הכסא הישן כאמירה. שופץ משאריות כסא שהופקר ברחוב.

הכסא הישן ביותר אצלנו הוא החדש ביותר. הוא האחרון ששיפצתי
וישן זה לא בהכרח גיל כרונולוגי. זו מעין אמירה…
רק שתבינו,
כשאמא שלי ראתה אותו לראשונה מוכן, אחרי לכה, היא היתה בטוחה שהוא המועמד הבא לשיפוץ.
נו שויין. כנראה באמת עשיתי עבודה טובה ביישון הכסא.

טוב, נתחיל מהתחלה.
את הכסא הישן הזה מצאתי מסכן, רעוע, מתקלף כולו וללא רגל בפינת רחוב.
מאד אהבתי את הצורה שלו והכי אהבתי שני כדורים קטנים שמוקמו סימטרית במשענת שלו.
אני כנראה לא מצליחה להגיד לא לאותם חיגרים ופיסחים וחסרי התקווה כי גם אותו אספתי. עם הרגל החסרה שלו שנמצאה בערמה סמוכה.
ככה הוא נראה כשהבאתי אותו הביתה:
יש מיש הכסא הישן כשרק הגיע הביתה    יש מיש הכסא הישן כשרק הגיע 

הכסא הישן נזקק לטיפול נמרץ… יחידת טראומה:

למי מכם שעוד לא הבין, אני אוספת פליטים אלי הביתה.
מקרי סעד כאלה ואחרים שברור לי שאוכל לגרום בהם מהפך.
אלא ש…לרוב הם מחכים זמן רב מאד מאחר ואיני זריזה במיוחד והחיים הם חיים במקביל
וכך חלק ניכר מביתי הפך לבית מחסה לרהיטים עם פוטנציאל, חסרי בית שהושלכו לגורלם.
ואת כל זה אני כותבת על מנת שתבינו עד כמה זה חריג שרהיט מגיע וישר זוכה לטיפול.
מה שקרה עם הכסא הזה.
כנראה הוא נראה כל כך מסכן…לא יכולתי לעמוד בזה.
וחוצמזה, אהבתי את הגולגלך במשענת שלו…הם כמו…גומות חן.

אז התחלתי עם קילוף.
בעצם, זה קרה כמעט לבד.
הצבע התרומם והתקלף כמעט בעצמו. כל הרצפה של הסלון שלנו נוקדה בטורקיז. אז עזרתי לזה קצת רק עד שזה כבר לא נשר בעצמו עם כל תנועה שאני עושה.
העדפתי קודם לייצב את הכסא ורק אח”כ לשייף. 
הואיל וכמעט כל החיבורים היו עם ברגים שהיו כ”כ חלודים שנשברו בחוריהם (וחלקי הכסא התנתקו), רציתי לוודא שאכן ניתן לייצב את הכסא לפני שאשקיע בו עבודה נוספת.
תחילה הוצאתי את כל חלקי הברגים שהצלחתי. חלקם נשארו תקועים בעץ. בורג חדש יצטרך להכנס סמוך לאותו המקום.

יש מיש הכסא הישן בורג חדש    יש מיש הכסא הישן ברגים חדשים    יש מיש הכסא הישן הוצאת חלקי ברגים חלודים 

הרגל החסרה חוזקה לשלד באמצעות בורג שהחליף בורג חלוד וכן באמצעות הדבקה בדבק נגרים (בחור המיועד לרגל) וכרגיל, קיבוע באמצעות כליבות.
נסיון העבר לימד אותי לגייס את כח המשיכה של כדור הארץ לטובתי.
אני ממקמת את הרגל החסרה בתוך החור המיועד לה עם הדבק (שנמרח על כל אזורי המגע) אבל לצורך ייבוש וקיבוע עם הכליבות אני הופכת את הכסא. שהדבק שהצטבר בתוך החור, ייזל וייתמקם סביב הרגל ולא בעומק החור. 
יש מיש הכסא הישן החור לרגל החסרה   יש מיש הכסא הישן מיקום הרגל החסרה   יש מיש הכסא הישן חיבור והדבקת הרגל החסרה למקומה  
פחות או יותר בשלב זה,
כשהכסא עומד יציב על ארבע רגליים ומצליח לשאת את משקלי עליו
הכסא יצא מכלל סכנה והוא עובר ממחלקת טיפול נמרץ למחלקת הטראומה ומשם למחלקת הפלסטיקה 😉

הכסא הישן – פגמים נוספים שיש לתקן:

הכסא הזה שייך לסגנון של כסאות שהקונסטרוקציה והייצוב שלו (וכן, גם העיצוב, כנגזרת לכך, או כבסיס לכך. לא יודעת באמת מה בא קודם) מתבסס על עץ מכופף.
זה לא פשוט כל כך לכופף עץ ועושים זאת לרוב כשהעץ רטוב ורמת הגמישות שלו עולה בשל כך.

בכסאות ישנים כמו זה, שאף שהו בתנאי חוץ, מאד שכיח שהעץ יתייבש ושיהיו שברים באזור בו מופעל עליו כח של מתיחה (זוכרים שהשתמשתי בברזל זיון במתלה הכובעים שלי? ברזל זיון ממוקם בבטון במקום בו מופעל כח מתיחה על מנת לחזק את הבטון בנקודות החולשה שלו).
עץ מכופף שמתייבש, נחלש.  הוא ישבר בנקודת התורפה שלו – היכן שמופעל כח מתיחה. השברים בתמונות מדגימים בדיוק את זה: 
יש מיש הכסא הישן שבר בעיקול.    יש מיש הכסא הישן שבר באזור המתיחה של העץ 

כמו כן, בשל אותה התייבשות אזורים שונים בהם העץ הודבק, נפרדו והשתחררו והיה צריך להדביק אותם מחדש (במושב ובידיות. לצערי יש לי תמונת מצב קיים של המושב בלבד)
 יש מיש הכסא הישן במושב הכסא החיבור השתחרר.

כמו כן כפי שאתם רואים בתמונה של המושב, הדיקט על המושב סדוק לחלוטין ובאזורים מסויימים אף מתרומם כתוצאה מחשיפה לתנאי חוץ. גשם -שמש.
בכסא אחר, בו היה לי מספיק “בשר” במושב, קילפתי את השכבות הפגומות.
כאן לא יכולתי לאפשר לעצמי לוותר על שום שכבה כדי לא להסתכן בשבירת הדיקט כולו בזמן ישיבה.

תיקונים:

גם הפעם עם דבק נגרים (לפעמים צריך להעזר בקיסם כדי לדחוף פנימה ולמרוח במקומות ללא גישה נוחה) וכליבות.
את העץ השבור באזורי הכיפוף גם. אבל כאן הוספתי סמרטוט לח שעטף את המקום על מנת להגמיש את העץ.
יש מיש הכסא הישן. הדבקת העץ שנשבר בקימור.   יש מיש הכסא הישן הידוק מסגרת המושב   יש מיש הכסא הישן הדבקת הידית יש מיש הכסא הישן חיבור מסגרת המושב.   יש מיש הכסא הישן. מטפלת בדיקט של המושב   יש מיש הכסא הישן מבט כללי על הדבקת הכסא.

ההדבקות יוצאות בסדר, אבל לא אידאלי.
בכנות, לא הנחתי מראש שהכל יהיה פיקס. כל הצלחה שמחה אותי.
תיקונים אעשה אח”כ עם שפכטל לעץ. ונייר לטש.
יש מיש הכסא הישן אחרי הדבקה.

ו…זוכרים את הגולגלך הקטנים ש(גם) בזכותם אימצתי את הכיסא?
אז הם לחלוטין אלמנט קישוטי. (חדי העין יוכלו להבחין כי אינם זהים בגודלם וכי העיגול ממש אינו מושלם מה שנראה לי מעיד על עבודת יד)
הוצאתי, שייפתי והכנסתי חזרה.
הם הסוכריה של הכסא. בעצם השוקולד. לא מתה על סוכריות… 
יש מיש הכסא הישן הוצאתי את הגולגלך...   יש מיש הכסא הישן הגולגלך בחוץ.    יש מיש הכסא הישן הדבקת הגולגלך חזרה למקומם 

בשלב זה השפכטל לעץ נכנס לפעולה, ואם יורשה לי, פעולה מאסיבית.
כאן בכסא השתמשתי בהרבה שפכטל. בעיקר במושב.
בתחילה התלבטתי אם לרפד את אזור המושב ולוותר על כל “מילוי הקמטים” (אחרי הדבקה היכן שצריך וניתן, כן?) בשפכטל והחלטתי שלא.
במקרה זה אני נשארת נאמנה לכסא המקורי.
אז אני ממלאה ומשייפת, ממלאה ומשייפת עד שזה משביע את רצוני.
בכוונה לא מביאה את פני השטח למצב מוחלק לחלוטין. מעוניינת לא לאבד לחלוטין את הטקסטורה שהזמן נתן לכסא.
יש מיש הכסא הישן. מילוי סדקים במושביש מיש הכסא הישן החלקת חיבורי הידית שהודבקו

אם שמתם לב (ואם לא) במהלך התהליך, תוך כדי זמני הייבוש הארוכים, גם שייפתי קצת את הכסא והסרתי עוד מצבע הטורקיז. הרוב ממש נשר בקלות. 
הפינלה של השיוף מגיעה כמובן רק אחרי שהשפכטל מתייבש ואז מחליקים את כל הקימורים והמשטחים. לרוב עם נייר לטש ידני אבל גם עם משייפת חשמלית במקומות יותר נגישים ופחות רגישים.
הואיל ואני הולכת לתת לכסא מראה מיושן. לא התעקשתי בכל המקומות להסיר הכל בצורה יסודית. אשתמש בצבע הקיים כשכבה נוספת וכרובד נוסף במראה ה”חדש”.

צביעה:

בכנות, הצבע הזה, צבע צהוב בננה היה טעות. לא תוכנן במקור.
(למי שסקרן, חשבתי במקור על צבע חרדל. מן אוכר כזה…)
משערת שהטעות קרתה כשהלכתי עם קטלוג של חברה אחת והמוכר אמר שיעשה לי את אותו הצבע אבל של חברה אחרת.
אמר. אז מה אם אמר. לא יצא אותו הצבע…
(ולא, לא אחזור לשם יותר. נוסף לכל הוא גם לקח יותר כסף. אז פעם אחת הצליח לו. אבל זהו)
הכל לטובה.
לקח לי זמן להתרגל, אבל אני אוהבת את הגוון הזה. והוא מאד מתחבר עם רוח הכסא.יש מיש הכסא הישן גוונים

התחלתי עם מישמש של כחול ירוק ותכלת (הכחול והתכלת חזרו על התהליך גם בשיפוץ המדפים שכרונולוגית עשיתי אחרי הכסא הזה).
פה שם נתתי גם לטורקיז המקורי להציץ. סוג של לתת כבוד למקום ממנו יצאנו.

יש מיש הכסא הישן. צביעת שכבות     יש מיש הכסא הישן שכבות צבע 

ואחרי שאני מסיימת עם גווני הביניים, 
ואחרי שהכל התייבש (כמובן!)
אני צובעת בצהוב בננה (אקרילי של נירלט)
יש מיש הכסא הישן צבוע בצהוב יש מיש הכסא הישן שכבת הצבע העליונה - צהוב בננה  
שימו לב שיש אזורים שאני משאירה חשופים ולא צובעת.
יש מיש הכסא הישן פה ושם משאירה ללא צבע
כשאני צובעת ומשייפת לאחר מכן, אין לי שליטה מלאה על מה יחשף ואיך. לא תמיד זה אכפת לי ואני נותנת לתהליך להוביל אותי.
כאן דווקא רציתי לשמר דברים מסויימים בכסא, שיהדהדו את עברו. אז העדפתי לא לכסות. שילבתי את המקומות הללו בצביעה.
מאוחר יותר, כשאשייף, האזורים הללו ישתלבו במראה הכולל.

