Images tagged "תחפושות"
"יֵשׁ מִיֵּשׁ" – בעיקר יצירה ממחזרת.
שיקום, שיפוץ, שדרוג ושינוי רהיטים. וכל מה שמזדמן על הדרך… איך הופכים "זבל" לאומנות שימושית.
אני אומר ו-א-ו-ו ענק.
כמה כיף לקרוא אותך, לחוות איתך יחד את תהליך השיפוץ דרך המילים והתמונות מכיסא המחשב שלי בדירה, ללמוד על חומרים, צבעים, לכות וכל מיני פטנטים שאת מכירה (למשל הפורמייקה והמגהץ).
לקחת חפץ די משעמם, כמעט “כלומניק”, ואיכשהוא הפכת אותו לפנינה עיצובית.
הוספת לו גם את הנגיעה שלך בזכות האיורים הנפלאים. איזה רעיון מעולה.
בעיניי הירוק הזה מזעזע עד דשא סינטטי מגרד, אבל בהינתן שזה מה שזה וירוק הוא ירוק – התוצאה לא פחות ממדהימה…
שידה כזו הייתי קונה במיטב זוזיי. היא נראית נהדרת והייתי שמח ליותר תמונות ויותר מקיפות של הלפני כדי לאמוד את גודל השינוי!.
באותו עניין, יש לך במקרה גם פוסטים שכתבת על שיפוצים/שיפצורים של מוצרי IKEA?
יש איזו שידת 3 מגירות RAST של IKEA מעץ אורן שמשום מה הצהיבה לי כ- 3 שנים אחרי הרכישה, ועכשיו אני צריך להבין איך לשפץ אותה.
מודה שאפילו לצבוע אותה אני לא ממש “יודע” איך, כי לא יודע איזה צבע לבחור ומה מתאים לעץ אורן (ולמה עץ אורן מצהיב בכלל סתם ככה אפילו שהוא לא קיבל שמש?!?!?).
עניתי לך באימייל ❤️
בכל מקרה, גם כאן תודתי לך.
היי חרפושית, תודה רבה על המייל.
אקרא ואתעמק.
מודה לך 🙂
אהבתי ברמות!! ממש יפה. הלוואי והיה לי הכישרון לציור
מהמם ומגרה ליצור ולחדש רהיטים ישנים.
יפה מאוד, והכי קשה זה להגיע להסכמות עם הבת, ישר כוח. הכלים יפים וטובים והתמונות נפלאות ואת גם כותבת כסופרת. השבוע טיפלתי בקיר מתפורר מרטיבות, שעולה מהיסודות, ע”י חיפוי בפלטה של פורמייקה שכן תיקון טיח וצבע לא יכול לעזור לאורך זמן. ביום חמישי מתקיים בתל אביב כנס בנושא שימור ושיחזור אני מתכוון להיות שם ואם גם את תהי שם אז אולי נפגש.
נשמע מסקרן.
איך פורמייקה יכולה לעזור לרטיבות? על פניו נשמע שצריך לפתור את האיטום ובעית הרטיביות לפני כל פתרון קוסמטי. לא?
לא אהיה ביום חמישי בכנס.
מאחלת לך כנס מפרה ואיכותי.
שלום.
בעיניי המראה מושלמת ואני רוצה לנסות לשפץ. האם תוכלי בבקשה לכתוב לי את רשימת הציוד הדרוש כולל גווני הצבע והחברות שהשתמשת? אנסה בעצמי.
שנה טובה,
שירלי
בשמחה, אשלח בפרטי אחרי ראש השנה.
מפנה את תשומת ליבך שהצבע הוא ערבוב של שני צבעים. תצטרכי לחפש לבד את המינון הנכון לך.
שתהיה שנה טובה ויצירתית
הי שירלי, לא מצליחה למצא את הכתובת שלך למענה אישי, תוכלי לשלוח לי אותה (עם הקשר) בצור קשר?
אוא פוסט מעולה! האמת שאני עושה עכשיו פרוייקט שקשור למעונות ואשמח להשתמש בצילומים של החתכים שעשית אם זה בסדר מבחינתך (ואם יש לך כאלה באיכות יותר טובה אשמח מאד) כי כפי שאמרת לא קיימים כאלה בצינורות המקובלים
בשמחה רבה.
מוזמנת להוריד את החתכים. אני לא זוכרת את הרזולוציה, אבל אם היא נמוכה, אחפש את המקור אצלי.
כאמור המקור ישן מאד. אולי תוכלי להעביר את זה עיבוד בפוטושופ כדי לטייב את התמונה.
אשמח גם אם בעבודה תצייני את המקור ממנו אני קיבלתי את הצילומים כמו גם קישור לבלוג שלי.
מוזמנת להיות איתי בקשר באופן פרטי (דרך צור קשר. ואחזור אלייך)
תודה על העצות, הטיפים והעידוד. מאוד עוזר.
עוסקת עכשיו בשדרוג ארון תצוגה שהיה שייך לאימי. לא יכולה להפרד ממנו אבל מבינה שהוא זקוק להחייאה.
משערת ששדרוג ארון התצוגה יכול למנוע את הפרדה ממנו. נשמע מאתגר. מאחלת בהצלחה רבה.
סקרנית לראות…
הסבר נפלא ומאד מעודד לטעויות שעושים.עבודתך נפלאה ומזכירה לי את עבודתי בתקופת הקורונה – שיפוץ 2 ספות במבוק חיזוק עם גלילי נייר עיתון כיסוי בעיסת נייר וציפוי בפיסות מחוברות מסע אחר וכד;
שמחה לקרא.
אצלי לתקופת הקורונה היתה השפעה הפוכה :-)
מקווה שיום יבוא וחדוות המיחדוש תחזור אלי…
מאחלת לך להמשיך ליצור ולהנות מהתהליך.
תענוג לקרוא ולהפליג הרחק לטנזניה.
כסא מקסים ועכשיו עוד יותר💚
תודה עפרה ❤️
הכסא נראה נפלא. ה..מ..ו..ן עבודה אבל יש תוצאות. מה עם איזו כרית מעניינת לרכך את הישיבה? הא הא.
ואיך אני אדבק לכסא אם תהיה כרית? ;-)
וברצינות,
יש לי גם לא מעט כסאות מרופדים כאן בבלוג וגם פוסט על כריות. מוזמנת לבחור את מה שמתאים לך.
פוסט מקסים והכיסא המשופץ נראה נהדר!
תודה רבה עדי. שמחה שאהבת.
נהדרת! איזה יופי ואיזה כיף! 😍 ד"ש מהעמק
סליחה על הדילי :-(
תקופה על הפנים.
תודה רבה רבה רבה. כיף לי לקרא וגעגועים ❤️
רחל, אני מעריצה את החריצות שלך! את הסבלנות, ההתמדה. אני, אם בכלל הייתי מתחילה, הייתי מוותרת די מהר. יצא מהמם והשידה המתוקה קיבלה לראשונה בחיה אני משערת, יחס הולם(:
תודה רבה יקרה. הכל הכל בא מאהבה. מי כמוך יודעת.
מתגעגעת.
הי
נהניתי מאוד מהפוסט ויצא מהמם.
