לשייף את השלד ולחשוף את העץ.
כאמור, עבודה מלוכלכת ביותר. לעשות אותה במרפסת או בחוץ ולהגן על דרכי הנשימה מהאבק עם מסכה.
את רוב העבודה עשיתי עם משייפת חשמלית.
להבדיל מפרופילים עגולים עם פיתוחים בעץ, שם משייפת חשמלית פחות יעילה, כאן היא ואני עבדנו קשה. וגם על השיוף הידני לא פסחתי מאחר וגם כאן יש חיבורים ופרטים שלא ניתן לעבוד בהם עם משייפת.

לאחר שסיימתי לשייף יישמתי על העץ פוליטורה שהעמיקה את הגוון  והדגישה את הסיבים של העץ שספגו באופן חלקי את הצבע השחור. למי שמעוניין בפרוט של העבודה עם פוליטורה, ניתן להכנס לרשומה הזו, שם הנושא מפורט יותר.
בעיני יצא מדהים… תשפטו בעצמכם:הכסא הצבעוני - העץ לאחר פוליטורה

השלב הנקי, תפירת הריפוד.

כשרק מצאתי את הכסא הצבעוני שלי (כשהוא עוד היה דהוי ושבור…) והבת שלי החליטה לאמץ אותו, היה לי ברור שהבד במקרה זה יהיה בד דמוי עור.
מאחר והכסא יהיה כסא אוכל, בד רגיל תוך יומיים וחצי יזכה לעיצוב מחודש עם מרכיבי מזון כאלה ואחרים.
הכסא הצבעוניבד דמוי עור להבדיל, הוא רחיץ,  דבר שימנע סטרס מיותר בזמן הארוחה גם מהילדה וגם מהאמא שלה…
מאחר ולא ידעתי בדיוק איזה צבע או איזה סגנון יבחר לכסא, הזמנתי בעלי אקספרס מספר חתיכות בד דמוי עור בצבעים שונים והשארתי לעצמי את הבחירה לשלב אוחר יותר.

כשהגיע רגע הבחירה החלטתי לא לבחור. או בעצם, לבחור בכולם!
צבע אחד נראה לי מצ'עמם מדי…

הכסא הצבעוני - תפירת הריפוד

אז בחרתי, סידרתי, מיקמתי, גזרתי ואודרוב…למכונת התפירה.
הכסא הצבעוני הופך כאן לצבעוני.
עקרונית, למי שמיומן בתפירה, ניתן ליצור אין סוף דוגמאות. אני בחרתי דוגמה פשוטה יחסית שהצריכה רמת תפירה פשוטה יחסית.
מאידך ובאותה המידה, ניתן לבחור בד אחד (למי שמצליח למצא בד דמוי עור עם דוגמה במקור, אדרבא ואדרבא) ולחסוך מראש את הצורך במכונת תפירה.

 

ריפוד

מושב הכסא

לחלק הזה לצערי אין תעוד מצולם.
כאן השתמשתי בספוג דק שהונח על הספוג הקיים ומעליו מתחתי יריעת אקרילן וקיבעתי עם אקדח סיכות.


חתיכות ספוג בעוביים שונים (ובגדלים שונים), כמו גם יריעות אקרילן, ניתן למצא בכפר סבא במעין הבדים. יתרונם הגדול הוא הזמינות והקרבה. וניתן למצא אצלם גם שאריות בד למיניהן במחיר מופחת.


כנ"ל לגבי המשענת.
את יריעת הבד התפורה מתחתי על יריעת האקרילן שכבר מוקמה היטב והידקתי לשלד העץ מלמטה (באזור שאסתיר בשלב מאוחר יותר) באמצעות אקדח סיכות
גם כאן, כמו בספה שלי, אני מתחילה בחזית במרכז, ומותחת אחורה במרכז ואז בצדדים במרכז.
מהמרכז מתקדמים בשיטטיות לפינות, שם צריך לתת את תשומת הלב הכי גדולה ולקפל שיראה יפה.
כל כסא הוא קצת אחר, כך שהפיתרון לפינות יהיה שונה. נסו, עד שתגיעו למשהו שתאהבו ואז תקבעו את זה באמצעות אקדח הסיכות.


קצת לגבי ההתנסות האישית.
יש לכולנו פחד לעשות משהו שעוד לא עשינו בעבר. אנחנו חוששים להרוס, מרגישים חוסר בטחון ולא מקצועיים. זה נראה גדול עלינו, נכון?
אז קודם כל, כאן לא יקרה כלום אם נהרוס. לא מדובר בחיים ומוות חס וחלילה. במקרה הכי גרוע נצטרך חתיכת בד חדשה, או שכבת צבע נוספת…
חוץ מזה, אם לא תתנסו, איך תקבלו בטחון? איך תדעו בפעם הבאה איך ומה לעשות?
גם אנשי המקצוע למדו תוך כדי עבודה. ויש לי חדשות בשבילכם. גם אנשי מקצוע מפשלים (ואתם משלמים על זה בכל זאת!)
אז וותרו על הפחד. תתנסו! תנו לעצמכם גם לטעות ותסמכו על עצמכם שתמצאו פתרונות.


משענת הכסא

גב הכסא

כפי שכתבתי כבר בשלב הפרוק, השיטה שלי לריפוד המשענת תהיה שונה מהשיטה בה המשענת רופדה קודם. השוני נובע מדגשים והעדפות שונים, מעיצוב שונה וגם סוג הבד יכול להשפיע.
בבד דמוי עור,להבדיל מבד אחר, יראו חורים כך שתפר במחט יהיה פחות מוצלח (אם כי לא בלתי אפשרי)

אני בחרתי לעטוף את החזית וליצור את המתיחה, עם אקדח הסיכות היעיל והמנוסה שלי, לכיוון גב המשענת.
את הגב עצמו על כל שאריות הבד שהצטברו לכיוונו, לכסות עם בד חלק. (הבת שלי בחרה בצבע הכחול וזרמתי איתה למרות שלי היתה נטייה דווקא לזית).
ולסיום, את הסיכות בהיקף (אלה שמחברות את הבד החלק) לכסות בסרט דָאבְּל פָּיְפִּינג שעשיתי משאריות וחלקים של בד דמוי עור שנותרו לי.
התנסתי בסרט כזה בעיצוב הספה והשילוב שם היה מוצלח ביותר לטעמי.
לצערי, במקרה של הכסא הזה, הפיתרון לא היה מוצלח בעליל והסרט נראה חובבני במקרה הטוב(כנראה לא מכל בד ניתן לעשות זאת…או שהחיבור בין צבעים שונים ברצף אינו מוצלח)
הרגשתי כי הדאבל פייפינג עושה עוול לכסא ואחרי יומיים הסרתי את הסרט הזה לחלוטין.לשמחתי הדבקתי את הסרט בדבק חם שמתקלף מבד דמוי עור מבלי להשאיר סימן.

זמן מה הכסא תפקד כך. ללא סרט לחלוטין. כשהסיכות חשופות… התבשלתי עם זה.
עד שמצאתי בחנות לחומרי יצירה סרט שמצא חן בעיני והתאים בדיוק למטרתי.

      הכסא הצבעוני - הוספת סרט לחיפוי,פרט    הכסא הצבעוני - סרט לחיפוי

גם את הסרט הזה הדבקתי עם דבק חם, אשר לצערי אינו הדבק האידאלי לכך דווקא בשל העובדה כי הוא מתקלף מבלי להשאיר סימן…הוא אינו עמיד ואני צריכה לתת לו חיזוקים מפעם לפעם.
מה שכן, אם תרצו להחליף את הסרט מדי פעם…זה בדיוק הדבק המתאים 😉
הכסא הצבעוני - גב הכסא עם הסרט לחיפוי הסיכות בהיקף

לסיום,
יש לחפות את תחתית הכסא עם שארית בד כלשהי כדי שהקרביים של הכסא מלמטה לא יהיו חשופים וגם כשיהפכו את הכסא על השולחן בספונג'ה, עדיין הוא יראה מקצועי לעילא…

הכסא מוכן הכסא מוכן הכסא מוכן הכסא מוכן

 

הבת שלי מרוצה.
מה אתם אומרים?

 

הספה שלי – קלאסיקה עם פרשנות עכשווית – לברך על המוגמר.

השבוע לפני שנה בדיוק סיימתי לשפץ את הספה שלי.
טיימינג טוב לפוסט הזה…
למי שכבר אין סבלנות, מוזמן לגלגל לסוף הפוסט שם יש גלריה של תמונות של הספה המוגמרת.
למי שיש עוד טיפונת סבלנות (וסקרנות) מוזמן לעבור איתי גם את הישורת האחרונה על הספה שלי ולקרא את הרשומה הזו שתסיים את התהליך.
למי שרוצה להזכר בשלבים הקודמים, מוזמן-

מתחילים?
…או בעצם מתחילים לסיים לשפץ את הספה שלי?