דיסטרסינג.
שיוף:

זה הזמן להפרד מהמראה החדש (והצבוע חובבני לכאורה) ולחשוף את השכבות הקודמות.
לרוב עובדת עם נייר שיוף באופן ידני. פה ושם כדי לקבל אפקט מודגש, משלבת את המשייפת החשמלית.
יש מיש הכסא הישן שיוף המושב יש מיש הכסא הישן שיוף הרגליים יש מיש הכסא הישן שיוף המשענת

נגיעות של Dry Brush:

אם אתם זוכרים, המושב עשוי מדיקט שקיבל סדקים והתרומם בחלקו. את הרוב הדבקתי, מילאתי והחלקתי. ועדיין, אם אני רוצה ליישן את הכסא ולהוציא את השכבות הקודמות החוצה, זה צריך להיות נאמן לדרך התיישנות העץ. במקרה זה, לשמור על כיוון הסיבים ולהדגיש את נקודות החיבור והמגע שם  יש סיכוי גדול יותר לפגעי הזמן.
בשיוף רגיל לא אקבל את האפקט הזה.
כאן אני מערבת טכניקה נוספת – Dry Brush.
טכניקת המברשת היבשה, כשמה כן היא. שימוש במברשת יבשה עם מעט מאד צבע כך שמשיכות המכחול או המברשת על הסיבים שלהם, ממש יראו. כאן זה משרת אותי מאחר ומשיכות המברשת מתאימות לאפקט הסיבים בדיקט ונותן לי את המראה הרצוי בתבנית הרצויה.
אני מוסיפה כאן נקודות של צבע חום כדי “לחספס” את השוליים.
להזכירכם, מילאתי את כל “החיספוסים” הללו בשפכטל (דבר שהיה נחוץ כדי לשמר את הכסא ועל מנת שיהיה נעים לשבת עליו) אולם אני כן רוצה לשמור על המראה המיושן, אז אני משיגה זאת באמצעות “קוסמטיקה” או “איפור”… קיינד אוף.

יש מיש הכסא הישן מראה המושב לאחר שימוש ב Dry Brush יש מיש הכסא הישן שימוש בטכניקת Dry Brush יש מיש הכסא הישן Dry brush כחול ותכלת וטיפה מכחול חום

בשלב זה פחות או יותר יכולתי לסיים. זאת אומרת, יכולתי לאטום את הכסא (לכה…) וזהו.
אבל כאן רציתי להוסיף קריצה, חיוך…משהו משלי לכסא.
נכון שכשאתם חושבים על משהו ישן, אחת האסוציאציות שלכם היא קורי עכביש?
וואלה.
הכסא הישן יהיה כ”כ ישן…יהיו עליו אפילו קורי עכביש.
אני אוהבת עכבישאים
על זה אני הולכת.

Photo Transfer:

אין עשן בלי אש ואין קורי עכביש ללא עכביש. (וכדאי שיהיו גם חרקים אחרים בסביבה…!)
אני מוצאת תמונות של עכביש במרשתת (וגם של זבובים. שיהיה מעניין) אני מארגנת לי את הכל על דף (באמצעות הפוטושופ) ומדפיסה במדפסת לייזר (!!). 
שימו לב, לא מדפסת הזרקת דיו.
יש להדפיס את התמונה כתמונת מראה (בציור זה פחות בעייתי אם לא, בכתב או מספרים מהותי מאד!)
אני גוזרת את הציור סמוך לקצוות (אבל לא ממש על הקוים. משאירה מעט “בשר” מסביב. בדיעבד, לדעתי השארתי קצת יותר מדי)
יש מיש הכסא הישן הדפסת לייזר על נייר רגיל יש מיש הכסא הישן חיתוך התמונה ומריחת מדיום ג'ל על גביה

כדי לעשות Photo Transfer יש להשתמש במדיום ג’ל. זו מן משחה דומה לדבק שמורחים בשכבה דקה ואחידה על גבי הציור ומדביקים על המקום שם הציור ימוקם (זוכרים? בתמונת מראה.)
לאחר שמשטחים את הציור היטב ומחליקים הכל (ומוודאים שאין בועיות אויר) והכל מודבק, משאירים לייבוש מלא. ולא להתפשר על זה. תשאירו את זה ללילה. זה ימנע מכם לנסות לקצר זמנים.(מנסיון…אתם יודעים שמנסיון. אני הכי חסרת סבלנות בעולם. במסגרת המראה ובשידת האיפור שרק התנסתי בהם לראשונה בטכניקה הזאת, הציור שהועבר התקלף ולא היה מושלם בגלל זה! זו גם הסיבה שהעדפתי הפעם להשאיר יותר “בשר” מסביב לציור. זה יהיה מיותר אם תתנו זמן ייבוש מלא!)
יש מיש הכסא הישן העכביש מודבק לפני קילוף.

יש מיש הכסא הישן עיטור על המשענת

לאחר שכל הציורים הודבקו
(שני עכבישים, עיטורים למשענת וכ10 זבובים)
ולאחר לילה בו הכל התייבש היטב היטב,
הרטיבו עם סמרטוט לח את הנייר (בלי שלוליות מים, כן? רק לח ושקוף מעט) והתחילו לשפשף בעדינות כך שהנייר יתקלף (כמו שאריות של מחק. לא כמו שמקלפים מדבקה)
בסוף כל הנייר יוסר והציור ישאר:
יש מיש הכסא הישן. זבובים...   יש מיש הכסא הישן עכביש אחד לאחר קילוף הנייר   יש מיש הכסא הישן העיטור על משענת הכסא

אבל עדיין אין לי קורי עכביש.
את זה אצייר בעצמי.
תחילה עם עיפרון ואח”כ עם טוש פרמננטי שחור דק (ומחיקה עם מחק מקומות בהם העיפרון גלוי)
יש מיש הכסא הישן ציור רשת העכביש עם עיפרון   יש מיש הכסא הישן עוברת על הקוים עם טוש פרמננטי

זהו.
כמעט.
עוד כמה דברים קטנים לפני שנסיים…

פאטינה:

מי שמכיר עבודות קודמות שלי יודע שבעבודות בהן אני נותנת לרהיט מראה מיושן תמיד יגיע השלב של הפאטינה לפני (או תוך כדי) הגימור. 
הפאטינה זו מן שכבה שיוצרת את אפקט הזמן על הצבע החדש. משמע, הצטברות לכאורה של לכלוך במקומות קריטיים ויישון הצבע. 
את זה אני עושה באמצעות צבע חום (אפשר לדלל טיפה במים שיהיה עביד יותר ועדין יותר) שאני מורחת עם סמרטוט ומנגבת. בגלל שיש נטיה לצבע להתייבש מהר (להבדיל מווקס צבוע) יש לעבוד על אזורים קטנים. למרוח, לנגב ולעבור הלאה.
יש מיש הכסא הישן פאטינה באמצעות סמרטוט וצבע חום יש מיש הכסא הישן מושב הכסא לאחר שלב הפאטינה
שימו לב שהשטח שהשארתי מסביב לציורים (בשלב ה Photo Transfer) סופח יותר מסביבתו את הפאטינה. זו סיבה טובה להקטין אותו ככל הניתן בעבודה הבאה…

לכה:

גם כאן, הכסא הישן שלי הוא רהיט עם פוטנציאל שחיקה גבוה (בפרט באזור המושב ומשענות היד) ומחייב גמר עמיד. באזורים המועדים, כדאי אפילו להוסיף שכבות נוספות על הסטנדרט.
כהרגלי, לכה על בסיס מים. מבריק או מט משי לפי טעמכם.
טיפ: בין השכבות אני עוטפת את המברשת בסמרטוט לח ושקית על מנת שלא אצטרך לשטוף אותה ועל מנת שלא תתייבש.
מאחר וזמני היבוש יחסית קצרים משאירה כך בחוץ. כאשר זמני הייבוש מתארכים, מכניסה את המברשת העטופה בסמרטוט לח למקפיא.

יש מיש הכסא הישן לכה על בסיס מים

ובסוף אני חותמת…עם חותמת החום והחרפושית שלי.
חיש מיש הכסא הישן חותמת חום עם חרפושית יש מיש הכסא הישן חתימת החרפושית

עד היום בן זוגי מנסה להעיף את הזבובים בהסח הדעת לפני שהוא מתיישב על הכסא הישן.
ויש כמה בני משפחה שהחרימו אותו.
בקטנה (טוב נו…עכביש זה בכ”ז לא גמל שלמה…;-))

ככה הוא נראה גמור.
מה אתם אומרים?

Related Images:

כסאות הבר לקפה של בוקר ולגעגועים למקומות אחרים…

אחרי הפוסט הקודם, בו ארונית צרה הפכה למדף 
ופלטה, שנמצאה אף היא ברחוב, קובעה כדלפק, לא נותר אלא לשפץ את כסאות הבר (ולהביא אותם לחיפה…).
איתם, המטבח כבר יתפקד במלואו!

כסאות הבר האלה, נמצאו בחדר פחי הזבל:יש מיש -כסאות הבר כפי שנמצאו

הם ישופצו לעילא וסוף סוף ניתן יהיה לשתות את הקפה של הבוקר בישיבה…

הכסאות הללו סבלו מרטיבות וכמובן יהיה צורך להחליף את כל הריפוד וחומרי המילוי, אולם הם יציבים ולמעט תיקונים קטנים לא יהיה צורך לחזקם.
כמו כן,
אני סולדת לרוב מהצבע השחור…וגם בזה נטפל!

פרוק כסאות הבר:

בפרוייקט הזה החלק של הפרוק הוא קצר יחסית.
אני מפרקת את המושב מגוף הכסא:

יש מיש - כסאות הבר פרוק המושב מגוף הכסא

מסירה את הריפוד ואת כל שכבות המילוי. (איכס…כרגיל)
הפעם, נעזרת במכשיר להוצאת סיכות שקיבלתי מתנה מאורי שבא לביקור מולדת מארה”ב.
אין ספק שזה הגיע בזמן ומליון תודות לו.
לצערי, המושב היה חשוף מאד לרטיבות והסיכות היו חלודות לגמרי מה שהפך את העבודה לקשה ומתסכלת פי כמה וכמה.
מודה ומתוודה שחלק מרגלי הסיכות נשארו בפנים…

יש מיש - כסאות הבר - הסרת הריפוד ושכבות המילוי

כך הלוח נראה ערום:
יש מיש - כסאות הבר-לוח המושב הערום  יש מיש כסאות הבר הסרת שכבות רופפות
ניכרים בו סימני המים וחלק מהשכבות נפרדות.
מגעיל, נכון?
את החלקים הרופפים הסרתי מעט עם שפכטל (לא יותר מדי, בסוף הוא צריך לשאת עכוזים…) והתנחמתי בעובדה כי לא יראו ממנו דבר. בסוף הוא יכוסה היטב מכל הכיוונים.

זהו. החלק של הפרוק נגמר. נכון שקצר יחסית?

בשלב זה ניתן לחלק את העבודה לשניים: העבודה על גוף הכסאות והעבודה על המושב שלהם.
מה שמכתיב לי את הסדר הוא מזג האויר. יש דברים שאין מצב שאעשה בבית…

שיוף:

בכנות, אני חושבת שזה החלק הכי מאוס בעיני. האבק והטינופת של השיוף נכנסים לכל חור…
אבל אין בררה.
כדי שעבודת הצביעה תצלח, חייבים לשייף. 
…..בדיעבד (תראו בסוף!) אולי היה עדיף לשייף פחות…
אבל זו חכמה של לאחר מעשה.
וגם זה, רק אולי…הקלות הבלתי נסבלת.
אז שייפתי.
והפעם עם משייפת אקסצנטרית חדשה שהתחדשתי בה לרגל 17 שנות נישואין (אל תעשו לי פרצופים! כל אחד עם האהבות שלו…לי תכשיטים או בגדים לא עושים את זה…)
יש מיש כסאות הבר שיוף - רק במרפסת ועם מסכה!   יש מיש כסאות הבר הכסא לאחר שיוף
הואיל ואין בכוונתי לחשוף את העץ ומכיוון שהמשענת תקבל טיפול שהשיוף לא תורם לו מלבד חיספוס העץ (ובהתחשב כמובן בעובדה שזה לא החלק האהוב עלי בתהליך…) אני משייפת קצת יותר מהמינימום הנחוץ, להערכתי,ולא יותר.
מדוע בכל זאת לשייף?
מאחר ובתהליך השיוף, המשטח מתחספס והצבע נתפס עליו טוב יותר.

תיקונים:

יש מיש כסאות הבר - אזור שנפתח ויש להדביק חזרה

השלב הזה היה יכול להעשות גם לפני שלב השיוף.

בכל מקרה, אחרי התיקונים יהיה צורך בשיוף קל.
כפי שכתבתי בתחילה, אין צורך בהרבה תיקונים אולם יש נקודות במשענת שבגלל הרטיבות, נפתחו מעט. את הנקודות הללו אני מורחת בדבק נגרים ומהדקת בכליבה (או בפלייר פטנט…) עד ליבוש הדבק – כ-12 עד 24 שעות.

יש מיש כסאות הבר הדבקת נקודות שהשתחררו    יש מיש כסאות הבר הדבקת אזורים שנפתחו מהרטיבות 

ולאחר היבוש ושיוף קל, יש למלא “דפיקות”, חורים וסדקים בעץ, באמצעות חומר מילוי לעץ. 
בפרוייקט הזה, לא היה צורך בכך.

