המדף (שהיה פעם ארונית) במטבח בדירה שכורה

כבר כשראיתי את הארונית הזו ברחוב, היה לי ברור שהיא הופכת להיות מדף.
הפרופורציות שלה ממש התחננו לזה.
למען הדיוק, הפרופורציות שלה (והויז'ן שלי כנגזרת של זה…),  גרמו לי לאסוף את הארונית הזו מהרחוב.
את המדף הפוטנציאלי הזה אמקם במטבח של הבן שלי.
עקרונית, אפשר למקם בכל מקום…אפשר לשלב עם תאורה מעל מיטה, אפשר כמדף בחדר ילדים או כיד הדמיון ולפי הצורך המתעורר…

יש מיש - מדף. ארונית ורתיקלית במקור.

כאן בתמונה רואים את הארונית כפי שנגררה הביתה.
הארונית עומדת הפוך כשהסוקל שלה למעלה, אבל אני בטוחה שאתם מצליחים לראות…

מה אתם אומרים?
אתם איתי בקטע?
רוצים לזרום איתי הלאה ולהחליט בהמשך?

המטבח בדירה השכורה של הבן שלי הוא סגור (עם דלת) והוא קוי כך שהארונות, הכיריים והמקרר נמצאים בקו אחד על אחד הקירות הארוכים.
ליד הקיר ממול מוקם שולחן קטן.
במקום השולחן חשבתי לקבע פלטה ארוכה שאף היא נמצאה ברחוב שתשמש כדלפק (ולידה כסאות בר שנמצאים בשיפוץ כעת חיה ויקבלו פוסט נפרד!…) ומעליה את המדף הפתוח.
חשוב לציין שמאחר ומדובר בדירה שכורה (שאולי שנה הבאה תתחלף), עיצוב הפריטים לא בהכרח מתחשב במצב הקיים בדירה.
מאותה הסיבה בדיוק אנחנו גם לא משנים את הפריטים הקיימים בדירה.
החדש והקיים יצטרכו כך או אחרת, לגור יחד בכפיפה אחת.
חכו ותראו…

מתחילים עם "לקלקל" (-;

בדרך כלל זה כך…
זה יראה גרוע יותר לפני שזה יראה טוב יותר.
אני הולכת לפרק את הסוקל ואת הדופן שלו (וכמובן את כל הפרזול שיש על הארונית!) כדי ליצור מסגרת שלמה.
את הפלטה של הסוקל עצמו אנצל כדופן מפרידה: 
יש מיש - מדף- הסוקל המוסריש מיש- מדף - פרוק הסוקלוכך זה נראה כשהסוקל מפורק:יש מיש - המדף - שכבת הפורניר נפגמה
  אפשר לראות שבעצם המבנה עשוי מפלטות של סיבית עם ציפוי פורניר, שהוסר כשהסוקל פורק.
(גם) במקום הזה צריך יהיה לטפל בשיוף ומילוי על מנת לקבל מישור חלק.
כמו כן, הפגיעה הזו (יחד עם פגיעות קטנות יותר שחייבו מילוי) שללו את האפשרות להישאר עם מראה העץ שמלכתחילה נראה מבטיח ומחייבים אותי לצבוע את המדף.

ועכשיו מתחילים לבנות ולמלא.

 

לפני שאני מתחילה לשייף אני ממלאה את החורים והשקעים בחומר מילוי לעץ. יהיה עוד שלב או שניים כאלה בהמשך, סוג של השלמות ולפי הצורך, אבל קודם יש לעשות את המילוי הראשוני, העיקרי.
וכמובן יש לתת לחומר להתייבש לפני שממשיכים:
יש מיש - המדף - מילוי חורים
בשלב זה אני עושה שיוף ראשוני,
יש מיש - המדף - פרוק הדופן האחורית וסגירת המסגרת     יש מיש - המדף - הדבקת הדופן והשלמת המסגרת