עוד קצת תפירה במכונה וזהו…

ברשומה הקודמת מכונת התפירה היתה שחקנית ראשית. (להזכירכם תפרתי איתה פָּיְפִּינג ומשטחי ג'ינס לריפוד חלקים מהספה)

הספה שלי - תפירת דָאבְּל פָּיְפִּינג

גם ברשומה הזו אשתמש בפָּיְפִּינג וכמובן במשטחי הג'ינס לכיסוי חלקים נוספים של הספה שלי.
לפני שניפרד ממכונת בתפירה (עד הרהיט הבא…)
אני רוצה לעשות דָאבְּל פָּיְפִּינג או Double welting for upholstery שתפקידו להיות סרט דקורטיבי שיסתיר את ה"חיבורים".
אפשר כמובן לקנות סרט דקורטיבי כלשהו. במקרה שלי מלכתחילה שילבתי ג'ינס עם ברוקד כך שלא רציתי להכניס משתנה נוסף. זו החלטה עיצובית. כמעט נטו למי שתופר.
בקישור הזה יש הסבר מפורט ומצולם לעשיית סרט שכזה.  מי שזוכר ועשה את הפָּיְפִּינג מהרשומה הקודמת, דָאבְּל פָּיְפִּינג הוא כמעט זהה, וכל ההדגשים שנתתי ברשומה הקודמת, רלוונטים גם כאן . ההבדל הוא שכאן יש לחתוך סרט קצת יותר עבה ולהוסיף שלב נוסף של חבל מקביל. כמו כן, החיבור במקרה זה הוא בהדבקה ולא בתפירה.
את התוצר המוגמר, דָאבְּל פָּיְפִּינג, נדביק בשלב מאוחר יותר, כשכל הספה תכוסה בריפוד.

ושוב ריפוד הספה עצמה – 

הספה שלי כפי שנמצאה - תכנון המושב

ברשומה הקודמת בסידרה הזו, תפרתי משטחים של מכנסי ג'ינס.
היום אשתמש במשטחים ונתחיל במושב של הספה.
הבחירה להתחיל במושב אינה אקראית.
גב הספה וצידי הספה יושבים וסוגרים על מושב ובהכרח צריכים להתבצע אחרי. הפרוק הוא שלב מהותי בהבנה של מבנה הרהיט אותו מפרקים.
בתמונה משמאל, תזכורת לדרך הארוכה שהספה עברה אצלי, רואים את המושב מתחת לכרית הישיבה.

הספה שלי - פרט חיבור מכוסה בדאבל פיפינג

בספה שלי, האזור של קדמת המושב יהיה ברוקד והאזור האחורי יהיה ג'ינס.
בתמונה של הספה כפי שנמצאה נראה כי קו התפר בין 2 הבדים מקביל לקו השפה.
אין לי מושג איך זה נעשה במקור כך שזה ישב "נקי".
בדיעבד, אולי כל התפר נעשה ידנית על הספה ישירות.
גם אני ניסיתי לעשות את החיבור המקומר בין הבדים באמצעות מכונת תפירה. טכנית הצלחתי אולם כשניסיתי למתוח את הבד על הספה, זה לא ישב טוב.
באזורי הקמר הבד התרומם מעצמו.
היה ברור לי שטעיתי כאן במשהו…
נאלצתי למתוח את בד הברוקד באזורי הקמר הבעייתיים, כנגד הג'ינס ולתפור אותו ידנית באמצעות מחט רפדים עגולה על גבי הספה עצמה.

בסופו של דבר קו המגע בין שני הבדים יצא ישר פחות או יותר. (לטעמי לא מספיק יפה כך שכיסיתי אותו  בסוף עם סרט דָאבְּל פָּיְפִּינג )
תחסכו לעצמכם עבודה ועגמת נפש ותתפרו עם מכונת תפירה תפר ישר מראש. הוא גם יראה נקי יותר.
או שתנסו ישירות לתפור ידנית על הספה עצמה…ותחזרו לשתף איך יצא.

חכו, עוד לא סיימנו עם המושב –

כאן אנחנו פחות או יותר נפרדים ממכונת התפירה ועוברים לאקדח הסיכות. (יותר כי בספה עצמה לא נזדקק למכונת תפירה, פחות כי אם תרצו להוסיף כריות תואמות, כמו בספה שלי, אז תזדקקו לה מאוחר יותר שוב…)

לאחר שקיבענו את נקודת התפר בין הבדים על מושב הספה באמצעות תפר ידני יש למתוח את הבד על המילוי ולהצמיד אותו לשלד.
בשלב הזה תשמחו מאד אם יהיה לעזרכם אקדח חשמלי או פנאומטי.
אקדח ידני יתאים לעבודות קטנות יותר.
תחילה הצמדתי במתיחה את החלק האחורי של הבד (האזור עם הג'ינס) לשלד העץ.
בדיעבד אחרי הנסיון שצברתי עם הספה ועם ריפוד רהיטים נוספים בהמשך, יש להתחיל ולהדק מהמרכז ומשם לצדדים.
כשהג'ינס היה כבר מתוח ומוצמד לשלד היה צורך למתות את הבד בחזית הספה. גם כאן, עדיף מהמרכז ולצדדים.
אבל,
ספה - תוספת מילוי לקדמת המושבכשכבר היתה לי כרית המושב, אעפס, נראה לי כי הפרונט של המושב לא מספיק מלא…
נראה לי כי כרית המושב צפה קצת על המושב.
מה עושים?
ממלאים עוד חומר מילוי! תוספת מילוי לפרונט

שימו לב,
העקרונות שהנחו אותי לראשונה (ראו ברשומה בה מילאתי את הספה) תקפים גם כאן למרות שהשלב הזה מאולתר.
סוג של פתרון לבעיה שהתגלתה תוך כדי עבודה.


ואפרופו…
בכל עבודה ובפרט למי שמתנסה ולומד תוך כדי, כמוני, תמיד בשלב כלשהו משהו לא יסתדר בדיוק כמו שתכננתם מלכתחילה. לא תדעו מה ומתי זה יקרה, אבל זה יקרה.
אתם צריכים להיות ערוכים מנטלית לבלת"מים ולשמור על יצירתיות וראש פתוח.
למצא פיתרון תוך כדי. לפעמים לפרק שלב אחד, או לחלופין, להתפשר. כך לומדים…

הספה שלי -מתיחת בד הברוקד אל שלד העץכשאני מותחת את בד הברוקד אל שלד העץ, לפני שאני מהדקת אותו באקדח הסיכות לשלד, אני מקפלת את הקצה פנימה על מנת למנוע פרימה של הבד.
בפינה יש לקפל את הבד בצורה אסטטית. במקומות שונים באינטרנט ובפינטרסט יש הדרכות שונות וקיפולים שונים. לגישתי, נסו בעצמכם. כך תמצאו את מה שנכון לכם ולרהיט שאתם עובדים עליו וגם תרכשו בטחון.

אחרי שהמושב רופד עוברים לגב הספה שלי, שיראה שונה לחלוטין מגב הספה המקורי. ההחלטה נעשתה תוך כדי תהליך ולימוד למרות הרצון שלי להיות נאמנה למקור.

מדידת הבד על הספה לפני חיבור ותפירה

 

כמו המושב, גם גב הספה יהיה שילוב של ג'ינס וברוקד בסימטריה.
באמצע ברוקד ובצדדים ג'ינס (ובתפר ביניהם אכניס פָּיְפִּינג)

 

קפיטונאג'

גב הספה שלי כפי שנמצאה, בוצע בטכניקה של tufting ונקראת "קפיטונאג'",
משמע גריד של כפתורים מהודקים דרך חומרי המילוי (ראו תמונה בה התייחסתי לתכנון ריפוד המושב).
בקישור הזה יש הסבר מפורט איך מבצעים את הטכניקה הזו (גם התמונה למטה המתארת את תהליך כיסוי הכפתורים שאובה משם ומהווה קישור לאותו מקום)
הואיל ואת הספה הזו ניסיתי לתכנן מס' צעדים קדימה, כבר בהתחלה הזמנתי כפתורים לציפוי בגודל ובכמות שהיתה בספה המקורית.

Covering buttons

גריד של קפיטונאג' הוא אלמנט עיצובי דומיננטי ומרכזי.
הואיל ובחרתי לבסס את העיצוב שלי על שילוב ועל המתח בין שני סגנונות בד שונים, נראה לי לא נכון להכניס כאן אלמנט דומיננטי נוסף.
כמו כן, חייבת להודות שאיך שזה נעשה במקור בספה שלי (שוב, מתוך פרוק הקיים), עבודת התפירה של הבד בגב הספה נראת לי מורכבת מדי עבורי.
כפתורים לספה שלי

כך שהחלטתי לוותר על הגריד בגב הספה אולם לא לוותר על התנסות בטכניקה של הידוק כפתורים דרך חומרי המילוי וניצול הכלי הזה שישרת את המראה שאני מעוניינת בו. לו תכננתי כך במקור, אולי הייתי מזמינה כפתורים גדולים יותר עם נוכחות גדולה יותר.
במקרה זה, אסתפק בגודל הנוכחי.

סימון מיקום הכפתורים בגב הספה

הכפתורים יהודקו רק באזור של בד הברוקד.
הג'ינס מכיל מספיק אלמנטים (תפרים, כיסים, תכים, תויות…) כך שממש אין צורך באלמנטים נוספים.