רציתי לדעת כיצד מחשבים כמה מטר בד צריך לקנות ? מה מרכיבי החישוב?
תודה
תודה רבה יפעת.
לגבי חישוב, “פשוט” מודדים (פעמיים ;-)) ומעגלים כלפי מעלה. אם לחנות יש מלאי מהבד שניתן לחזור ולקנות עוד, הייתי מסתפקת בזה. אם לא, הייתי מוסיפה לזה לצורך גיבוי ותיקונים אם יהיה צורך.
כנל לגבי הקדר. מודדים אורכים ומחשבים שטח של בד נחוץ.
משערת שעם הנסיון היכולת להעריך נעשת מדוייקת יותר.
תודה על בלוג נהדר. ריגשת אותי כי הזכרת לי את אבא שלי ז”ל שהיה ארכיטקט( כמו גם אמי ואחי) שידע לתקן לשפץ לשחזר ויצור דברים נפלאים. ומה נשאר לי? לאסוף רהיטים לתכנן ולא לבצע. התהליך הוא כול כך זיסיפי שאני לא מצליחה להיות עקבית. אבל מאוד מאוד מעריכה את היופי של חפצים ,אמנות ויופי בכלל. תודה! דפנה.
כמי שמכירה מקרוב את המהלכים שתיארת מרגע האיסוף מהרחוב, דרך פרוק לגורמים, השלמת חלקים חסרים, שיוף ותיקון פגמים אם יש, חיבור מורכב שלפעמים – גם אם אני בודקת שוב ושוב – עושה טעות מביכה וצריכה מהר לפרק לפני שהדבק יתייבש, ולבסוף הרגע המרגש בו יופיו של העץ נחשף בזכות הלכה, רגע ששווה את כל המאמץ, אני מתרשמת מאיכות העבודה המוקפדת שלך וגם מתוספת הצבע שהיא בעצם חתימה אישית שלך. אכן מושלם.
תודה רבה 💚 תמצתת בצורה מדוייקת את התהליך.
מ ו ש ל ם
❤️
מכירה אותך ואת כשרונך הרב.
שוב ושוב מתפעלת מהיצירתיות האינסופית שבך.
השידונת מקסימה!
תודה עפרה. את אחות לאהבה הזו ❤️
את ממש סוג של קוסמת.
איזה פירוט ורמת ירידה לפרטים.
פשוט נפלא של הנפלא.
כל כך שמח שהכרתי את הבלוג הזה שלך. ממש מעניק השראה.
תודה, תודה, תודה 🙏🏻
תגובה שנותנת לי דרייב עצום להמשיך ולשתף. איזה כיף ❤️
השראה! אם אני מתעלם מההסבר המעמיק, הביצוע הנהדר והתוצאה הנדירה עדיין יש לי את הפרטים – הנייר המקופל מעל הפרזול והקומיקס שמציץ מאחור לא פחות מגאוני!
תודה רבה. אני עסוקה עכשיו בלהסמיק ☺️
התגלגלתי לבלוג שלך במקרה (חיפוש המילה פטינה על עץ או משהו כזה בגוגל) ונשאבתי. אני לא קוראת בלוגים כמעט, אבל אני כרגע בפרץ חידוש ושיפוץ רהיטים בבית אז הבלוג שלך נחת לי בול בזמן 🙂
בואי נגיד שכפי הנראה אסתפק בצביעת דלת הכניסה שלנו ואולי אשים לה קצת אפקטים בקטנה, אבל הדלת שלך זו יצירת אמנות ויצירתיות מדהימה. עוד לא ראיתי כזאת מעולם..
נשארת לעקוב ומדי פעם לעלעל בבלוג שלך, תודה על השיתוף של הדברים.
תודה רבה אביגייל. שימחת 🙂
מוזמנת תמיד
אשמח להיות לעזר גם כאן בבלוג וגם אם יש לך שאלות.
מרשים ומעורר השראה בצורה יוצאת מן הכלל.
“ואוו” ו”מדהים” קטן על הפרוייקט הזה… אני בכלל לא מאמין שראיתי את כל מה שראיתי עכשיו.
אני חולם?…
מעולם לא חשבתי שיכולה להיות כזו השקעה בדלת פלדלת מגעילה. שיתכנו כל כך הרבה רעיונות ואפילו גזירי עיתון וקומיקס, והמשקוף.
מה זה היה בכלל?
זה פשוט מעבר ליכולות התפיסה “היצירתיות” ו”מלאכת היד” שלי. כל כך הרבה רמות מעבר.
עבודת אומנות אמיתית, אחד לאחת, מלפנים ומאחור.
אין לי מילים (גם אחרי כל מה שכתבתי).
פשוט מטורף.
(וכשאני חשבתי לשפץ את דלת הפלדלת בדירה השכורה שלי – עכשיו אני אפילו לא יודע מה ואיך אני אמור להתחיל ולעשות ואיך בכלל מתייחסים לדבר הזה…)
תודה רבה ❤️.
משמח מאד.
הכוונה היא לדרבן, לא לשתק. אני עשיתי זאת, גם אתה יכול, קח את החלק הטכני, תביא מהעולם שלך ותערבב.
רוב העבודה כאן היא טכנית לחלוטין ואינה דורשת מיומנויות מיוחדות למעט נחישות וסבלנות. צעד צעד 🙂 ושיהיה בהצלחה!
אחת העבודות שהשאירו אותי מופעם.
פעמים יוצא להעריך עבודה בגלל הזמן המאמץ והקושי שבדרך, פה אני מתפעם מהתוצאה שהיא מדהימה וברמת גימור עולמית.
(תאמינו לי שמיששתי את הדלת במשך כמה דקות כדי להבין אם זה טפט או עבודה אמיתית)
ממש מעורר השראה😁
תודה רבה ❤️
אין ספק שזה אחרת לראות את הדלת עצמה ולא רק תמונות. מאד משמח אותי ומאד מחזק אותי 🙂
איזה יופי שהגעתי לבלוג הזה!
כל כך הרבה מידע וידע… איזו רמת פירוט מרשימה ובהירות כתיבתית.
שאפו.
מתי אספיק לקרוא “הכל”, מתי? 😦
מעריץ את מה שאת עושה פה ואת החיים החדשים שאת מעניקה לריהוט ישן.
כל כך הרבה פעמים אני רואה לצד הפחים של העירייה רהיטים (ספות, מזנונים, שולחנות, שידות), שבמקום להראות לי ישנים ומגעילים ובסוף דרכם, משהו בי ממש ממש ממש נדלק ומואר ואני ממש ממש רואה איך הם יכולים להיהפך למשהו וינטג’י כזה ומושלם.
כמובן שזה חלק מה- ReUse שאני מנסה לעשות לדברים וחלק מאג’נדת המינימליזם ואנטי-צרכניזם שאני מנסה בכל מאודי ללקות בה.
חבל שאני לא עושה עם זה כלום…
מתכנן שיפוצון קטנטן קטנטן קטנטן, רק של רגל רעועה שכנראה ונשברה, ודורשת פירוק חלקי מאוד והרכבה של ריפוד בספה שאמורה להימכר.
לא רשמת מאיזו תוצרת אקדח הסיכות הידני שיש לך ושרכשת (ומה רוחב או אורך הסיכות?).