מפרקת את הגב של המדף העתידי ובאמצעות דבק נגרים ואקדח מסמרים אני מחברת את הדופן החסרה למסגרת.כמובן שאני מקבעת את המבנה עם קליבה. מי שקרא פוסטים אחרי שלי יודע שכאן שוב יש זמן המתנה של כ12 שעות לפחות.
הואיל וכך, אם זה אפשרי (משמע אם יש לי מספיק קליבות), אני מעדיפה להדביק את כל הדרוש הדבקה במקביל על מנת שזמן היבוש יהיה מקבילי ולא טורי.
יש מיש - המדף - שימוש בקליבות לקיבוע הדבקה עד ליבוש סופי   

הדופן האחורית של המדף

עקרונית, הדופן האחורית אינה ממש נחוצה מבחינה פונקציונלית.
ניתן לקבע את המסגרת על הקיר ושהקיר יהווה דופן אחורית למדף.
אבל, דופן אחורית תחזק קונסטרוקטיבית את המבנה, תאפשר לו עצמאות מסויימת (משמע שהוא יעמוד בפני עצמו גם ללא תלות בקיר) וגם תשדרג אותו עיצובית.יש מיש - המדף - כיסוי הגב במפההפעם החלטתי לכסות את גב המדף במפה. של הולנד במקרה. אבל זה היה חסר משמעות. מה שהנחה אותי היה הויזואליות של המפה.
כפי שאתם רואים, המפה לא מספיק ארוכה על מנת לכסות את כל אורך גב המסגרת. המשמעות של זה שתהיה לי נקודת חיבור. חדי העין יוכלו להבחין בנקודת החיבור בצילום:
יש מיש - המדף- נקודת חיבור המפותבדיוק בנקודת החיבור אמקם את הדופן הנוספת, זאת שהיתה פעם סוקל של ארונית.
אגב, מי שמעוניין למקם את הדופן המפרידה בנקודה ספציפית בהתאם לצורך מסוים, יהפוך את התהליך: ימקם את הדופן בהתאם לצרכיו ויגדיר את נקודת חיבור המפות מאחוריה.
אבל לפני שנגיע לזה,
בואו נסיים עם גב המדף.

את המפה אני מדביקה עם דבק פלסטי שאני מורחת ביסודיות על השטח המודבק.
אני מתקדמת בהדרגה ומטפלת בשטח קטן כל פעם.
את המפה אני משטחת היטב על האזור המרוח בדבק ודואגת ליישר ולהוציא את כל בועיות האויר.
יש להזהר בתהליך שלא לקרוע את המפה עצמה. ושוב, זמן יבוש…

יש מיש - המדף - שכבה של דבק

לאחר שהמפה התייבשה, אני מורחת במברשת על כל שטח המפה, שכבה אחידה של דבק.
ושוב זמן ייבוש…
ואז אני מורחת שתי שכבות של לכה שקופה. וכהרגלי, אני משתמשת בלכה על בסיס מים.
במקרה זה בחרתי בלכה מבריקה. אתם מוזמנים לבחור לפי טעמכם ולפי המתאים לכם.

לאחר שגב המדף מוכן, אנחנו עוברים לשלב הצביעה של המבנה כולו ומשלימים אותו לפני שנחבר הכל יחד.

חיבור הדופן האמצעית:

יש מיש - המדף - חיבור הדופן המפרידה

אפשר לנצל את זמן היבוש כדי חבר את דופן הביניים. (שמדדנו את המיקום שלה, בהתאם לנקודת החיבור של המפות, בשלב הקודם…). 
גם חיבור הדופן הזו נעשה עם דבק נגרים ועם אקדח מסמרים. גם כאן ניתן להעזר בקליבות וגם השלב הזה מצריך זמן ייבוש…

אני קצת חסרת סבלנות ונמאס לי קצת מזמני ההמתנה בין שלב לשלב.
אני מנסה לעשות דברים במקביל לזמן היבוש…במקרה זה לעשות השלמות של מילוי במקומות חסרים. אבל, ברור לי שלאחר היבוש אצטרך שוב לעשות זאת (ושוב יהיה זמן יבוש…) כך שאני לא בטוחה ממש ש"חסכתי זמן".כמובן שלאחר מילוי ויבוש יש צורך לשייף את אזור הלילוי על מנת להסיר חומר מיותר ולהחליק את המשטח.