לפני הנחת הבד אני מסמנת את המקומות בהם אני רוצה למקם את הכפתורים, חופרת ומפנה מעט מקום באותה נקודה, על מנת שהכפתור יוכל להתחפר בקלות במילוי.
לאחר שהבד נמתח בנקודות מסויימות ולאחר שהמקומות המיועדים אותרו, אני נעזרת במחט Tufting (כ20 סמ' אורכה המחודדת משני צידיה אותה הזמנתי עם חוט השעווה בדיוק למטרה זו) כדי לתפור את הכפתורים במקומם המיועד.
אם אתם עושים זאת, אל תהססו להעזר בהגיון הבריא שלכם לצד כל ההדרכות שתקראו.

מיקום הכפתורים בצורה סימטרית על גב הספהבצד השני, יש להדק היטב את החוט של הכפתור על מנת שהכפתור ישאר מהודק ולא ישתחרר. כל פתרון שיתאים לכם להידוק, אפשרי. גם לזה יש הדרכות שונות ופתרונות שונים באינטרנט.
אני נעזרת באקדח הסיכות כנגד שלד העץ לקבע את חוט השעווה שלא יחליק.
שימו לב, כשאתם מהדקים את הכפתורים, הבד צריך להיות מתוח דיו אולם המתיחה הסופית נעשית כנגד שלד העץ עם אקדח סיכות כמו במושב ובחלקים האחרים של הספה.

הידוק הבד על המילוי כנגד שלד העץ

מתיחת הבד על המילוי בגב הספה

לאחר שהכפתורים מהודקים למקומם, יש למתוח ולהדק את הבד על השלד.
אני מתחילה במקומות הגלויים (למעלה) ונותנת קונטרה בצד הנגדי ואז בצדדים.
שימו לב, מאחר ודוגמת הספה שלנו סגורה (אין מרווח בין הגב למושב), החלקים הפנימיים של הריפוד (הן בגב הן במשענות הצד) נמתחים למטה ומהודקים על הבד שמתוח על המושב. לא על קורת האמצע עליה מתחנו את הרצועות.
הבד החיצוני יכסה על כל החיבורים…

כשהגעתי לחלק העליון לא הקפדתי להתחיל מהאמצע, והצטערתי על כך.
מצאתי את עצמי עם שארית לא זניחה של בד במרכז הספה. לא מצאתי פתרון אלא לשלוף את הסיכות ולחזור על התהליך. הפעם מהאמצע לצדדים.
כאן בדיוק למדתי את החשיבות של ההידוק מהמרכז לצדדים.

גם כאן כמו במושב, אני מקפלת את הקצוות פנימה ונועצת את הסיכות.
בשלב זה הסיכות גלויות, אבל בסוף, כל הסיכות יכוסו ע"י הסרט שתפרתי (דָאבְּל פָּיְפִּינג)

 

משענות הצד

תפירת כיסים בחלק הפנימי של משענות היד

משענות הצד ירופדו בצידן הפנימי בג'ינס ובצידן החיצוני בברוקרד.
כאן החלטתי לנצל את כיסי המכנסיים החיצוניים ולמקם במשענות הפנימיות, כיסים.
הבנות שלי התלהבו…הן החלו לדמיין מה ניתן להסתיר בכיסים הללו.
אני להבדיל, חשבתי פרקטי.
שָלָטים…

נכון שאמרתי שאתם יכולים לשים בצד את מכונת התפירה?
אז טעיתי 🙁
כאן תצטרכו את המכונה כדי לתפור את הכיסים (שנפרמו ממקום אחר…) בדיוק במקום שתרצו אותם.

לאחר שהבד נמדד ונגזר והכיסים מוקמו ונתפרו למקומם, משענות יד, חלק פנימיגם כאן מותחים ומהדקים את הבד על המילוי לשלד העץ. מאחר ובמשענות הצד הצורה אינה מלבנית פשוטה, יש צורך לעשות את המתיחה ברגישות על מנת שלא נמצא את עצמנו עם עודף במקומות מסויימים ומחסור באחרים. כאן יש חשיבות יתרה להתחיל במקומות הגלויים ולסיים במתיחה למטה.

גם כאן אני מקפלת את הקצה לפני שאני מהדקת את הבד עם אקדח הסיכות לשלד.
במקומות קמורים נפתחים יהיה צורך לעשות חתכים קטנים בניצב בבד המקופל פנימה על מנת שהבד לא יתעוות.
באותה צורה מטפלים בשני הצדדים.

החלק החיצוני של הספה- גב וצדדים 

גב הספה

אם הגעתם עד כאן, החלק הזה כבר יהיה פשוט יותר.
עם זאת, אם בחרתם בד חלק, תצטרכו להקפיד על עבודה מדוייקת עשרת מונים.
בבד חלק, להבדיל מבד עם דוגמה, כל קיפול הזזה או אי דיוק יבלטו הרבה יותר בפרט על משטח אחיד כמו גב הספה.
למעט זה, אותם העקרונות נשמרים: להתחיל מהמרכז ולהתקדם לצדדים, לקפל את הקצה ולהדק עם אקדח הסיכות.

פרט הידית

אם שמתם לב (וגם אם לא),
במשענות הצד, על ידית העץ, יש כרית קטנה.
גם כאן יש ריפוד (רק צמר גפן) וחתיכת בד אליפטית שאף היא מהודקת לעץ בסיכות.
את הפרט הזה החלטתי לשדרג באדיבות ובהשראת מכנסי ג'ינס או אם לדייק חגורת ג'ינס שנפרמה ממכנסיים.

מיקום כפתורים ללולאת החגורהצמר גפן כמילוי לריפוד הידית          משענות יד, חלק פנימי

 

חגורת גינס שעוטפת את הידית

לולאת החגורה נתפסת על הכפתור

ולסיום…

סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג מודבק בכל נקודות המגע עם העץ החשוףזוכרים שהבטחתי לכם שאת סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג שעשיתי בהתחלה, אדביק בשלב מאוחר יותר?
אז זה הזמן!
את אקדח הסיכות יחליף אקדח הדבק החם ואודרובּ, לעבודה.
את הסרט מדביקים בקצה הבד (ברוקד או ג'ינס ללא יוצא מהכלל), בנקודת המגע עם העץ החשוף, כך שיכסה את הסיכות המהדקות את הבד לשלד.

אם עשיתם את הסרט מחתך אלכסוני של הבד, יהיה קל יותר ונקי יותר בהתעקלויות. כך או כך, בטוחה שתסתדרו.
הספה שלי מרופדת כולה -סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג מודבק בכל נקודות המגע עם העץ החשוף - מבט כלליולגבי נקודת החיבור של סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג-
ככל שהחיבור יהיה מוצלח ונקי, עדיין זה חיבור…חדי העין יבחינו בו אם יהיה במקום מרכזי.
נסו לעשות את החיבורים במקומות מוסתרים (לדוגמה, מתחת לחגורת הג'ינס ) או למטה…רחוק מהעין.

ולסיום סיומת…

כך הספה נראת מלמטה

הכל כבר מרופד חוץ מהתחתית של הספה שלי, שם רואים את כל הקרביים.
(זוכרים? שם התחלנו…רצועות, קפיצים, יוטה…)

אז אין לי כל כוונה להשאיר את זה כך!

כסוי התחתית ביוטה

 

נשארה לי יוטה
ואיתה אכסה את התחתית (כן…שוב עם אקדח סיכות אבל כאן כבר אין צורך בדָאבְּל פָּיְפִּינג…ׂ) כמובן שתוכלו להשתמש בכל שארית בד שיש לכם, שתהיה בגודל מתאים ושלא תבלוט מדי.

ומהבד שנשאר, אם נשאר,
אפשר לתפור ציפוי לכריות. או להתאים כריות שיש לכם, או לקנות כריות או…לא.
איך שמתחשק, מתאים ושתאהבו.

הספה מוכנה הספה מוכנה הספה מוכנה הספה מוכנה

עשו לנו פרסומת….

בשבוע האחרון הבת שלי החליטה שאין לי מספיק חשיפה.
היא יזמה ופתחה לי דף פייסבוק ציבורי לבלוג – יש מיש.
אשמח אם תיכנסו, תאהבו תעקבו ותשתפו את הבלוג שלי…זו הדרך  לקבל חשיפה.

 

 

מעונות סטודנטים שנה א' או… לגור בקופסה…עם שותף.

טוב נו…
לא ממש קופסה… מעונות סטודנטים שנה ראשונה בטכניון.
השבוע הסטודנט שלי סיים שנה ראשונה בטכניון.
הוא גם נפרד מהמעונות לטובת דירה שכורה עם בת זוגו (זו שעבורה הכנתי את פינת האיפור ;-)).

לרגל הארוע המכונן הזה,
בדקה ה-90 (יש מצב שאני כבר בדקה ה-91…משמע יחסרו לי תמונות)
החלטתי לשתף אתכם בתהליך בו התאמנו ושדרגנו את החדר במעונות לסטודנט הפרטי שלי.
איך הפכנו אותו במסגרת הנתונים הקיימים לנח יותר, בתקציב אפסי ובעבודה משותפת של סופ"ש.