שמתי עיניי על איזה דגם של אקדח סיכות ידני של Bosch שנראה די רציני ועולה בסה”כ 100 ש”ח (אקדח סיכות ומסמרים BOSCH דגם HT14).
את סבורה שיספיק?…
וואו… עשית לי את השבת 🙂 אם זה לא היה אינטרנט ולא היתה קורונה, הייתי מחבקת אותך. אין, אני לא עומדת בתגובות כאלה. ישר נמרחת.
ולעניינים הטכניים:
אני לא מכירה את האקדח המיועד. אני לא בטוחה שכדאי להשקיע באקדח ידני. אם יש לך עבודה אחת, אקדח ידני פשוט יחסית (שישמש אותך לתלית מודעות אח”כ) יספיק. אם יש לך עבודות נוספות באופק, הייתי שוקלת אקדח חשמלי (שיש גם זולים יותר משלי ולא הרבה יותר יקרים מהידני שדיברת עליו. עניין של שיקול דעת והעדפה). משערת שאם תלך על הידני, הוא יהיה איכותי אבל אין לי מושג אם הוא יענה יותר על הצורך מאקדח פשוט יותר ואם הוא יצליח להתחרות בחשמלי. מסופקני. (אם כי, כאמור, איני מכירה את הדגם הזה)
לי יש אקדח פשוט. אבל יש לי גם אקדח חשמלי אז “זה לא כוחות”… סליחה אם בלבלתי אותך יותר. אם תרצה, שלח לי מייל (בצור קשר) ואוכל לשלוח לך תמונות יותר ספציפיות של האקדח שלי והסיכות שלו.
וואו צילומים וחשיפה מעניינת
תודה עדה.
יש לציין שהיום, כמה שנים מאוחר יותר, לא בטוח שהייתי משפצת כסא כזה בגלל המערכת המכאנית שלו שמתקלקלת בקלות. בדיעבד חבל להשקיע במשהו שלא יחזיק מעמד זמן רב. (הכסא עדיין מתפקד אבל כאמור, המערכת המכנית שלו כבר מגמגמת)
וואווווו מדהיםםם!!!!!! תודה על השיתוף של כל התהליך! אמשיך לעקוב!!
תודה רבה על הפרגון, דניאל 🙂 לעונג הוא לי לשתף.
מקווה לעמוד בציפיות גם בהמשך
כל הכבוד לכם על העבודה הזאת!! אתם נהדרים!! 🙂
תודה רבה 💚
מקווה שנתנו השראה לעוד סטודנטים להפוך את המעונות למקום יותר נעים לשהות בו תוך כדי ניצול משאבים קיימים ומבלי להכנס להוצאות.
פוסט מפורט, חשוב ומרגש! ניכר שעשית עבודה יסודית בכל מובן שהביאה למגורים איכותיים בדירה שמחה עם טאץ’ ייחודי.
שאפו !!!
תודה רבה רונית. מאמינה שזה אחד הדברים היותר חשובים, יותר משמעותיים שעשיתי ועם האימפקט הגדול ביותר.
חשוב מאד מאד בעיני.
ואם עוד אנשים יעזרו בנסיון שלנו ויקדישו להוריהם המזדקנים את תשומת הלב הראויה במציאת פתרון הולם, דייני.
💚
רחל זה מרשים ומפתיע…איך לא שמנו לב לדלתות כל השנים האלה…כל הכבוד על יצירתיות מתפרצת !
תודה מיכל ♥️
מהדלת שלי עכשיו כנראה יהיה קשה להתעלם 😉
זה אגב נכון להרבה דברים, שהם נטמעים בשגרה, לא?
לא רק דלתות…
רחל, זה פשוט מדהים!
תודה רותי.
קצת אסקפיזם עם יתרונות נילווים 🙂
לא פחות ממבריק, גאונות של ממש!
כל הכבוד על הרעיון, הביצוע והשיתוף!
אני מסמיקה 🙂 תודה רבה רבה.
וואו מהמם ויצירתי
♥️
מהמם. תודה על ההסבר על שלבי העבודה והתמונות.תוצאה מופלאה
תודה בטי. העונג כולו שלי 🌷
וואו, נעתקו המילים. איזו השקעה במחשבה ובביצוע!
יהיה פוסט המשך? תמונות התוצר הסופי? (אם לא- הייתי מזמינה את עצמי לבוא ולראות, אבל בימים אלה…..)
בריאות!
תודה יעל, הדלת הושלמה.
כולל מספר ומזוזה (שכמדומני מופיעים גם במצגת בסוף) .
מוזמנת בימים טובים יותר.
הם הרי יגיעו בסופו של דבר.
ואו, יצא מדהים!!!
תודה רבה איילת 🌷
גאוני, שמח, חדשני ומפתיע (שלושה סימני קריאה) !!!
תודה, תודה ♥️
וכיף גם ליצירה. סימן קריאה. 😉
המיילים שאני מקבלת ממך נהדרים, שפע רעיונות מתוייקים אצלי.
המון תודה ושנת חדשה מלאה יצירתיות פורה ומהנה
איזו תגובה נהדרת להתחיל איתה עשור חדש ❤️ שימחת מאד. תודה רבה.
א-מן! פרוייקט מקסים כתמיד, ממש עושה חשק להתחייב ליצירתיות ויצרנות שכזאת בשנה החדשה. ד”ש מהעמק🙋
לונג לונג טיים… מתי את בסביבה? אין צורך להתחייב… היי ספונטנית 😘
פשוט אין מילים עבודה מהנה מעניינת ומהממת…
תודה רבה אריאלה. מהצד שלי אכן עבודה מהנה ומעניינת. שמחה שהיא גם מעבר לזה ❤️
מהמם…. יד לי בובת תצוגה שצבעתי ועיטרתי בנקודות. יש לי עוד אחת שמחכה למוזה.
אהבתי את הטכניקה של הדקופז ואולי אשתמש בה לבובה השניה.
תודה על התיאור המפורט והמעניין ועל טכניקות העבודה
תודה בטי. שמחה לשתף ושמחה אם הבובות שלי עוזרות לזרז את המוזה שתגיע כבר 🙂
מעורר השראה!
תודה רבה. משמח לקרא 🙏
מדהימה את וגם מדהימה העבודה!
לא ממש מפתיע – אבל תענוג אמיתי להיווכח בזה כל פעם מחדש.
תודה על העונג.
תמי
העונג כולו שלי ❤️
שבת שלום
מקסים, נהניתי לקרוא. רואים שאת נהנית מכל רגע!
תודה רבה ג’אן,
אני אכן נהנת.
יש ביצירה הזו משהו מדיטטיבי, זה כיף למצא פתרונות לבעיות שמתעוררות, זה כיף לעצב והכי כיף זה לתת חיים חדשים ופרשנות משלי לרהיט שכמעט הגיע למזבלה.
אגב, יכול להיות שאם את גם בכיוון, יש לי ספה מפעם בשבילך… שגדולה עלי 😉
מדהים. עקבתי אחר התהליך וחזרתי בזמן כשהייתי נגר ולקוחות היו מביאים כסאות, מגירות, וחלקי רהוט לתיקון..
