הספה שלי – קלאסיקה עם פרשנות עכשווית – לברך על המוגמר.

השבוע לפני שנה בדיוק סיימתי לשפץ את הספה שלי.
טיימינג טוב לפוסט הזה…
למי שכבר אין סבלנות, מוזמן לגלגל לסוף הפוסט שם יש גלריה של תמונות של הספה המוגמרת.
למי שיש עוד טיפונת סבלנות (וסקרנות) מוזמן לעבור איתי גם את הישורת האחרונה על הספה שלי ולקרא את הרשומה הזו שתסיים את התהליך.
למי שרוצה להזכר בשלבים הקודמים, מוזמן-

מתחילים?
…או בעצם מתחילים לסיים לשפץ את הספה שלי?

עוד קצת תפירה במכונה וזהו…

ברשומה הקודמת מכונת התפירה היתה שחקנית ראשית. (להזכירכם תפרתי איתה פָּיְפִּינג ומשטחי ג'ינס לריפוד חלקים מהספה)

הספה שלי - תפירת דָאבְּל פָּיְפִּינג

גם ברשומה הזו אשתמש בפָּיְפִּינג וכמובן במשטחי הג'ינס לכיסוי חלקים נוספים של הספה שלי.
לפני שניפרד ממכונת בתפירה (עד הרהיט הבא…)
אני רוצה לעשות דָאבְּל פָּיְפִּינג או Double welting for upholstery שתפקידו להיות סרט דקורטיבי שיסתיר את ה"חיבורים".
אפשר כמובן לקנות סרט דקורטיבי כלשהו. במקרה שלי מלכתחילה שילבתי ג'ינס עם ברוקד כך שלא רציתי להכניס משתנה נוסף. זו החלטה עיצובית. כמעט נטו למי שתופר.
בקישור הזה יש הסבר מפורט ומצולם לעשיית סרט שכזה.  מי שזוכר ועשה את הפָּיְפִּינג מהרשומה הקודמת, דָאבְּל פָּיְפִּינג הוא כמעט זהה, וכל ההדגשים שנתתי ברשומה הקודמת, רלוונטים גם כאן . ההבדל הוא שכאן יש לחתוך סרט קצת יותר עבה ולהוסיף שלב נוסף של חבל מקביל. כמו כן, החיבור במקרה זה הוא בהדבקה ולא בתפירה.
את התוצר המוגמר, דָאבְּל פָּיְפִּינג, נדביק בשלב מאוחר יותר, כשכל הספה תכוסה בריפוד.

ושוב ריפוד הספה עצמה – 

הספה שלי כפי שנמצאה - תכנון המושב

ברשומה הקודמת בסידרה הזו, תפרתי משטחים של מכנסי ג'ינס.
היום אשתמש במשטחים ונתחיל במושב של הספה.
הבחירה להתחיל במושב אינה אקראית.
גב הספה וצידי הספה יושבים וסוגרים על מושב ובהכרח צריכים להתבצע אחרי. הפרוק הוא שלב מהותי בהבנה של מבנה הרהיט אותו מפרקים.
בתמונה משמאל, תזכורת לדרך הארוכה שהספה עברה אצלי, רואים את המושב מתחת לכרית הישיבה.

הספה שלי - פרט חיבור מכוסה בדאבל פיפינג

בספה שלי, האזור של קדמת המושב יהיה ברוקד והאזור האחורי יהיה ג'ינס.
בתמונה של הספה כפי שנמצאה נראה כי קו התפר בין 2 הבדים מקביל לקו השפה.
אין לי מושג איך זה נעשה במקור כך שזה ישב "נקי".
בדיעבד, אולי כל התפר נעשה ידנית על הספה ישירות.
גם אני ניסיתי לעשות את החיבור המקומר בין הבדים באמצעות מכונת תפירה. טכנית הצלחתי אולם כשניסיתי למתוח את הבד על הספה, זה לא ישב טוב.
באזורי הקמר הבד התרומם מעצמו.
היה ברור לי שטעיתי כאן במשהו…
נאלצתי למתוח את בד הברוקד באזורי הקמר הבעייתיים, כנגד הג'ינס ולתפור אותו ידנית באמצעות מחט רפדים עגולה על גבי הספה עצמה.

בסופו של דבר קו המגע בין שני הבדים יצא ישר פחות או יותר. (לטעמי לא מספיק יפה כך שכיסיתי אותו  בסוף עם סרט דָאבְּל פָּיְפִּינג )
תחסכו לעצמכם עבודה ועגמת נפש ותתפרו עם מכונת תפירה תפר ישר מראש. הוא גם יראה נקי יותר.
או שתנסו ישירות לתפור ידנית על הספה עצמה…ותחזרו לשתף איך יצא.

חכו, עוד לא סיימנו עם המושב –

כאן אנחנו פחות או יותר נפרדים ממכונת התפירה ועוברים לאקדח הסיכות. (יותר כי בספה עצמה לא נזדקק למכונת תפירה, פחות כי אם תרצו להוסיף כריות תואמות, כמו בספה שלי, אז תזדקקו לה מאוחר יותר שוב…)

לאחר שקיבענו את נקודת התפר בין הבדים על מושב הספה באמצעות תפר ידני יש למתוח את הבד על המילוי ולהצמיד אותו לשלד.
בשלב הזה תשמחו מאד אם יהיה לעזרכם אקדח חשמלי או פנאומטי.
אקדח ידני יתאים לעבודות קטנות יותר.
תחילה הצמדתי במתיחה את החלק האחורי של הבד (האזור עם הג'ינס) לשלד העץ.
בדיעבד אחרי הנסיון שצברתי עם הספה ועם ריפוד רהיטים נוספים בהמשך, יש להתחיל ולהדק מהמרכז ומשם לצדדים.
כשהג'ינס היה כבר מתוח ומוצמד לשלד היה צורך למתות את הבד בחזית הספה. גם כאן, עדיף מהמרכז ולצדדים.
אבל,
ספה - תוספת מילוי לקדמת המושבכשכבר היתה לי כרית המושב, אעפס, נראה לי כי הפרונט של המושב לא מספיק מלא…
נראה לי כי כרית המושב צפה קצת על המושב.
מה עושים?
ממלאים עוד חומר מילוי! תוספת מילוי לפרונט

שימו לב,
העקרונות שהנחו אותי לראשונה (ראו ברשומה בה מילאתי את הספה) תקפים גם כאן למרות שהשלב הזה מאולתר.
סוג של פתרון לבעיה שהתגלתה תוך כדי עבודה.


ואפרופו…
בכל עבודה ובפרט למי שמתנסה ולומד תוך כדי, כמוני, תמיד בשלב כלשהו משהו לא יסתדר בדיוק כמו שתכננתם מלכתחילה. לא תדעו מה ומתי זה יקרה, אבל זה יקרה.
אתם צריכים להיות ערוכים מנטלית לבלת"מים ולשמור על יצירתיות וראש פתוח.
למצא פיתרון תוך כדי. לפעמים לפרק שלב אחד, או לחלופין, להתפשר. כך לומדים…

הספה שלי -מתיחת בד הברוקד אל שלד העץכשאני מותחת את בד הברוקד אל שלד העץ, לפני שאני מהדקת אותו באקדח הסיכות לשלד, אני מקפלת את הקצה פנימה על מנת למנוע פרימה של הבד.
בפינה יש לקפל את הבד בצורה אסטטית. במקומות שונים באינטרנט ובפינטרסט יש הדרכות שונות וקיפולים שונים. לגישתי, נסו בעצמכם. כך תמצאו את מה שנכון לכם ולרהיט שאתם עובדים עליו וגם תרכשו בטחון.

אחרי שהמושב רופד עוברים לגב הספה שלי, שיראה שונה לחלוטין מגב הספה המקורי. ההחלטה נעשתה תוך כדי תהליך ולימוד למרות הרצון שלי להיות נאמנה למקור.

מדידת הבד על הספה לפני חיבור ותפירה

 

כמו המושב, גם גב הספה יהיה שילוב של ג'ינס וברוקד בסימטריה.
באמצע ברוקד ובצדדים ג'ינס (ובתפר ביניהם אכניס פָּיְפִּינג)

 

קפיטונאג'

גב הספה שלי כפי שנמצאה, בוצע בטכניקה של tufting ונקראת "קפיטונאג'",
משמע גריד של כפתורים מהודקים דרך חומרי המילוי (ראו תמונה בה התייחסתי לתכנון ריפוד המושב).
בקישור הזה יש הסבר מפורט איך מבצעים את הטכניקה הזו (גם התמונה למטה המתארת את תהליך כיסוי הכפתורים שאובה משם ומהווה קישור לאותו מקום)
הואיל ואת הספה הזו ניסיתי לתכנן מס' צעדים קדימה, כבר בהתחלה הזמנתי כפתורים לציפוי בגודל ובכמות שהיתה בספה המקורית.

Covering buttons

גריד של קפיטונאג' הוא אלמנט עיצובי דומיננטי ומרכזי.
הואיל ובחרתי לבסס את העיצוב שלי על שילוב ועל המתח בין שני סגנונות בד שונים, נראה לי לא נכון להכניס כאן אלמנט דומיננטי נוסף.
כמו כן, חייבת להודות שאיך שזה נעשה במקור בספה שלי (שוב, מתוך פרוק הקיים), עבודת התפירה של הבד בגב הספה נראת לי מורכבת מדי עבורי.
כפתורים לספה שלי

כך שהחלטתי לוותר על הגריד בגב הספה אולם לא לוותר על התנסות בטכניקה של הידוק כפתורים דרך חומרי המילוי וניצול הכלי הזה שישרת את המראה שאני מעוניינת בו. לו תכננתי כך במקור, אולי הייתי מזמינה כפתורים גדולים יותר עם נוכחות גדולה יותר.
במקרה זה, אסתפק בגודל הנוכחי.

סימון מיקום הכפתורים בגב הספה

הכפתורים יהודקו רק באזור של בד הברוקד.
הג'ינס מכיל מספיק אלמנטים (תפרים, כיסים, תכים, תויות…) כך שממש אין צורך באלמנטים נוספים.

לפני הנחת הבד אני מסמנת את המקומות בהם אני רוצה למקם את הכפתורים, חופרת ומפנה מעט מקום באותה נקודה, על מנת שהכפתור יוכל להתחפר בקלות במילוי.
לאחר שהבד נמתח בנקודות מסויימות ולאחר שהמקומות המיועדים אותרו, אני נעזרת במחט Tufting (כ20 סמ' אורכה המחודדת משני צידיה אותה הזמנתי עם חוט השעווה בדיוק למטרה זו) כדי לתפור את הכפתורים במקומם המיועד.
אם אתם עושים זאת, אל תהססו להעזר בהגיון הבריא שלכם לצד כל ההדרכות שתקראו.