כששידרגנו את החדר, הבלוג הזה לא היה קיים עדיין. גם לא כרעיון.
הצילומים שנעשו בזמנו היו לתעוד עבור משרד מעונות הסטודנטים כך שהם לא בהכרח יתנו מענה לפוסט הזה.
אני מקווה שנסתדר עם מה שיש.


הפרטנר של הסטודנט שלי לחדר, היה בחירה אקראית לחלוטין של משרד המעונות.
הוא הגיע לחדר ראשון והתמקם בהתאם להעדפותיו הוא. (לאור מצב החדר כשהגענו, אני מבינה את העדפותיו לחלוטין!)
יוצא מכך שהבן שלי (כמו חצי מאוכלוסיית מעונות סטודנטים שנה א') קיבל את החלק "שנשאר".
ההתאמות והשיפורים נעשו רק בחלקו של הבן שלי (מאחר והשותף סרב להיות שותף בתהליך) כך שבסופו של דבר, ההבדל בין שני החלקים מאד ניכר.
אני משערת, ברמת וודאות גבוהה למדי, שבפעם הבאה כשייכנסו סטודנטים צעירים לחדר הזה, החלק שהבן שלי השאיר, ייבחר ראשון…

מעונות ריפקין – רקע.

יש בטכניון מס' מתחמים שמיועדים לסטודנטים שנה א' שמציעים תנאים דומים. 
כאן אתייחס רק למעונות סטודנים ע"ש ריפקין, שם הסטודנט שלי קיבל חדר.
מעונות ריפקין (באתר של הטכניון הם נקראים משום מה "מעונות תחתון") על שם התורם שלהם. היום בלשון עם הסטודנטים הם נקראים "מעונות עזה". נחשו למה….
מעונות סטודנטים אלו תוכננו ונבנו בשנות ה-50 של המאה הקודמת ע"י האדריכל דניאל חבקין (שזכה במכרז עוד בהיותו סטודנט ולימים הפך גם להיות דיקן הפקולטה לארכיטקטורה).

בזמנו, כשהמעונות תוכננו עוד לא היו אפילו בקשות להיתר. קשה להשיג תכניות של המעונות בוודאי לא עותקים דיגיטלים.
את התכנית והחתך קיבלתי מאדריכלית אגף בינוי ותחזוקה של הטכניון שהוציאה וסרקה אותם עבורי. (תודה רבה רבה…)
כפי שאתם רואים הדף ישן ואיכות הצילום נמוכה אולם ניתן לקבל מהם רושם כללי על החדרים.
צד המרפסות פונה לכיוון צפון והחלון פונה לכיוון דרום, לכיוון ההר.

מעונות סטודנטים - חלק מתכנית מעונות ריפקין מעונות סטודנטים - ריפקין - חתך

התנועה בבניין היא לאורך מסדרון (בכיוון מזרח-מערב) במפלס המרכזי, בצד הצפוני של המבנה.
לאורך המסדרון הזה גם ממוקמים המקלחות השרותים והמטבח .
ממפלס זה יורדים או עולים לסרוגין חצי קומה.
מכל כניסה שכזו נכנסים לשני חדרים כשבכל חדר יש 2 מפלסים. ממפלס הכניסה לחדר יורדים או עולים חצי מפלס.

בכל חדר גרים 2 שותפים.
בזמני, החלוקה בין המפלסים היתה פונקציונלית: שינה במפלס הכניסה (הדרומי) ולימודים ואוכל במפלס הצפוני. היום לכל סטודנט יש מפלס כשחולקים בפונקציות המשותפות: אחסון ומקרר.
כאן, תחת הכותרת "מעונות תחתון" יש תמונות (לכאורה מייצגות…זה חדר של בנות בבנין של בנות…) של המסדרון ושל 2 מפלסי החדר.

ל-מעונות סטודנטים בכלל יש ללא ספק יתרונות כשהמהותיים בהם (שאין להם מתחרים!) הם העלות הנמוכה שלהם והקרבה למקום הלימודים.
מעונות ריפקין ספציפית, גם היום ובוודאי בהתחשב בנורמות של פעם, מתוכננים מצויין.
כמו כן, המיקום שלהם מעולה (ממש במרכז וגישה מישורית כמעט לחלוטין למרכז- אולמן, בית הסטודנט, הספריה, הברכה ואולם הספורט…) והעובדה כי הם נמצאים באמצע חורש טבעי (אלא אם יש שרפה בחיפה…) רק מוסיפה קסם.
חסרונם מן הסתם בשיתוף – הן בחדר הן בפונקציות הרטובות, ברמת התחזוקה החסרה ו…הדבר ששבר את גב הגמל – המחסור במיזוג בעונת הבחינות בקיץ הישראלי שעם כל ההתחממות הגלובלית לא נחשב כבר מותרות.

מעונות סטודנטים – ריפקין – נקודת מוצא בשנת 2016

בשל היתרונות של מעונות סטודנטים והביקוש להם (ומכיוון שסטודנטים, ובפרט סטודנטים ממין זכר, ברובם חסרי מודעות בסיסית למושג תחזוקה שוטפת…) לא מאד מקפידים שם, בלשון המעטה, על רמת תחזוקה (סבירה??) בחדרים.
נראה כי מאז זמני (מממ …לפני כ-30 שנה…), החדרים לא השתנו כמעט. גם לא ברמת התחזוקה. הבניינים של הבנים כבר אז היו מוזנחים, שלא נאמר דוחים.
כפי שהחדר נראה כשנכנסנו, דבר לא השתנה עד היום. אולי החדר נצבע מאז פעם או פעמיים אבל לא הייתי מתחייבת על כך.

זו סקיצה פחות או יותר פרופורציונלית שעשיתי מזיכרון של תכנית החדר:

מעונות סטודנטים שנה א' בטכניון - סקיצה של חדר במעונות ריפקין

כפי שכבר כתבתי, השותף התמקם בחלק העליון של החדר (מפלס 2 בסקיצה) והבן שלי במפלס התחתון (מפלס 1 בסקיצה).

החדר כפי שנתקבל:

התמונות בהמשך צולמו ביום שהגענו.
(למי שמעוניין, לחיצה על כל התמונות בהמשך תפתח את התמונה מוגדלת)
בעיקר על מנת להראות למשרד המעונות את מצב החדר כשהוא התקבל (ובזכות זה הבן שלי קיבל כ-2 ליטר צבע לבן לצביעת החדר):

כשנכנסנו לחדר שהבן שלי קיבל, במפלס העליון, השותף שלו שהגיע מוקדם יותר, קבע כבר עובדות בשטח.
על החלון נקבע לוח והזכוכית של הדלת ביציאה למרפסת, נצבעה בשחור (מי צריך וילונות כשאפשר לקבע לוח על החלון או לצבוע את הזכוכית??…) כך שהחדר נראה חשוך וקודר.מעונות סטודנטים - החלון והדלת למרפסת
מעונות הסטודנטים לבנים שנה א' - המרפסת

במפלס התחתון, שם הבן שלי צריך יהיה להתמקם, קיבלו את פנינו קירות (ותקרה) אפורים מלכלוך מחוררים אקראית, עם עיטורים עבודת יד של נוסחאות, כתובות בערבית ואברי מין זכריים.
הדלת המקושטת ביצירתיות מרשימה.
והריהוט הישן, עם ציפוי הפורמייקה דמוי עץ חום, שמקולף בחלקו ומעוטר בכישרון באותם מוטיבים.

 מעונות סטודנטים שנה א' החדר ביום שהגענו - מבט כללי מעונות סטודנטים מצב קייםהחלון במעונות 

הדלת לחדר במעונות כפי שהתקבלה

ראיתי את הבן שלי בולע רוק.
את הניסיון שלו לנחם את עצמו… שבצבא היו תנאים גרועים יותר… 

השנים, המקצוע והניסיון שלי לימדו אותי לראות את הפוטנציאל ולא רק את המצב הקיים.
עם זה הצלחתי אפילו לשלהב את הסטודנט שלי תוך כדי ציון היתרונות של המקום.
לאחר מספר ימים של לימודים בהם וידא כי יוכל להסתדר עם השותף שלו (ולאחר שהגיעו להסכמות לגבי חלוקת אזורי האחסון), הגדרנו סופ"ש בו נעשה את המהפך והתחלנו לתכנן מה נעשה, איך נעשה ורשימת ציוד שיש להביא.

מה אנחנו מתכננים לעשות?

גודל החדר המבנה שלו ומיקומו הם משתנים קבועים שלא ניתן לגעת בהם.
גם מיקום מפסקים וגופי חשמל שבשיפוץ יסודי הם ברי שינוי (לו יכולתי הייתי שוקלת להחליף את מיקום המיטה עם השולחן משיקולי פרטיות…)- כאן זה לא. 
אנחנו הולכים קודם כל לנקות הכל היטב ככל הניתן ולצבוע בלבן!
(הצבע הלבן גם נותן תחושה של גודל וגם יאיר את החדר שנראה חשוך).
חוצמזה, אנחנו נוסיף מקומות אחסון.
אנחנו נגדיל ונייעל את פינת העבודה (שתשמש גם מטבחון קטן וגם שולחן אוכל לעת מצא…)
ו…נוסיף וילון לפרטיות.