שמחה לעורר זכרונות 🙂
יש כל כך הרבה רהיטים שמושלכים לרחוב. לשמחתי, פרנסתי אינה תלויה בזה ואני אוספת לי את אותם אלה ש”מדברים” אלי, שאני רואה בהם את מה שיכול להיות ועדיין איננו.
שתהיה שנה טובה ושנצליח ליצור יש מיש בכל תחומי חיינו.
כרגיל, ללקק את האצבעות מהפוסט ומהעבודה.
לגבי החורים: נראה לי שתפקידם לאפשר יציאת אויר כשמתיישבים על הכיסא, בייחוד אם הריפוד המקורי היה אטום (עור ?), כדי שלא יווצר לחץ על התפרים והחיבור לעץ.
נשמע הגיוני…תודה רבה!
ומזכיר לי את כל כריות “הפלוצים” שנהננו מאד מהן בשלבי חיים אחרים 🙂
איזה מזל שלא ויתרתי על החורים האלה…לא הייתי רוצה להביך את אורחי 😉
אשמח לכתובת היכן להזמין את רצועות היוטה. תודה
הי איציק, מציעה לך לחפש באיביי אביזרים וחומרים לריפוד ולהשוות מוכרים ומחירים נכון להיום. פעם אחרונה, חבר הביא לי רצועות יוטה מארהב ואת ההזמנה שעשיתי לספה עשיתי ממזמן. אין לי מושג אם האתר ממנו הזמנתי בזמנו עדיין עובד עם איביי או בכלל (הכנסתי בזמנו את כל הכתובות והקישורים מהן הזמנתי בפוסטים הרלוונטיים כך שהכל זמין לך, אבל יכול להיות שהם כבר לא אקטואליים)
מכינה אותך שעלויות המשלוח גבוהות…
מאחלת שנה טובה וחג שמח. שיהיה בהצלחה 🙂
פוסט יפייפה ומושקע, וכך גם הקיט. תודה על המידע 😀
תודה רבה ❤️ שמחה לשתף ושמחה לקבל כזה פידבק…
אמסור גם הלאה, לבת שלי 🙂
יצא מהמם! אפשר מתכון לווקס?
תודה רבה 💚
מעתיקה כאן את מה שכתבתי בפוסט על שולחן הקפה שחידשתי:
https://www.yesh-m-yesh.com/%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%94%d7%a7%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d/
(ובזכותך גם אערוך ואכניס קישור גם בפוסט עצמו. תודה רבה :-))
ווקס ביתי:
בעבר השתמשתי כווקס לרהיטים באנטיק ווקס של יעקבי שבהחלט עושה את העבודה.
עדיין יש לי אותו וכנראה גם אשתמש בו בעתיד, לפחות עד שאסיים אותו.
החיסרון שלו מבחינתי הוא הריח שלו.
מי שמכיר אותי יודע שאני מאד רגישה לריחות והפעם החלטתי להשתמש בווקס שאני מכינה בעצמי ומשתמשת בו בעיקר לשימושים קוסמטיים (שמעולה לסובלים מאטופיק דרמטיטיס מאחר והוא טבעי לחלוטין). קרם גוף, קרם פנים ושפתיים, קרם רגליים…רב שימושי.
ואם הוא טוב לגוף, אין סיבה שלא יהיה טוב לעץ.
הוא עשוי מדונג דבורים – החומר ממנו עשויה חלת הדבש בכוורות (מיכל ואודי, חברים שלי, נתנו לי מחלות הדבש בכוורות שלהם), ושמן איכותי כלשהו. ביחס 1:3-4 (יחידה אחת של דונג על 3-4 יחידות של שמן)
אני משתמשת בעיקר בשמן קוקוס (שטמפ’ ההתמצקות שלו גבוהה יחסית) וקצת בשמן זית. לתערובת הזו (שאני ממיסה יחד) אני מוסיפה כמה טיפות של שמנים אתריים כדי להנות מהיתרונות שלהם. במקרה שלנו זה בעיקר ריח…
למי שמעוניין יש לא מעט הדרכות באינטרנט.
בתור מי שחוטאת בתפירה לבית מדי פעם, כולי התפעמות מהדיוק, האסתטיקה, החוכמה – המשולבים בעבודה שלך. כולה ספה – ויצאתי נפעמת!
תודה רבה רותי. מילותייך יקרות לי.
ובאשר למקור השם “קדר’- אחד הפירושים של קדר הוא פעולה כמעט בלתי אפשרית שמטרתה להקשות, נראה פירוש מושלם לקדר בריפוד (-;
שיחקת אותה. צחקתי מאד ואהבתי מאד!
אבל…
אני בספק אם זה המקור לשם 😉
ריפוד ספה עם קדר, איזה אתגר גדול, כל הכבוד על הביצוע ותודה רבה על השיתוף
תודה רבה. באהבה.
את הקדר היה כיף להכין.
האתגר האמיתי (או שמא הקדר האמיתי? :-)) היו הרוכסנים.
אוהבת את יצירתך ואת הגישה הפילוסופית.
תודה רבה. גם על הפרגון וגם על שבחרת לכתוב. שימחת אותי 💚
רחל, התוצאה מדהימה! מאוהבת בבלוג מאז היכרותי עם הספה המשופצת.
שאלה: למה בחרת בשלאק ולא פוליטורה תעשייתית? האם יש צורך בגימור נוסף (לדוגמא לכה)?
תודה רבה אנה, ממש כיף לקרא.
לגבי הפוליטורה, במקרה זה הסיבה היא פרוזאית. זו הפוליטורה שיש לי ואני מעדיפה לעשות בה שימוש לפני שאקנה חדשה.
כמו כן, הסיבה שבגללה העדפתי אותה כששיפצתי את הספה, במקרה רלוונטית גם לכאן. הנסיון להצמד לטכניקות בהן הרהיטים נעשו בעבר. גם ההדום הזה שייך לתקופות בהן ריפדו בשיטות קלאסיות.
ולשאלתך, אחרי שלאק אין צורך בלכה.
השלאק עצמו מתקשה (ויותר משכבה לשכבה) ומהווה גימור איכותי שמגן על העץ. אין צורך בגימור נוסף.
מ ו ש ל ם
תודה רבה רות ❤️
יא, רחל, את מוכשרת שזה משהו! (וגם חרוצה שאין דברים כאלה!) איזה כיף לילדים שלך! 😍
❤️
תודה תמר.
הרבה זמן עבר…. מתי את בסביבה?
מקסים ממש ועוד יותר כתיבתך הרהוטה והמשעשעת:)
איזה כיף לקרא הערה כזו.
זה נכון תמיד ובפרט היום, ביום הולדתי…
תודה על הכל 💜 גם על הטיימינג…
וואו, וואו ועוד הפעם וואו
איזו עבודת מחשבת
איזה כיף עשית לי עם התגובה שלך…
תודה רבה. מוזמנת תמיד ❤️
פרויקט נהדר וכתיבה נהדרת! מאד אהבתי את ההסברים שלך שחושבים צעד קדימה בשביל כולם!
תודה רבה תמר. זה הערך המוסף שאני רוצה לתת פה בבלוג ואני ממש ממש שמחה שהצלחתי. שימחת אותי 😊
אהבתי, במיוחד את הסבלנות והקבלה של הנכים
תודה רבה כרמלה.