מיקום הכפתורים בצורה סימטרית על גב הספהבצד השני, יש להדק היטב את החוט של הכפתור על מנת שהכפתור ישאר מהודק ולא ישתחרר. כל פתרון שיתאים לכם להידוק, אפשרי. גם לזה יש הדרכות שונות ופתרונות שונים באינטרנט.
אני נעזרת באקדח הסיכות כנגד שלד העץ לקבע את חוט השעווה שלא יחליק.
שימו לב, כשאתם מהדקים את הכפתורים, הבד צריך להיות מתוח דיו אולם המתיחה הסופית נעשית כנגד שלד העץ עם אקדח סיכות כמו במושב ובחלקים האחרים של הספה.

הידוק הבד על המילוי כנגד שלד העץ

מתיחת הבד על המילוי בגב הספה

לאחר שהכפתורים מהודקים למקומם, יש למתוח ולהדק את הבד על השלד.
אני מתחילה במקומות הגלויים (למעלה) ונותנת קונטרה בצד הנגדי ואז בצדדים.
שימו לב, מאחר ודוגמת הספה שלנו סגורה (אין מרווח בין הגב למושב), החלקים הפנימיים של הריפוד (הן בגב הן במשענות הצד) נמתחים למטה ומהודקים על הבד שמתוח על המושב. לא על קורת האמצע עליה מתחנו את הרצועות.
הבד החיצוני יכסה על כל החיבורים…

כשהגעתי לחלק העליון לא הקפדתי להתחיל מהאמצע, והצטערתי על כך.
מצאתי את עצמי עם שארית לא זניחה של בד במרכז הספה. לא מצאתי פתרון אלא לשלוף את הסיכות ולחזור על התהליך. הפעם מהאמצע לצדדים.
כאן בדיוק למדתי את החשיבות של ההידוק מהמרכז לצדדים.

גם כאן כמו במושב, אני מקפלת את הקצוות פנימה ונועצת את הסיכות.
בשלב זה הסיכות גלויות, אבל בסוף, כל הסיכות יכוסו ע"י הסרט שתפרתי (דָאבְּל פָּיְפִּינג)

 

משענות הצד

תפירת כיסים בחלק הפנימי של משענות היד

משענות הצד ירופדו בצידן הפנימי בג'ינס ובצידן החיצוני בברוקרד.
כאן החלטתי לנצל את כיסי המכנסיים החיצוניים ולמקם במשענות הפנימיות, כיסים.
הבנות שלי התלהבו…הן החלו לדמיין מה ניתן להסתיר בכיסים הללו.
אני להבדיל, חשבתי פרקטי.
שָלָטים…

נכון שאמרתי שאתם יכולים לשים בצד את מכונת התפירה?
אז טעיתי 🙁
כאן תצטרכו את המכונה כדי לתפור את הכיסים (שנפרמו ממקום אחר…) בדיוק במקום שתרצו אותם.

לאחר שהבד נמדד ונגזר והכיסים מוקמו ונתפרו למקומם, משענות יד, חלק פנימיגם כאן מותחים ומהדקים את הבד על המילוי לשלד העץ. מאחר ובמשענות הצד הצורה אינה מלבנית פשוטה, יש צורך לעשות את המתיחה ברגישות על מנת שלא נמצא את עצמנו עם עודף במקומות מסויימים ומחסור באחרים. כאן יש חשיבות יתרה להתחיל במקומות הגלויים ולסיים במתיחה למטה.

גם כאן אני מקפלת את הקצה לפני שאני מהדקת את הבד עם אקדח הסיכות לשלד.
במקומות קמורים נפתחים יהיה צורך לעשות חתכים קטנים בניצב בבד המקופל פנימה על מנת שהבד לא יתעוות.
באותה צורה מטפלים בשני הצדדים.

החלק החיצוני של הספה- גב וצדדים 

גב הספה

אם הגעתם עד כאן, החלק הזה כבר יהיה פשוט יותר.
עם זאת, אם בחרתם בד חלק, תצטרכו להקפיד על עבודה מדוייקת עשרת מונים.
בבד חלק, להבדיל מבד עם דוגמה, כל קיפול הזזה או אי דיוק יבלטו הרבה יותר בפרט על משטח אחיד כמו גב הספה.
למעט זה, אותם העקרונות נשמרים: להתחיל מהמרכז ולהתקדם לצדדים, לקפל את הקצה ולהדק עם אקדח הסיכות.

פרט הידית

אם שמתם לב (וגם אם לא),
במשענות הצד, על ידית העץ, יש כרית קטנה.
גם כאן יש ריפוד (רק צמר גפן) וחתיכת בד אליפטית שאף היא מהודקת לעץ בסיכות.
את הפרט הזה החלטתי לשדרג באדיבות ובהשראת מכנסי ג'ינס או אם לדייק חגורת ג'ינס שנפרמה ממכנסיים.

מיקום כפתורים ללולאת החגורהצמר גפן כמילוי לריפוד הידית          משענות יד, חלק פנימי

 

חגורת גינס שעוטפת את הידית

לולאת החגורה נתפסת על הכפתור

ולסיום…

סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג מודבק בכל נקודות המגע עם העץ החשוףזוכרים שהבטחתי לכם שאת סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג שעשיתי בהתחלה, אדביק בשלב מאוחר יותר?
אז זה הזמן!
את אקדח הסיכות יחליף אקדח הדבק החם ואודרובּ, לעבודה.
את הסרט מדביקים בקצה הבד (ברוקד או ג'ינס ללא יוצא מהכלל), בנקודת המגע עם העץ החשוף, כך שיכסה את הסיכות המהדקות את הבד לשלד.

אם עשיתם את הסרט מחתך אלכסוני של הבד, יהיה קל יותר ונקי יותר בהתעקלויות. כך או כך, בטוחה שתסתדרו.
הספה שלי מרופדת כולה -סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג מודבק בכל נקודות המגע עם העץ החשוף - מבט כלליולגבי נקודת החיבור של סרט הדָאבְּל פָּיְפִּינג-
ככל שהחיבור יהיה מוצלח ונקי, עדיין זה חיבור…חדי העין יבחינו בו אם יהיה במקום מרכזי.
נסו לעשות את החיבורים במקומות מוסתרים (לדוגמה, מתחת לחגורת הג'ינס ) או למטה…רחוק מהעין.

ולסיום סיומת…

כך הספה נראת מלמטה

הכל כבר מרופד חוץ מהתחתית של הספה שלי, שם רואים את כל הקרביים.
(זוכרים? שם התחלנו…רצועות, קפיצים, יוטה…)

אז אין לי כל כוונה להשאיר את זה כך!

כסוי התחתית ביוטה

 

נשארה לי יוטה
ואיתה אכסה את התחתית (כן…שוב עם אקדח סיכות אבל כאן כבר אין צורך בדָאבְּל פָּיְפִּינג…ׂ) כמובן שתוכלו להשתמש בכל שארית בד שיש לכם, שתהיה בגודל מתאים ושלא תבלוט מדי.

ומהבד שנשאר, אם נשאר,
אפשר לתפור ציפוי לכריות. או להתאים כריות שיש לכם, או לקנות כריות או…לא.
איך שמתחשק, מתאים ושתאהבו.

הספה מוכנה הספה מוכנה הספה מוכנה הספה מוכנה

עשו לנו פרסומת….

בשבוע האחרון הבת שלי החליטה שאין לי מספיק חשיפה.
היא יזמה ופתחה לי דף פייסבוק ציבורי לבלוג – יש מיש.
אשמח אם תיכנסו, תאהבו תעקבו ותשתפו את הבלוג שלי…זו הדרך  לקבל חשיפה.

 

 

להלביש את הספה שלי ב…מכנסי ג'ינס?!! שיפוץ הספה – חלק 5

ברוח המאפיינת את הבלוג הזה, רוח של מיחזור אבל לא בהכרח לשם מיחזור, החלטתי להלביש את הספה שלי (גם) ב…מכנסי ג'ינס.
שיזכו לחיים חדשים בפורמט מחודש.
לא… אל תבינו אותי לא נכון…
אין לי כל כוונה להסתיר אף אחת מאותן רגליים סקסיות שמשכו אותי מלכתחילה לאותה ערמת גזם הזכורה לטוב. כל חמש הרגליים ישארו חשופות לעין כל.

הג'ינס מיועד לרפד את עכוזי היושבים. גם את אלה שלא ילבשו בעצמם ג'ינס…
ובמכנסי ג'ינס, הכוונה לא רק לבד.
אני רוצה לשמור על המראה של מכנסים. על האיפיונים שלהם:
התפרים הכפולים בגוון המיוחד, הכיסים, תכי החגורה…מה שאפשר.
למי שלא זוכר, באחד מהפוסטים ("רשומות" בעברית. ותודה לך אורי שהפנת את תשומת ליבי) הקודמים, בהערת משנה, פרטתי את הרעיון הבסיסי שייתן את האופי לספה שלי: הניגוד והמתח בין היומיומי לחגיגי, בין השכיח למיוחד, בין העממי למכובד.
את הקונטרה לג'ינס יתן בד ברוקד בעיצוב נוצות טווס שהזמנתי בעלי-אקספרס.
הפוסט הזה יעסוק בחיבור הזה, תרתי משמע, בין הבדים והספה.
מכונת התפירה תעשה כאן קלומטרז' רציני.

אז איך משיגים מספיק מכנסי ג'ינס?

לפני הכל צריך להשיג המון מכנסי ג'ינס. זה לא פשוט…מזכירה לכם שאני מחפשת רק ג'ינס בגוונים כחולים, צריך שיהיה מספיק בד וצריך מרחב פעולה (יענו יותר ממה שצריך תכלס, כדי שיהיה אפשר למיין, לבחור, להתאים…)
תחילה אספתי את כל הלא רלוונטיים אצלנו בבית. הבנות גדלות, ההקפים גדלים, הסגנון והטעם משתנים. הצלחתי לגרד במיון עונתי 5 זוגות.
בתחילה חשבתי לבקש מהשכנים (אנחנו כמעט 80 דירות בבניין!!)…
השארתי הודעה הומוריסטית על לוח המודעות וקיוויתי.
גיגית הושארה ליד הדלת ו…קיבלתי זוג ג'ינס אחד. לא ממש ג'ינס רק צבע ג'ינס.
מזכירה לכם, ברשומה הזו, פרטתי גם איך בחרתי את סוג הבד.
סוג הבד חשוב! אני לא יכולה להתפשר על דמוי ג'ינס.
מממ…זה לא זה.
בקצב כזה תהיה לי ספה בעוד 5 שנים וגם בלי זה אני לא זריזה במיוחד.