צביעה:

מי שראה כבר פרוייקטים שלי יודע שיש לי חולשה לצבע הירוק.
חוץ מזה, יש לי צבע ירוק… דבר שאיכשהו נותן עדיפות לצבע ירוק.
וגם הצלחתי להדביק את ה”לקוחה המיועדת” בהעדפה הזו שלי
(שמסתבר שלא תמיד היא נדבקת בהעדפות שלי…לדאבוני (-; )
אז צבעתי את הכסאות בירוק.
ירוק אקרילי, שמיועד לצביעת קירות ושהיה אטום להפליא ונצמד נפלא למשטחים (דבר שנבחן גם בהמשך…)
כפי שניכר בתמונות, עשיתי את הצביעה אל מול הנוף, במזג אויר נפלא שלא אופייני לדצמבר.

יש מיש כסאות הבר צביעת גוף הכסאות ללא המשענת

שימו לב שאת המשענת אני לא צובעת באופן מלא.
הכסאות מאד דומים אבל לא זהים. אופן הרכבת המשענת שונה בין שניהם והחלטתי שלא אטשטש את השוני אלא אדגיש אותו באמצעות טיפול שונה, שיתן לכסאות הבר את אופיים הייחודי.

כמו כן, אחד מהכסאות, היה צבוע באדום מתחת לשחור.
כנראה שזו הסיבה שהם נצבעו בשחור.
הצבע האדום הזה האכיל אותי מרורים.
איכשהו, בצורה דיפוזית, הוא הצליח לצאת ולצוץ כל פעם מחדש. את הכסא הזה, צבעתי בערך פי שתיים יותר שכבות מהכסא השני, עד שנראה לי שזה כבר בסדר.

משענות כסאות הבר מקבלות טיפול אחר לגמרי:

חשבתי בתחילה להשתמש בדפי ספר לכסוי משענות כסאות הבר. שיתנו גוון וטקסטורה עדינים מאד ולתת דגש ואמירה צבעונית בבד של הריפוד.

 יש מיש כסאות הבר שילובים אפשריים   יש מיש כסאות הבר שילובים אפשריים
לצערי, ה”לקוחה המיועדת שלי” לא ראתה עין בעין איתי את החזון שלי לריפוד ובחרה בבד פרקטי אבל מאד שמרני.
לדעתי כמובן.
וכל נסיונותי לשנות את דעתה עלו בתוהו.
מכיוון שכך,
אלה הם הנתונים ואיתם אני אעבוד…

מי שקרא על שיפוץ המדף יודע שהשתמשתי במפה של הולנד כאלמנט עיצובי. 
מאחר וכסאות הבר ישמשו במטבח, ומאחר והריפוד כבר לא יהווה מוקד עיצובי, החלטתי להעביר את המוקד הדומיננטי למשענות ולכסות אותן גם במפות (דרום אמריקה ואסיה!) במקום בטקסטורה של כתב. 
כאן, כמו במדף ובשונה מטקסטורה של כתב, אני מתכוונת להדביק חתיכה אחת רציפה כך שהתמונה תשמר. זה מחייב חיתוך מדוייק, התאמות ועבודה מוקפדת וזהירה.
אני מתחילה עם החלק הצר שיחופה במפה:

יש מיש כסאות הבר - מתחילה עם החלק התחתון יש מיש כסאות הבר הדבקת מפה על הפאות הצרות

מדביקה את המישור. את השוליים חותכת לרצועות מקפלת פנימה לשני הצדדים ומדביקה. האזור הזה יכוסה כולו גם ע”י מפה.
החזית הקדמית והאחורית מטופלות שונה בשני הכסאות בגלל השוני ביניהם.
בכסא 1 אני מדביקה את המפה ישירות על המשענת:
יש מיש כסאות בר משענת כסא 1
באמצעות סכין יפנית (אחרי יבוש הדבק!) מסירה שוליים מיותרים,
יש מיש כסאות הבר הסרת השוליים לאחר ההדבקה 
ומשייפת שאריות עם נייר לטש:
יש מיש כסאות הבר שיוף שאריות עם נייר לטש

בכסא 2 זה קצת יותר מורכב כי אי אפשר למדוד בערך ולעשות תיקונים אח”כ.
אני יוצרת שבלונות באמצעות נייר זול (או עיתון) וגוזרת אח”כ את המפה בהתאם.
זוכרים את המשפט שעדיף למדוד פעמיים משלגזור פעמיים? הוא בהחלט תופס כאן.
במיוחד אם אין לכם מפה נוספת לרזרבה.
יש מיש כסאות הבר - גזירת המפה לפי שבלונה

מיותר לציין שאת ההדבקה יש לעשות בהדרגה ובצורה יסודית וזהירה.
למרוח על רצועת השטח שכבה דקה ואחידה של דבק באמצעות מכחול או מברשת. להצמיד את מפת הנייר ישר ככל הניתן ולשחרר בועיות אויר בעדינות מבלי לעשות קרעים בנייר. ולעבור הלאה לרצועת השטח הבאה…

אחרי שהכל מתייבש אני מורחת שכבת דבק על כל האזורים שמכוסים במפת נייר ומשאירה לייבוש מלאיש מיש כסאות הבר כסא 2 לאחר מריחת שכבה של דבק על המפה יש מיש כסאות הבר משענת כסא 1

אחרי יבוש מלא של שכבת הדבק, אני משייפת בעדינות את כל השטח,כולל החיבורים, עם נייר לטש עדין. השלב הזה גם מחליק את השטח וגם יוצר מראה “משומש” ומשופשף למפה, דבר שתורם ל”לוק” שאני מעוניינת ליצור.
בשלב זה עדיף לחזור על התהליך של שכבת הדבק, אולם ניתן לוותר עליו ולעבור ללכה.

איטום כסאות הבר באמצעות לכה:

שלב ארוך, משעמם והכרחי ביותר.
כל הכסא (למעט במושב שירופד) – האזורים הצבועים והמודבקים כאחד צריכים להצבע על מנת להגן עליהם מלכלוך, פגיעה ולחות.

לכאורה, שלב טכני, שעושים ומסיימים.
לדאבוני, הצבע האדום, הזכור לרע משלב הצביעה, התעורר שוב לחיים.
הלכה, על בסיס המים, גרמה לו שוב להגיח החוצה…
יש מיש כסאות הבר הצבע האדום יוצא...
מה אני עושה??? יאוש…

קודם כל, נתתי ללכה להתייבש ולהיסטריה לשכוך.

נראה כי הצבע האדום הזה עקשן ביותר וכשהוא נרטב, הוא צץ שוב ושוב.
חשיבה רציונלית אומרת כי צריך תחילה לאטום את הכסא על מנת לנטרל את החשיפה של הצבע האדום ללחות שמעוררת אותו. ורק אח”כ לצבוע.
זה בדיוק מה שלכה עושה. אוטמת את הכסא…
ועל הלכה צבעתי שוב בירוק. 
בד”כ לא עושים זאת. משייפים את הלכה כדי שהצבע יתפס על העץ. אבל לא היה לי מה להפסיד. האלטרנטיבה היא לשייף שוב הכל עד להסרת כל הצבע האדום, אם זה בכלל אפשרי בלי להרוס את הכסא… ואין מצב שאעשה זאת.
לא צבעתי את כל הכסא. רק במקומות בהם הצבע האדום הציץ. והצבע הירוק האקרילי, שמיועד לקירות, נתפס מצויין גם על הלכה (אמרתי לכם שהנושא יבחן בהמשך…כאן זה ההמשך…)
היה טיפה הבדל בגוון:
יש מיש כסאות הבר צביעה שוב, הפעם על הלכה.

אבל ההבדלים הללו נעלמו לאחר שכבה נוספת של לכה על הצבע שעל הלכה (הצלחתי לבלבל אתכם?)

יש מיש כסאות הבר תיקונים בירוק על הלכה. ועל זה שוב לכה...

אתם מבינים עכשיו למה הצטערתי כי בכלל שייפתי את הכסא?
כמובן שכל זה נכון רק לכסא אחד מהשניים. וזה מסוג הדברים שיודעים רק אחרי שקרו.

ריפוד מושב כסאות הבר:

בשלב הזה אני כבר ספונה בבית, ביום של גשם. וממילא, אני צריכה לעבוד עם מכונת התפירה.

גוזרים את החומרים:

ספוג כחול 4 ס”מ: 

יש מיש כסאות הבר חיתוך הספוג

משטח אקרילן שיעטוף את הספוג והלוח:
יש מיש כסאות הבר חיתוך מזרון אקרילן
והבד לריפוד. בד דמוי עור (קל לניקוי ופרקטי מאד. בפרט במטבח) בצבע קרם.
(זוכרים?לחשב אם צריך ולמדוד פעמיים…). גזרתי את מידת המושב (+ 1 סמ’ לתפרים) ואגזור רצועות ברוחב 7 סמ’ בשביל גובה הספוג.
קחו בחשבון בחישוב רוחב הפס שלכם את התפר+גובה הספוג+גובה הלוח+ מעט בד שיאפשר מתיחה והידוק באקדח סיכות ללוח מלמטה.
יש מיש כסאות הבר חיתוך בד הריפוד.
באופן טבעי לרוב לא ניתן לגזור רצועה אחת ארוכה שתקיף את כל היקף המושב ותצטרכו מן הסתם ליצור חיבורים. נסו לתכנן את המיקום החיבורים הללו.

תפירה:

רגע לפני שהתחלתי לתפור, ניסיתי שוב להפעיל את קסמיי, מניפולציותי וכל דבר אחר שנגמר אף הוא ב”אי” על הלקוחה שלי…
אולי היא תסכים בכל זאת להמיר את צבע כסוי המושב … כתום היא לא רצתה. אבל אולי בורדו??

יש מיש כסאות הבר אולי בורדו במקום קרם?
ו
…נאדה.
אנחנו נשארים עם ה”קרם”… עד הסוף. ויהי מה.
אז אני תופרת את הרצועה של המושב בהקף מסביב:
יש מיש כסאות הבר תפירת כסוי המושב
מאחר ויש לי שני כסאות, החלטתי לנסות שתי גישות שונות בתפירת הרצועה:
גישה ראשונה – לחבר את הרצועות זו לזו בצורה המשכית ולחברן למשטח המושב כך שנקודות החיבור תהיינה אקראיות.
גישה שניה – לחבר כל אחת מפאות משטח המושב לרצועה ורק אח”כ לחבר את הרצועות זו לזו בנקודת העיקול/החיבור הטבעי.
יש מיש כסאות הבר הכסוי מוכן
באופן מפתיע (אותי לפחות…) הגישה הראשונה היתה נוחה לי יותר לעבודה וגם התוצאה היתה מוצלחת יותר לטעמי.
ואולי אני צריכה להתאמן יותר על הגישה השניה…

מרכיבים ומרבדים את המושב:

לא נותר אלא להרכיב את המושב על שכבותיו (ובסוף לחבר אותו לגוף).


על מה בעצם אנחנו יושבים?

זה המקום להרחיב טיפה על המילוי השכיח בכסאות (ללא קפיצים):
לוח עץ: ראיתם אותו בתמונות.
ספוג: אני משתמשת בספוג כחול. ספוג כחול נחשב ספוג קשיח איכותי ועמיד יותר לאורך זמן מהספוג הלבן. כאן תקבלו סקירה קצרה על סוגי הספוגים השונים והיעוד שלהם.
ניתן להשיגו בעוביים שונים בהתאם לייעוד שלו. במקרה זה (ובכלל בכסאות) עובי של כ- 4 סמ’ הוא העובי שהיה לפני הפרוק וזה עובי נח לישיבה.
משטח אקרילן: האקרילן הוא גם החומר שממלאים איתו כריות נוי. ניתן לקנותו בחנויות בדים או חנויות יצירה במשקל למילוי (כריות…) או כמשטח לפי מטר. במשטחי האקרילן משתמשים כשכבה עליונה ומרככת בריפוד כמו גם במגיני ראש, בכסויים למיטה וכן הלאה.
הבד: בהתאם לבחירתכם וליעוד של הרהיט.


את הספוג אני מניחה על לוח העץ (המחמירים ידביקו אותו. אני לא רואה בזה צורך) ועוטפת אותו (ואת הלוח) במשטח אקרילן שאני מקבעת ללוח מצידו השני במס’ מקומות באמצעות אקדח סיכות.
יש מיש כסאות הבר שכבות ריפוד המושב 

את הכיסוי שתפרתי, אני מלבישה על הספוג ומהדקת אותו לצד השני של הלוח.
 יש מיש כסאות הבר הלבשת הכיסוי התפור על המושב המרובד  
אני מתחילה ממרכז הפאות
יש מיש כסאות הבר מתחילים להדק ממרכז הפאות
ומתקדמת לפינות בהן אני מטפלת ומהדקת בסוף.
תוך כדי התקדמות אני חותכת אקרילן עודף. כך זה נראה כשאני מסיימת:
יש מיש כסאות הבר הכסוי מהודק ללוח

ברשומה הזו על כסא אחר ששיפצתי, יש גם ריפוד של מושב כסא, אחר קצת.
ניתן לקרא שם על בחירת סוג אקדח סיכות, על בחירת סוג הבד ועל הגימור.