משמח אותי שאני יכולה להחזיר רהיט שהושלך, לתפקוד מלא. ואם אפשר עם תוספת או אמירה אישית, אז אפילו טוב יותר.
הלוואי וזה היה קל כל כך גם עם אנשים.
מאחלת שנה טובה ויצירתית עם הרבה סבלנות והכלת השונה.
רעיון נפלא. באמת הייתי זקוק למשהו כזה הבוקר (שנת הלימודים התחילה אצלנו היום).
צריל לחשוב על משהו דומה למי שאין לו איפור בבית.
דווקא היה משעשע לראות אותך עם שפתון 🙂
משערת שכל אילתור אחר היה מורכב יותר. וכל תחליף לנשיקה אמיתית יוזיל וירוקן מהמשמעות של המחווה.
אז אפשר לקנות שפתון זול למטרות מעין אלה (אוטוטו הלוווין?)
ואפשר להעזר בו גם ולהשאיר איתו נשיקות על מראות בדרך. בטוחה שהבנות ישמחו למצות את האפשרויות. (מי שיצטרך לנקות את המראות, קצת פחות. )
ובבקשה. .
לשמור לי תמונה שלך עם שפתון!!
אחד הפוסטים הכי מושקעים וברורים שקראתי בנושא. תודה לך
איזה כיף לקרא. תודה רבה ענת. 3>
השולחן מיוחד ומפתיע וגם מאוד שימושי.הייתי מציבה שולחן כזה אצלי בבית. מאוד יצירתי.
תודה זהבה. שמחה שאהבת. אין ספק שהשולחן לא נמצא בטווח הקונצנזוס 😉
ואו, יצא מהמם, ומעבר לזה, תודה על כל פירוט התהליך והקישורים לכל מה שצריך .מאוד עוזר, תודה רבה!
תודה רבה איילת. העונג כולו שלי.
זו היתה הכוונה מלכתחילה של הבלוג הזה. לחלוק את נסיוני המתהווה עם אחרים. שיצאו אף הם לדרך משלהם. את משמחת אותי מאד בדברייך.
יפיפה ממש. כיף לראות תהליך כזה מלא מחשבה ותשומת לב.
איזה כיף לקרא תגובה כזו. תודה רבה. ❤
ובנוסף הוא גם נוח מאוד;)
נכון?
בכלל לא מרגישים שיושבים על עכביש…;-)
אבל באמת,
זו היתה אחת הסיבות שרציתי לשפץ אותו.
הכסאות הללו ממש נוחים.
מלכה!
💝
נפלא ומענג כתמיד לחוות את היצירתיות והידיים המדהימות שמוציאות את היצירתיות לפועל.
זה מרחיב את הלב, הגם שאני לא מהמיישמים. אבל מי שאמר שכולנו צריכים? (-:
תמי, חייכת אותי באמצע תחרות דיבייט בלוד 🙂
וכשתרצי, אשמח ליישם עבורך. אני טיים.
בוודאי לחלוק את התהליך עם מפרגנים כמוך. תודה רבה 💚
פשוט נהדר . ההסברים בירורים תמשיכי לשתף
תודה זהבה.
בהחלט זו הכוונה שלי.
כיף שיש קוראות נאמנות (וקוראים נאמנים…) שאוהבים זאת.
תוצאה מקסימה.
שלבי העבודה מפורטים וןברורים, כתמיד, ותודה רבה על כך.
אני מניחה שתהיינה לי שאלות בהמשך, אך בשלב זה – מהו המכשיר ששולף את המסמרים הדקורטיביים (אולי אספיק לבקש מהמחותנת שמגיעה מארה”ב (-: )
תודה רבה יעל.
אשמח מאד לענות ולהבהיר שאלות לכשיתעוררו.
המכשיר הנ”ל הוא מכשיר (פשוט) שרפדים עושים בו שימוש כמו גם מכשיר להוצאת סיכות. חבר שלי הביא לי את שני המכשירים הללו. הוא ידע שלא הצלחתי להשיגם כאן. בוודאי לא במחיר שפוי (בכנות, לא זוכרת כבר) לדבריו בארה”ב זה זול מאד.
אלו המכשירים כפי שהם מופיעים באמזון (עם המשלוח זה גם לא זול!)
https://www.amazon.com/YXGOOD-Upholstery-Construction-Staple-Remover/dp/B01IK79THE/ref=sr_1_7?ie=UTF8&qid=1508407315&sr=8-7&keywords=upholstery+staple+remover+with+tack+puller+tool
אם היא יכולה שתביא לך את שניהם.
מכשיר להוצאת סיכות מאד שימושי לחידוש ריפוד ומקל על העבודה.
מאוד מיוחד .הרבה עבודה והרבה סבלנות והתוצאה מקסימה
תודה זהבה.
אכן הרבה עבודה, אבל אני אוהבת את העבודה ואת התהליך ואת הלמידה תוך כדי. העובדה שאוהבים את מה שעשיתי, היא בונוס משמח כשלעצמו. שבת שלום 💙
נראה מדהים.
לא יודע איך זה בארץ, אבל אנשים שזה התחביב שלהם באמריקה משקיעים הרבה מאד זמן וכסף על תחפושות וציוד נלווה, והרבה מזה קנוי ולא רק עבודת יד. את מתחרה בהם בהצלחה.
וואו. . תודה.
זה בהחלט מגרש משחקים הרבה יותר מאתגר.
אני מרגישה כאן כמו חובבנית מתחילה אז אני מאמצת את דבריך בחום.
עם זאת, ברור לי שיש לפני עוד דרך ארוכה והרבה מה ללמוד.
כיף שיש רוח גבית 💙
קודם כל: מזל טוב על שנה לבלוג.
המראה מוצאת חן בעיני. חשבתי שאם תולים אותה אופקית בגובה העיניים, אז אפשר להוסיף עוד כמה ידיות מתאימות בצד התחתון של המראה, וזה הופך להיות מתלה כובעים שימושי. כמובן, רק למי שיש לו מספר סביר של כובעים!
בהצלחה במכירות.
נראה לי שהצלחתי לגרור אותך לצד האפל של הדיסטרסינג 😉
לגבי הידיות, השתעשתי בהחלט עם הרעיון, אבל אני חשבתי על מישמש של ידיות (לא בהכרת תואמות) וכן, חשבתי לתלות לא בהכרח בגובה העיניים. אני אוהבת מראות שמשקפות את החלל האור, התנועה ולא בהכרח אותנו. מה אתה אומר?
וסביר, זה… בהחלט יחסי…
טיפול יצירתי ביותר למראת איקאה. רעיון שימושי: להוסיף פרזולים כפי שהוצע כאן בתגובה ולתלות צעיפים בחורף, או חגורות, או תיקים, או תכשיטים, שלא יסתירו את המראה.
רחל, התחפושות כרגיל מדהימות!! ובזכותן התוודע לי שגם את חובבת עכבישים.. אני כבר 20 שנה חולקת את ביתי עם טרנטולה.. (לפחות אחת), ולא בגלל שאני עכבישאית. זה היה חלק מעיסקת החבילה שלי.. הראשונה שלנו אפילו זכתה לעשות עלייה מברזיל.. 🙂
מממ…מעניין.