החלטתי לצאת לרחובות ו…לא תאמינו כמה ג'ינסים מוצאים שם.
יש מרכזי מיחזור עם ריכוזיות של בגדים ישנים.
לחלקם יש גישה וגם אם אין, אנשים שמים שקיות עם בגדים לידן. וגם לא לידן. סתם ברחוב. פשוט צריך לפקוח עיניים ולהתגבר על הרתיעה לחפש בבגדים שזרוקים ברחוב.
ויש ה-מ-ו-ן ג'ינסים.מכנסי ג'ינס פרומים מנסים להסתדר במרחב

אין אנשים, גברים נשים וטף, שאין להם מכנסי ג'ינס וכולם בשלב זה או אחר עושים ריענון בארון.
מפה לשם הצלחתי להשיג מספיק זוגות מכנסיים!
כמובן שכולם זכו לכביסה ולאט לאט, את הרלוונטיים ביותר התחלתי לפרום (בתור התחלה את החלק הקדמי מהאחורי).

נתחיל עם כרית הישיבה-

וכאן יש לי חוב "לשלם"
בפוסט (ברשומה…ברשומה…) הראשון pappaquail שאל אותי בתגובות לפוסט לגבי עובי כרית הישיבה.
זה המקום להזכיר כי הספה נמצאה ללא כרית ישיבה (ראו חלק ראשון בסאגת הספה…) והעדות היחידה לכך שאמנם היתה כרית ישיבה היא כיסוי מושב הספה – בחלקו הקדמי היה מרופד בבד הריפוד ובחלקו האחורי בבד שחור פשוט. משמעות הדבר היתה, שהיתה כרית ושאני צריכה לאלתר את הכרית. ואת זה עשיתי כמובן ברשת…מתוך חיפוש דוגמאות דומות בעיקר בפינטרסט (מקור בילתי אכזב ל…הכל)


השראה:

אלה שלוש דוגמאות ששמרתי (כל אחת מהתמונות היא קישור לתמונה מפינטרסט, משם נלקחה)השראה לכרית ישיבה השראה לכרית ישיבה השראה לכרית ישיבה

לפי התמונות הללו (ואחרות) החלטתי כי עובי הכרית תהיה כ- 10 ס"מ. זה כמובן הכתיב את נקודת המוצא ומשם המציאות המשיכה…


בהתאם דוגמאות ולהשראה שהיו לי, חיפשתי ספוג שיהווה את הבסיס למילוי של כרית הישיבה.
אמנם זה (אולי?) פחות קלאסי, אבל לא מצאתי שום דרך או חומר אחר שייתן לי מענה אמיתי ושלא ידחס לפיתה תוך חודש.
את הספוגים (וגם ריצ'רץ ארוך שאשתמש בו לכסוי של הכרית) קניתי בפתח תקווה אצל האחים פתאל שמוכרים חומרים וצרכי ריפוד לרפדים. בחרתי בספוג כחול שהוא ספוג קשיח ועמיד.

וכך נראה החדר אחרי פיסול בספוג כחול

הספוגים מגיעים בלוחות בגדלים שונים ועוביים שונים, סטנדרטיים.
בשביל הספה שלי קניתי 2 לוחות בגודל 60X100X8 ס"מ (מזל שלא היה לוח בגודל המתאים בעובי 10 ס"מ… מן הסתם הייתי מעדיפה אותו והלכה למעשה הכרית עוד מתעבה ע"י השכבות הנוספות) אשר הייתי צריכה להדביק על מנת להשיג את האורך הרצוי (בדבק מגע) ולחתוך לגודל המתאים (ולעצב…מאחר והספה היא לא מלבנית).

לרפדים יש משור שמיועד לספוגים.הספוג לכרית הישיבה לאחר הפיסול
אני עבדתי עם סכין יפנית וממש גילפתי את הספוג בהתאם לצורת הספה.
לשמחתי הספוג יכוסה לחלוטין (במספר שכבות!) כך שאף אחד לא צריך יהיה לראות את ההתנסות שלי בפיסול ספוג…

נעבור סוף סוף לתפירה?

תפירת משטחי ג'ינס:

סידור חלקי הג'ינס על המושבבתור התחלה, אני צריכה להפוך מכנסי ג'ינס מפורקים למשטח בד רציף שממנו אעשה בסופו של דבר את הכיסוי לכרית הישיבה ואכסה משטחים נוספים בספה.

את חלקי הג'ינס אני מסדרת תחילה ומנסה להתאים גוונים וצורה. אני תופרת אותם זה לזה בתפר כפול ובגוון אוכר כתמתם (תפרים שרואים לרוב ב מכנסי ג'ינס).
אני בוחרת בחוט בעובי רגיל למחט של המכונה (שצריכה להתאים לבד עבה וצפוף כמו ג'ינס) ובחוט עבה לחוט התחתון במכונה.

 

 

יש לי מספר משטחים לחבר:

  • מושב הבסיס מתחת לכרית הישיבה (שאצלי החלק הקדמי יהיה בבד ברוקד והאחורי ג'ינס)
  • שני צידי (למעלה ולמטה) כרית הישיבה
  • החלק הפנימי של שתי משענות הצד
  • שני צידי משענת הגב

תפירת הציפוי לכרית הישיבה:

שימוש בספוג כתבנית סימון למשטחי הג'ינס

אחרי שהמשטחים מוכנים אני יוצרת לי תבנית של נייר (בשביל המושב עצמו) ונעזרת בכרית הישיבה כתבנית. אני מסמנת את הגודל על משטחי הג'ינס לקראת גזירה.

 

 

משטח ג'ינס לכרית הישיבה - צד שני

משטח ג'ינס לכרית הישיבה - צד שני


חשוב מאד!
זכרו שאת המשטחים יש לתפור כך שהכיסוי יכסה את הספוג וכל המילוי.
על מנת לתפור אותם חייבים שיהיה שארית בד אקסטרא מעבר לגודל התבנית.
יש לסמן בגיר (עדיף בצד המוסתר של המשטח) את קו התבנית, ולגזור רחב יותר ב1.5 ס"מ.
וגם:
זכרו שהכרית לא סימטרית לחלוטין. המשמעות של זה היא לזכור לסמן נכון על מנת שתהיה התאמה ככל האפשר ושלא תגלו בהמשך שצד אחד נגזר הפוך!


אחרי שהמשטחים, העשויים מ מכנסי הג'ינס הפרומים, גזורים לפי התבנית הרצויה, יש לגזור גם את הבד שיסגור בין המשטחים (עובי הכרית). גם אותו יש לגזור רחב יותר מהדרוש על מנת לקחת בחשבון את התפר.
מאידך לא כדאי להיות נדיבים מדי כי אם הכיסוי יהיה גדול מדי, המילוי לא ימלא אותו כפי שצריך.הכנסת ריצ'רץ'

בחלק האחורי של ציפוי הכרית יש להכניס ריצ'רץ (על מנת שניתן יהיה להסיר את הכיסוי לכביסה).
כאן יש הסבר מצולם ומפורט מאד איך תופרים ריצ'רץ.
כך גם אני תפרתי את הריצ'רץ שלי, שחתכו לי לפי מידה (ריצ'רצים קטנים יותר בגדלים סטנדרטיים ניתן לקנות בחנויות סידקית) אצל האחים פתאל .
את הבד שיחבר בין משטחי הג'ינס, עובי כרית הישיבה, חיברתי מאזורי הרגל של מכנסי ג'ינס מפורקים. כאן השתדלתי לשמור על מראה חלק ואחיד ככל האפשר. חיברתי את החלקים (גם החלק עם הריצ'רץ') לרצועה המשכית.

אלא שכנראה זה נראה לי פשוט מדי (זה לא!!) והחלטתי שאני מכניסה "פָּיְפִּינג" בין לבין….

מה זה פָּיְפִּינג ואיך עושים את זה?

פָּיְפִּינג (Piping) זה בעצם צנרת…ואיך זה מתקשר לכריות?
באמצעות תפירה יוצרים מעין צינור של בד על גבי חבל מצנחים ואותו מכניסים בתפר בין חלקי הכרית.
יש לו תפקיד ויזואלי בלבד.
כאן יש הסבר מפורט ומצולם שלב אחרי שלב איך יוצרים את הפָּיְפִּינג וגם איך תופרים אותו לכרית. (ובונוס! …גם איך תופרים את הריצ'רץ' מקודם…)
מספר דגשים שאני חושבת שחשוב לדעת קודם:

  • את פס הבד כדאי לעשות מאלכסון הבד על מנת שתהיה גמישות לפָּיְפִּינג (יש לזה חשיבות בסיבובים ובאחיזה של החבל).
  • השיטה שנותנים בקישור שנתתי לכם היא גאונית ומדליקה וחוסכת לתפור בנפרד את חלקי הבד זה לזה. תתעמקו בה. שווה. כאן קישור אחר נוסף לאותה שיטה עם ציור מוסבר ועם חישובים לאורך סרט – למי שמעוניין.
  • אל תתקמצנו ברוחב הסרט (אלא אם אין לכם בררה)!
    בגלל שהוא אלכסוני הוא נעשה אפילו צר יותר במהלך העבודה ואם הוא יהיה צר מדי, אכלתם אותה. מנסיון. חבל…חבל על העבודה והזמן שלכם…

    תפירת הפָּיְפִּינג מבד הברוקד שבתוכו חבל מצנחים

חיתוך סרט אלכסוני לפָּיְפִּינג מבד הברוקד

בתמונה חיתוך סרט אלכסוני (לפי השיטה המתוארת בקישור) מבד הברוקד.
חלק מהסרט יצא צר מדי ולא אחז היטב בחבל.
נאלצתי לוותר, לזרוק את מה שלא טוב ולהכין מחדש…

בשלב מאוחר יותר אשתמש בשיטה דומה ליצור Double welt cord שישמש אותי לגימור בקו המגע בין הבד לעץ. (ויכסה על הסיכות של האקדח)
הפיפינג מחובר למשטח הג'ינס לפני החיבור לשאר ציפוי הכרית

הכיסוי לכרית הישיבה מוכן

הכיסוי כמובן תפור בצידו הפנימי ובסוף התפירה, דרך הריצ'רץ', יש להפוך אותו.