טיפול באחוריים של הכסא:

עד עכשיו טיפלנו (בנקודת המפגש של הכסא) באחוריים שלנו. 
עכשיו נטפל באחוריים של כסאות הבר.
מי שהספיק כבר להכיר אותי מרשומות קודמות, חשוב לי שהכסאות יראו טוב גם מלמטה. זה מקבל חשיבות יתר כשהלוח ישן ומגעיל ונשארו עליו סימני רטיבות.

יש מיש כסאות הבר מלמטה.
אני בוחרת שאריות בד כלשהן (ממש לא משנה איזה , רק שיהיו בגודל מתאים) ואני מכסה את הצד התחתון, הגלוי של הלוח. את הקצוות אני מקפלת פנימה ומהדקת ללוח באמצעות אקדח סיכות.
יש מיש כסאות הבר כיסוי החלק התחתון בשארית בד

כשהלוח מכוסה מכל הכיוונים, לא נותר אלא לחבר את המושב המוגמר לגוף הכסא באמצעות ברגים, בדיוק במקום ממנו הוצאנו אותם כשהכסא פורק.

זהו. כסאות הבר מוכנים לשימוש.

התמונות עוברות לבד. למי שהקצב איטי מדי, לחיצה על התמונה, תחליף אותה.

אני מזמינה אמריקנו גדול. בלי סוכר ובלי חלב.
מחכה ב”דרום אמריקה” בבקשה..
שבת שלום.

 

Related Images:

הכסא המשרדי – ללמוד בסטייל (או, עוד דרך ל”הדביק” סטודנט לכסא…)

את הכסא המשרדי הזה מצאתי לפני כשבוע בפאתי אחד השדות הבודדים שנותרו כאן בהוד השרון.
ביום אחר אולי לא היה זוכה למבט נוסף מאחר ויש לי משיכה לא מוסברת דווקא לרהיטים מעץ וכסאות משרדיים לא נכנסים לקטגוריה הזו אבל,
צורך הוא מרכיב מרכזי למדי.
מי שקרא את הפוסטים הקודמים שלי יודע כי הסטודנט שלי נכנס זה מכבר לגור בדירה שכורה ומשמעות הדבר
א. נוצר צורך. להרבה רהיטים/פתרונות
ב. מאחר ומדובר בבן שלי, יש לי את כל מרחב הפעולה.
אז הצורך(ים) הזה עומד לנגד עיני וכשמשהו מזדמן על דרכי הוא בהחלט זוכה למבט נוסף.

נחזור לכסא שלנו…

הכסא המשרדי כפי שנמצא 2      הכסא המשרדי כפי שנמצא

כך הכסא המשרדי נמצא.
המושב שלו קרוע ומפורר ונודף  ממנו ריח קל של שתן (בההה).
משענת הגב  שלמה ומתפקדת. אבל מכוערת לאללה.
והמנגנון, עובד מצוין.
האמת, בזכות תקינות המנגנון אספתי את הכסא המסריח למרות הכל.
עם מילוי וריפוד אתמודד. עם מנגנון פנאומטי דפוק…מממ…לא נראה לי. לפחות לא בשלב זה.
אז יאללה לעבודה.
הכסא שהדר חשבה לקנות לסתיורגע, שניה קודם.
חברתו של הסטודנט שלי החליטה במקביל לקנות לו הכסא המשרדי הזה…(התמונה משמאל)
מזללל שהיא בחורה חכמה והחליטה להתייעץ איתי קודם. (הכל מאהבה, כן?)
זה הכסא שהיא חשבה לקנות לו.
נראה כסא לא רע… (אבל משעמם, לא??)
מה יכולתי להגיד? לרוב יש קדימות למה שבת הזוג אומרת, לא?
(חצי שנה הוא הסתובב עם משקפיים מכוערות בגלל חברה קודמת עם טעם מממ…מצויין בגברים! :-))
אז ההכרעה בין שתי האופציות נפלה על כתפי הסטודנט.
לשמחתי, הוא יודע בדיוק של מי היד שמאכילה אותו (ולו חלקית…בינתיים…)
והוא בחר היטב 😉
קיבלתי OK כפול (משניהם!) להמשיך בעבודה.

אז עכשיו באמת יאללה לעבודה.
להפטר מהפיכסה ולעשות משהו שווה במקום.

פרוק הכסא המשרדי

לפתוח ברגים עם מפתח אלןהעובדה כי הכסא לא עשוי מעץ ממש חוסכת המון עבודה.
עץ הוא חומר עם המון אופי אבל דורש המון טיפול. כאן כל המנגנון הוא פלסטיק ומתכת וצריך רק לפתוח ברגים.
פותחים ארבעה ברגים בכל צד, ועוד ארבעה ברגים למטה שמחברים את המושב למנגנון והכל מפורק לחלקים:הכסא מפורק לחלקים

הפשטת הכסא

בשלב זה מנקים אבק מחלקי הפלסטיק ושמים אותם ואת כל הברגים בצד. השלב הבא שנשתמש בהם הוא כשנרכיב את הכסא המשרדי חזרה.

הכסא הנ”ל עשוי כך שבמושב ובמשענת יש ציפוי טלאים של עור ובצדדים בד דמוי עור.
במשענת המילוי תקין וחשוב לי לשמור עליו מאחר והוא ארגונומטרי ומותאם לגב.
במשענת אחליף רק את הציפוי ולא אגע במילוי (לכל היותר אם אצטרך תוספת, אוסיף על הקיים, משטח אקרילן)
פותחים ריצ'רץ ומורידים את הכיסוי של המשענתהמשענת מופשטת

המושב לעומת זאת יזכה להפשטה טוטאלית. הוא קרוע, מתפורר ועולה ממנו ניחוח מפוקפק.
אין ספק שצריך כאן טיפול יסודי!
כך נראת תחתית המושב אחרי הסרת הבד שכיסה אותה.
תחתית המושבגם כאן יש מעט סיכות שצריך להוציא (טוב נו, הכל יחסי. אחרי הספה אף כמות סיכות שנתקלתי בה עד כה לא נראתה משמעותית)
מרהיט לרהיט חולץ הסיכות נראה פרקטי יותר ויותר…יום יבוא ואזמין לי גם אותו. בינתיים אני משתמשת במברג ובצבת.
שימו לב שגם במושב יש חורים בעץ, דרכם מושחלים חוטים שהיו אף הם מהודקים לעץ באמצעות סיכות. החוטים במקרה זה תפורים לכיסוי בחלקו הפנימי.
זו בדיוק טכניקת הקפיטונאג’, ללא כפתורים. היא מהדקת את המושב לבסיס בעוד נקודות.

לאחר הסרת הכיסוי נחשף חתך והרכב הכסא: דיקט עץ עליו כן נשמור ועליו מודבק קלקר מעוצב ארגונומטרית וספוג דק לריכוך. שניהם איבדו את צורתם ללא הכר ויושלכו כלאחר כבוד אל הפח.
פלטת הדיקט תזכה לאוורור באויר הצח ובשמש הקופחת של ספטמבר לפני שתחזור לתפקד כבסיס לכסא.

חתך המושב: דיקט עץ, קלקר, ספוג דק לריכוך וכיסוילאחר הפשטה מלאה נשאר רק הדיקט והפרופילים המקבלים את הברגים

אז מה ואיך עושים במקום?

קודם כל בוחרת צבעים, בדים…

זוכרים את הכסא הקודם? הכסא הצבעוני? אז אם קראתם את הפוסט עליו אתם יודעים שהזמנתי בעלי אקספרס הרבה חלקי בד דמוי עור על מנת שאוכל לבחור מביניהם.
מאחר ולקחתי בסופו של דבר מעט מכל אחד, ומאחר ואני לא ממש רוצה להמתין לבד אחר שיגיע במשלוח, נשאר לי לא מעט בד לבחור ממנו. בהנחה שסוג הבד מתאים לי.
הואיל ומדובר בכסא פעיל מאד ויומיומי מאד הבחירה בבד הזה נראתה לי בחירה פרקטית.
זה בד עמיד שמתנקה עם מגבון או סמרטוט לח.
את העניין ניתן להשיג בשילובים או באקססוריז (פָּיְפִּינג, Double welting, קפיטונאג’…בשלושתם השתמשתי בשיפוץ הספה)
שילובי בד      שילובי בד אפשריים

בחרתי בצבע ירוק פיסטוק כצבע מרכזי, בירוק זית כצבע מקשר ובשארית בד ריפוד בצבע כחול כהה לאחורי הכסא.
נשאר לי גם בד מההדום שיצרתי ממגרה לחדר המעונות של הבן שלי. הבד הזה ישמש אותי לקישוטיות ויתחבר להדום שימצא אף הוא את מקומו בחלל המחיה החדש של הסטודנט שלי בחיפה.

עכשיו מודדים וגוזרים את הבד

בחלק מאתרים שהגעתי אליהם במהלך שיטוטי ולימודי, השתמשו במשפט שאמר
measure twice and cut once. משמעו כמובן למדוד פעמיים ולוודא שזה אכן הגודל הנכון לפני שחותכים. אם לא תמדדו פעמיים, יש סיכוי שתצטרכו לגזור פעמיים….
לא מזיק לקבל לכך תזכורת מדי פעם.

מדידה סימון וגזירה.

אז מודדת…
אני משתמשת בכסוי הישן כשבלונה:
כמו כן מודדת את הצדדים ומחשבת (צריך לקחת בחשבון את התפרים ואת הצורך למתוח את הבד כנגד הדיקט) את הרוחב הדרוש ו…
גוזרת.
ליתר בטחון מסמנת לי את המקום בו החוט שימתח כנגד הדיקט תפור (כמובן, כל הסימונים על הצד הסמוי ולא על הגלוי!)

ו…תפירה

איכשהו בפוסטים האחרונים שלי מכונת התפירה תופסת מקום מרכזי.
זה לא באמת מייצג את תדירות השימוש שלי בה רק את מקריות הסדר של הכתיבה על העבודות שעשיתי.
בכל מקרה, הפעם מכונת התפירה היתה ללא ספק שחקנית ראשית.
תפירת סרט הפָּיְפִּינג התחלתי עם סרט פָּיְפִּינג שהפעם מפאת מחסור בבד לא עשיתי אלכסוני.
ברשומה הזו שלי על הספה הרחבתי טיפה יותר על פָּיְפִּינג ובבלוג הזה יש הסבר מפורט ומצולם איך תופרים את סרט הפָּיְפִּינג.
גם כאן לא מזיק למדוד את האורך הרצוי  😉 (ולהוסיף טיפה אקסטרא)

שימו לב,
כשתופרים פָּיְפִּינג או Double welting,
משתמשים עם רגלית שונה מהרגלית שמשתמשים בה בתפר רגיל. אם תשתמשו ברגלית הרגילה התוצאה תהיה הרבה פחות מוצלחת ויהיה קשה יותר לתפור ישר את הסרט.
פרט חיבור סרטסרט הפָּיְפִּינג נכנס בתפר החיבור בין החזית לצד

חשוב להתחיל עם סרט הפָּיְפִּינג מאחר והוא נכנס לתוך תפר החיבור.
עם זאת עדיף לעשות את החיבור בהדרגה.
תחילה חיברתי את הסרט לאחד משני הצדדים (במקרה זה בחרתי בחזית) ורק אח”כ תפרתי את החלק הצידי שיכיל את עומק הכרית.
באותה צורה בדיוק עשיתי את משענת הגב אולם כאן מיקמתי את הסרט רק במקומות שהסרט חשוף. מיותר להכניס סרט בחלק התחתון של המשענת.
ועכשיו קצת הפסקה עם מכונת התפירה. נחזור אליה מאוחר יותר עם אחורי המשענת.

מילוי כרית המושב.