איזו מן עסקת חבילה כוללת טרנטולה??
אני לא בטוחה שאני אוהבת אותם מספיק כדי לחיות עם אחת אמיתית (כי מחופשות, אין לי בעיה…) בבית.
בכל זאת… ציורי עכביש(א)ים על קור וגם תחפושות, יצירתיות ככל שיהיו, הם לא באמת הדבר האמיתי…
רחל – אין כמוך!! את מדהימה וכשרון היצירה שלך אינו נפסק. הרווח של כל העולם שאת חולקת איתו את תוצרי הכשרון השופע. תמשיכי להנות מהעשייה ולשתף. העונג כולו שלנו.
וגם שלי 🙂
תודה רבה תמי.
אני חייב לציין שזה יצא מעולה עם הצבע הלבן. והטעות הקטנה בחיתוך המדף רק מוסיפה לזה אופי.
כמובן שאם כל השולחן היה לבן זה היה יוצא מכוער ביותר.
ידעתי שאם מישהו יבחין (או בכלל יחפש…) זה אתה.
זה אפילו לא חיתוך המדף, פשוט הנחתי אותו הפוך (וכך רואים שזה לא סימטרי לחלוטין. ואני מסכימה לחלוטין בנושא האופי…)
ולגבי יופי והעדפות,
דווקא זכרתי שאתה אוהב פחות תוצרים של דיסטסינג…
ובכל זאת, מסתבר… שמחה שאהבת.
אמרו חכמים כבר לפני: על טעם ועל ריח…וגו’…
היי
אני אשמח לדעת אם יש אפשרות להשיג אתהתיפושת הזו .
אני מחפשת כבר הרבה זמן תחפושת צנועה של מלכת שבא ולא מוצאת.
תודה מראש (:
תמר
היי תמר,
אני מקבלת את זה כמחמאה. תודה רבה.
התחפושות שלי בשלב זה לא עומדות למכירה.
אם וכאשר אחליט למכור את אוסף התחפושות שלי, מבטיחה לפנות אלייך ראשונה.
עם זאת,
אולי תוכלי לקבל השראה מהדרך שלי ולבנות לך את התחפושת הנכונה והמתאימה לך.
אם יש לך שאלות טכניות ספציפיות, אשמח לנסות לעזור.
את מוזמנת לפנות אלי דרך דף “צרו קשר” או לאימייל yesh.m.yesh.2017@gmail.com
יפה! כבוד
תודה רבה אורלי 🙂
אולי בעתיד תפרסמי צילום של כל המטבח עם כל המרכיבים השונים יחדיו?
הכסאות יצאו יפים למרות הריפוד. הם גם מותאמים טוב לארונית שהפכה למדף. אני מעדיף את הצבע החלק לעומת חיקוי של צבע ישן של הארונית – מעניין איך זה יעבוד יחד.
זו התוכנית.
הבעיה היחידה היא שהמטבח נמצא בחיפה ואני לא… 😉
ואני מכירה מישהי שתמחה בתוקף על הבחירה שלך להשתמש ב”למרות”
אני בטוחה שלדעתה כל ריפוד אחר היה פחות מוצלח.
לגבי ישון של רהיט…
אמרת לי כבר בעבר שאתה פחות אוהב את הסגנון הזה ובן זוגי יזדהה איתך (או לפחות זה היה כך בעבר…)
אני כן אוהבת את הסגנון הזה מאחר א. אני חושבת שרישומי הזמן הם יפים (כן, גם קמטים על הפנים. בעיקר אם הם קמטי צחוק) ב. תהליך הישון יחודי לכל רהיט. גם אם יש שני רהיטים לכאורה זהים, תהליך היישון יבדיל ביניהם ג. המראה הזה הוא מאד סלחני. קשה לפשל בו. הכל הולך וזה בסדר, אם זה לטעמך. ואם לא, תמשיך לעבוד על הרהיט עד שיהיה לטעמך.
ובכל זאת,
ליישון יש אמירה ונוכחות שלפעמים מתחרה במשהו אחר. ואז אני בוחרת שלא…
הרעיון מעניין ויצירתי מאד. זה גם משתלב יפה חזותית. בהצלחה.
תודה רבה רבה. נדע עוד 3 ימים…
אהבתי מאוד את הרעיון ואת הביצוע. טרם ראיתי משהו דומה בציור השלום. מאחלת שתזכה במקום הראשון בתחרות הארצית.
תודה רבה זהבה. כולנו מתרגשים איתה ומחזיקים לה אצבעות.
רוב האנשים לא יודעים אבל בחלק גדול מהמקרים המעבר לבת אבות או דיור מוגן מאפשר רווח כספי אלטרנטיבי מתכולת הדירה של ההורים המבוגרים. כוללת פריטי אספנות בעלי ערך כספי משמעותי. אם בתכולת הדירה יש ספרים ישנים, תקליטים, מסמכים עתיקים, פריטי יודאיקה או כל פריט משנות החמישים, יש מצב שהם שווים לא מעט כסף. חפשו בגוגל “פינוי דירות יוסף האוסף” וקבלו מאמר שיסביר לכם איך להעריך באופן עצמאי את תכולת הדירה שלכם.
רחל יקרה – הכתיבה שלך מרגשת, הן לגבי התהליך הרגשי של מעבר אימך לדיור מוגן והן לגבי היצירתיות בחומרים והתאמת ריהוט לצרכי המקום והאדם. תמשיכי כך (-:
תודה רבה תמי. את משמחת אותי בתגובתך
המראה יצאה יפה מאד. בנוסף, הבעיות הטכניות באתר לא מטרידות. לא הייתי מבחין בזה.
וגם למדתי משהו חדש: העברת תמונה למשטח עץ. אין לי מושג למה ומתי, אבל יש לי הרגשה שאשתמש בזה בעתיד.
כן…זה בהחלט שימושי וגם קל. ואגב, יש שיטות שונות כך שיכול להיות ששווה לחקור את הנושא יותר לעומק. ומשתמשים בזה לא רק על עץ…
אם הבת מרוצה, זה אומר הכל.
יצא יפה מאד, נראה נוח וגם קל לניקוי.הייתי מעדיף פינת אוכל שלמה כזאת על פני מה שיש לי עכשיו.
עם השיטה שאני עובדת (מוצאת רהיטים ברחוב ומשפצת) לרוב לא יהיה יותר מכסא אחד או שניים גג שהם אותו הדבר, אז סביר שפינת האוכל אם תצא מתחת לידי, תהיה אקלקטית לעילא. ואולי בזה כל הקסם. מה יש לך עכשיו?
פינגבאק: הכסא הצבעוני ל(יד) שולחן החג... או סתם לארוח. - "יֵשׁ מִיֵּשׁ""יֵשׁ מִיֵּשׁ"
מצא חן בעיני מאד. הייתי רוצה ספה כזאת בבית.
השמיכה העשוייה ג’ינס שראיתי במוזיאון היתה ללא כיסים – כך זה הגיוני בשביל שמיכה. השימוש בכיסים כאן מעורר השראה. גם אם קשה לעשות פרוייקט גדול כמו כל הספה, אפשר להוסיף כיסים לספה קיימת. נראה לי שאולי הכיסים יותר נוחים לשימוש בצד החיצוני של הספה, אבל איני יודע אם זה ייראה טוב.