 

 

צביעת מסגרת המדף:

הואיל והפורניר נפגע ונאלצתי למלא לא מעט אזורים פגומים, הפתרון המתבקש היה צביעת המסגרת.
לפני שצובעים צריך לשייף. שיוף הוא שלב הכרחי אולם מאד לא אהוב עלי (האבק של השיוף נכנס לכל חור…).
מכיוון שכך, אני עושה את השיוף המינימלי הדרוש על מנת שהצבע יתפס  ומכניסה שלב של צבע יסוד.
צבע יסוד זה מן "שלב קסם" שמאפשר לצבוע כמעט על כל חומר, כולל מלמין ופורמייקה וחוסך הרבה עבודה בפרוק שלהם (אם ממילא רוצים לצבוע ולא לחשוף את השכבה ממתחת).
הוא גם חוסך שיוף.
יש הטוענים שצבע יסוד חוסך את השיוף לחלוטין. להבדיל, אני מעדיפה לא לוותר על השיוף לחלוטין מאחר והשיוף מחספס את המשטח ומאפשר לצבע להאחז בו טוב יותר.יש מיש - מדף - צבע יסוד
יש מיש - המדף - צבע יסוד נעשה שקוף לאחר יבוש

שימו לב שצבע יסוד (או צבע מקשר) נעשה שקוף לאחר יבוש. 

שכבה של צבע בסיסי- ירקרק אפרפר (שלרוב תהיה שתי שכבות על מנת לתת כיסוי איכותי) תיתן כיסוי מלא לכל המסגרת שעליו נוכל להתחיל עם מניפולציות של דיסטרסינג.יש מיש - המדף - שכבה ראשונה של צבע

דיסטרסינג:

את הדיסטרסינג הפעם אעשה בטכניקת ה- Dry brush ובאמצעות מכשיר שפכטל (או ספטולה, או מרית…). להבדיל מנייר לטש, הוא יוצר פגיעה נקודתית וממש לא עדינה בצבע. פגיעה מכוונת כמובן… השפכטל ילווה אותי לאחר כל שלב של צבע. יש מיש - המדף - דיסטרסינג ראשוני

וכאן נכנסים שני צבעים נוספים, ירוק פיסטוק וכחול, שאותם איישם על הצבע הראשוני באמצעות טכניקת ה- Dry brush.
גם הטכניקה הזו נותנת מראה ישן ומשופשף לפריט. שיש לו הסטוריה מגוונת והוא השתפשף לכל אורך הדרך:

גם בשלב זה נכנס השפכטל (או המרית או הספטולה) לפעולה נמרצת וחושף נקודתית גם את הפורניר המקורי:יש מיש - המדף - לאחר דיסטרסינג

פינישים:

לאחר שהמסגרת משופשפת דייה והמראה שלה משביע את רצוני אני מחברת את גב המדף למסגרת באמצעות אקדח סיכות (ולא מסמרים הפעם!) וכן מוותרת במודע על דבק בחיבור.

יש מיש- המדף- חיבור הגב למסגרת


מאתגרת אתכם:
למה כאן מתאים אקדח סיכות ולא מסמרים?
ולמה לדעתכם ויתרתי על דבק בשלב זה?
כתבו לי בתגובות…


וכך המדף נראה לפני שנסע לחיפה:  יש מיש - המדף מוכן ומדגמן למצלמה

יש מיש - המדף מוכן

יש מיש - המדף כבר מדגמן

בחיפה חיברנו לו 4 משולשי פלדה מאחור בכל פינה, באמצעותם חיברנו את המדף לקיר מעל הפלטה שתשמש כשולחן :

יש מיש - המדף נתלה על הקיר.       יש מיש - המדף תלוי במטבח.

והנה הוא כבר בשימוש:

יש מיש - המדף בשימוש

יש מיש - המדף בשימוש

לא נותר לי אלא לסיים לשפץ את כסאות הבר, שיהיה לילדים שלי על מה לשבת כשהם שותים את הקפה של הבוקר…