לרוב אני מעדיפה להצטייד בספוגים וחומרים שונים לריפוד אצל סימה באחים פאטל בפתח תקווה.
אבל, כשאני צריכה ספוג כחול, או יריעת אקרילן, או חבל לפייפינג (חבל מצנחים או חבלי כביסה זה מצוין. יש גם בחנויות של חומרי בניין. קונים לפי מטר) כאן ועכשיו, אני ניגשת לחנות ליד הבית, במרכז כפר סבא.
שם החנות – מעין הבדים (אגב, המוכר בחנות קרא לפָּיְפִּינג – קָדֶר. למדתי משהו. דעו גם אתם)
ותמיד על הדרך מחפשת אצלם גם שאריות בד אטרקטיביות שיש סיכוי שישמשו אותי בעתיד לריפוד. או לתחפושת…
הפעם רציתי לסיים את הכסא במהירות, עד סוף השבוע כדי שהוא כבר יגיע לחיפה בסבב הזה של ההובלות. אז תוך שעה, בדרך שלי כאמא הסעות לחוגים, כבר הצטיידתי בכל הנחוץ לסיים את הכסא:
ספוג כחול (למושב) יריעת אקרילן (לעיטוף הספוג) ועוד חבל לDouble welting.
בשלב זה הדיקט של המושב, שהתאוורר בחוץ כיומיים, חזר לעבודה ובהתאם לגודלו נחתך הספוג הכחול.
יריעת אקרילן עטפה את הספוג מכל הכיוונים (גם את חורי ההברגה שנחשפו נקודתית מאוחר יותר)והודקה לדיקט מצידו התחתון באמצעות אקדח סיכות. הלבשת הכיסוי התפור על המושבלצערי, התמונות של השלב הזה עם הספוג וגם העבודה עם המחט בקפיטונאג’ כנראה נמחקו לי בהסח הדעת 🙁
עימכם הסליחה.

זה הזמן להלביש את הכיסוי על המושב. בתמונה משמאל הכיסוי מתלבש על הדיקט המכוסה בספוג (ונשען על כורסה אחרת… העץ שרואים בתמונה שייך לאותה כורסה וממש לא שייך לענייננו).
לשמחתי זה יושב היטב. אם זה היה רופף, הייתי מוסיפה שכבת אקרילן נוספת למילוי.

טיפול זהה מקבלת משענת הכסא שלהזכירכם, להבדיל מהמושב עצמו לא כוסחה ונשארה עם המילוי הארגונומטרי המקורי.

הכיסוי נמתח ומקובע בארבע מקומות (באמצע הפאות) וזה הזמן לעשות את הקפיטונאג’ על המושב ובמשענת.

קפיטונאג’

קפיטונאג'הקפיטונאג’ מעבר להיותו קישוט, גם מקבע את המילוי והכיסוי למקומם במס’ נקודות נוספות.
זה יכול למנוע ממילוי של רהיט לגלוש או לנדוד…
מי מכם שזוכר מרצף הרשומות על הספה, הזמנתי בזמנו הרבה כפתורים לקפיטונאג’ בשביל הספה שלא השתמשתי בהם. הכסא הזה זו הזדמנות מצויינת לעשות בהם שימוש. ועל הדרך הזמנתי עוד כפתורים גדולים יותר שיהיה לפעמים הבאות.

השתמשתי באותו הבד ממנו עשיתי את הסרט לעיטוף 8 כפתורים (4 למושב ו4 למשענת).

מחט לקפיטונאגלקפיטונאג’ יש צורך במחט מיוחדת, ארוכה מאד (כ20 סמ’ אורכה) המחודדת בשני קצותיה ובאחד מהם יש קוף מחט.
בקוף המחט הזו אני משחילה חוט עבה וחזק ואת הצד עם הקוף אני מחדירה עד חציה דרך אחד החורים היעודיים בדיקט, לכל עובי השכבות כולל הכיסוי שהכנתי.
כשהחלק עם הקוף (והחוט) נמצא בצד הכיסוי (הצד ה”יפה”) אני משחררת את החוט מהקוף, משחילה עליו את אחד הכפתורים ומחזירה את החוט לתוך הקוף.
כשהחוט מושחל בשנית בקוף, אני מוציאה את המחט בצד של הדיקט. מושכת חזרה את החוט שעליו מושחל הכפתור. עכשיו בעצם שני קצוות החוט נמצאים בצד הדיקט ובצד השני ממוקם לי כפתור.
קפיטונאג'כך אני עושה עם כל ארבעת הכפתורים.
כשכל הארבעת הכפתורים נמצאים במקומם וכל קצוות החוטים מושחלים חזרה דרך החורים, אני נעזרת באקדח הסיכות כדי למתוח את החוטים בחוזקה ולקבע אותם אל הדיקט בתצורה של זיגזג.
זה מה שיוצר את השקע בתוכו ממוקם הכפתור.

החורים בדיקט מגדירים לנו בדיוק היכן המיקום של נעיצת המחט. החורים הללו גם חסכו לנו את עבודת המדידה והחישוב וגם מקלים על המתיחה של החוט.
בצורה זהה ממקמים, מותחים ומקבעים גם את ארבעת הכפתורים במשענת.

זוכרים שלפני שעשינו את הקפיטונאג’ מתחנו את הבד וקיבענו בארבע נקודות בלבד?
אז עכשיו צריך להשלים, למתוח ולקבע באמצעות אקדח הסיכות את כל הבד במושב ובמשענת.
לאחר מכן לא לשכוח לחשוף את חורי הברגים בצידי המושב.

אחורי הכסא המשרדי

העבודה העיקרית מאחורינו. לא נותר אלא לסגור את הכסא המשרדי – לכסות את הדיקט החשוף, החורים, החוטים שנמתחו ואת שאריות הבד שהודקו לדיקט עם אקדח סיכות. מעין חצר אחורית…

אחורי המושב והמשענת

לצורך העניין בחרתי בבד בגוון כחול כהה שנגזר אף הוא לפי הכיסוי הישן כשבלונה. את הקצוות שלו (קצוות של בד גזור נפרמים אם לא מקפלים אותם פנימה) תפרתי במכונה והידקתי לגב המשענת באקדח הסיכות.
לו מדובר היה בבד שאינו דמוי עור, ניתן היה לתפור אותו בתך נסתר. מאחר ובבד דמוי עור ניכרים סימני דקירה, העדפתי את הפתרון המוכר של אקדח סיכות וסרט מודבק שיכסה על הסיכות.
הדבקת סרט Double welting לכיסוי הסיכותהסרט במקרה זה הוא סרט Double welting שאני תופרת לבד מאותו בד שמשמש לאלמנטים הקישוטיים בכסא הזה.
על Double welting הרחבתי קצת בפוסט שעסק בפינישים של הספה שלי. כאן יש הסבר מפורט ומצולם של תהליך היצירה של סרט Double welting כזה (בבלוג הזה סרט לא אלכסוני).

הסרט מודבק באמצעות דבק חם בקצוות הבד המכסה את אחורי המשענת. לכיסוי הסיכות.
את החיבור, נסתר ככל שיהיה יש לעשות במקום פחות בולט, משמע, למטה.

תחתית המושב טופלה באופן דומה אולם כאן אין צורך כמובן להסתיר את הסיכות.

זהו.

ארבעה ברגים….חיבור המושב למנגנוןועוד שמונה ברגים…
וגמרנו.
הכסא המשרדי מוכן.
וכך הוא נראה מאחור:

וכך הוא נראה מאחור וכך הוא נראה מאחור

ובימי הקיץ החמים, אם הסטודנט שלי יחרוש יותר מדי, הוא אשכרא ידבק לכסא…
ככה זה עם בד דמוי עור 😉

שתהיה שנה נהדרת לכולנו!

ו…מוסיפה עדכון מאוחר:

גאה מאד לשתף את הפוסט של pappaquail שיצא בעקבות הבלוג שלי בכלל והפוסט הזה בפרט.
יצא לו כסא פסנתר נהדר. ואיכשהו יש לי הרגשה שהוא לא יסתפק בכסא הזה…זה ממכר.
עוד מישהו?
שתפו אותי.

 

 

 

Related Images:

הכסא הצבעוני ל(יד) שולחן החג… או סתם לארוח.

אם התיידדתם כבר עם מכונת התפירה בפוסטים האחרונים שלי, אל תאפסנו אותה עדיין.
היום בעזרתה, ניתן חיים חדשים לכסא נוסף.
את הכסא הצבעוני הזה שיפצתי במקביל לכסא הונדרטוואסר שלי (עוד לפני עידן הבלוג..) לקראת ארוע שארחתי אצלי בבית.
זו הסיבה שיש שלבים לקראת הסוף שנעשו בחופזה ולא צולמו. עימכם הסליחה.
את הידע בשלבים החסרים, נשלים בעתיד עם שיפוץ כסאות בהמשך…
(אתם לא מתארים לעצמכם כמה שלדים של כסאות אספתי ל”יום יבוא…” אז כן… יבוא יום!)

נקודת ההתחלה של הכסא הצבעוני

לצערי זה הצילום היחידי שיש לי.
בדיעבד, יכולתי לבחור זווית שיראו בה טוב יותר את הפרטים שאהבתי ובגינם אספתי את הכסא, (בעיקר חיבורים למיניהם…) אבל את הפרטים הללו תראו בהמשך.
מאידך, רואים כאן מצוין כי הכסא שוכב מאחר והוא שבור ומפורק.
לשמחתי הריפוד החזיק את החלקים יחד וכנראה הוא הסיבה שכל החלקים נמצאו .

הכסא הצבעוני - כך הכסא נמצא ברחובככל שאני אסירת תודה לריפוד הקיים על תפקידו בשלמות הכסא, שום דבר לא יצליח לשכנע אותי להשאיר את הגועל נפש הזה…

פרוק הכסא… שעוד לא צבעוני

אם קראתם פוסטים קודמים שלי, אתם יודעים כי לראייתי, הפרוק הוא אחד השלבים החשובים.
רק בשלב הפרוק ניתן ללמוד ולהבין את הרהיט ואיך הוא נבנה.
חלק מאופי הרהיט נמצא שם וגם אם נרצה לשנותו לחלוטין, זה צריך להעשות עם כבוד למקור, לחומר.

הכסא הצבעוני - פרוק ריפוד המשענת    הכסא הצבעוני - התפר נעשה ביד. מכך אני למדה שהכסא שופץ כבר בעבר

תוך כדי פרוק המושב (כולל הוצאת כל הסיכות, כן? אין הנחות!) הבחנתי כי התפרים נעשו ביד.
הריפוד נעשה מחתיכה אחת, דבר שהקטין את הצורך בתפרים. (למרות זאת אני אנקוט בגישה אחרת בריפוד המשענת)
הכסא הצבעוני - מסתבר שהריפוד על המשענת הוא תוספת מאוחרת!האבחנה הזו לא חסכה ממני את ההפתעה בשלב מאוחר יותר….הכסא אמנם שופץ כבר בעבר ובמקור הגב היה עשוי ללא ריפוד ממסגרת עץ עם מוטות אנכיים. (ראו תמונה)

בשלב זה בעצם יכולתי לבחור,
לחזור למראה האורגינלי או להמשיך לרפד את המשענת גם בגלגול הזה של הכסא הצבעוני שלי.
כאן נכנסה הבת שלי ואמרה את דברה.
הכסא הזה אמור להחליף את הסולם הקטן ששימש לה כסא אוכל עד אז (אילתור לכסא אוכל לילדים שגדלו כבר אבל עדיין לא מגיעים עם הרגליים לרצפה…)
היא מאד אהבה את הרעיון שיהיה לה נעים ורך גם בטוסיק וגם בגב…
והנה…כך החלטות מתקבלות!

ואם כבר שואלים את המשתמשת הראשית להעדפותיה, נתתי לה 2 אופציות לעיצוב הכסא:
השלד נייטרלי והריפוד צבעוני או השלד צבעוני והריפוד נייטרלי.

היא אפילו לא היססה בבחירתה ואני זורמת איתה.

חיבור וחיזוק הקונסטרוקציה של הכסא

הכסא הצבעוני - הדבקת השלד של הכסא

כרגיל מתחילים עם הקונסטרוקציה (או השלד).
שניהם מושגים שמגיעים איתי מהארכיטקטורה ואין לי מושג אפילו אם גם נגרים, רפדים ומשפצי רהיטים למיניהם משתמשים במושגים הללו.

גם כאן, אני מפרקת את כל מה שמתפרק או רופף ומדביקה חזרה עם דבק נגרים.
לתשומת לבכם, לפעמים יש להפעיל מניפולציה וכח גם בפרוק. אם כן יש לעשות זאת בעדינות.
אני נעזרת בדפיקות פטיש קלות אבל נעזרת בתווך של בד או ספוג על מנת לא להשאיר סימנים על העץ.
כנ”ל כשמהדקים את הכליבות על הכסא המודבק לקיבוע. לשים לב שהכליבות לא מותירות סימנים בעץ.
24 שעות עם הכליבות ליבוש הדבק
ועוברת לשלב הבא.
או ליתר דיוק, לשני השלבים הבאים שיעשו במקביל…

השלב המלוכלך, השיוף של העץ.