הוספת בד עם כיסים לספה אינו הרעיון שלי. הדבר קיים ומתפקד.
אני לקחתי וניצלתי את המוטיב של מכנסי הג’ינס על פרטיהם האופייניים כולל הכיסים.
זו הסיבה גם שהכיסים פנימיים ולא חיצוניים.
אגב, השתמשתי גם בתכי החגורה כפרט חיבור בין חלקי בד ובחגורה על הידית עם כפתור כפול (כך שאפשר להדק יותר או פחות את החגורה) , ניתן אף בפרט הזה להשתמש לתליית דברים או להשחלה או כיד הדמיון הטובה.
בהזדמנות כשאתה באזור, אתה מוזמן לבא לראות אותה בלייב…אלא אם הספה תוחרם ע”י הבן שלי לטובת דירתו החדשה
את עושה לי חשק לחזור להיות סטודנטית במעונות – אבל רק בתנאי שאת תהיי חלק מזה גם (-:
זו ילדותי השניה :-)…
אז מה אנחנו קובעות? מתחילים להסתכל על סילבוס?
הייתי שמחה לראות את התערוכה המדוברת.
יש משהו מאד יהיר במגמה החברתית ובנטיה האנושית לנצל ולזרוק (ועל הדרך להרוס ולפגוע בכל מה שלכאורה מפריע ובלי לחשוב כלל פעמיים).
לא תזיק לחברה האנושית קצת יותר ענווה וכבוד ליש, דבר שאצל הדורות הקודמים היה מובנה בחינוך הבסיסי כחלק מהתמודדות עם מחסור.
תעשיית האופנה היום (ובפרט בג’ינסים) עושה שימוש ציני ברעיון ומפספסת אותו לחלוטין. לקחת ג’ינס חדש, לחורר אותו לדעת ולהלביש איתו המונים, נשמע לי כבר עובר כל גבול של טעם טוב.
אבל מי אני…
ולגבי הספה שלי –
מכנסי הג’ינס הם רק צד אחד של התמונה.
כאמור, הרעיון שלי היה לשלב ניגודים. מכנסי הג’ינס- השכיחים, היומיומיים שיש אותם לכל אדם על פני כדוה”א -נותנים קונטרה לברוקד שמיועד לקימונו – בגד יצוגי וטקסי שנלבש בסיטואציות מאד מיוחדות. בפוסט האחרון על הספה, הברוקד יקבל יותר מקום ובוודאי השילוב ביניהם, לכדי מוצר מוגמר.
יש סוג אמנות עממית נפוץ מאד בארה”ב, שהתפתח בעיקר באמריקה, ונקרא Quilt. זו תפירה של פיסות בד יחד כדי ליצור יריעה. עושים מזה שמיכות (שתי יריעות כאלה נתפרות יחד עם ריפוד ביניהן). עושים גם ריפוד לרהיטים (ספות, כריות, כורסאות). מחברים את פיסות הבד יחד ליצירה יפה ככל הניתן – יש עבודות מדהימות ולא רק של מקצוענים. זה התפתח באמריקה לפני מאות שנים בגלל עוני: בדים היו יקרים מאד ולא זרקו אף פיסה, קטנה ככל שתהיה. היום זה נעשה רק לצורך אמנותי.
פעם ראיתי תערוכה של שמיכות כאלה, חלקן חדשות יחסות וחלקן יותר ישנות. מכל התערוכה, שבתה את ליבי עבודה אחת ממדינת אלבמה ומלפני כשמונים שנים. אלבמה מקום עני ביותר גם היום והרבה יותר עני אז. השמיכה לא נעשתה בשביל יופי, אבל היה בה חן מיוחד – הדרך בה חתיכות בד גדולות ודהויות, מחוברות יחד כמעשה תשבץ מתמטי מסובך. זה היה עשוי כולו ממכנסי ג’ינס, דומה מאד לכרית שלך. זו היצירה היחידה שאני זוכר בבירור מכל התערוכה.
הריהוט הקודם הוא כן מעץ 🙂
אבל הוא נראה שונה לחלוטין לפני הצביעה.
למרות שאני נוטה להשאר נאמנה לעץ, כשהעץ צבוע כבר, זה לא קל ולא תמיד משתלם להסיר לחלוטין את הצבע כך שצבע הוא פתרון טוב. כשיש צורך לשלב פריטים שונים לחלוטין, אז בוודאי יש יתרון לצבע, כגורם מאחד.
לגבי משטחים משקפים, לא אני ולא בן זוגי אוהבים להצטלם… 😉
אני רק יכול לנחש מהי פינת איפור ובשביל מה זה טוב. לעומת זאת, ריתק אותי המעבר מחתיחת פלסטיק למשהו שנראה כמו עץ ועוד מתאים בדיוק לריהוט עץ שקדם לו. בעצם, אולי גם הריהוט הקודם אינו עץ?
יש לך גם פתרונות מעניינים לבעיה של צילום מראה, או כל משטח משקף אחר.
אני איתך כל הדרך. בינתיים הסברת יפה מאד למה ספות טובות עולות כל כך הרבה כסף.
חחח…כן האתר בחסות איגוד יצרני הספות בע”מ.
מן הראוי לציין שאנשי מקצוע שאף מתפרנסים מזה (או מנסים להתפרנס??) עושים קיצורי דרך ובוחרים חומרים זולים וזמינים. (ואל תשכחו שהם כנראה מנוסים וזריזים ממני)
מן הסתם זה לא מקרי שיש יותר נהירה להייטק. הלאו-טק נשאר לנשמה.. אבל עם זה קשה להאכיל את המשפחה.
תודה,קיבלתי ספה ישנה ומיושנת מאד לאחר בדיקה קנו אותה מאנגליה בשנת 1941,
פשוט התבלה מעובש ונהרסה מהגשם האחרון,היא היתה בחוץ,
להפתעתי החתה מרופדת בשערות,כן בשערות.
בכמות של 24 שקיות זבל גדולות.
פירתי הכל,ניקיתי הכל היו כמה מאות מסמרים דלנעליים של פעם,והיום אני מרפד מחדש עם מזרון רגיל,ורצועות של תריס (כי אין לי אחרת) ומשתמש עם אותם מסמרים, בסוף יצא טוב בע”ה.
מעלה בי זכרונות…
רצועות של תריס נשמע מעניין. תבדוק את החומר לפני שאתה משקיע עבודה. רצועות שעשויות מפלסטיק התפוררו אצלי מהר (להבדיל מרצועות מסיב טבעי) וכנראה תצטרך לצופף אותן יותר.
ממליצה מאד על מכשיר למתיחת רצועות וגם עם אקדח סיכות…
ואם תתאהב בזה כמוני, תשתמש בהם גם בעתיד 😉
מאחלת בהצלחה רבה.
תצלם!
(ואשמח גם אני לראות)
תודה רבה. כיף לשמוע.
חששתי שתאור העבודה על הספה הוא טכני מדי וארוך …ואני מאבדת אתכם בדרך…
לא איבדת אותי – אני ממתין להמשך. בינתיים אני מתפעל ממידת ההשקעה הדרושה לפרוייקט כזה.