על מנת להצדיק את הרשומה הזו בבלוג הזה, כמעט כל מה שנוסיף בחדר נעשה מפריטים שנמצאו ברחוב.
הדברים שכן נקנו, הם כבל לתליית הוילונות (כ11 ש"ח), וילונות  (50 ש"ח) וסלסלות לתליה על דלת הארון מבפנים (כ15 ש"ח כ"א).
הצבע הלבן סופק ע"י משרד מעונות הסטודנטים ונוצל עד תום, כל שאר החומרים הם שאריות מעבודות אחרות.
לוחות העץ, הדלת והמגרות נמצאו ברחוב והותאמו לצרכים שלנו.
ארונית מגרות לבנה נמצאה אף היא וללא כל שינוי נוצלה כפי שהיא.

הכלים שהבאתי איתי ושעשינו בהם שימוש הם:
מברשות צביעה, כבל מאריך, ג'קסון (+ משקפי מגן וכפפות), מקדחה, אקדח סיכות ומסמרים וכמובן מברגים פלייר פטיש וכל הכלים שחשבתי שאזדקק להם. (אתם מכירים את מרפי, לא? דווקא הכלי שתשאירו בבית, אותו תצטרכו…)
הוקדש לנושא סופ"ש – משישי בצהריים ועד שבת… עד שניפול מהרגליים…

כך נראה החדר טיפה לפני שנעזב בסוף שנת הלימודים הראשונה, לטובת חופשה ודירה שכורה לאחר שרוקן מציוד אישי:מעונות סטודנטים - החדר המשודרג - מבט כללי

  • צביעה:

עבודת הצביעה היתה מאד מרכזית כאן (וגם גזלה את רוב הסופ"ש) ולו אם לא היינו עושים דבר מלבדה, גם אז החדר היה נראה טוב יותר.
על אחת כמה וכמה כל השאר…

אז מה צבענו?

קירות:

מעונות סטודנטים - קו ההפרדה בצבע

על הקירות בחדר, מלבד הלכלוך וה"גראפיטי", היו פסים צבעוניים ופסי הגנה מעץ .
פס הגנה בגובה השולחן בצבע חום כהה ופס עץ תכלת בגובה המשקוף העליון (ראו בתמונות של החדר כפי שהתקבל).  
ה-כ-ל נצבע לבן (בתקרה לא נגענו).
הואיל והשותף לא היה מעוניין בשדרוג, רק המפלס התחתון נצבע עד המראה שממוקמת ממול לכניסה לחדר ועד הפסים הצבעוניים על מנת לטשטש ככל הניתן את השינוי (המעבר מקיר נקי לקיר מלוכלך!).

ארון:

הארון במפלס התחתון, היה צבוע מבפנים בצבע חום כהה (כמו המעקה שמופיע משמאל בתמונה). המדפים בארון היו מכוסים טפט ישן דביק ודוחה.

הארון פורק לחלוטין והכל נצבע מחדש. פנים וחוץ.
קירות ודלתות הארון בלבן והקונסטרוקציה והמדפים בגוונים של ירוק פיסטוק, תכלת וכתמתם.
ראו תמונה בפרוט שדרוג הארון בסעיף האחסון.

מדפים:

מעונות סטודנטים - צביעת המדפים אותו טיפול בצבע קיבלו גם המדפים שהיו בחדר וניתן היה לכוונן את גובהם לפי הצורך.

לוח שעם(גם מסגרת של לוח שעם שנתלה לצד השולחן נצבעה באותו ירוק פיסטוק)

 

  • אחסון:

ארון:

מעונות סטודנטים - הארון לאחר שדרוג

לרוב, הארון משמש את שני השותפים. בחלוקת מקומות האחסון בין השותפים הוחלט שכל האכסון במפלס העליון ישמש את השותף (למעט המקרר שמשמש את שניהם).
מאידך, הארון במפלס התחתון, ישמש רק את הבן שלי, לכל צרכיו.

בהתאם לכך, באחד הצדדים של הארון, במקום אזור תליה מיקמנו 2 מדפים נוספים, עמוקים יותר (שנחתכו במקום לפי מדידה מפלטות מארונות שפורקו ונזרקו). ובצד השני על הדלת תלינו 2 סלסלות על מנת לנצל את עומק הארון.
כמו כן, הארון עבר צביעה. ראו פרוט תחת הכותרת המתייחסת לצביעה.

אחסון מתחת למיטה:

על מנת לנצל את החלל מתחת למיטה הורכבו גלגלים על 2 מגרות שנמצאו.
במגרות הללו אוחסנו נעלים ואביזרי ספורט למיניהם. המגרות הללו נאספו ולא נשארו במעונות.

מדפי "תבלינים":

יש מיש מגרות מדפים לקפה ותבליניםמאחר ובאותו שטח מצומצם יש לתת מענה גם לאחסון (והכנת) מזון, מיקמנו 2 "מדפי תבלינים" בקיר נישה, ממול ללוח השעם. 
מדפי התבלינים נעשו ממגרת MDF שנמצאה אף היא (הפנל הקידמי הוסר והמגרה נוסרה לשניים).
גם המדפים הללו נצבעו בצבעים תכלת וירוק פיסטוק

 

המדפים הנ"ל נשארו כירושה לדייר הבא.

 

שדרוג השולחן:

הנישה בתוכה השולחן מוקם בצורה אקראית "ממש התחננה" לפלטה גדולה שתמלא אותה כולה.
המימדים של הנישה מתאימים מאד לגודל של דלת צרה שנמצאה אף היא ברחוב.
היה צורך כמובן לפרק את הצירים והפרזול וגם לנסר אותה מעט להתאימה במדוייק לנישה.

הפינה השמאלית של השולחן

השולחן בנישה - צד שמאל

פס ההגנה הקיים על הקיר פורק והדלת מוקמה על רגלי השולחן הקיים (שפורק אף הוא) במרחק של כ50 סמ' מהקיר הימני ועל תומכי מדפים שקובעו על הקיר השמאלי.

 

בחלק השמאלי של הפלטה ניתן למקם מיקרו ו/או קומקום חשמלי (יש תמיכה לפלטה, זוכרים?). שאר הפלטה/שולחן משמשת בעיקר ללימודים. 

מצד ימין, מתחת לדלת/פלטה, מוקמה ארונית מגרות. גם הארונית הנ"ל נמצאה ברחוב במצב טוב והוכנסה לשימוש כפי שהיא. בתוכה אוחסנו דפדפות כלי כתיבה וצרכי לימוד אחרים. הארונית נאספה לשימוש עתידי במקום אחר אבל השולחן נשאר כלאחר כבוד בתקווה שיהיה מי שיהנה ממנו בעתיד.

    ארונית מתחת לשולחן מימין        מעונות סטודנטים - הפיכת דלת לשולחן בנישה

הוספת הדום על גלגלים הכולל נפח אחסון:

הדום על גלגליםמתחת לשולחן מצד שמאל מוקם הדום נייד על גלגלים מתוך מחשבה שיאפשר מקום ישיבה נוסף לארוח. ההדום נייד וקל להסיעו בחדר.
ההדום אף הוא עשוי במיוחד למטרה זו ממגרה שנמצאה אף היא ברחוב ומפלטת עץ מרופדת בספוג המחוברת בצירים למגרה. החלל בתוך המגרה אף הוא ניתן לניצול לצרכי אחסון.

ההדום כמובן חזר הביתה…

הרחבת אדן החלון והשמשתו באמצעות מדף:

מעונות סטודנטים - התקנת מדף על אדן החלוןהמחשבה המקורית היתה ליצור משטח נח ליד המיטה שניתן לשים עליו משקפיים או בקבוק מים. כשהגענו, אדן החלון היה מטוייח בצורה גסה ומאובק. גם כאן למשטח הזה (שלא היה רחב דיו במתכונתו הנוכחית) היה פוטנציאל לניצול וגם כאן מדדנו וניסרנו דלת של ארון עם קנט מעוגל שנמצאה ברחוב. המדף קובע לאדן החלון באמצעות דיבלים וברגים.
בסופו של דבר המדף הנ"ל היה שימושי מעל המתוכנן בשל קרבתו לשקע חשמלי ואני מקווה שגם דייריו העתידיים של החדר יהנו ממנו (ושידעו להעריך גם אותו!…)

  • וטיפה פרטיות?!…

מעונות סטודנטים - וילון לפרטיותמכיוון שהפינה הזו שמיועדת ל..הכל בעצם (לימודים, שינה, אכילה…) נמצאת ישר בכניסה לחדר, החלטנו למתוח כבל פלדה ולתלות עליו וילון שניתן יהיה לסגור אותו ולא להרגיש חשופים.

מכיוון שהוילון היה ארוך מדי, מעונות סטודנטים - קיצור הוילון באמצעות שדכן....הבן שלי החליט לעשות שימוש יצירתי בשדכן…
לא בטוחה שאני הייתי בוחרת בפתרון הזה, אבל ללא ספק הוא היה פתרון זריז ונתן לבן שלי מענה…אז מי אני שאשפוט??