מי שקרא רשומות קודמות שלי למד כבר להכיר אותי ואת העדפותי. אני אוהבת עץ. אני בכלל אוהבת כשהחומר חשוף ומדבר בשם עצמו, כשזה אפשרי וכמובן כשיש לחומר מספיק אופי על מנת שידבר בשם עצמו.
הכסא הצבעוני לאחר שיוף והסרת הצבע השחוראי לכך ובהתאם להעדפות של הבת שלי, החלטתי לשייף את השלד ולחשוף את העץ.
כאמור, עבודה מלוכלכת ביותר. לעשות אותה במרפסת או בחוץ ולהגן על דרכי הנשימה מהאבק עם מסכה.
את רוב העבודה עשיתי עם משייפת חשמלית.
להבדיל מפרופילים עגולים עם פיתוחים בעץ, שם משייפת חשמלית פחות יעילה, כאן היא ואני עבדנו קשה. וגם על השיוף הידני לא פסחתי מאחר וגם כאן יש חיבורים ופרטים שלא ניתן לעבוד בהם עם משייפת.

לאחר שסיימתי לשייף יישמתי על העץ פוליטורה שהעמיקה את הגוון  והדגישה את הסיבים של העץ שספגו באופן חלקי את הצבע השחור. למי שמעוניין בפרוט של העבודה עם פוליטורה, ניתן להכנס לרשומה הזו, שם הנושא מפורט יותר.
בעיני יצא מדהים… תשפטו בעצמכם:הכסא הצבעוני - העץ לאחר פוליטורה

השלב הנקי, תפירת הריפוד.

כשרק מצאתי את הכסא הצבעוני שלי (כשהוא עוד היה דהוי ושבור…) והבת שלי החליטה לאמץ אותו, היה לי ברור שהבד במקרה זה יהיה בד דמוי עור.
מאחר והכסא יהיה כסא אוכל, בד רגיל תוך יומיים וחצי יזכה לעיצוב מחודש עם מרכיבי מזון כאלה ואחרים.
הכסא הצבעוניבד דמוי עור להבדיל, הוא רחיץ,  דבר שימנע סטרס מיותר בזמן הארוחה גם מהילדה וגם מהאמא שלה…
מאחר ולא ידעתי בדיוק איזה צבע או איזה סגנון יבחר לכסא, הזמנתי בעלי אקספרס מספר חתיכות בד דמוי עור בצבעים שונים והשארתי לעצמי את הבחירה לשלב אוחר יותר.

כשהגיע רגע הבחירה החלטתי לא לבחור. או בעצם, לבחור בכולם!
צבע אחד נראה לי מצ’עמם מדי…

הכסא הצבעוני - תפירת הריפוד

אז בחרתי, סידרתי, מיקמתי, גזרתי ואודרוב…למכונת התפירה.
הכסא הצבעוני הופך כאן לצבעוני.
עקרונית, למי שמיומן בתפירה, ניתן ליצור אין סוף דוגמאות. אני בחרתי דוגמה פשוטה יחסית שהצריכה רמת תפירה פשוטה יחסית.
מאידך ובאותה המידה, ניתן לבחור בד אחד (למי שמצליח למצא בד דמוי עור עם דוגמה במקור, אדרבא ואדרבא) ולחסוך מראש את הצורך במכונת תפירה.

 

ריפוד

מושב הכסא

לחלק הזה לצערי אין תעוד מצולם.
כאן השתמשתי בספוג דק שהונח על הספוג הקיים ומעליו מתחתי יריעת אקרילן וקיבעתי עם אקדח סיכות.


חתיכות ספוג בעוביים שונים (ובגדלים שונים), כמו גם יריעות אקרילן, ניתן למצא בכפר סבא במעין הבדים. יתרונם הגדול הוא הזמינות והקרבה. וניתן למצא אצלם גם שאריות בד למיניהן במחיר מופחת.


כנ”ל לגבי המשענת.
את יריעת הבד התפורה מתחתי על יריעת האקרילן שכבר מוקמה היטב והידקתי לשלד העץ מלמטה (באזור שאסתיר בשלב מאוחר יותר) באמצעות אקדח סיכות
גם כאן, כמו בספה שלי, אני מתחילה בחזית במרכז, ומותחת אחורה במרכז ואז בצדדים במרכז.
מהמרכז מתקדמים בשיטטיות לפינות, שם צריך לתת את תשומת הלב הכי גדולה ולקפל שיראה יפה.
כל כסא הוא קצת אחר, כך שהפיתרון לפינות יהיה שונה. נסו, עד שתגיעו למשהו שתאהבו ואז תקבעו את זה באמצעות אקדח הסיכות.


קצת לגבי ההתנסות האישית.
יש לכולנו פחד לעשות משהו שעוד לא עשינו בעבר. אנחנו חוששים להרוס, מרגישים חוסר בטחון ולא מקצועיים. זה נראה גדול עלינו, נכון?
אז קודם כל, כאן לא יקרה כלום אם נהרוס. לא מדובר בחיים ומוות חס וחלילה. במקרה הכי גרוע נצטרך חתיכת בד חדשה, או שכבת צבע נוספת…
חוץ מזה, אם לא תתנסו, איך תקבלו בטחון? איך תדעו בפעם הבאה איך ומה לעשות?
גם אנשי המקצוע למדו תוך כדי עבודה. ויש לי חדשות בשבילכם. גם אנשי מקצוע מפשלים (ואתם משלמים על זה בכל זאת!)
אז וותרו על הפחד. תתנסו! תנו לעצמכם גם לטעות ותסמכו על עצמכם שתמצאו פתרונות.


משענת הכסא

גב הכסא

כפי שכתבתי כבר בשלב הפרוק, השיטה שלי לריפוד המשענת תהיה שונה מהשיטה בה המשענת רופדה קודם. השוני נובע מדגשים והעדפות שונים, מעיצוב שונה וגם סוג הבד יכול להשפיע.
בבד דמוי עור,להבדיל מבד אחר, יראו חורים כך שתפר במחט יהיה פחות מוצלח (אם כי לא בלתי אפשרי)

אני בחרתי לעטוף את החזית וליצור את המתיחה, עם אקדח הסיכות היעיל והמנוסה שלי, לכיוון גב המשענת.
את הגב עצמו על כל שאריות הבד שהצטברו לכיוונו, לכסות עם בד חלק. (הבת שלי בחרה בצבע הכחול וזרמתי איתה למרות שלי היתה נטייה דווקא לזית).
ולסיום, את הסיכות בהיקף (אלה שמחברות את הבד החלק) לכסות בסרט דָאבְּל פָּיְפִּינג שעשיתי משאריות וחלקים של בד דמוי עור שנותרו לי.
התנסתי בסרט כזה בעיצוב הספה והשילוב שם היה מוצלח ביותר לטעמי.
לצערי, במקרה של הכסא הזה, הפיתרון לא היה מוצלח בעליל והסרט נראה חובבני במקרה הטוב(כנראה לא מכל בד ניתן לעשות זאת…או שהחיבור בין צבעים שונים ברצף אינו מוצלח)
הרגשתי כי הדאבל פייפינג עושה עוול לכסא ואחרי יומיים הסרתי את הסרט הזה לחלוטין.לשמחתי הדבקתי את הסרט בדבק חם שמתקלף מבד דמוי עור מבלי להשאיר סימן.

זמן מה הכסא תפקד כך. ללא סרט לחלוטין. כשהסיכות חשופות… התבשלתי עם זה.
עד שמצאתי בחנות לחומרי יצירה סרט שמצא חן בעיני והתאים בדיוק למטרתי.

      הכסא הצבעוני - הוספת סרט לחיפוי,פרט    הכסא הצבעוני - סרט לחיפוי

גם את הסרט הזה הדבקתי עם דבק חם, אשר לצערי אינו הדבק האידאלי לכך דווקא בשל העובדה כי הוא מתקלף מבלי להשאיר סימן…הוא אינו עמיד ואני צריכה לתת לו חיזוקים מפעם לפעם.
מה שכן, אם תרצו להחליף את הסרט מדי פעם…זה בדיוק הדבק המתאים 😉
הכסא הצבעוני - גב הכסא עם הסרט לחיפוי הסיכות בהיקף

לסיום,
יש לחפות את תחתית הכסא עם שארית בד כלשהי כדי שהקרביים של הכסא מלמטה לא יהיו חשופים וגם כשיהפכו את הכסא על השולחן בספונג’ה, עדיין הוא יראה מקצועי לעילא…

הכסא מוכן הכסא מוכן הכסא מוכן הכסא מוכן

 

הבת שלי מרוצה.
מה אתם אומרים?

 

Related Images:

הכסא ששופץ בהשראת עבודותיו של הונדרטוואסר

הפוסט הזה יעשה אתנחתא מהספה ויוסיף לשולחן חג השבועות (לא! הכסא לא לבן!) כסא נוסף ששופץ.
הפעם השיפוץ הוא בהשראת האמן הונדרטוואסר.

לעבודות של הונדרטוואסר נחשפתי בפגישת מחזור של השכבה שלי (בתיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר) בה חגגנו את שנת ה-50 שלנו.
חגיגה נפלאה ויוצאת דופן של חמישה ימים בוינה!
מי שמעוניין לקרא על הטיול ההוא… מוזמן כאן.

הפוסט הזה יעסוק רק בכסא.
וטיפה גם בהונדרטוואסר…כדי שתבינו את ההשראה והמקור.

טעימונת מהאמנות של הונדרטוואסר:

העלתי לכאן 3 ציורים של הונדרטוואסר (כל אחת מהתמונות היא גם קישור לאתר ממנו לקחתי את התמונות):

friedensreich hundertwasser: hundertwasserIRINALAND ÜBER DEM BALKAN

וגם צילומים של עמודים מהאכיטקטורה שלו שצילמתי בוינה (התמונה הימנית היא קישור למוזאון שהעמודים עומדים בפיתחו):

עמודים בכניסה למוזאון הונדרטוואסר בוינה עמודים בדרך למוזאון הונדרטוואסר בוינה בית הונדרטוואסר בוינה

אין בכוונתי להכנס כלל לניתוח או האיפיונים של האמנות והארכיטקטורה שלו.
הבאתי את המובאות הללו רק על מנת שתבינו את מקור ההשפעה עלי.

הכסא – משם (פלוס מינוס) התחלתי:

בעוונותי, לא צילמתי את הכסא כפי שנמצא.
הוא נזרק ממספרה בהוד השרון בגלל שהתפרקה לו רגל.
הרגל החסרה נמצאה לאחר חיפוש בפח רחוב סמוך ונאספה גם היא.
הרגליים נשלפו מיד בהתחלה על מנת להקל על האחסון.
(לרוב הן היו מחוברות בדבק. ב2 מקומות היה מסמר קטן נסתר שהיה צריך לשלוף)
בגלל התנאים בו אוחסן (במרפסת…חשוף לגשם…) ,השכבות החיצוניות של המושב (הן העליונה הן התחתונה) החלו להתנתק.
כשגיליתי זאת ועל מנת שהנזק לא יגדל, הכסא הוכנס לשיפוץ.
(תכננתי ארוחה גדולה שמציינת את כל ארועי החורף אצלנו במשפחה ובהחלט לא היה מזיק כסא שמיש נוסף…).

לעבודה:

  • פרוק הכסא והכנתו לצביעה:

תחילה – את השכבות הרופפות קילפתי באמצעות שפכטל. מכיוון שאני רוצה לצייר על המושב, בסיס נקי ובהיר מהווה יתרון מבחינתי.
הכסא - הסרת שכבה מחלקו התחתון של המושבהכסא - הסרת השכבה העליונה של המושב
ומה שרק החל להתנתק מהשכבות הבאות, הדבקתי באמצעות דבק נגרים וכמובן קיבעתי באמצעות כליבות עד ליבוש.
על מנת לפזר את הלחץ שהכליבות מפעילות על כל הפאה המודבקת, נעזרתי בלוח עץ:
הכסא - הדבקת שכבות שרק החלו להתנתק מהמושב
מאחר וגם חלק מחלקי המשענת היו רופפים, הכסא פורק לחלוטין (למעט מוט אחד עקשן שהחליט להתפרק דווקא כשחיברתי את כולם וזכה לטיפול מאוחר בדבק אף הוא.)

הכסא מפורק

כשכל החלקים היו מפורקים, התחלתי לשייף אולם ככל ששייפתי, לא הצלחתי להסיר את הצבע הכהה גם לא באזורים הנגישים לא כל שכן בזויות הפנימיות של הפיתוחים בעץ.
מאחר ותכננתי לצבוע את העץ בצבע אקרילי אטום הסתפקתי בחיספוס של העץ שהתקבל בשיוף שחשבתי שיקבל טוב יותר את הצבע.
(זכרו לשייף עם מסכה ובמקום מאוורר, כן?)

  • חיבור חלקי הכסא חזרה:

הדבקת חלקי הכסא חזרה פעם ראשונהאת הכסא הזה חיברתי חזרה בשני שלבים מאחר ושני השלבים הללו לא קשורים ולא תלויים אחד בשני. השלב הראשון היה הרגליים (עם כל החיבורים ביניהן ועם המושב)
והשלב השני היה המשענת על כל חלקיה למושב.
בשלב השני השתמשתי ברצועת הראצ’ט כדי להדק את המשענת למושב אולם אחרי 24 שעות כששחררתי את הרצועה וניסיתי להתיישב ולהשען, מוטות המשענת יצאו ממקומן ונאלצתי לחזור על התהליך.