בפרוייקט כזה חוץ ממידת ההשקעה יש מגוון רחב של מיומנויות. זה כיף אבל ללא ספק ה-ר-ב-ה מאד עבודה. יש עוד דרך לא קצרה עד שנגיע לספה המוגמרת. אבל… גם זה יגיע.
כמה נחישות ויצירתיות יש בך, מדהימה 👏👏👏
כסא מקסיםםםם והעבודה הרבה ניכרת בו בברור.
יצא לך יפה במיוחד. ללא ספק ההשראה של הונדרטוואסר מוצלחת – גם הוא לקח דברים ישנים ונתן להם מראה יוצא דופן.
תודה רבה. צודק.
אני גם מזדהה עם הגישה שלו לארכיטקטורה שאומרת שחלק משמעותי בארכיטקטורה ובאופי המבנה צריך להתבצע ע”י הדיירים שחיים בבית, במבנה. הגישה הנהוגה היום שהתכנון נגמר (ויש סטיילינג, וצילום למגזין…) לפני שהדייר נכנס וחי בחלל, לדעתי מוטעית ביסודה. יש משהו צבוע וסטרילי בגישה הזו…
הכסא פשוט מדהים וכמה עבודה השקעת. האם את רק מסבירה איך לעשות לבד ? או גם מוכרת ?
חג שמח.
תודה רבה זהבה.
נגעת בנקודה רגישה. עקרונית אשמח למכור אבל איני בטוחה שלאור כמות העבודה שאני משקיעה, זה גם יהיה כלכלי.
בשלב זה, אני שמחה לשתף אתכם בתהליך כדי שמי שמעוניין לשפץ בעצמו, יראה שזה אפשרי וזמין.
כמו כן, אשמח לענות על שאלות אם וכש-מתעוררות בתהליך.
שיהיה חג שבועות שמח.
מראה הספה הסופי מדהים ואפילו מוצלח יותר במציאות. אין טוב ממראה עיניים.
בהחלט מוכשרת 👏👏👏
😊 תודה רבה
וככל השמציאות עולה על הצילום, לדעתי הצילומים מצויינים. צילם אותם (כמו גם את רוב עבודותי הגמורות) בן זוגי ואני מנצלת גם את הפלטפורמה הזו לציין ולהודות לו.
בהחלט איש אשכולות וצילום נפלא. פשוט אהבתי מאוד את האופן היחודי בו ריפדת את המושב וזאת לא ניתן לראות בזוית הספציפית בעלת דגשים אחרים.
התוצאה הסופית יפה ומרשימה, במיוחד אם נתחשב בעובדה שהספה היתה מגעילה גם כשהיתה חדשה.
מעניין לדעת אם זה גם נוח, ומה הסיבה לכרית ישיבה עבה כל כך. אצטרך להמתין לשלב 4 או 6…
תודה…אני חושבת 😉
ולגבי כרית הישיבה… תודה על הפניית תשומת הלב שלי. אענה גם על זה בהמשך. ואם שיקול הדעת שלי היה מוטעה, לזכותי יאמר… טוב נו…סבלנות, אענה בבא הזמן 🙂
אני אומרת שהפולניה אכן צודקת ושהמגירה אכן בובל’ה. כמו שהבטחת.
😘 תודה יקירה.
הפולניה שמחה שהיא לא לבד בחושך 😉
אני עוקב בעניין מתחילת הבלוג, וכיף לראות כשרון נהדר כזה.
ביקרתי כמה פעמים במסעדה מקסיקנית (קליפורניה) שעיצבו אותה כך שפנים המסעדה נראה כאילו הוא רחוב חיצוני. על הקירות היו ציורי נוף וגם ציורים של קירות חצוניים של בתים, והיו תריסים כמו שלך תלויים על הקיר (הפנימי של המסעדה) כדי להדגיש את האשליה שאנו נמצאים בחוץ.
מעניין איך תפתרי את זה? כשהתריס תלוי בתוך הבית יש אשליה שהקיר הוא חיצוני ומה שרואים ב”חלון” יהיה פנים הבית. מקווה שתפרסמי בקרוב את התוצאה הסופית…
וואו, כיף לשמוע ותודה רבה על המחמאה.
נראה שהייתי אוהבת את המסעדה הזו…
אצלי גם החלון וגם הנוף נמצאים עדיין בראשי בלבד.
יום אחד זה יקרה, ואז כמובן גם אתעד ואעלה את זה לבלוג.
בינתיים אל תעצור את הנשימה …יש דברים אחרים בקנה…זה כנראה לא יהיה בקרוב.
פשוט מדהים איך התריס נראה בהתחלה ואיך נראה בסוף התהליך.אמנות לשמה.
אלופה !!!
הייתי עדה לחלק הסופי של התהליך. לא יכולתי לדמיין שקדמו לכך כל כך הרבה שלבים.
מחכה לראות את התוצר על הקיר
אוף, כמה שזה פשוט. אין כמוך. והסרטון המשעשע בסיום רק מדגיש את הכשרון העצום שיש בך. ממשיכה לעקוב בהנאה רבה. תמי
תודה רבה, תמי 😊 כיף לקבל תגובה כזו. מקווה להצליח “לספק את הסחורה” גם בהמשך.
ברכות לגזירת הסרט בפתח הבלוג! מגע האצבעות הקסום שלך רק מתחיל להתגלות פה לעולם. מוזמנת לחשוף עוד מהכשרון שניחנת בו. לכולנו יש מה להרוויח מזה (-:
נשיקות
תמי
שילוב נדיר של אינטלקט, רגש, יצירה, דמיון, אומץ ואהבה…..
את שילוב רב גוני של מילה, חומר,צבע, ישן, מחודש, עשיה ושימת לב לפרטים הקטנים
מי יתן והשראתך תאיר את לב עוקבייך ליצירת היש מיש שלהם,
בהצלחה
אוהב
בןישראל
מקסים
לא מזמן נתקלתי בתמונה של שני זקנים ,( מה זה זקנים למעשה? הגדרה פסיכולוגית: כשכל מה שחדש נראה לך כישן) , שמתחתיה כתוב- “שואלים אותנו איך אנחנו מחזיקים ביחד כל כך הרבה שנים? התשובה היא שבדור שלנו כשמשהו התקלקל היינו מתקנים ולא זורקים…
זה מה שאת עושה.
מקסים, שיפוץ לרהיט שבטוח גם משפץ את הנפש….
תמשיכי להפיץ טוב
תולי
מרתק לעקוב אחר תהליך של יצירה ולקבל טיפים חשובים על הדרך.
בהצלחה יקירה, מחכה לפוסט הבא
המון בהצלחה אמא!
אני בטוח בכך שתתפתחי ותתעצמי. זהו רק הפוסט הראשון אך יש עוד הרבה מה לראות ולעשות. תחלקי את הכישרון שלך עם אנשים רבים, שיקבלו ממך ידע ועניין רב, כי יש המון מה ללמוד ממך.
אוהב אותך
כל הכבוד ובשעה טובה! מאחלת הצלחה, הנאה והרבה השראה. מתה מסקרנות לאן כל זה יוביל 🌼