כשהכיסוי של כרית הישיבה מוכן צריך לארגן את כרית הישיבה כיחידה ולא כצבר של חומרים ושכבות. לצורך הענין אני תופרת כיסוי קבוע לכרית (ללא ריצ'רץ ובוודאי ללא פָּיְפִּינג. כסוי מבד כותנה זול) בתוכו אכניס את הספוג העטוף ביריעת צמר גפן עם עיבויים ותוספות בנקודות מדולדלות.כרית הישיבה הפנימית עם ציפוי בד כותנה

וכאן הכרית מוכנה:

הכרית המוכנה

הכנסת הכרית לכיסוי התפור מ מכנסי ג'ינס.

בחלק הבא, לאחר שאתפור את כל שאר משטחי הג'ינס אצפה את שאר הספה בחלקה בג'ינס ובחלקה בברוקד בדוגמת נוצות טווס..
מכונת התפירה עדיין תלווה אותנו אבל את רוב העבודה השחורה יעשה אקדח הסיכות.
בחלק הבא נעשה את הכפתורים לקפיטונז', נחבר את הכפתורים לספה ובעצם, נעשה את כל מה שנשאר.

החלק הבא יהיה בשעה טובה החלק האחרון בסאגה הזו וסוף סוף נזכה לראות את הספה המוגמרת.
אוטוטו….

 

מילוי הספה. טבעוני, נטול גלוטן… יוטה, פשתן, שערות קוקוס וכותנה… חלק 4

הגענו לשלב של מילוי הספה (נשמע לי כמו חלק ממתכון…לא התאפקתי…)
בסוף השלב הזה הספה כבר תראה כמו ספה.
מבטיחה לכם.

כל הקפיצים קשורים יחדלהזכירכם את השלב הקודם,
של הרצועות והקפיצים סיימנו כשכל הקפיצים תפורים לרצועות המתוחות וקשורים ביניהם:

למי שמעוניין להיזכר בשלב פרוק הספה והוצאת המילוי הקודם של הספה (השלב שממנו בעצם למדתי איך למלא את הספה בחזרה…) מוזמן לחזור לפוסט "פרוק והפשטה כשלב בסיסי לימודי לשיפוץ"

מרכיבי מילוי הספה:

מילוי הספה - יריעת יוטהגליל יריעת יוטה. הגודל של החתיכה תותאם לחלק הרלוונטי.

 

 

 

 

מילוי הספה - שערות קוקוס או עשב יםשערות קוקוס או עשב ים

 

 

 

 

מילוי הספה - יריעת כותנה (צמר גפן)יריעת כותנה (צמר גפן)

 

 

 

 

מילוי הספה - בד כותנה זול בד כותנה זול (נקנה פה בארץ)

 

 

 

 

מילוי הספה - יריעת אקרילן. (להשלמות במקום צמר גפן)יריעת אקרילן. (להשלמות במקום צמר גפן)

 

 

 

 

מילוי הספה - חוט פשתןחוט פשתן. זה החוט שהשתמשתי בו לקשירת הקפיצים. לצורך תפירת המילוי הייתי צריכה חוט דק יותר. השתמשתי בחוט כותנה שפרקתי מהספה וכן בחוט הזה שפרקתי ל3 גלידים והשתמשתי בכל חלק כחוט נפרד.

 

 

מילוי הספה - חוט שעווה חוט שעווה.
מזכיר קצת חוט דנטלי. חוט חזק מאד ועמיד מאד. מיועד לריפוד ולקפיטונאג'.

 

הכלים בהם עשיתי שימוש בחלק הזה של מילוי הספה היו בעיקר מחטי הרפדים, אקדח הסיכות החשמלי מספריים וסכין חיתוך.

מושב הספה:

  • שלב 1 – כיסוי הקפיצים הקשורים ביריעת יוטה

מילוי הספה - כיסוי הקפיצים הקשורים ביריעת יוטה.

יריעת היוטה נחתכה באורך הרצוי לפי מדידה. כפי שאתם רואים, רוחב היריעה גדול מהנחוץ אולם אשתמש ברוחב הנוסף על מנת לסגור ולהקשיח את המילוי הנוסף על סף הספה.
היריעה מחוברת לשלד באמצעות אקדח הסיכות כאשר את יתרת הבד אני מקפלת פנימה. אם אגזור, השוליים עלולים להיפרם. ממילא לא יראו דבר. הכל הכל יכוסה בשכבות ועוד שכבות…


שימו לב!
האזורים בשלד שאנחנו נועצים בהם סיכות או מסמרים הם רק האזורים ללא הפיתוחים, האזורים שלא נצבעו בפוליטורה. האזורים שנצבעו בפוליטורה הם חשופים ואנחנו לא רוצים לפגוע בהם!


  • שלב 2 – עיבוי סף הספה. מילוי בשערות קוקוס

מילוי הספה - יצירת סף מעובה לספה

בסף הספה יש לתת יותר תמיכה ויותר מילוי. ממלאים בשערות קוקוס בצפיפות ותופרים ליוטה.

 

 

 

 

 

מילוי הספה -וסוגרים עם סרח היוטה.את רוחב יריעת היוטה שנותרה מקפלים על המילוי, סוגרים ומעצבים.

 

 

 


מילוי הספה - סט מחטי רפדים

 

בחירת המחט לעבודה מתוך הסט, תלויה בכם לפי האופי התפירה והנוחות שלכם. אני ניסיתי מס' מחטים עד שהתבייתתי על מה שנח לי. (מה שיכול להשתנות גם משלב לשלב) במקרה הזה השתמשתי במחט שמיועדת ליוטה. לא בכדי כנראה…


  • שלב 3 – כיסוי כל שטח המושב בשערות קוקוס

מילוי הספה - פרט שערות קוקוס

מילוי הספה - פרט - מילוי מהודק

מימין יש תמונה של חומר המילוי לפני שנתפר והודק ליוטה.
משמאל יש תמונה לאחר התפירה.
חומר המילוי נתפר ומהודק ליוטה בשיטתיות מסוימת לבחירתכם עד שכל השטח מכוסה:

 

מילוי הספה - כיסוי כל המושב בשערות קוקוס

  • שלב 4 – הנחת יריעת צמר גפן וסגירה בבד

מילוי הספה - הנחת יריעת צמר גפן על שערות הקוקוס מניחים יריעה של צמר גפן (עדין ונעים יותר. ממתן את ה"גסות" של שערות הקוקוס). מסירים עודפים (במקרה שלי קיבלתי בטעות יריעה קצרה משהזמנתי. הואיל ודמי המשלוח גבוהים ולא היה משתלם להזמין עוד, "התקמצנתי" ככל שיכולתי על יריעת צמר הגפן. ניצלתי אותה עד תום באזורים בהם יש מגע עם הגוף באזורים פחות חשובים נעזרתי ביריעת אקרילן שקניתי כאן בארץ (בחנויות בדים או יצירה. נקנה לפי מטר)

 

מילוי הספה - חיבור הבד לשלד באמצעות אקדח סיכות ותפירה למילוי

מעל יריעת צמר הגפן הנחתי בד כותנה זול, הצמדתי אותו לשלד העץ באקדח סיכות ותפרתי אותו למילוי. (עם מחט אחרת…)
חייבת להודות שבדיעבד, נראה לי שדילגתי בעוונותיי על שלב…

לפי ההדרכה הזו, נראה שיש להניח יריעת יוטה על שערות הקוקוס ואותה לתפור. רק לאחריה יש לשים שכבת מילוי עדינה יותר (אצלי צמר גפן, שם משהו אחר) ועליה בד…
ניחא…שיהיה לפעם הבאה.
גם בלי השכבה הזו הספה שלי נראית מצוין ומתפקדת (בינתיים??) לא פחות טוב.
על כל פנים, גם בשלב הזה חיזקתי את סף הספה, המשכתי אותו כתפר היקפי ותפרתי עוד  תפר היקפי נוסף במושב.
להבנתי, התפרים הללו כמו תפרים בשמיכה, שומרים את המילוי במקומו ולא מאפשרים לו לנדוד ממקום למקום. לאור זה, אולי אפילו רצוי להוסיף עוד תפרים…

הבד הלבן הוא השלב האחרון לפני בד הריפוד. את המושב סיימתי. אני עוברת למשענת הספה ולמשענות הצד, שהם מורכבים פחות מאשר המושב  (שצריך לשאת משקל).

גב הספה:

  • שלב 1 – מתיחת הרצועות

גם על גב בספה מופעל כוח (תוך כדי השענות) כך שגם כאן יש צורך במערך תומך – מתיחת רצועות.
מתיחת הרצועות נעשית בצורה דומה למתיחת הרצועות על המושב. גם כאן יש שתי וערב, גם כאן הרצועות מוצמדות באמצעות אקדח הסיכות, נמתחות, מהודקות בצד השני ונחתכות. גם כאן עשיתי שימוש ברצועות שפורקו מהספה והיו עדיין טובות (וארוכות מספיק).מילוי הספה - מתיחת הרצועות בגב הספה. ליפופן סביב קורת החיזוק בגב הספה.

שימו לב, כאן הבר התחתון אליו מוצמדות הרצועות, מוסתר כולו בתוך משענת הגב לכן ניתן ללפף את הרצועות סביבו, לחזק את המתיחה ולהגדיל את שטח המגע.

 

 

מילוי הספה - הספוג לאחר מתיחת רצועות הרוחב

מילוי הספה - ספוג בין העץ לרצועותועל מנת למתן את תחושת העץ בגב (המוט האנכי שעובר במרכז המשענת) אוסיף ספוג בין המוט לרצועות.
מימין לפני מתיחת רצועות הרוחב ומשמאל אחרי.