הדבקת מוטות המשענת למושבבסבב הנוכחי בניגוד לקודמו,  כפי שניתן לראות בתמונה משמאל החלטתי להפוך את הכיסא על מנת שהדבק (כשהוא עוד נוזלי יחסית) יצטבר בנקודות החיבור של המוטות עם המושב ולא בעומק החור במושב. הפעם נעזרתי בשתי הכליבות הגדולות שיש לי (ולא היתה מזיקה אחת נוספת…)
כל הספרים מתחת לכסא הושמו על מנת ליצור גובה מספיק לכליבות (שימו לב, גם פה השתמשתי בסמרטוטים בין הכליבה למשענת הכסא על מנת לא להשאיר סימנים על העץ!)
וכל הספרים מעל הכסא הושמו כמשקולת נגד לכליבות. בלעדי הספרים הכסא היה מתהפך.
הואיל וכל הקונסטרוציה הזו נבנתה על שולחן האוכל שלנו וגבול הסבלנות של בן זוגי עובר טיפה לפני שמתעסקים לו עם הארוחות, אחרי 4-5 שעות בערך (ולפני הארוחה הבאה!!) כל הקונסטרוקציה הזו פורקה והכיסא חזר לעמוד על רגליו (אבל מבלי לשחרר את הכליבות עדיין!) מתוך תקווה שהזמן הספיק לדבק להתקבע, והוא יתייבש הלאה כשהכסא עומד על רגליו.
עד רגעים אלה המשענת עומדת איתנה בלחצים כך שנראה לי שהזמן הספיק…

זה הזמן למלא חורים וסדקים בשפכטל, לשייף לאחר יבוש ולנקות שאריות אבק.

  • צביעה:

את הכסא הזה החלטתי לצבוע (ולצייר) בהשראת העבודות של הונדרטוואסר. המשמעות של זה מבחינתי היא שימוש בצבע נקי ואטום במספר גוונים בסיסיים.
בחנות יצירה סמוכה למקום מגורי הצטיידתי בצבעי אקריליק שתכננתי לצייר בהם את המושב ולצבוע בהם את רגלי הכסא והמשענת. היתרון הברור של צבעי אקריליק לציור הוא שניתן לצייר איתם על עץ, יש מגוון גדול של צבעים ואפשרות לקנות אריזה קטנה או בינונית.
לאריזות קטנות יש יתרון גם במחיר (אבסולוטי, לא יחסי) וגם בשטח אחסון הצבע. לעבודה הבאה.
אלא ש… ?
זה לא זה!! …
זה לא זה...הצבע לא אטום. יצא אעפס...די מכוער. יצא…מכוער לאללה. (תראו בתמונה מימין)
גם אחרי עוד שכבה או שתיים זה לא השתפר בצורה משמעותית וגם תוספת של גבס לצבע לא נתנה תוצאה שהשביעה את רצוני. אני חייבת אבל חייבת לשנות את… סוג הצבע.

זה העיתוי בו הגעתי מובסת לחנות חומרי הבניין בה מצליחים (בקושי) להכיל את הקוריוזים שלי ואת כל השאלות שלי (יחי שחר מ”שיבק חומרי בנין ואינסטלציה”!).
וקניתי צבע (שלושה בעצם… צהוב, אדום כחול…) יעודי לצביעת רהיטים מעץ על בסיס מים.צבע לעץ על בסיס מים

 

 

(אמרתי משהו קודם על יתרון במחיר??…תשכחו מזה…)

ובא לציון גואל.

 

  • צהוב, אדום וכחול – ההכנה הנדרשת לצביעה מדוייקת:

שלוש שכבות של צבע והרגליים של הכסא כבר מפגינות מראה יצוגי.סימון קו גובה לצבע הכחול רגלי הכסא צבועות והפעם כמו שצריך. 

 בהמשך אני צובעת את כל חלקי הכסא שמיועדים להצבע בצהוב ואת הקנט (הצד, ההקף של המושב) בצבע אדום. הואיל ולקנט אין נקודות השקה עם הצבע הצהוב ובמושב הוא נצבע ראשון, אין צורך בסלוטייפ להגנה.

לאורך הסימון הדבקתי סלוטייפ

בתמונה מימין אני מתחילה להכין את הכסא לצביעה בצבע כחול. מאחר ואני רוצה שהצביעה תהיה מדוייקת אני מסמנת קו כגבול צביעה ומדביקה סלוטייפ על הקו הנ”ל.

הואיל והרגלים אינן ניצבות למושב, אני מסמנת את הגובה באמצעות הגבהה שהיא אחידה (ראו בתמונה השמאלית).

אני מדביקה סלוטייפ כדי למנוע חריגות לא רצוניות גם אם ברור לי שיהיה צורך בתיקונים קטנים למרות הסלוטייפ. מנסיון העבר הצבע טיפה נכנס מתחת לסלוטייפ בנקודת הגבול דבר שיצריך תיקונים בכ”ז אבל רק תיקונים קטנים.

 

סימון גובה וגבול צביעה

טיפול דומה אני נותנת למשענת.
צובעת בצהוב עד גובה מסויים, מסמנת קו וממנו והלאה אצבע בכחול.

שימוש בסלוטייפ להגן מחריגה בצבע

המשענת מקבלת טיפול טיפה שונה מאחר וגבול הצביעה יעשה בקו קשתי.
אני גוזרת תבנית של קשת מנייר, ממקמת את מרכזה ובהתאם לתבנית מסמנת את גבול הצבע. גם כאן משתמשת בסלוטייפ כדי למנוע חריגות.

הואיל והקנט צבוע כבר, גם כאן אני נעזרת בסלוטייפ להגנה על מנת שהצבע הכחול לא יחרוג לצבע האדום.הדבקת סלוטייפ להגדיר קו צביעה

 

 

אחרי שאני מסיימת לסמן, להדביק סלוטייפ ולהכיו את חלקי הכסא לצביעה בכחול, אני צובעת.
חלקו התחתון של המושב, הרגליים עד לסימון והמשענת בחלקה העליון עד לסימון- יצבעו בצבע כחול.

הכסא צבוע

לאחר יבוש חלקי של הצבע (אם תחכו ליבוש מלא של הצבע, כשתסירו את הסלוטייפ יש סיכוי להסיר גם חלק מהצבע) אני מסירה את הסלוטייפ ואם נחוץ, עושה תיקונים עם מכחול עדין ויד יציבה ככל הניתן.

  • ציור המושב:

הגעתי לחלק הכי הכי כיפי ויצירתי בשיפוץ הכסא הזה.
הציור על המושב.
אין לי הרבה להרחיב על השלב הזה. טכנית מדובר על ציור בצבעי אקריליק על עץ.
במקרה העץ הזה הוא מושב של כסא. אז כמה תמונות שתראו את ההתקדמות של הציור:

ציור בעיפרון על המושב

  • ציור קווי מתאר בעפרון:צביעת הציור בצבעי אקריליק

צביעת הציור בצבעי אקריליק:

צביעת הציור בצבעי אקריליק

הציור הגמור

  • איטום המושב:

אחרי שהציור גמור,
על מנת להגן עליו מעשרות הישבנים שילטפו אותו, יש לכסות אותו במספר שכבות של לכה.
כרגיל, לכה על בסיס מים.

  • תוספת פסים צבעוניים א-סימטריים למשענת ולרגלי הכסא:

גם לזה הגיעה ההשראה מעבודותיו של הונדרטוואסר, מהעמודים שלו ומהתייחסות שלו לקוים גאומטריים ולסימטריה.
ניצלתי את המבנה הקיים של הכסא וצבעתי חלקים שלו בצבעים שונים כך שזה נראה כאילו חרוזים צבעוניים מושחלים על מוט:
המשענת הצבועה

רגל הכסא.

וזה הכסא הגמור,
ששופץ בהשראת עבודותיו של הונדרטוואסר
ואף הספיק להשתתף בארוחת החורף שתכננתי ובכל הארוחות המשפחתיות מאז
(וסביר להניח שגם היום, בארוחת החג, הוא יתמוך בישבנו של מישהו).

(לחיצה על תמונה תפתח אותה בהגדלה)

שיהיה חג שמח.

Related Images:

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא. עם טאץ’ אינטלקטואלי…

אוטוטו פסח, ליל הסדר…
כל מי שמארח צריך לגרד מאיפה שרק אפשר, כסאות….
שיהיה לחמות מקום לשבת …וגם ל”אליהו ענבים”…
(ותודה ליוסי, שהעשיר את הלקסיקון המשפחתי שלנו באחת ההברקות שלו כשהיה ילד).
את הכסא הזה “אליהו ענבים” יאהב (וגם החמות!)…זה יהיה כסא עם טאץ’ אינטלקטואלי…

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא. עם טאץ’ אינטלקטואלי…

אז אנחנו הולכים לשפץ כסא.
נתחיל בקטן.
לא הכיסא, הכסא הוא רגיל וישא בסופו של דבר גם את חמותי. העבודה יחסית פשוטה.
הכיסא הזה יציב, המחברים לא רופפים ולא יהיה צורך לפרק את הכסא ולחברו מחדש.

כך פחות או יותר הכסא שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: כך נמצא הכסא ברחובנמצא ברחוב.
כאמור, הוא יציב. אין בעיות קונסטרוקציה למעט תומכה אחורית שבורה. כמו כן, העץ של המשענת שלו מפוצל. מיד תמונות תקריב של הבעיות שנצטרך לפתור.

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: התומכה השבורה

כאן התומכה השבורה

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: כאן העץ מתפצל

כאן העץ המתפצל כתוצאה מהתיבשות העץ

 מתחילים לעבוד?

קודם כל, מורידים את המושב.
הופכים את הכיסא. המושב מחובר ב4 ברגים חלודים. מוציאים אותם והמושב נפרד. נשים אותו בצד. נטפל בו בשלב מאוחר יותר.

  • ניקוי הרהיט:

    השלב הנוכחי הוא פחות או יותר משותף לכל העבודות על כל הרהיטים – ניקוי יסודי.
    תתפלאו (או לא?!) כמה רהיטים ישנים צוברים עם השנים לכלוך ממגע, מאבק…
    מים, חומר ניקוי עדין, (אני משתמשת לפעמים בחומץ במקום) סמרטוט.
    אל תתבישו לשפשף, להוריד שכבה…ממילא השלב הבא יהיה שיוף יסודי.
    כשהכסא (בלי המושב, כן?) נקי, תנו לו להתייבש.

  • הדבקת חלקים שבורים:

    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: הקליבה מהדקת את החלקים המודבקים בכח עד שהדבק מתייבשלפני שאנחנו מתחילים לשייף, אני מעדיפה להדביק תחילה את התומכה השבורה. לצורך העניין תצטרכו דבק נגרים, כליבה קטנה ו…סבלנות. על מנת להדביק, יש להפריד מעט את החלקים אותם אנחנו מתכננים להדביק, למרוח את הדבק ולהצמידם חזרה.
    באמצעות הכליבה מהדקים אותם זה לזה. לרוב אני משתמשת בסמרטוט או בספוגית בין הכליבה לעץ וזאת על מנת לא להשאיר סימנים על העץ. במקרה הזה אני מוותרת מאחר שהאזור הזה ממילא יכוסה בשלב מאוחר יותר.
    (אחרי שמדביקים ומקבעים, צריך לתת לכסא לנוח ל-12 שעות לפחות)

  • שיוף עיקרי:

    הדבק יבש?שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: הכסא משוייף לאחר הדבקת התומכה השבורה
    אפשר להתחיל לשייף במרץ (ורצוי) עם משייפת חשמלית. כמובן תצטרכו גם לשייף ידנית עם נייר שיוף/זכוכית. לדאבונכם, אולי, לא תתחמקו מזה כי המשייפת לא מגיעה לכל המקומות וחשוב מאוד להסיר את כל הלכה או הפוליטורה הנוכחית לפני שניישם את הציפוי שלנו (תאמינו לי, מנסיון!).
    בשלב זה אני משתמשת בנייר זכוכית מס’ 120-110 (ככל שהמספר גבוה יותר, הוא עדין יותר. ככל שהמספר נמוך יותר, הוא גס יותר)
    את השיוף יש לעשות במקום מאוורר (שמן הסתם גם ניתן ללכלך) ועדיף עם מסכה על מנת לא לנשום את תוצרי הלוואי של השיוף.