ו…נחמד לא פחות – מסתבר שעל הכבל, יחד עם הוילון ניתן לפרוש גם מגבות רטובות לאחר מקלחת.
רווח נקי!

 

(ובשלב מאוחר הוספנו עמדה למחשב נייד,שכמובן תעבור איתו הלאה …)

יש מיש - ממגרה לעמדת עבודה למחשב נייד - העמדה פעילה

אז נכון שזה לא נורא לגור בקופסה… ?
סליחה…מעונות סטודנטים שנה א'??

זהו…
הפרוייקט הבא בסגנון הזה, יהיה כנראה דירה שכורה לזוג צעיר ותפרן בנשר.
ובאותה רוח של הרשומה הזו, אולי אכתוב באחת הרשומות בעתיד על תהליך המעבר של אמא שלי לדיור מוגן. נושא חשוב לא פחות ואני בטוחה שיתן כמה כלים לכל מי שמאויים מהתהליך.

ברשומה הבא אני מסיימת את הספה!
מבטיחה.

תתפסו אותי במילה.

להלביש את הספה שלי ב…מכנסי ג'ינס?!! שיפוץ הספה – חלק 5

ברוח המאפיינת את הבלוג הזה, רוח של מיחזור אבל לא בהכרח לשם מיחזור, החלטתי להלביש את הספה שלי (גם) ב…מכנסי ג'ינס.
שיזכו לחיים חדשים בפורמט מחודש.
לא… אל תבינו אותי לא נכון…
אין לי כל כוונה להסתיר אף אחת מאותן רגליים סקסיות שמשכו אותי מלכתחילה לאותה ערמת גזם הזכורה לטוב. כל חמש הרגליים ישארו חשופות לעין כל.

הג'ינס מיועד לרפד את עכוזי היושבים. גם את אלה שלא ילבשו בעצמם ג'ינס…
ובמכנסי ג'ינס, הכוונה לא רק לבד.
אני רוצה לשמור על המראה של מכנסים. על האיפיונים שלהם:
התפרים הכפולים בגוון המיוחד, הכיסים, תכי החגורה…מה שאפשר.
למי שלא זוכר, באחד מהפוסטים ("רשומות" בעברית. ותודה לך אורי שהפנת את תשומת ליבי) הקודמים, בהערת משנה, פרטתי את הרעיון הבסיסי שייתן את האופי לספה שלי: הניגוד והמתח בין היומיומי לחגיגי, בין השכיח למיוחד, בין העממי למכובד.
את הקונטרה לג'ינס יתן בד ברוקד בעיצוב נוצות טווס שהזמנתי בעלי-אקספרס.
הפוסט הזה יעסוק בחיבור הזה, תרתי משמע, בין הבדים והספה.
מכונת התפירה תעשה כאן קלומטרז' רציני.

אז איך משיגים מספיק מכנסי ג'ינס?

לפני הכל צריך להשיג המון מכנסי ג'ינס. זה לא פשוט…מזכירה לכם שאני מחפשת רק ג'ינס בגוונים כחולים, צריך שיהיה מספיק בד וצריך מרחב פעולה (יענו יותר ממה שצריך תכלס, כדי שיהיה אפשר למיין, לבחור, להתאים…)
תחילה אספתי את כל הלא רלוונטיים אצלנו בבית. הבנות גדלות, ההקפים גדלים, הסגנון והטעם משתנים. הצלחתי לגרד במיון עונתי 5 זוגות.
בתחילה חשבתי לבקש מהשכנים (אנחנו כמעט 80 דירות בבניין!!)…
השארתי הודעה הומוריסטית על לוח המודעות וקיוויתי.
גיגית הושארה ליד הדלת ו…קיבלתי זוג ג'ינס אחד. לא ממש ג'ינס רק צבע ג'ינס.
מזכירה לכם, ברשומה הזו, פרטתי גם איך בחרתי את סוג הבד.
סוג הבד חשוב! אני לא יכולה להתפשר על דמוי ג'ינס.
מממ…זה לא זה.
בקצב כזה תהיה לי ספה בעוד 5 שנים וגם בלי זה אני לא זריזה במיוחד.

החלטתי לצאת לרחובות ו…לא תאמינו כמה ג'ינסים מוצאים שם.
יש מרכזי מיחזור עם ריכוזיות של בגדים ישנים.
לחלקם יש גישה וגם אם אין, אנשים שמים שקיות עם בגדים לידן. וגם לא לידן. סתם ברחוב. פשוט צריך לפקוח עיניים ולהתגבר על הרתיעה לחפש בבגדים שזרוקים ברחוב.
ויש ה-מ-ו-ן ג'ינסים.מכנסי ג'ינס פרומים מנסים להסתדר במרחב

אין אנשים, גברים נשים וטף, שאין להם מכנסי ג'ינס וכולם בשלב זה או אחר עושים ריענון בארון.
מפה לשם הצלחתי להשיג מספיק זוגות מכנסיים!
כמובן שכולם זכו לכביסה ולאט לאט, את הרלוונטיים ביותר התחלתי לפרום (בתור התחלה את החלק הקדמי מהאחורי).

נתחיל עם כרית הישיבה-

וכאן יש לי חוב "לשלם"
בפוסט (ברשומה…ברשומה…) הראשון pappaquail שאל אותי בתגובות לפוסט לגבי עובי כרית הישיבה.
זה המקום להזכיר כי הספה נמצאה ללא כרית ישיבה (ראו חלק ראשון בסאגת הספה…) והעדות היחידה לכך שאמנם היתה כרית ישיבה היא כיסוי מושב הספה – בחלקו הקדמי היה מרופד בבד הריפוד ובחלקו האחורי בבד שחור פשוט. משמעות הדבר היתה, שהיתה כרית ושאני צריכה לאלתר את הכרית. ואת זה עשיתי כמובן ברשת…מתוך חיפוש דוגמאות דומות בעיקר בפינטרסט (מקור בילתי אכזב ל…הכל)


השראה:

אלה שלוש דוגמאות ששמרתי (כל אחת מהתמונות היא קישור לתמונה מפינטרסט, משם נלקחה)השראה לכרית ישיבה השראה לכרית ישיבה השראה לכרית ישיבה

לפי התמונות הללו (ואחרות) החלטתי כי עובי הכרית תהיה כ- 10 ס"מ. זה כמובן הכתיב את נקודת המוצא ומשם המציאות המשיכה…


בהתאם דוגמאות ולהשראה שהיו לי, חיפשתי ספוג שיהווה את הבסיס למילוי של כרית הישיבה.
אמנם זה (אולי?) פחות קלאסי, אבל לא מצאתי שום דרך או חומר אחר שייתן לי מענה אמיתי ושלא ידחס לפיתה תוך חודש.
את הספוגים (וגם ריצ'רץ ארוך שאשתמש בו לכסוי של הכרית) קניתי בפתח תקווה אצל האחים פתאל שמוכרים חומרים וצרכי ריפוד לרפדים. בחרתי בספוג כחול שהוא ספוג קשיח ועמיד.

וכך נראה החדר אחרי פיסול בספוג כחול

הספוגים מגיעים בלוחות בגדלים שונים ועוביים שונים, סטנדרטיים.
בשביל הספה שלי קניתי 2 לוחות בגודל 60X100X8 ס"מ (מזל שלא היה לוח בגודל המתאים בעובי 10 ס"מ… מן הסתם הייתי מעדיפה אותו והלכה למעשה הכרית עוד מתעבה ע"י השכבות הנוספות) אשר הייתי צריכה להדביק על מנת להשיג את האורך הרצוי (בדבק מגע) ולחתוך לגודל המתאים (ולעצב…מאחר והספה היא לא מלבנית).

לרפדים יש משור שמיועד לספוגים.הספוג לכרית הישיבה לאחר הפיסול
אני עבדתי עם סכין יפנית וממש גילפתי את הספוג בהתאם לצורת הספה.
לשמחתי הספוג יכוסה לחלוטין (במספר שכבות!) כך שאף אחד לא צריך יהיה לראות את ההתנסות שלי בפיסול ספוג…

נעבור סוף סוף לתפירה?

תפירת משטחי ג'ינס:

סידור חלקי הג'ינס על המושבבתור התחלה, אני צריכה להפוך מכנסי ג'ינס מפורקים למשטח בד רציף שממנו אעשה בסופו של דבר את הכיסוי לכרית הישיבה ואכסה משטחים נוספים בספה.

את חלקי הג'ינס אני מסדרת תחילה ומנסה להתאים גוונים וצורה. אני תופרת אותם זה לזה בתפר כפול ובגוון אוכר כתמתם (תפרים שרואים לרוב ב מכנסי ג'ינס).
אני בוחרת בחוט בעובי רגיל למחט של המכונה (שצריכה להתאים לבד עבה וצפוף כמו ג'ינס) ובחוט עבה לחוט התחתון במכונה.

 

 

יש לי מספר משטחים לחבר:

  • מושב הבסיס מתחת לכרית הישיבה (שאצלי החלק הקדמי יהיה בבד ברוקד והאחורי ג'ינס)
  • שני צידי (למעלה ולמטה) כרית הישיבה
  • החלק הפנימי של שתי משענות הצד
  • שני צידי משענת הגב

תפירת הציפוי לכרית הישיבה:

שימוש בספוג כתבנית סימון למשטחי הג'ינס

אחרי שהמשטחים מוכנים אני יוצרת לי תבנית של נייר (בשביל המושב עצמו) ונעזרת בכרית הישיבה כתבנית. אני מסמנת את הגודל על משטחי הג'ינס לקראת גזירה.

 

 

משטח ג'ינס לכרית הישיבה - צד שני

משטח ג'ינס לכרית הישיבה - צד שני


חשוב מאד!
זכרו שאת המשטחים יש לתפור כך שהכיסוי יכסה את הספוג וכל המילוי.
על מנת לתפור אותם חייבים שיהיה שארית בד אקסטרא מעבר לגודל התבנית.
יש לסמן בגיר (עדיף בצד המוסתר של המשטח) את קו התבנית, ולגזור רחב יותר ב1.5 ס"מ.
וגם:
זכרו שהכרית לא סימטרית לחלוטין. המשמעות של זה היא לזכור לסמן נכון על מנת שתהיה התאמה ככל האפשר ושלא תגלו בהמשך שצד אחד נגזר הפוך!


אחרי שהמשטחים, העשויים מ מכנסי הג'ינס הפרומים, גזורים לפי התבנית הרצויה, יש לגזור גם את הבד שיסגור בין המשטחים (עובי הכרית). גם אותו יש לגזור רחב יותר מהדרוש על מנת לקחת בחשבון את התפר.
מאידך לא כדאי להיות נדיבים מדי כי אם הכיסוי יהיה גדול מדי, המילוי לא ימלא אותו כפי שצריך.הכנסת ריצ'רץ'

בחלק האחורי של ציפוי הכרית יש להכניס ריצ'רץ (על מנת שניתן יהיה להסיר את הכיסוי לכביסה).
כאן יש הסבר מצולם ומפורט מאד איך תופרים ריצ'רץ.
כך גם אני תפרתי את הריצ'רץ שלי, שחתכו לי לפי מידה (ריצ'רצים קטנים יותר בגדלים סטנדרטיים ניתן לקנות בחנויות סידקית) אצל האחים פתאל .
את הבד שיחבר בין משטחי הג'ינס, עובי כרית הישיבה, חיברתי מאזורי הרגל של מכנסי ג'ינס מפורקים. כאן השתדלתי לשמור על מראה חלק ואחיד ככל האפשר. חיברתי את החלקים (גם החלק עם הריצ'רץ') לרצועה המשכית.

אלא שכנראה זה נראה לי פשוט מדי (זה לא!!) והחלטתי שאני מכניסה "פָּיְפִּינג" בין לבין….

מה זה פָּיְפִּינג ואיך עושים את זה?

פָּיְפִּינג (Piping) זה בעצם צנרת…ואיך זה מתקשר לכריות?
באמצעות תפירה יוצרים מעין צינור של בד על גבי חבל מצנחים ואותו מכניסים בתפר בין חלקי הכרית.
יש לו תפקיד ויזואלי בלבד.
כאן יש הסבר מפורט ומצולם שלב אחרי שלב איך יוצרים את הפָּיְפִּינג וגם איך תופרים אותו לכרית. (ובונוס! …גם איך תופרים את הריצ'רץ' מקודם…)
מספר דגשים שאני חושבת שחשוב לדעת קודם:

  • את פס הבד כדאי לעשות מאלכסון הבד על מנת שתהיה גמישות לפָּיְפִּינג (יש לזה חשיבות בסיבובים ובאחיזה של החבל).
  • השיטה שנותנים בקישור שנתתי לכם היא גאונית ומדליקה וחוסכת לתפור בנפרד את חלקי הבד זה לזה. תתעמקו בה. שווה. כאן קישור אחר נוסף לאותה שיטה עם ציור מוסבר ועם חישובים לאורך סרט – למי שמעוניין.
  • אל תתקמצנו ברוחב הסרט (אלא אם אין לכם בררה)!
    בגלל שהוא אלכסוני הוא נעשה אפילו צר יותר במהלך העבודה ואם הוא יהיה צר מדי, אכלתם אותה. מנסיון. חבל…חבל על העבודה והזמן שלכם…

    תפירת הפָּיְפִּינג מבד הברוקד שבתוכו חבל מצנחים

חיתוך סרט אלכסוני לפָּיְפִּינג מבד הברוקד

בתמונה חיתוך סרט אלכסוני (לפי השיטה המתוארת בקישור) מבד הברוקד.
חלק מהסרט יצא צר מדי ולא אחז היטב בחבל.
נאלצתי לוותר, לזרוק את מה שלא טוב ולהכין מחדש…

בשלב מאוחר יותר אשתמש בשיטה דומה ליצור Double welt cord שישמש אותי לגימור בקו המגע בין הבד לעץ. (ויכסה על הסיכות של האקדח)
הפיפינג מחובר למשטח הג'ינס לפני החיבור לשאר ציפוי הכרית

הכיסוי לכרית הישיבה מוכן

הכיסוי כמובן תפור בצידו הפנימי ובסוף התפירה, דרך הריצ'רץ', יש להפוך אותו.

כשהכיסוי של כרית הישיבה מוכן צריך לארגן את כרית הישיבה כיחידה ולא כצבר של חומרים ושכבות. לצורך הענין אני תופרת כיסוי קבוע לכרית (ללא ריצ'רץ ובוודאי ללא פָּיְפִּינג. כסוי מבד כותנה זול) בתוכו אכניס את הספוג העטוף ביריעת צמר גפן עם עיבויים ותוספות בנקודות מדולדלות.כרית הישיבה הפנימית עם ציפוי בד כותנה

וכאן הכרית מוכנה:

הכרית המוכנה

הכנסת הכרית לכיסוי התפור מ מכנסי ג'ינס.

בחלק הבא, לאחר שאתפור את כל שאר משטחי הג'ינס אצפה את שאר הספה בחלקה בג'ינס ובחלקה בברוקד בדוגמת נוצות טווס..
מכונת התפירה עדיין תלווה אותנו אבל את רוב העבודה השחורה יעשה אקדח הסיכות.
בחלק הבא נעשה את הכפתורים לקפיטונז', נחבר את הכפתורים לספה ובעצם, נעשה את כל מה שנשאר.

החלק הבא יהיה בשעה טובה החלק האחרון בסאגה הזו וסוף סוף נזכה לראות את הספה המוגמרת.
אוטוטו….

 

מילוי הספה. טבעוני, נטול גלוטן… יוטה, פשתן, שערות קוקוס וכותנה… חלק 4

הגענו לשלב של מילוי הספה (נשמע לי כמו חלק ממתכון…לא התאפקתי…)
בסוף השלב הזה הספה כבר תראה כמו ספה.
מבטיחה לכם.

כל הקפיצים קשורים יחדלהזכירכם את השלב הקודם,
של הרצועות והקפיצים סיימנו כשכל הקפיצים תפורים לרצועות המתוחות וקשורים ביניהם:

למי שמעוניין להיזכר בשלב פרוק הספה והוצאת המילוי הקודם של הספה (השלב שממנו בעצם למדתי איך למלא את הספה בחזרה…) מוזמן לחזור לפוסט "פרוק והפשטה כשלב בסיסי לימודי לשיפוץ"

מרכיבי מילוי הספה:

מילוי הספה - יריעת יוטהגליל יריעת יוטה. הגודל של החתיכה תותאם לחלק הרלוונטי.

 

 

 

 

מילוי הספה - שערות קוקוס או עשב יםשערות קוקוס או עשב ים

 

 

 

 

מילוי הספה - יריעת כותנה (צמר גפן)יריעת כותנה (צמר גפן)

 

 

 

 

מילוי הספה - בד כותנה זול בד כותנה זול (נקנה פה בארץ)

 

 

 

 

מילוי הספה - יריעת אקרילן. (להשלמות במקום צמר גפן)יריעת אקרילן. (להשלמות במקום צמר גפן)

 

 

 

 

מילוי הספה - חוט פשתןחוט פשתן. זה החוט שהשתמשתי בו לקשירת הקפיצים. לצורך תפירת המילוי הייתי צריכה חוט דק יותר. השתמשתי בחוט כותנה שפרקתי מהספה וכן בחוט הזה שפרקתי ל3 גלידים והשתמשתי בכל חלק כחוט נפרד.

 

 

מילוי הספה - חוט שעווה חוט שעווה.
מזכיר קצת חוט דנטלי. חוט חזק מאד ועמיד מאד. מיועד לריפוד ולקפיטונאג'.

 

הכלים בהם עשיתי שימוש בחלק הזה של מילוי הספה היו בעיקר מחטי הרפדים, אקדח הסיכות החשמלי מספריים וסכין חיתוך.

מושב הספה:

  • שלב 1 – כיסוי הקפיצים הקשורים ביריעת יוטה

מילוי הספה - כיסוי הקפיצים הקשורים ביריעת יוטה.

יריעת היוטה נחתכה באורך הרצוי לפי מדידה. כפי שאתם רואים, רוחב היריעה גדול מהנחוץ אולם אשתמש ברוחב הנוסף על מנת לסגור ולהקשיח את המילוי הנוסף על סף הספה.
היריעה מחוברת לשלד באמצעות אקדח הסיכות כאשר את יתרת הבד אני מקפלת פנימה. אם אגזור, השוליים עלולים להיפרם. ממילא לא יראו דבר. הכל הכל יכוסה בשכבות ועוד שכבות…


שימו לב!
האזורים בשלד שאנחנו נועצים בהם סיכות או מסמרים הם רק האזורים ללא הפיתוחים, האזורים שלא נצבעו בפוליטורה. האזורים שנצבעו בפוליטורה הם חשופים ואנחנו לא רוצים לפגוע בהם!


  • שלב 2 – עיבוי סף הספה. מילוי בשערות קוקוס

מילוי הספה - יצירת סף מעובה לספה

בסף הספה יש לתת יותר תמיכה ויותר מילוי. ממלאים בשערות קוקוס בצפיפות ותופרים ליוטה.

 

 

 

 

 

מילוי הספה -וסוגרים עם סרח היוטה.את רוחב יריעת היוטה שנותרה מקפלים על המילוי, סוגרים ומעצבים.

 

 

 


מילוי הספה - סט מחטי רפדים

 

בחירת המחט לעבודה מתוך הסט, תלויה בכם לפי האופי התפירה והנוחות שלכם. אני ניסיתי מס' מחטים עד שהתבייתתי על מה שנח לי. (מה שיכול להשתנות גם משלב לשלב) במקרה הזה השתמשתי במחט שמיועדת ליוטה. לא בכדי כנראה…


  • שלב 3 – כיסוי כל שטח המושב בשערות קוקוס

מילוי הספה - פרט שערות קוקוס

מילוי הספה - פרט - מילוי מהודק

מימין יש תמונה של חומר המילוי לפני שנתפר והודק ליוטה.
משמאל יש תמונה לאחר התפירה.
חומר המילוי נתפר ומהודק ליוטה בשיטתיות מסוימת לבחירתכם עד שכל השטח מכוסה:

 

מילוי הספה - כיסוי כל המושב בשערות קוקוס

  • שלב 4 – הנחת יריעת צמר גפן וסגירה בבד

מילוי הספה - הנחת יריעת צמר גפן על שערות הקוקוס מניחים יריעה של צמר גפן (עדין ונעים יותר. ממתן את ה"גסות" של שערות הקוקוס). מסירים עודפים (במקרה שלי קיבלתי בטעות יריעה קצרה משהזמנתי. הואיל ודמי המשלוח גבוהים ולא היה משתלם להזמין עוד, "התקמצנתי" ככל שיכולתי על יריעת צמר הגפן. ניצלתי אותה עד תום באזורים בהם יש מגע עם הגוף באזורים פחות חשובים נעזרתי ביריעת אקרילן שקניתי כאן בארץ (בחנויות בדים או יצירה. נקנה לפי מטר)

 

מילוי הספה - חיבור הבד לשלד באמצעות אקדח סיכות ותפירה למילוי

מעל יריעת צמר הגפן הנחתי בד כותנה זול, הצמדתי אותו לשלד העץ באקדח סיכות ותפרתי אותו למילוי. (עם מחט אחרת…)
חייבת להודות שבדיעבד, נראה לי שדילגתי בעוונותיי על שלב…

לפי ההדרכה הזו, נראה שיש להניח יריעת יוטה על שערות הקוקוס ואותה לתפור. רק לאחריה יש לשים שכבת מילוי עדינה יותר (אצלי צמר גפן, שם משהו אחר) ועליה בד…
ניחא…שיהיה לפעם הבאה.
גם בלי השכבה הזו הספה שלי נראית מצוין ומתפקדת (בינתיים??) לא פחות טוב.
על כל פנים, גם בשלב הזה חיזקתי את סף הספה, המשכתי אותו כתפר היקפי ותפרתי עוד  תפר היקפי נוסף במושב.
להבנתי, התפרים הללו כמו תפרים בשמיכה, שומרים את המילוי במקומו ולא מאפשרים לו לנדוד ממקום למקום. לאור זה, אולי אפילו רצוי להוסיף עוד תפרים…

הבד הלבן הוא השלב האחרון לפני בד הריפוד. את המושב סיימתי. אני עוברת למשענת הספה ולמשענות הצד, שהם מורכבים פחות מאשר המושב  (שצריך לשאת משקל).

גב הספה:

  • שלב 1 – מתיחת הרצועות

גם על גב בספה מופעל כוח (תוך כדי השענות) כך שגם כאן יש צורך במערך תומך – מתיחת רצועות.
מתיחת הרצועות נעשית בצורה דומה למתיחת הרצועות על המושב. גם כאן יש שתי וערב, גם כאן הרצועות מוצמדות באמצעות אקדח הסיכות, נמתחות, מהודקות בצד השני ונחתכות. גם כאן עשיתי שימוש ברצועות שפורקו מהספה והיו עדיין טובות (וארוכות מספיק).מילוי הספה - מתיחת הרצועות בגב הספה. ליפופן סביב קורת החיזוק בגב הספה.

שימו לב, כאן הבר התחתון אליו מוצמדות הרצועות, מוסתר כולו בתוך משענת הגב לכן ניתן ללפף את הרצועות סביבו, לחזק את המתיחה ולהגדיל את שטח המגע.

 

 

מילוי הספה - הספוג לאחר מתיחת רצועות הרוחב

מילוי הספה - ספוג בין העץ לרצועותועל מנת למתן את תחושת העץ בגב (המוט האנכי שעובר במרכז המשענת) אוסיף ספוג בין המוט לרצועות.
מימין לפני מתיחת רצועות הרוחב ומשמאל אחרי.

 

  • מילוי משענת הגב

מילוי משענת הגב תעשה על פי אותו השיכוב שנעשה במושב אלא שכאן זה דו צדדי. את החלק הקדמי אעשה עכשיו והחלק האחורי אף אם יורחב כאן, יעשה בהמשך לאחר הקפיטונאג', משמע לאחר הוספת בד הריפוד והכפתורים (הפינישים)

החלק הקדמי:
  • מילוי הספה - יריעת יוטהיריעת יוטה על הרצועות אליה המילוי ייתפר:

 

 

 

 

  • מילוי הספה - שערות קוקוס במשענתשערות קוקוס שיתפרו בצורה שיטתית ליוטה:

 

 

 

  • שכבת יריעת צמר גפן על שכבת שערות הקוקוס (ללא תמונה).
  • מילוי הספה - מתיחת הבד על שכבות המילוי והידוקו באמצעות אקדח סיכות לבר התחתון.מילוי הספה - סגירת המילוי עם בד כותנה זולבד כותנה זול שסוגר על כל שכבות מילוי הספה. מחובר לשלד באמצעות אקדח סיכות ונמתח מטה, מתלפף סביב הבר התחתון ומהודק גם כאן באמצעות אקדח סיכות.
החלק האחורי:

מילוי הספה - בחלק האחורי של גב הספה - מילוי דומה. ללא בד לפני בד הריפוד

כאמור, החלק הזה מפורט אולם נעשה רק בסוף לאחר ריפוד המושב ומתיחת בד הריפוד על החלק הקדמי של המשענת וכן ביצוע הקפיטונאג' (הכפתורים השקועים במילוי ומהודקים לרצועות).
כאן כבר אין צורך ביריעת יוטה נוספת כבסיס, שערות הקוקוס יהודקו לרצועות וליוטה הקיימת (שהונחה על הרצועות בצד הקידמי).
על שערות הקוקוס תפורה בגסות (על מנת שתישאר במקומה) יריעת צמר גפן.
וכאן, ללא בד כותנה מתווך, מותחים ישירות את בד הריפוד (פרוט בחלק האחרון של הפינישים)

משענות צד:

מילוי הצדדים, הן בחלק הפנימי והן בחיצוני נעשה באופן זהה למשענת, ללא החלק של הרצועות.מילוי הספה - צדדים - רצועת יוטה    מילוי הספה - בצדדים תפירת שערות קוקוס ליוטה    מילוי הספה - בצדדים בחלק הפנימי - יריעת צמר גפן ומתיחת בד כותנה זול

בצדדים, בחלק החיצוני, השתמשתי ביריעת אקרילן במקום ביריעת צמר גפן (מפאת מחסור בחומר…)

אחרי הכל, כך הספה נראית בסוף השלב הזה:

מילוי הספה - הספה לאחר מילוי ולפני ריפוד

נכון שצדקתי והיא כבר נראית כמו ספה?
אם תשאלו אותי, בשלב הזה, בסוף מילוי הספה, כבר התחלתי להתרגש.
אבל השלבים הכי כיפיים (אלה שבהם נותנים לספה אופי וטאצ' אישי) עוד לפנינו…

תישארו איתי,
בשלב הבא אתעסק בעיקר עם ג'ינס, תפירה ומכונת תפירה…