 

  • מילוי משענת הגב

מילוי משענת הגב תעשה על פי אותו השיכוב שנעשה במושב אלא שכאן זה דו צדדי. את החלק הקדמי אעשה עכשיו והחלק האחורי אף אם יורחב כאן, יעשה בהמשך לאחר הקפיטונאג', משמע לאחר הוספת בד הריפוד והכפתורים (הפינישים)

החלק הקדמי:
  • מילוי הספה - יריעת יוטהיריעת יוטה על הרצועות אליה המילוי ייתפר:

 

 

 

 

  • מילוי הספה - שערות קוקוס במשענתשערות קוקוס שיתפרו בצורה שיטתית ליוטה:

 

 

 

  • שכבת יריעת צמר גפן על שכבת שערות הקוקוס (ללא תמונה).
  • מילוי הספה - מתיחת הבד על שכבות המילוי והידוקו באמצעות אקדח סיכות לבר התחתון.מילוי הספה - סגירת המילוי עם בד כותנה זולבד כותנה זול שסוגר על כל שכבות מילוי הספה. מחובר לשלד באמצעות אקדח סיכות ונמתח מטה, מתלפף סביב הבר התחתון ומהודק גם כאן באמצעות אקדח סיכות.
החלק האחורי:

מילוי הספה - בחלק האחורי של גב הספה - מילוי דומה. ללא בד לפני בד הריפוד

כאמור, החלק הזה מפורט אולם נעשה רק בסוף לאחר ריפוד המושב ומתיחת בד הריפוד על החלק הקדמי של המשענת וכן ביצוע הקפיטונאג' (הכפתורים השקועים במילוי ומהודקים לרצועות).
כאן כבר אין צורך ביריעת יוטה נוספת כבסיס, שערות הקוקוס יהודקו לרצועות וליוטה הקיימת (שהונחה על הרצועות בצד הקידמי).
על שערות הקוקוס תפורה בגסות (על מנת שתישאר במקומה) יריעת צמר גפן.
וכאן, ללא בד כותנה מתווך, מותחים ישירות את בד הריפוד (פרוט בחלק האחרון של הפינישים)

משענות צד:

מילוי הצדדים, הן בחלק הפנימי והן בחיצוני נעשה באופן זהה למשענת, ללא החלק של הרצועות.מילוי הספה - צדדים - רצועת יוטה    מילוי הספה - בצדדים תפירת שערות קוקוס ליוטה    מילוי הספה - בצדדים בחלק הפנימי - יריעת צמר גפן ומתיחת בד כותנה זול

בצדדים, בחלק החיצוני, השתמשתי ביריעת אקרילן במקום ביריעת צמר גפן (מפאת מחסור בחומר…)

אחרי הכל, כך הספה נראית בסוף השלב הזה:

מילוי הספה - הספה לאחר מילוי ולפני ריפוד

נכון שצדקתי והיא כבר נראית כמו ספה?
אם תשאלו אותי, בשלב הזה, בסוף מילוי הספה, כבר התחלתי להתרגש.
אבל השלבים הכי כיפיים (אלה שבהם נותנים לספה אופי וטאצ' אישי) עוד לפנינו…

תישארו איתי,
בשלב הבא אתעסק בעיקר עם ג'ינס, תפירה ומכונת תפירה…

רצועות וקפיצים בספה ו…מחשבה אחת קדימה – חלק 3.

לאחר שהפשטנו ופרקנו את הספה לחלוטין, לאחר שחיזקנו, ייצבנו ואף צבענו את הקונסטרוקציה (העץ) הגיע הזמן להתחיל לבנות ולמלא חזרה את הספה.
באופן טבעי מלמטה למעלה.
ונתחיל עם רצועות וקפיצים.
הפוסט הזה יעסוק בחלקו הלינארי ב- רצועות וקפיצים.
בין לבין אתייחס לצורך לחשוב מס' צעדים קדימה ולעבודת התכנון של איך הספה עתידה להראות. וכמובן, ההערכות שלי לקראת זה.
למי שמעוניין לקבל רק את הפיקנטריה של הספה (יענו- סיפורים, נקודת ההתחלה והסוף בלי החלק הטכני המייגע של בין לבין…) מוזמן להכנס להקדמה -"ספה של פעם עם חומרים ושיטות עבודה קלאסיות. מכאן הכל התחיל…"

לצערי התמונות שצולמו בזמנו הן באיכות גרועה. אני מתנצלת מראש – אבל זה מה שיש.
אני מקווה שאצליח להסביר את התהליך עם התמונות הללו. (יש גם בגוף הפוסט קישורים לאתרים אחרים שמסבירים היטב את התהליך. באנגלית אמנם, אבל עם תמונות איכותיות!)
אם ההסבר אינו ברור דיו או מתעוררות שאלות בעקבותיו – מוזמנים ליצור איתי קשר באופן אישי או באמצעות הטופס או באמצעות כתובת האימייל.

  • רצועות

הרצועות שניתן להשיג כאן בארץ הן רק רצועות אלסטיות.
בכנות, אני לא מצליחה לחשוב למה יש העדפה לרצועות כאלה (מלבד אספקה סדירה של פרנסה לרפדים). האלסטיות שלהן מקטינה את יכולת התמיכה שלהן ואורך החיים שלהן קצר (שנתיים שלוש מנסיון אישי).
להבדיל, רצועות היוטה כשהן מתוחות, יכולת התמיכה שלהן גבוהה מאוד והן עמידות ביותר. יכולות להחזיק מעמד עשרות שנים. וזה ציטוט של מאיר הרפד מסוקולוב הוד השרון.
אז חישבתי אורכים והזמנתי גליל רצועת יוטה באינטרנט. מחו"ל.
גליל רצועת יוטהכך גליל רצועת יוטה נראה:

חוצמזה,

את הרצועות השלמות שהסרתי מהספה שמרתי ואעשה בהן שימוש חוזר. כאמור הן עמידות ואני בעד מיחזור היכן שאפשרי.
תראו מאוחר יותר, בתמונות בהן מתחתי את הרצועות, את הרצועות הישנות לצד החדשה.
מאז, כבר מתחתי רצועות של יוטה במקום רצועות אלסטיות שהתרופפו (אחרי שלוש שנים) באחת הכורסאות אצלי בבית.
מאחר ולא ניתן להשיג כאן בארץ רצועות יוטה, חבל שלא הזמנתי כבר גליל נוסף באותו המשלוח.

  • קפיצים

הקפיצים שפורקו מהספה

זוכרים את הקפיצים שפרקתי מהספה?
הנה תזכורת:

שימו לב שהם קשורים זה לזה וכן שהם מסודרים. למי שזוכר משלב הפרוק, כל קפיץ היה תפור ב3 נקודות לרצועות.
כל הקשירות פורקו.

הואיל וטכניקת הקפיצים ארכאית, לא ניתן להשיג קפיצים מסוג זה ואף אם היה ניתן, העלות לא היתה מצדיקה זאת. מעבר לכך, אני בקטע של חידוש ומיחזור לא? אז אני הולכת לחדש ולהסיר את החלודה מכל 32 הקפיצים, אחד אחד…
ואיך מטפלים בהסרת חלודה? באמצעות חומץ.
(אמנם צריך כמה בקבוקי חומץ ותהליך של מספר ימים ועבודה מלוכלכת ומלכלכת אבל זה לא ישבור אותי!)
כל קפיץ זכה ל"חווית ספא" של כ24 שעות בתוך אמבט של חומץ (ליתר דיוק דלי. שנזרק בסיום התהליך) ולאחריו שיוף, ניקוי ויבוש להסרת החלודה. ו"מסכת" שמן קלילה להגנה מפני חלודה לסיום.

קפיצים לפני ואחרי התהליך כך הקפיצים נראים לפני ואחרי :

ראוי לציין שהתהליך הנ"ל מלכלך ברמות.
(וגם לא ריחני ביותר…עדיף לעבוד במקום פתוח ומאוורר)

כל מה שבא במגע עם החומץ הצבוע בחלודה- נזרק.
כפפות מנתחים דקות לא יתנו מענה במקרה זה. אתם ממש לא רוצים שהן תקרענה כשאתם באמצע התהליך.
אני עבדתי עם כפפות גומי עבה (שנזרקו אף הן בסוף), הגנה למשטחים וכמובן בגדים שניתן ללכלך.
את השיוף עשיתי עם סקוטשברייט וסמרטוטים שכמובן נזרקו כולם כלאחר כבוד לאחר שמילאו את יעודם.

 

 

עם זאת,
אם אתם רוצים לגוון עץ חדש שיראה ישן, זו שיטה מצויינת.

אמבט של חומץ לקפיצים(שימו לב בתמונה למקל שאיתו נעזרתי להשקיע את הקפיצים בחומץ: האזורים הכהים על המקל באו במגע עם החומר, הבהירים לא)
יש אנשים שבכוונה משרים צמר פלדה בחומץ לקבלת התוצאות הללו במכוון. שמרו על החומץ המגוון בחלודה, שנותר בסיום התהליך, בצנצנת זכוכית וישמו אותו עם מברשת על העץ.


ספירת מלאי של תכנון קודם:

בשלב זה קיבלתי כבר את המכשיר שהזמנתי למתיחת הרצועות, אקדח הסיכות אצלי וכן גם מגיעים כבר הדברים שהזמנתי מחו"ל:
גליל רצועת יוטה, מחטי רפדים, גליל יריעת יוטה בצפיפות בינונית, חוט שעווה עם מחט ארוכה לקפיטונאז', חבל לקשירת הקפיצים, גליל יריעה של צמר גפן, עשב ים או שערות קוקוס למילוי ומסמרים קטנים ובינוניים עם ראש גדול.

חבל לקשירת הקפיציםחוט שעווה עם מחט ארוכה לקפיטונג'"שערות" קוקוס למילוי ולריפוד

יריעות צמר גפןיריעת יוטהמסמרים עם ראש גדול

בדיעבד, יריעת צמר הגפן לא הספיקה ונאלצתי לעשות השלמות עם יריעת אקרילן שניתן לקנות כאן בארץ בחנויות בדים או יצירה.
כמו כן, החבל שהוזמן לקשירת הקפיצים היה מעולה ולאחר שכל הקפיצים נקשרו, הפרדתי אותו ל3 גלידים נפרדים ועשיתי בו שימוש לתפירת המילוי ליוטה (בהמשך). קחו בחשבון בהזמנה שצריך גם חבל דק יותר לצורך העניין (חבל פשתן שקניתי פה בארץ התפרק ולא ענה לצרכים שלי). אני עשיתי שימוש חוזר בחבלים/חוטים שפרקתי מהספה.
ראוי לציין שניסיתי לרכז את כל קניותי בחנות אחת ולעשות הזמנה מרוכזת בתאום אישי מולם. דמי המשלוח חושבו עבורי בהתאם, ואף אם לא היו זולים, היו משתלמים יותר בקניה מרוכזת.

ואתנחתא תכנונית או מחשבה אחת קדימה:

ועדיין לא סיימתי להזמין את כל מה שאצטרך…
אצטרך גם כפתורים לקפיטונאג' (הזמנתי בגודל ומספיק כפתורים לפי הכמות המקורית בספה. עם מתקן שיאפשר לי לצפות את הכפתורים בבד)
ואצטרך גם לאלתר כרית ישיבה (את הספוג אקנה כאן בארץ)
וכמובן, הכי חשוב…
בד לספה. שיגדיר את אופי הספה. חלק משמעותי אם לא ה-משמעותי בכל הספה.

פרמטרים לבחירת בד לריפוד:

  • עמידות. בד דק ועדין ישתפשף עד מהרה. הואיל ואני משקיעה בספה זמן רב ועבודה רבה, אני רוצה שהיא תראה היטב גם אחרי שנים.
  • בד בר ניקוי, שלא מתלכלך מאד ו/או שזה לא ניכר בו.
  • בד שנעים לשבת עליו
  • בד שיתאים לקו העיצובי ולאופי שאני מעוניינת לתת לספה.

עיצוב ואופי אינם דברים טכניים למרות שלא פעם הדברים הטכניים מהווים מקור השראה לעיצוב.
אני לא יודעת איך להסביר תהליך רעיוני.
לרוב הוא פשוט צץ לו בצורה גולמית ולאט לאט הוא מלוטש לכדי פתרון.
כך גם כאן.
הפרמטרים לבחירת בד + אופי העבודה שלי המתבססת על מיחזור גרמו לי להימשך לכיוון הג'ינס ולא סתם בד ג'ינס אלא ניצול ותפירה מחדש של מכנסי ג'ינס שיצאו משימוש.
מאד יומיומי, מאד עכשיווי, מאד נגיש לכולם. הג'ינס גם הגדיר לי את הגוונים לספה – כחולים…
מנגד, האלגנטיות של העץ ושל הפיתוחים בעץ משכה אותי לכיוון הנגדי, לסוג של ספה שחושבים שניה לפני שמתיישבים עליה (או לפני שנותנים לילדים לשבת עליה 😉 ):
קטיפה? ברוקד?
וכמובן, גם למחיר יש השפעה כאן…הבדים הללו יקרים פחד.
כבר הבנתם קרוב לוודאי שלא פחות ממה שעבדתי על הספה גם שוטטתי באינטרנט בחיפוש אחר חומרים, השראה ולימוד טכניקות.
במהלך השיטוט שלי ברחבי הרשת, מצאתי באלי אקספרס בדים יפיפיים במחיר מצחיק (לפחות היו אז במחיר מצחיק…) שמיועדים לקימונו… ותק…נפל האסימון.
אני הולכת לשלב ניגודים: אלגנטי עם יומיומי, קלאסי עם עכשיווי.
בד לקימונו עם ג'ינס!
לא נותר אלא לחשב כמויות (עם אקסטרות!) להזמין ולחכות שהבד יגיע.
(ו…לאסוף ג'ינסים ישנים!)
עד אז, יש לי עוד לא מעט עבודה…!


  • מתיחת הרצועות על שלד העץ:

התמזל מזלי ופחות או יותר עם סיום החלקים המלוכלכים והמלכלכים (ולפני שנעשה ממש חם), הסטודנט שלי, שכבר היה סטודנט על הנייר, נסע לארה"ב להדריך במחנות הקיץ של הסוכנות היהודית והשאיר את חדרו עם אישור עקרוני שאוכל לנצלו לעבודה.
יש!! תנאי עבודה משופרים! אפשר יהיה לעבוד עם מזגן!…
לצערי משמעות הדבר מבחינתכם, צילומים בתנאי תאורה גרועים.
משמע בהמשך התמונות תהינה עוד פחות מוצלחות 🙁

2 רגלי חמורים מוקמו במרכז החדר ועליהם מוקם שלד הספה.
רצועת היוטה, אקדח הסיכות, המסמרים שהוזמנו והגיעו, פטיש ומכשיר מתיחת הרצועות עוברים להכן:
רצועות אורך במושב

בתמונה ניתן לראות את האקדח החשמלי ואת מכשיר המתיחה.
אני מתחילה עם רצועות האורך אותן אני עושה רק עם הרצועות החדשות מאחר והרצועות הישנות קצרות מדי למתיחה באורך הזה.
את הרצועה אני מצמידה בצד אחד באמצעות אקדח הסיכות, מעבירה לצד השני, מותחת, מהדקת עם אקדח הסיכות ורק אז חותכת את הרצועה, מקפלת אותה ונועצת מסמרים.

הידוק הרצועות בסיכות ובמסמרים

מתיחת רצועות הרוחב

 

 

 

אחרי שרצועות האורך מתוחות ומקובעות (שתי),אני עוברת לרצועות הרוחב (ערב).
כאן ניתן לראות כי הרצועות הישנות כבר משתלבות עם הרצועה החדשה.
לחדי העין מביניכם שתוהים מה לקליבה שבתמונה ולמתיחת רצועות-
תוך כדי דפיקת מסמר עם פטיש חלק מעיקול של העץ השתחרר ונפל וכאן הוא הודבק חזרה.

 

שתי וערב ברצועות

בתמונה משמאל הרצועות נמתחו וקובעו לשלד של הספה.
את הרצועות הישנות סידרתי בצורה סימטרית במקומות הצרים יותר.

מתיחת רצועות בצורה דומה (אם כי לא זהה) תעשה גם בגב הספה. (תמונה למטה)
בחלק ההוא ארחיב רק על פרטים שרלוונטים לגב הספה בלבד.

מילוי הספה - מתיחת הרצועות בגב הספה. ליפופן סביב קורת החיזוק בגב הספה.

  • הנחת הקפיצים:

הנחת הקפיצים ותפירתם לרצועות היוטה המתוחות.

תפירת הקפיצים לרצועות

אם אתם זוכרים משלב הפרוק, הקפיצים היו מסודרים וקשורים זה לזה ולשלד הספה (באמצעות מסמרים), תפורים לרצועות.
תחילה אסדר את הקפיצים על הרצועות המתוחות (שיתנו לקפיצים קונטרה כנגד הישיבה). באופן טבעי אני מנסה למקם את הקפיצים מעל צומת רצועות אבל חשוב מזה, לסדר אותם כך שתהיה חלוקה אחידה ופחות או יותר אורתוגונלית, על כל השטח.
יש לקבע את הקפיצים לרצועות על מנת שלא יזוזו ממקומם. את הקיבוע אעשה באמצעות תפירה של החישוק התחתון של הקפיץ לרצועה.
בהדרכות שונות באינטרנט תראו לפעמים שיש מכשיר מיוחד שמחבר את הקפיצים לרצועות באמצעות חישוקי מתכת קטנים.
זה מקל ומקצר את השלב אבל…לי אין מכשיר כזה וגם אין הצדקה, לאור כמות העבודה על ריהוט עם קפיצים, לקנות כזה. חוט עבה ומחט לריפוד עושים עבודה מצויינת.

תופרת את הקפיצים לרצועות באמצעות חוט המשכי (ממוחזר. שפרקתי מהספה. מחברת חלקי חוט תוך כדי התקדמות בעבודה עם קשר וממשיכה הלאה) ואחת מהמחטים מסט המחטים שהזמנתי.
מקפידה על 3 נקודות חיבור לכל קפיץ . זה כמובן המינימום. אם תרצו להוסיף נקודת חיבור נוספת, אפילו טוב יותר.

  • קשירת הקפיצים

את הקפיצים יש לקשור זה לזה על מנת שיעבדו כמיקשה אחת במושב.
הקשירה נעשית הן לאורך, הן לרוחב ובאלכסון.
כאן יש הסבר פשוט עם תמונות לגבי קשירת הקפיצים.
אני למדתי בזמנו מתוך האתר הזה. האתר הנ"ל מאד מפרט סוגי קשירת קפיצים לרהיטים שונים. לא בטוחה שהקפדתי על כל הדקויות וההבדלים בין הקשירות השונות.
למי מכם שמעדיף, ביוטיוב יש גם סרטונים שמדריכים קשירת קפיצים (אני נתתי דוגמה אחת רנדומלית מני רבות)
לראייתי, חשוב שתבינו את מטרת הקשירה ואת העיקרון על פיו קושרים ומהדקים את הקפיצים, חשוב שתכירו את הקשר ואת כללי האצבע החשובים (חבל מתאים ליעוד, חתיכה אחת ללא חיבורים של חבל לכל שורה של קפיצים) וחשוב שתבינו את החיבור של הקשירה של הקפיצים לשלד הרהיט.  מעבר לזה, תתנהלו בהתאם לשיקול הדעת שלכם
(עיקרון שנכון תמיד, לא רק כאן. הפעילו שיקול דעת!!)
אם תתעמקו בהדרכות השונות הזמינות באינטרנט, תראו שיש הבדלים קטנים ביניהן… דבר שגם הוא מוכיח שיש מקום לשיקול הדעת העצמאי שלכם לאחר הבנת העקרונות המנחים.
הקשר לקשירת הקפיציםזה הקשר שיש לקשור (התמונה עצמה היא קישור לאתר ממנה נלקחה):

 

 

 

 

 

את החבל יש לקשור לשלד העץ בשני צידי שורת הקפיצים. לרוב זה נעשה באמצעות 2 מסמרים עם ראש גדול (לראש הגדול של המסמר יש חשיבות מאחר והוא מונע מהחבל להשתחרר מהאחיזה של המסמר) ראו בתמונות
(התמונות נלקחו מאתר נוסף המפרט (באנגלית) על שלב מתיחת הרצועות וקשירת הקפיצים. התמונות באתר הנ"ל איכותיות ומסבירות היטב בצורה לינארית את התהליך. הן גם קישור לאתר המקורי):

וכך ניראת שורה אחת של קפיצים שנקשרה בספה שלי:שורה אחת של קפיצים בספה שלי, קשורה

וכך ניראים כל הקפיצים הקשורים ביחד:
כל הקפיצים קשורים יחד

וכשכל הקפיצים קשורים יחד,
החלק הזה, חלק שלישי בסאגת שיפוץ הספה, מסתיים.
החלק הבא יעסוק בשיכוב ובמילוי הספה לפני הבד הסופי.

אתם ממשיכים איתי גם הלאה, כן?
לא יפה לנטוש אותי באמצע… 😉

שיפוץ ספה וחידושה – טיפול בעץ ויצוב הקונסטרוקציה – חלק 2.

שיפוץ ספה מעץ, כולל בהכרח יצוב של הקונסטרוקציה וחידוש העץ על קישוטיו.
בפרט כשהעץ הוא בעל נוכחות משלו (ולא רק חומר שלד).
הפוסט הזה יעסוק בעץ – פרוק החלקים, הרכבתם והדבקתם מחדש וטיפול בעץ ובפיתוחים שלו.

להזכירכם,

את המבוא לסידרה הזו של שיפוץ הספה תוכלו לקרא כאן:
"ספה של פעם עם חומרים ושיטות עבודה קלסיות. מכאן הכל התחיל…"

את שלב ההפשטה של הספה תוכלו לקרא כאן: "הספה – פרוק והפשטה כשלב בסיסי לימודי לשיפוץ"
ואותו סיימתי במצב הזה:
 שיפוץ ספה - נשארה קונסטרוקצית העץ בלבדלכאורה, לו כל חיבורי הספה היו חזקים והקונסטרוקציה היתה יציבה ולא מתנדנדת, היה קל יותר. הייתי יכולה כבר עכשיו לטפל בעץ ולחזור ולהרכיב חזרה את תכולת הספה שהסרתי בפוסט הקודם.

לצערי זה לא כך. המצב אפילו מורכב יותר.
חלק מהחיבורים רופפים וחלק מהחיבורים חזקים.
מאחר ואי אפשר לפרק רק חלק, זה או "הכל" או "לא כלום". במקרה שלי, עם לא מעט חשש ודפיקות לב, הלכתי על הכל. אם עושים, עושים כפי שצריך.
אין טעם להשקיע כל כך הרבה זמן אנרגיה ומשאבים ושהספה תהיה לא יציבה, נכון?

הואיל והחלטתי לפרק את הקונסטרוקציה, את הטיפול בעץ (ניקוי, הסרת שאריות פוליטורה…) אעשה בחלקים. יותר נח לעבודה.
אבל תחילה הפרוק…


לנסות לחשוב קדימה:

בשלב זה ידעתי כבר שאזדקק בהמשך לכלים שעדיין אין ברשותי כמו קליבות, מותח רצועות וכמו אקדח סיכות חשמלי.
גם לקחתי דגימות ממסמרים ומחומרים שפרקתי והתחלתי לחפש באינטרנט אחר רפדים וספקי ציוד וחומרים לרפדים, שאוכל להזמין מהם.
לצערי, המקום שנראה המבטיח מכולם, בחולון, כבר לא מוכר ציוד (או שאינו מוכר ציוד לאנשים פרטיים שכמותי) במקום אחר בפתח תקווה שמוכרים בו מזרונים בדים וציוד משלים לרפדים הסתכלו עלי בעיני עגל ואמרו שכבר לא משתמשים בחומרים הללו. גם את המסמרים שחיפשתי אין. כבר לא עושים מסמרים כאלה עם ראש גדול.
בקיצור…מה עושים??

קליבות קניתי כאן. אחת גדולה ואחת קטנה (חכמה של אח"כ – זה לא מספיק!!!) וגם רצועת ראצ'ט שאוכל להדק איתה את כל המבנה (תראו תמונות בהמשך).
מכשיר מתיחה לרצועות הזמנתי באינטרנט (לא זול יחסית…) שיגיע עד שאזדקק לו.
אקדח סיכות חשמלי (המכשיר הכי יקר שקניתי במיוחד לשיפוץ הספה ועשיתי בו כבר שימוש גם בשיפוץ רהיטים אחרים מאז) קניתי כאן בחנות קרובה לבית. באופן מפתיע מתוך השוואת מחירים (וחברות ) כאן דווקא קיבלתי את המחיר הזול. במכשיר שאני קניתי (RO-MA תוצרת MAESTRY) יש גם אפשרות לאקדח מסמרים, תכונה שקיבלתי כבונוס במכשיר ועזרה כבר עם שיפוץ הספה הזו.

לגבי חומרים,
תחילה עשיתי נסיון להערכה גסה של מה אצטרך וכמה, אילו חומרים ופריטים יש להם חלופות "מודרניות" שאוכל להשיג כאן (ועלויות…) ונכנסתי לחנויות ריפוד בEBAY לראות מה אוכל להשיג והיכן. אין ספק עבודה בפני עצמה.
פרוט של הדברים אתן בהמשך בחלק הרלוונטי. הכנסתי בנקודה זו התייחסות מאחר ואת ההזמנות הייתי צריכה לעשות הרבה קודם על מנת שהאספקה שלהם לא תעכב אותי יותר מהנחוץ.


1. פרוק קונסטרוקצית העץ לחלקים:

התומכות האופקיות שמוסתרות בתוך המילוי מחוברות במסמרים. יש להוציא אותם בזהירות מבלי לפגוע בעץ.שיפוץ ספה - התומכות האופקיות מפורקותשיפוץ ספה התומכות האופקיות והפינתיות מפורקות

על מנת להוציא מסמרים אני נעזרת במברג, בפלייר אף ארוך ובצבת.
כמו כן במקומות מסויימים אני נעזרת בפטיש (עדיף עטוף בסמרטוט על מנת לא לפגוע בעץ) על מנת להרחיק את החלקים אחד מהשני.
על התומכות אני רושמת בעיפרון את מיקומן במבנה ואיזה צד עליון, על מנת שאדע להחזירן במדוייק למקומן. להזכירכם, אף אחד מהחלקים הללו אינו גלוי לעין. כמו כן, אני שומרת גם את המסמרים שהוצאתי! זה הוכיח את עצמו בדיעבד!

מעכשיו הלאה אין מסמרים. כל החיבורים הם באמצעות פינים ודבק.

חלקם מתמסרים ומשתחררים בקלות וחלקם…שיפוץ ספה פינה שנשברה.שיפוץ ספה פין שנשבר בתוך החורלא!!!

את החלקים השבורים (לשמחתי אין הרבה ולרוב הם במקום מוסתר) אני שומרת היטב. הם יודבקו חזרה בבא הזמן. גם הפין השבור יתאחד חזרה בבא הזמן בעזרת דבק וקליבה.
על מנת לשחרר חלק מחלק אני נעזרת בלחץ מתון ובפטיש עטוף סמרטוט (חשוב! לא לפגוע בעץ!) וכן אני מרטיבה את החיבורים במים עם קצת חומץ. דבק נגרים אינו עמיד במים ואני מנסה לגייס את התכונה הזו לעזרתי.
שיפוץ ספה - קונסטרוקציית הספה מפורקת לחלקים!

אם יש חיבור עדין ומשני (כזה שלא מונע פרוקים אחרים) שממאן להפרד בכל מחיר, לא הייתי נלחמת איתו. הסיכוי לשבר הוא גדול ואין הצדקה לכך. תפעילו שיקול דעת.
אחד הדברים הכי חשובים בפרוק הוא לדעת לאן כל חלק צריך להתחבר חזרה. הגדירו לעצמכם אסטרטגיית עבודה לפני שאתם מפרקים. רישמו במקומות מוסתרים מיקום וכיוונים. במקומות גלויים ניתן להדביק מסקינטייפ עם כיתוב (תצטרכו להסירו בניקוי אולם תחזירו חדש כשתסיימו.)

בנקודה זו, אחרי שכל הספה הופשטה ופורקה, אני מרגישה שאני הופכת צד בתקליט (טכנולוגיה שמתאימה בהחלט לזמנה של ספה זו). עד רגע זה פרקתי את הקיים. מרגע זה והלאה, פחות או יותר, אני מתחילה לשקם, לבנות מחדש את הישן.

2. טיפול בעץ:

– ניקוי

שיפוץ ספה נקוי חלקי העץהטיפול בעץ מתחיל עם ניקוי.
אני נעזרת בגיגית קטנה עם מים, קצת סבון כלים, סמרטוט ומברשת שיניים לעבור על כל חלקי העץ.
מאחר והספה ישנה מאד, רוב הציפוי שלה ירד כבר והעץ ספג לחות והשחיר בנקודות מסויימות.
באזורים מאד שחורים אני מנסה ליישם אקונומיקה מדוללת במים. (מאד בזהירות, לא קראתי על זה בשום מקום ואני עלולה לגרום נזק לעץ…אני יודעת שנעזרים באקונומיקה נגד עובש ומחליטה לבדוק זאת) לשמחתי העץ לא ניזוק ונדמה לי (או לפחות זו משאלת הלב שלי) שיש  אפילו הטבה.

כפי שאתם רואים, המים לא נשארים נקיים ואני עושה סיבוב שני והפעם עם מים וחומץ.
חשוב מאד לנקות היטב את החיבורים מדבק על מנת שניתן יהיה לחבר הכל חזרה והמים עם החומץ עוזרים (או לפחות אני רוצה להאמין כך) לרכך את הדבק.

– שיוף עדין 

אחרי שחלקי העץ נקיים אני מתחילה לשייף אותם אחד אחד ובעדינות.שיפוץ ספה - אחרי השיוף מילוי סדקים זעירים בעץ
מטרת השיוף להסיר שאריות ציפוי אם נשארו, להסיר שכבה של לכלוך ולנקות ככל האפשר את החיבורים לקראת החיבור חזרה.
כאן אין מקום למשייפת חשמלית.
את הכל עושים ידנית ובעדינות על מנת לא לפגוע בפיתוחים של העץ.
קניתי 3 עוביים של נייר שיוף ושיחקתי איתם בהתאם לתחושה. הפעילו שיקול דעת ותתחילו עם עדין יותר על מנת לא לגרום נזק.
באזור החיבורים צריך להיות עדינים אבל קשוחים.
כאן נעזרתי גם בסכין יפנית לגרד את הדבק ולדקק מעט את הפינים. את זה עשיתי בעיקר לאחר שניסיתי לחבר וראיתי שהפינים לא נכנסים היטב.

– מילוי סדקים

אחרי שנראה שסיימנו לשייף, ממלאים סדקים זעירים שנוצרו במשך הזמן בעץ באמצעות שפכטל לעץ. במקרה זה השתמשתי בשפכטל כהה בצבע אגוז.
אני מיישמת אותו באמצעות האצבע. עדיף להשתמש בכפפות סיליקון.
אחרי היבוש של השפכטל, יש לשייף מעט, להסיר שאריות של שפכטל ולהחליק את העץ.

3. חיבור כל החלקים חזרה למבנה יציב:

חייבת להודות שהחלק הזה בשיפוץ הספה – של חיבור החלקים חזרה, החסיר בי יותר מפעימה אחת.
בכלל, הפוסט הזה מבין כל הפוסטים שיעסקו בשיפוץ הספה, עוסק לדעתי בחלק הרגיש ביותר בשיפוץ ספה.
כאן הטעויות הן כמעט בלתי הפיכות.
קונסטרוקציה שנשברת אינה ניתנת להדבקה (להבדיל מקישוטים ופינות למיניהן) וקונסטרוקציה שאינה מחוברת היטב חזרה, דינה דומה.
אין טעם להמשיך לעבוד על ספה מתנדנדת או שאינה יציבה.


טיפ-
דבר חשוב שלמדתי מהחיבור של הספה (ושל רהיטים אחרים ששיפצתי אחריה) –
אם אפשר וככל שאפשר, עדיף לחבר הכל יחד ולא כל חלק בנפרד.
כך החלקים יכולים להתאים עצמם זה לזה בקלות רבה יותר. אנו לא עובדים במעבדה בה הכל נמדד בדיוק של חלקי המילימטר. קיים טווח קטן של תנועה אשר אנחנו מאבדים (וזה יכול להיות מצער מאד!) כשאנחנו מחברים כל חלק בנפרד ונותנים לו זמן יבוש מלא.
המשמעות של זה שצריך הרבה קליבות שיוכלו לעבוד במקביל (וכלי עבודה אינם זולים. וצריך גם מקום לאפסן אותם!)
אני למדתי זאת בדרך הקשה ועם לא מעט פעימות שהחסרתי כשנראה לי שחלקים מסויימים אינם מצליחים להתחבר חזרה.
שלא תגידו שלא ידעתם!

אני לא ידעתי …
רציתי להסתפק במינימום מכשירים וזמן לא היה מגבלה מבחינתי.
שיפוץ ספה - חיבור חלקים עם דבק וקיבועם עד ליבוש עם קליבהוחיברתי כל חלק בנפרד.
שימו לב בתמונה – חתיכות המסקינטייפ המודבקות על העץ הן תזכורת שלי למיקום החלק. כמו כן, שימו לב שאני מהדקת את הקליבה כנגד סמרטוט ולא ישירות על העץ כדי לא לפגוע בעץ.
חשוב במיוחד (וקשה ומורכב במיוחד) כשיש חלקים מעוגלים והזויות הן לא של 90 מעלות.
בחלק הזה, בפרט אם כמה קליבות משתתפות בתהליך, תצטרכו לגייס עזרה של אדם נוסף שיעזור לכם לקבע צד אחד בעוד אתם תהדקו צד שני. זיכרו להשתמש בסמרטוט או ספוג במקום בו מופעל לחץ על העץ.


עוד טיפ –
חברו תחילה על יבש. בלי דבק.
תוודאו שזה נכנס ויושב היטב תחילה. זה אמנם יחייב אתכם להפריד את החלקים שוב (ולפעמים יש להפעיל לחץ) וכמובן זו עבודה נוספת, אבל יחסוך לכם עגמת נפש אם זה לא יושב היטב ומחייב אתכם לפתוח ולתקן את החיבורים (לגלף ולשייף עוד טיפה את הפינים באזורים שונים).
מניסיון…

אחרי שהחלקים מתחברים היטב (או לשביעות רצונכם…כאמור, זו לא מעבדה כאן) רק אז הכניסו את הדבק לסיפור. תוודאו שהדבק יגיע לכל מקומות המגע ונסו לא להכניס יותר מדי דבק.
כאשר מהדקים את הקליבות על העץ, שאריות הדבק יוצאות החוצה. נגבו אותן. אם הן תתיבשנה ותתקשנה, יהיה קשה יותר להסירן.
זה גם השלב בו הדבקתי את הפינות שנשברו בפרוק הן שולבו בהדבקת החלקים הרלוונטיים.שיפוץ ספה הדבקה וקיבוע עם קליבות
מהר מאד גיליתי שקליבה אחת גדולה ואחת קטנה לא מספיקות לי.
קניתי עוד שתיים: גדולה נוספת ובינונית. היום יש לי 4 קליבות.
בעבודות קטנות יחסית ובעזרת אילתורים, אני מסתדרת.
ברור לי שאם תהיה לי שוב עבודה בסדר גודל כזה, אקנה בלי להסס עוד קליבות.שיפוץ ספה - רצועת הראצ'ט גם נכנסת לפעולה

רצועת הראצ'ט נכנסת לפעולה בחיבור חלקים בהם הקליבות הגדולות ביותר אינן גדולות מספיק.

וכשכל החלקים צריכים להתחבר יחד, אני עוצרת נשימה…שיפוץ ספה - הכל מתחבר יחד?
עם קצת מניפולציות הכל מתחבר בסוף.
2 הקליבות הגדולות שלי בפעולה, כמו גם רצועת הראצ'ט שמפעילה לחץ הקפי על אזור המושב – המהווה מסגרת סגורה על מנת להדקה.
לצערי נראה שרגל אחת מתרוממת ואני ממקמת משקולות (2 אלבומים כבדים! ) בכל אחד מהצדדים של הספה כדי להפעיל לחץ גם בכיוון הזה.
יש פה ושם חיבורים לא מושלמים שאצטרך למלא אותם לאחר היבוש בשפכטל אבל בשלב זה לא נותר לי אלא להתפלל …

4. פינישים לפני גימור ואיטום העץ:

נראה שהכל עבר בשלום ואני יכולה שוב לנשום ולהמשיך.

אחרי שהכל מודבק, הגיע הזמן לחבר חזרה את החלקים שחוברו במסמרים. כאן אקדח הסיכות שלי בפורמט של אקדח מסמרים תרם את חלקו.

לא מצאתי מסמרים כמו המסמרים שהוצאו מהספה.
במסמרים שנשארו ישרים וניתן היה לעשות שימוש חוזר, עשיתי שימוש חוזר ובמקומות אחרים השתמשתי באקדח. זכרו שהמקומות הללו מוסתרים והחשיבות היא פונקציונלית בלבד.השלד של הספה מורכב מחדש כולל התומכות והפינות
יש מספר חיבורים לא מושלמים בהם צריך לעשות תיקונים עם שפכטל. חיבורים לא מושלמים וגם מקומות בהם יש קימורים בעץ, קימורים שנוצרו מתוספות קטנות של עץ שהודבקו למסגרת הבסיסית.
לצערי אין לי תמונות להמחיש זאת. לא את החיבורים שיש למלא ולא את אזורי החיבור של הקימורים.

הידית של הספה לאחר מילוי סדקים בשפכטלחיבור פינתי לאחר מילוי בשפכטל

בתמונות הללו צילמתי אזורים לאחר מילוי בשפכטל. התמונות באיכות גרועה, אבל זה מה שיש לי.
כמובן שאחרי הטיפול בשפכטל והיבוש צריך לשייף בעדינות על מנת להסיר שאריות שפכטל ולהחליק את האזורים לקראת צביעה. לא לשכוח לנגב היטב את האבק שנוצר בשיוף.

 


בחירת גימור לעץ.

למה שכאן יכול להתחיל ולהסתיים בשורה אחת, לרוב הקדימו לא מעט התלבטויות וספקות וגם לימוד ונסיונות.
לפעמים בחנתי לעומק פתרון מסויים שבסוף נפסל על הסף.
במקרה זה ההתלבטות הראשונית היתה האם לצבוע את העץ או להשאירו בגוון הטבעי שלו.
בזכות הפיתוחים בעץ ניתן יהיה בצביעה לקבל אפקט שאבי שיק מקסים, לאוהבי הסיגנון.
כך גם ניתן יהיה גם לכסות על האזורים הכהים יותר.
למרות היתרונות לכאורה של הצביעה,  הכריעה הנטייה שלי לתת עדיפות למראה המקורי של החומר.

ההתלבטות המשנית היתה איזה גימור לתת לעץ:
ווקס? לכה? פוליטורה?

בשלב זה החומר היחידי שהכרתי ועבדתי איתו כבר בעבר היה הלכה השקופה על בסיס מים.
ווקס שעשיתי מדונג דבורים ומשמן זיתהואיל והכיוון היה לנסות ולהשאר נאמנה ככל האפשר לחומרים ולשיטות של פעם, היה לי חשוב ללמוד על שיטות אחרות.

למדתי להכין ווקס מדונג ושמנים טבעיים שניתן להשתמש בו בבטחה על צעצועי עץ לילדים כמו גם כמשחה לעור ולשפתיים (בפרט לסובלים מאטופיק דרמטיטיס ומשתמשים במוצרים אורגנים ללא תוספות תעשייתיות)

וכן למדתי על הפוליטורה הטבעית, המתבססת על שלאק. שלאק, כפי שכתבתי כבר בפוסט אחר בעבר, הוא שרף טבעי המופרש ע"י חיפושיות הנפוצות בהודו על מנת להגן על צביר הביצים שלהן.

השרף הזה מומס בספירט ונוצר תמריק שאותו מיישמים באמצעות מברשת או פקעת (כדור צמר גפן עטוף בבד כותנה) והוא נספג בעץ . ניתן לישמו במספר שכבות וככל שמס' השכבות עולה, הציפוי הוא קשה יותר ומקבל ברק. מסככים את התנועה של הפקעת על העץ באמצעות שמן.
מאחר והעמידות של הפוליטורה גבוהה יותר, ההכרעה נפלה לטובת הפוליטורה.
יש אנשי מקצוע שרוכשים את השלאק בצורת פתיתים וממיסים אותו בעצמם. בשבילי, בשלב הנוכחי, זה עדיין מורכב מדי והחלטתי לרכוש תמריק שלאק מוכן לצביעת הספה.
ניתן לקנות שלאק בסהר צבעים ביפו.

אזורים גלויים עם פוליטורה ואזורים שיכוסו ללא פוליטורה שיפוץ ספה - גימור פוליטורה באזורים הגלויים שיפוץ ספה - גימור פוליטורה

5. איטום העץ בגימור פוליטורה:

כאמור, בחרתי בפוליטורה (שלאק) כגימור אוטם לעץ.
את הפוליטורה מורחים כמובן רק באזורים הגלויים של העץ.
לישום הפוליטורה על העץ השתמשתי בפקעת (צמר גפן עטוף בטריקו ישן) אותו הספגתי בתמריק. השתמשתי בשמן זית על מנת לסכך את התנועה של הפקעת על העץ.
היו אזורים בהם השתמשתי במכחול על מנת לחדור לתוך הפיתוחים בעץ.
בתמונות הללו ניתן לראות היטב היכן הפוליטורה יושמה והיכן לא.
האזורים בהם הפוליטורה לא יושמה, יכוסו ע"י הריפוד וינעצו בהם מסמרים וסיכות.
הואיל והפוליטורה מתקשה ומתייבשת כאשר הספירט בתמריק מתנדף, זמן היבוש קצר יחסית וניתן לחזור מהר לעוד שכבה של שלאק.
אין מספר קבוע של שכבות שלאק/פוליטורה.
ככל שמורחים יותר שכבות כך המשטח מבריק יותר והציפוי קשה יותר. לשיקולכם.

וברגע שהשכבה האחרונה של הפוליטורה מתייבשת…

הפוסט הזה נגמר.
החלק הבא בשיפוץ הספה יעסוק בעיקר ברצועות וקפיצים… ואולי טיפה נגע בתכנון קדימה.