  • מילוי ושיוף עדין:

    יש לנקות את הכסא מאבק. אפשר גם עם סמרטוט לח שיחשוף בקלות רבה יותר אזורים שהציפוי לא ירד מהם לחלוטין.
    כשהכסא נקי מאבק יש לבחון אותו במדוקדק…האם יש סדקים שצריך למלא? עכשיו נמלא את כל הסדקים, אם יש, והמקומות בהם העץ התפצל.

    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: משענת העץ לאחר שיוף ומילוי האזורים שהתפצלואני משתמשת בדבק שפכטל לעץ.
    הוא מגיע בגוונים שונים בהתאם לגוון העץ ממנו עשוי הרהיט. יש לי אחד כהה, בגוון אגוז, ואחד נוסף בהיר, בגוון בוק.שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: דבק שפכטל לעץ במקרה זה נשתמש כמובן בשפכטל הבהיר יותר, בצבע בוק.
    אני מיישמת אותו במקומות שיש למלא באמצעות האצבע (אפשר עם כפפות חד פעמיות…).
    לאחר יבוש החומר יש לשייף שוב את האזור ולהחליקו. עקרונית, בשלב זה הייתי משתמשת בנייר לטש עדין יותר. מאחר ובכוונתי לכסות בהמשך את האזור, איני משקיעה בו אנרגיה מיותרת מעבר לרמה בסיסית של החלקה שמספקת אותי.
    אם כל האזורים בכסא משויפים היטב, מנקים את הכסא מהאבק. גמרנו לשייף!
    (אלא אם חיפפתם ואח”כ, כשהפוליטורה לא תיתפס, תשייפו שוב!)

  • עיצוב – כיוון:

    העבודה השחורה והמלוכלכת (יחסית!) מאחורינו. עכשיו מתחיל החלק היצירתי.
    את האזורים הפגועים (שתיקנו אמנם אבל יש דברים שלא ניתן להסתיר…) אני מתכוונת לכסות בדפי אנציקלופדיה ישנה (שאף היא הושלכה ונמצאה ברחוב)
    עקרונית, אני אוהבת שהחומר עצמו גלוי וחשוף ומדבר בשם עצמו (אם הדבר אפשרי כמובן). בפרט שמדובר בעץ שהוא חומר חם ובעל אופי.
    מכיוון שכך, רוב הכסא ישאר בגוון המקורי והטבעי של העץ ממנו הכסא עשוי. רק חלק ממנו יכוסה. בנקודת המגע בין העץ לטקסט, החלטתי לצבוע פס דק, שחור (בצבע אקריליק) שידגיש את הטקסטורה של הכתב באזור המכוסה.

  • צביעת פס מפריד:

    על מנת לתחוםשיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: חלק עליון של המשענת ורגלי הכסא מקבלים את אותו הטיפול שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: סלוטייפ ליצירת פס תחתון נקיאת האזור הצבוע בקו נקי (בשאיפה לפחות לקו נקי…) הדבקתי סלוטייפ שהגדיר פס תחתון. על פס עליון ויתרתי. אותו אצור באמצעות הרצועות החתוכות מהאנציקלופדיה.
    את אותו הטיפול בדיוק החלטתי לתת גם לרגלי הכסא. ראו בתמונה מימין.

 

  • חיתוך והדבקת רצועות:

    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: רצועות של דפים מאינציקלופדיה ישנהמאחר ויש לכסות בעיקר גופים גליליים מתעקלים, הכי יעיל יהיה לעשות זאת עם רצועות נייר. חתכתי רצועות ברוחב של כ-2.5 ס”מ.
    את אורך הרצועות התאמתי להיקף של הגליל אותו הרצועה מכסה.
    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: הדבקת רצועות הנייר החל מהפס השחור והלאה עם תשומת לב לחיבורים.
    את הרצועות אני מדביקה לכסא עם דבק פלסטי, רצועה אחר רצועה עם חפיפה קטנה, החל מהפס השחורשיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: ציפוי התומכה האחורית שהיתה שבורה והודבקה

    והלאה עד לכיסוי מלא.
    יש לתת תשומת לב מיוחדת
    לחיבורים ולחתוך שאריות נייר מיותרות.
    טיפול דומה ניתן לרגלי הכסא ולתומכה האחורית שהודבקה.

     

  • תיקונים…

    לצערי, המסקינטייפ שהדבקתי כנראה לא היה שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: ככה רגל הכסא ניראת לאחר טיפול דומה של הוספת פס טקסטמודבק היטב וה”פס השחור הנקי” יצא, אפעס, לא משהו…

    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: הכסא מוכן לצביעההפתרון הכי מוצלח שיכולתי לחשוב עליו הוא להוסיף סמוך לפס, בצידו השני, פס דק של טקסט מודבק.
    הואיל ואני חותכת אותו עם סכין חיתוך, הפעם זה יהיה ישר.
    שימו לב לא להפוך את כיוון הטקסט (אורך רוחב). זה יכול להראות מוזר….

    כשמסיימים להדביק הכל, יש “לצבוע” על כל הנייר שכבה של דבק פלסטי ולהשאיר ליבוש.

 

  • צביעה – קצת תאוריה :

    בשלב זה יש להחליט באיזו שיטה צובעים ואוטמים את הרהיט על מנת שלא ישרט ולא יספוג לחות ולכלוך. ניתן לעשות זאת עם לכה, על בסיס מים או שמן, או פוליטורה.שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: תמריק שלאק מוכן לישום
    ווקס פחות מתאים לכסאות ולרהיטים שהשימוש בהם מאד אינטנסיבי.
    העמידות שלו נמוכה יותר.
    כל הנושא של איטום רהיט ראוי לדיון בפני עצמו, אולם לא כאן המקום לפתח אותו.

    כשהתחלתי לשפץ את הספה הראשונה שלי היה חשוב לי לשפץ אותה בשיטות קלאסיות שהיו נהוגות בעבר. אז בחרתי לצביעת העץ בשלאק*, או בשמו המוכר יותר פוליטורה. (לדעתי הלא מוסמכת, היום עושים פוליטורה גם בדרכים סינטטיות  ללא שלאק).
    בזמנו רכשתי פוליטורה/תמריק שלאק מוכן בסהר צבעים ביפו ועם הפוליטורה הזו אצבע גם את הכסא .


    *שלאק הוא שרף טבעי המופרש ע”י חיפושיות הנפוצות בהודו על מנת להגן על צביר הביצים שלהן.
    השרף הזה מומס בספירט ונוצר תמריק שאותו מיישמים באמצעות מברשת או פקעת (כדור צמר גפן עטוף בבד כותנה) והוא נספג בעץ . ניתן לישמו במספר שכבות וככל שמס’ השכבות עולה, הציפוי הוא קשה יותר ומקבל ברק. מסככים את התנועה של הפקעת על העץ באמצעות שמן (אני משתמשת בשמן זית).


     

  • וצביעה – הלכה למעשה:

    תחילה יש לעשות את הבדיקות הדרושות, מריחת פוליטורה על הנייר ועל העץ, במקום מוסתר. שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: בדיקה על הנייר. עם דבק ובלי דבק. איך הפוליטורה מתקבלתשיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: בדיקת הפוליטורה על העץ, במקום נסתרהאם המראה משביע את רצוננו?
    אם לא, אולי לכה שקופה תיתן מענה. אם כן, יאללה לעבודה!כאמור, בחרתי לצבוע את הכסא בפוליטורה, אשר תעמיק לטעמי גם את הגוון של העץ ותיתן לנייר מראה של נייר שהתיישן.
    זה בהחלט מתאים לי.
    לפני שמתחילים, אל תשכחו להגן על המשטח שאתם עובדים עליו (אני משתמשת בשעוונית) וכן, להגן על הידיים. את הפקעת מחזיקים ביד תוך כדי עבודה כך שעדיף לעבוד עם כפפות חד פעמיות.שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: פוליטורה, ספירט, מעט שמן זית ופקעת.
    הואיל והפוליטורה נספגת בעץ,
    חשוב לעבוד בתנועות אחידות ובפיזור אחיד. כאן גם תבחינו היטב אם לא הסרתם את כל הציפוי הישן, מאחר והספיגה באזורים הללו תהיה חלקית. אפשר להוציא שוב את המשייפת ולחזור על התהליך …ואפשר לא…שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: זהו. הכסא צבוע.אבל…
    אל תתנו לזה לרפות את ידיכם.
    לטעמי, דווקא הפגמים הקטנים האלה (שאגב, סביר להניח שרק אתם תראו…) הם החן של הרהיט שנעשה בעבודת יד.חוצמזה, אם לא תתנסו, איך תתמקצעו? לא כך? פעם הבאה יהיה טוב יותר בוודאי.צבעו הכל בכמה שכבות (זמן היבוש קצר מאד מנסיוני) עד שתהיו שבעי רצון.

  • פרוק והפשטת המושב:

    חזרנו למושב שהסרנו שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: תזכורת למושב שנרפד עוד מעט מחדשבתחילת התהליך זוכרים אותו?
    תחילה יש להפשיט את המושב מהבד הדהוי והמוכתם שנמצא עליו.
    אם תהפכו אותו תראו בד שמחובר למושב בסיכות. אתם יכולים לקרוע את הבד הזה אבל אצלי לא יהיו לכם הנחות.

    תצטרכו גם להוציא את כל הסיכות. ויש הרבה. (רפדים שעושים את העבודה לפרנסתם, לא טורחים להוציא את הסיכות. אחד מהם אמר לי שהוא פשוט משייף אותן…)

    לפעמים רפדים אפילו לא טורחים להסיר את הבד הישן. מרפדים מעליו.
    וכך הגעתי לציפוי המקורי של מושב הכסא (שמי שריפד לפני לא טרח להסיר):

    שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: הפשטת המושב
    כשניסיתי להסירו, גיליתי כי המושב עצמו עשוי מסיבית, לא מאד דחוסה ומועדת להתפוררות. לאור זאת עשיתי אחורה פנה והחלטתי להשאיר גם אני את הציפוי המקורי ולרפד מעליו.

  • ריפוד מחדש:

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: שכבת ספוג ושכבת אקרילן - תוספת נוחות

תחילה אני רוצה להוסיף שכבת נוחות.
משמע, לשכבת הרכות שקיימת כבר בכסא (מתחת לציפוי המקורי) אני מתכוונת להוסיף ספוג דק ועליו משטח אקרילן שיקיף את המושב ויהודק לתחתית.

כאן נכנס לתמונה אקדח סיכות.


למי שמעוניין להתעסק בריפוד, אקדח סיכות יהיה הכרחי למדי. אקדח ידני מתאים לעבודה בסדר גודל של הכסא הזה (והוא גם זול יותר) ו/או אקדח חשמלי (שהוא גם יקר יחסית) שמתאים לעבודות גדולות יותר. אקדח סיכות העובד על לחץ אויר (שהוא זול במעט מהאקדח החשמלי), מחייב גם קומפרסור. אקדח לחץ אויר מתאים למי שיש קומפרסור, מן הסתם, ושכנראה יש לו סדנת עבודה יעודית וכלי עבודה רבים נוספים. אני כאמור, עובדת בבית. בהתלבטות בין קומפרסור למכונת כביסה העדפתי בסוף את מכונת הכביסה… )


לגבי שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: כך המושב נראה מאחור לאחר מתיחת הבד והידוקו באמצעות אקדח סיכות.הבד של המושב…
מסיבות עיצוביות בחרתי בצבע השחור.

מסיבות פרקטיות בחרתי בבד דמוי עור שמתנקה בקלות.

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: כך המושב נראה לאחר מתיחת הבד .

את הבד, כל בד שתבחרו, יש למתוח מעל שכבת הנוחות שכבר מקובעת למושב. אני מתחילה באמצע הצד הקדמי ונותנת קונטרה עם הצד הנגדי, האחורי. וכך גם בצדדים כשיש לתת תשומת לב מיוחדת לפינות.

  • גימור:

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: כיסוי אחורי הכסא בבד.

מאחר והכיסא צריך להראות יפה גם מלמטה,
אנו נכסה את כל הקיווצ’וצ’ים של הבד המתוח בגב הכסא בבד נוסף. שארית של בד כלשהי, לא משנה הצבע, תתאים לצורך העניין.
(רפדים משקולי חסכון משתמשים באל-בד. זה ללא ספק זול! גם במראה…)
שוב, למטווח אקדחי הסיכות …בזמנכם החופשי, אש!

שיפוץ, חידוש ועיצוב של כסא: חיבור המושב לכסא. 4 ברגים...זוכרים?

שיפוץ, חידוש, ועיצוב של כסא נוסף כמעט הושלם.
לא נותר אלא לחבר חזרה את המושב לכסא, (עכשיו בברגים לא חלודים) ,להשוויץ בפני החמות ולחכות שאליהו “ענבים” יגיע וישתה מכוסו…

 

Related Images: